גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין גאידמק למלול: הכדורגל הישראלי כבר לא יכול להעמיד תקציבי עתק

סטפן מלול הצהיר שהוא מעוניין לקנות את בית"ר ולהעמיד את תקציבה על 70 מיליון דולר ● אלא שבמציאות, תקנות הפייר-פלי של אופ"א לא מאפשרות לקבוצות הכדורגל הישראלי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ● בינתיים, הפערים מהכדורגל האירופאי הולכים וגדלים

מסגרת אירופאית לא מספיקה: מכבי ת''א בקונפרנס ליג / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
מסגרת אירופאית לא מספיקה: מכבי ת''א בקונפרנס ליג / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

מי שקרא השבוע בידיעות אחרונות את הראיון עם "הרוכש" החדש של בית"ר ירושלים סטפן מלול, קיבל דה-ז’ה-וו לרוכשים אחרים שהגיעו לישראל לסיבוב קצר של הצהרות עד שקיפלו זנב והמריאו עוד לפני ששמו שקל. חוסר המודעות של מלול התבטא בעיקר בסכום שאותו ציין בראיון - "התקציב של בית"ר בשנה הבאה יעמוד על 70 מיליון דולר".

גם אם מלול חולם בגדול, הרי שהרצון לזרוק סכום גדול על קבוצת כדורגל בישראל הוא בלתי אפשרי היום. זהו עידן אחר לגמרי מתקופת ארקדי גאידמק שהגיע לבית"ר ב-2005, או תקופות מוקדמות יותר שבהן בעלים יכלו להעמיד כל תקציב כדי לנסות לזכות באליפות ולהגיע לאירופה. בטוחות אישיות וערבויות להעמדת תקציב הן כבר לא רלוונטיות.

 

תקרת הזכוכית הכלכלית בכדורגל הישראלי

זו גם אחת הבעיות של הכדורגל הישראלי היום: גם אם רוכשים משמעותיים יבואו לכאן לא תהיה להם דרך חוקית להשקיע תקציבים גדולים בקבוצות. חוקי הפייננשל פייר-פליי של אופ"א מתירים הזרמת הון מינימלית בלבד של בעלים, מה שסוגר הרמטית את החלומות של סטפן מלול להתגשם. ולא רק הוא, זה נכון גם לגבי הפועל ת"א שמשוועת לרוכש, או כל קבוצה אחרת שמעוניינת להחליף ידיים ולחשוב בגדול.

איזה תקציב כן יוכל להעמיד רוכש שייכנס לקבוצה כמו בית"ר ירושלים? אם נהייה ריאליים, קבוצה כמו בית"ר, שלא מצליחה בשנים האחרונות להיכנס לאירופה, מבחינת הרגולציה של אופ"א יכולה למתוח במקסימום את החבל לכיוון 20 מיליון דולר. קבוצות שמשחקות באירופה (אבל לא בליגת האלופות), עם אצטדיון גדול, כמו מכבי ת"א ומכבי חיפה, יכולות לכוון לאזורים של 35-40 מיליון דולר. כן, 100-110 מיליון שקל, זו כרגע תקרת הזכוכית של בעלים בכדורגל הישראלי. אי אפשר בכלל להשוות לשנים "היפות" של ארקדי גאידמק שהעמיד תקציבים שהתקרבו ל-200 מיליון שקל (193 מיליון שקל בעונת 2006/07).

ארקדי גאידמק / צילום: שלומי יוסף

מישהו רוצה לנסות ולכופף מעט את החוקים של אופ"א? זה לא פשוט כל כך. מכבי ת"א כבר נכוותה לפני מספר שנים אחרי שחרגה מתקנות הפייר-פליי, עלתה בחכה של התאחדות הכדורגל האירופית, נענשה באמברגו בשוק ההעברות והייתה תחת מעקב ופיקוח במשך חודשים ארוכים.

כאן טמונה גם הבעיה של הכדורגל הישראלי - בעלים עם כיסים עמוקים שרוצים להגשים חלום הישגי עם קבוצת כדורגל ולהגיע איתה לאירופה, לליגת האלופות, לא יוכלו לעשות את זה כבר עם תקציב של 35-40 מיליון דולר. הם יצטרכו להגיע בידיעה שהם מגיעים להתבוסס בביצה. ירצו להשקיע יותר כדי להצליח? הרגולציה חוסמת אותם. התוצאה: אירופה, שבה נמצא הכסף הגדול, הולכת ובורחת מבחינה תקציבית, כאשר בישראל מעמידות קבוצות בכירות תקציב של 60% ממה שהעמיד גאידמק לפני עשור וחצי.

כך נשארנו עם אותם אנשי עסקים שנמשכים לכאן ממניעים לא ברורים ןמספקים אמירות שלא מתחברות למציאות (מלול בראיון: "אנפיק את בית"ר ב-500-400 מיליון שקל"), ונופלים בשלב בדיקת הנאותות.

הבעיה הזאת קיימת בכל אירופה אצל קבוצות מליגות חלשות כלכלית. אבל אם מסתכלים טיפה יותר למעלה, לליגות בינוניות או לקבוצות מעט יותר גדולות - הרי ששם ההכנסות הטבעיות גבוהות יותר. ההכנסות מזכויות שידור גבוהות יותר,מספונסרים גבוהות יותר, ההופעות בליגה האירופית ובליגת האלופות מתרחשות מדי עונה - וכל אלו מייצרים תקציבים גבוהים, עוד לפני שהבעלים נדרש לשים את חלקו.

סטפן מלול / צילום: באדיבות בית''ר ירושלים

הבעלים מעוניין להחזיר כמה שיותר כספים

כמה כסף משקיע בעלים מכיסו בכדורגל הישראלי? ניקח לרגע את אלונה ואלי ברקת שמחזיקים בהפועל ב"ש - לא הקבוצה עם התקציב הכי גבוה, אבל בשנים האחרונות יושבת מבחינה תקציבית צעד אחד קטן אחרי מכבי ת"א ומכבי חיפה.

הקבוצה מוחזקת באמצעות עמותת "א.א החברה לקידום הספורט באר-שבע בע"מ" ורושמת בדוחות הכספיים שלה שטרי הון בכל שנה, שמהווים את סכום ההשקעה של הבעלים במועדון. מהדוחות עולה שמאז רכשו הזוג ברקת את המועדון ב-2007 הם השקיעו מכיסם (הנפיקו שטרי הון) בסכום כולל של 190 מיליון שקל. בשתי העונות האחרונות שנסקרות בדוח - 2019 ו-2020 - הוזרמו על ידי ברקת 42.9 מיליון שקל.

שטרי ההון הללו הם הבעיה השנייה עבור בעלים שרוצים להיכנס לקבוצת כדורגל בישראל. ההשקעה של בעלים במועדון לאורך השנים נראית בהרבה מקרים כמו מנגנון של זריקת כסף לפח, אבל הוא נרשם כאמור באמצעות אותם שטרי הון - בין היתר כדי שיבוא לידי ביטוי בעת משא ומתן למכירת המועדון לרוכש חדש.

הבעלים שמוכר את המועדון מעוניין בשלב המו"מ להחזיר כמה שיותר כסף מתוך ההלוואות שהעמיד למועדון. כך נוצרת במעמד הרכישה גיבנת של השקעה כספית גדולה, שנוספת לתקציב הראשוני של המועדון. הגיבנת הזאת של עונת הרכישה רובצת על הבעלים החדש, ובסוף עם הרצון להצליח והלחץ שמגיע מהקהל להגדיל עוד ועוד את התקציב, בסוף היא מכריעה אותו. משה חוגג שרכש את בית"ר ירושלים מידי אלי טביב ב-2018 התחיל את המסע שלו בבית"ר עם תשלום של כ-26.5 מיליון שקל, ששיקף את ההשקעה של טביב בבית"ר ועוד קצת חובות שנותרו.

לסיכום, אלו שאין להם משהו שקושר אותם מבחינה תרבותית או דתית למדינה, ועבורם הכדורגל הוא מודל עסקי, לא יחפשו לרכוש כאן קבוצת כדורגל. יש 51 מדינות כדורגל אחרות ביבשת, ולפחות 20 יותר מוצלחות ברמת הפוטנציאל. אז למה לבוא לכאן בכלל?

עוד כתבות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים