גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדמוקרטיה בישראל בשחיקה, ופרשת NSO עלולה להחמיר את המצב

משוויון כלכלי ועד זכויות למיעוטים: הציונים של ישראל במדדים בינלאומיים לדירוג דמוקרטיה ירדו בשורה של פרמטרים ● ד"ר אור ענבי, מעורכי המדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו בסדר בהשוואה לעולם, שחלק ניכר ממנו לא דמוקרטי, אבל לא בהשוואה ל־OECD"

צעדת מחאה בת''א בפברואר. שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ''ל / צילום: הדגלים השחורים
צעדת מחאה בת''א בפברואר. שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ''ל / צילום: הדגלים השחורים

שימוש נרחב של המשטרה בתוכנות רוגלה נגד אזרחים ופעילים במחאות פוליטיות צפוי לפגוע בדירוג ישראל במדדי הדמוקרטיה הבינ"ל, אם יתברר כנכון - כך לפחות מעריכים במכון הישראלי לדמוקרטיה על רקע הפרסומים השבוע בעיתון כלכליסט.

החשש החדש, שנוסף השבוע, מצטרף למגמות עומק מדאיגות שמזהים במכון לדמוקרטיה על-פני העשור האחרון. בראיון לגלובס (שנערך לפני הפרסומים השבוע) מנתח ד"ר אור ענבי, מעורכי המדד השנתי של המכון, את נקודות החולשה והחוזק של הדמוקרטיה הישראלית, כפי שהן עולות מניתוח המגמות ארוכות הטווח.

ד''ר אור ענבי, מעורכי המדד השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: איל גרניט

מדד הדמוקרטיה 2021, שפורסם לפני כשבועיים, מתייחס למצב של הדמוקרטיה הישראלית בשנת 2020 הוא כולל 15 מדדים בינלאומיים שמתחלקים ל-6 קטגוריות (הממוצע המתוקנן של הקטגוריות באינפו). בהשוואה ל-2019 השתפר מיקומה של ישראל ביחס למדינות העולם ב-3 מהמדדים: ישראל השתפרה בפרמטרים של השתתפות פוליטית (של הציבור), שוויון דמוקרטי (שני המדדים תחת הקטגוריה "התהליך הדמוקרטי") וחלוקה שוויונית של משאבים (תחת "השוויון הכלכלי"). ב-6 מדדים שמרה ישראל על המיקום שלה מ-2019 אך ב-6 מדדים אחרים חלה נסיגה במיקום.

מדובר במדדים הבוחנים את חופש העיתונות, הקול האזרחי, השתתפות אזרחית, תרבות פוליטית דמוקרטית, תפקוד הממשלה ושליטה בשחיתות. אלא שלדברי ענבי, אחד משלושת העורכים של המדד הנוכחי, השוואת הניקוד לשנה קודמת או אפילו לשנתיים קודם לכן, לא מספקת תמונה מלאה של מגמות ארוכות טווח המשפיעות על הדמוקרטיה בישראל. "התמונה מתחדדת כשמסתכלים על כל העשור אחורה ועל 15 מדדים שונים", אומר ענבי "ואז אפשר לראות שהתמונה קצת פחות אופטימית בהשוואה לשנה הקודמת. ראינו שבחצי מהמדדים חלה ירידה משמעותית בציון. אני מדבר על ירידה ב-2,3 ואפילו 7 אחוזים - זה כבר משהו שצריך לחשוב עליו לעומק".

המגמות השליליות שמזהה ענבי בניתוח על-פני העשור התחזקו בשנים האחרונות. הדוגמה שבוחר ענבי לתת היא דווקא ממדד אחר, המדד המקומי שאותו עורך המכון לדמוקרטיה בעצמו, מדד הבוחן את התפיסות בציבור בנוגע לאופי הדמוקרטי של המדינה. "אנחנו רואים עלייה, כולל בשנה האחרונה, של תמיכה באמירה שצריך מנהיג חזק. ואנחנו רואים כבר חמש שנים שיותר ויותר ישראלים מסכימים עם האמירה הזו. ואנחנו רואים עלייה כבר שנה רביעית או חמישית בתמיכה באמירה שליהודים צריכות להיות יותר זכויות מאשר אזרחים לא יהודים. אלה שתי דוגמאות בולטות להתרחקות מדמוקרטיה".

מאז חוק הלאום ירדנו במדד מרכזי

נחזור למדד הבינלאומי. למעשה לא מדובר במדד אחד אלא בקבוצה של מדדים הבוחנים את מצבן היחסי של מדינות העולם בשישה תחומים מרכזיים: זכויות דמוקרטיות, התהליך הדמוקרטי, משילות, שחיתות, רגולציה ושוויון כלכלי. את המדדים מפרסמים ארגונים שונים: ארגוני מעקב אחר זכויות אדם כמו ‘עיתונאים ללא גבולות’ או מוסדות מחקר בינלאומיים כמו הבנק העולמי. ענבי בוחר להתמקד בשני מדדים: זכויות פוליטיות וזכויות אזרחיות, שאת שניהם מפרסם Freedom House, גוף מחקרי ללא כוונת רווח הפועל במימון ממשל ארה"ב מאז סוף מלחמת העולם השניה במעקב אחר מצב החירות בעולם.

"בשני המדדים האלה נרשמו ירידות של 7% ו-3% בהתאמה כשמשווים את הציון ב-2020 לממוצע העשור האחרון", אומר ענבי. "מדד הזכויות הפוליטיות בוחן למשל שאלות כמו ‘האם יש אופוזיציה חזקה ומשפיעה’, 'האם יש שמירה על זכויות מיעוטים' ו'האם יש תחרות חופשית בין מפלגות'". לדבריו, "זו ירידה מאוד משמעותית כי פעם היינו אחת המדינות היותר חזקות בזכויות פוליטיות. ב-2002 הציון שלנו היה 100 והיום אנחנו מקבלים ציון 82".

האם אפשר לראות את השפעת חקיקת חוק הלאום על הירידה בציון?
"קשה מאוד לזהות השפעה של אירוע נקודתי כל עוד עורכי המדד לא בודדו אותו במפורש בעצמם. נסיבתית, אם ניקח את התאריך שבו עבר חוק הלאום בכנסת בקריאה שלישית (19.6.2018), אז ב-2017 הציון שלנו היה 90. צנחנו 20 מקומות בדירוג העולמי בדיוק בשלוש שנים האלה. מה החלק של חוק הלאום בזה? כל עוד עורכי המדד לא עשו את זה אני לא יכול לכפות את עצמי עליהם ולקבוע להם מה שהם לא קבעו, אבל בהחלט רואים ירידה".

נקודת האור: ההשתתפות הפוליטית בעלייה

אנחנו באמצע. זה מקום טוב?
"זאת נקודה מאוד מרכזית. להגיד שאנחנו בחציון העליון בעולם שחלק ניכר ממנו הן מדינות לא דמוקרטיות, באפריקה או באסיה - אז המקום שלנו יחסית בסדר. אבל הייתי שם את עיקר תשומת הלב ל-OECD. כי כשמשווים אותנו ל-38 מדינות ה-OECD, אז בכל המדדים כמעט אנחנו מקדימים את מקסיקו הונגריה וטורקיה, אבל כל המדינות שהיינו רוצים להידמות אליהן, כמו נורווגיה או ניו-זילנד - רק בורחות לנו.

"ירידות בולטות נוספות שרשמה ישראל על-פני העשור היא במדדי השחיתות. מנגד, נקודת האור היא עלייה משמעותית בהשתתפות הפוליטית של האזרחים".

2020 הייתה שנה מאוד חריגה, מצד אחד ריבוי מערכות בחירות והפגנות ומצד שני פתיחת משפטו של ראש ממשלה (ב־24 למאי 2020) - עד כמה זה השפיע על הניקוד?
"גם העובדה שנושא השחיתות תפס מקום כל-כך מרכזי בסדר היום הציבורי היא בעיני נקודת זכות לדמוקרטיה הישראלית, בטח בהשוואה למדינות שבהן יש שחיתות וחוששים לדבר עליה".

פרסומי NSO ישפיעו, אם הם נכונים

ומה באשר לנושא החם של השבוע? הגילויים על שימוש נרחב ולעתים ללא היתר כדין שביצעה לכאורה המשטרה נגד אזרחים, כאשר חלקם אפילו לא חשודים.

בעניין הזה, מבקש ענבי לנסח תגובה בכתב שהועברה אלינו לאחר הריאיון. "לתחקיר המדאיג שפורסם השבוע יכולה להיות השפעה על המדדים הבינלאומיים בהם ישראל נבחנת, דוגמת מדד הזכויות האזרחיות של freedom house ומדד הקול האזרחי של V-DEM", כותב ענבי. "בשני מדדים אלה נבחנת, בין היתר, המידה בה בישראל קיים חופש ביטוי וחופש התאגדות - שתי חירויות מרכזיות בדמוקרטיה, שיכולות להיפגע בקלות על ידי מעקב אחר אזרחים אשר, למשל, לוקחים חלק בהפגנות כנגד השלטון. עם זאת, יש להמתין עד שיתבררו העובדות לאשורן. באם הפרסום מדויק, אכן יכולה להיות כאן פגיעה באותן זכויות ובהתאם ירידה בציוניה של ישראל, אחרת לא יהיו השפעות מרחיקות לכת על הציונים שמקבלת הדמוקרטיה הישראלית במדדים הבינלאומיים השונים".

עוד כתבות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר