גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלה משגשגת ותוכנית הדגל מתפוגגת: ביידן מסכם שנה בתפקיד

בתום שנה בתפקיד, הנשיא יכול להתגאות בצמיחה מרשימה ובאבטלה נמוכה ● אבל האינפלציה מזנקת, הציבור מאוכזב, והדמוקרטים חוששים ממפלה בבחירות לקונגרס ● ובעיקר: הקושי להשיג רוב לתוכניות הכלכליות שלו מרחיק אותו מההבטחה לנשיאות היסטורית

הזמן הולך ואוזל? ביידן במסיבת עיתונאים השבוע / צילום: Reuters, KEVIN LAMARQUE
הזמן הולך ואוזל? ביידן במסיבת עיתונאים השבוע / צילום: Reuters, KEVIN LAMARQUE

כאשר ג'ו ביידן הכריז על הכוונה שלו לרוץ לנשיאות ארה"ב, זה היה על תווית הפוליטקאי שחוזר מהפנסיה על מנת להציל את המערכת מעוד 4 שנות טראמפ. אבל מתישהו במהלך הקמפיין, אחרי שמגיפת הקורונה פרצה וארה"ב נשטפה בגל מחאות, אנשי הקמפיין של ביידן התחילו לדבר על שאיפות גדולות יותר. ביידן אמור היה לא רק להחליף את טראמפ אלא גם להביא שינוי כלכלי עמוק. לבנות את הכלכלה האמריקאית מחדש - טוב יותר.

גם אחרי שנכנס לתפקיד, ביידן דיבר על הרצון לשנות את הגישה הכלכלית שמושלת באמריקה 40 שנה, מאז ימי רייגן. לא עוד כלכלת החלחול, שבה השגשוג אמור לחלחל מהצמרת אל כל השאר, אלא "צמיחה שמתחילה מלמטה ומהאמצע" - כלומר מהמעמד העובד וממעמד הביניים.

את ההצהרות ביידן גם תירגם לתוכנית כלכלית שאפתנית, שהוצמד אליה תג מחיר של טריליוני דולרים. היא היתה אמורה לכלול חינוך חינם לגיל הרך, קצבאות לילדים, הכשרה על תיכונית בחינם, הרחבה של שירותי הבריאות הפדרליים ושל מס הכנסה שלילי, התמודדות עם משבר האקלים, ועוד ועוד. בגלל אילוצי הרוב הזעום שיש לדמוקרטים בקונגרס, הנשיא ניסה להעביר את השינויים האלה כחבילה אחת.

ממשיך את הקו של ממשל טראמפ

אבל שנה לתוך כהונת ביידן, תכנית הדגל שלו תקועה. הנשיא אמנם העביר תכנית גדולה להשקעה בתשתיות - תכנית שגם טראמפ דיבר עליה לאורך כהונתו, ושזכתה לתמיכה דו מפלגתית - אבל הוא לא הצליח להשיג רוב להעברת תוכנית הדגל שלו בסנאט. ואם זה לא מספיק, הוא מסיים את השנה בצילה העמוק של האינפלציה. אז שנה לכהונת ביידן: מה קרה ל'ביידנומיקס'?

הבית הלבן פירסם השבוע מסמך שמפרט את הישגי הנשיא בשנה האחרונה - ויש לביידן סיבות להיות מרוצה. שיעור האבטלה נפל מ-6.2% ל-3.9%, ו-6 מיליון מקומות עבודה נוספו למשק האמריקאי. הכלכלה צמחה, לפי ההערכות, בקצב של בין 5.5% ל-6%.
"בהשוואה לשאר העולם, הכלכלה האמריקאית יצאה מהסיפור הזה עם צל"ש, עטורת מדליות ופרסים". כך אומר בראיון לפודקאסט 'הצוללת‘ של גלובס, פרופ‘ אורי חפץ מהאוניברסיטה העברית, המלמד גם באוניברסיטת קורנל בניו יורק.

פרופ' אורי חפץ / צילום: יוסי זמיר

אבל חפץ מדגיש עוד עובדה - תוכנית סיוע החירום של ביידן, שעברה בתחילת הקדנציה שלו, המשיכה למעשה את אותו קו של ממשל טראמפ שהעביר חבילות סיוע דרמטיות, שלח צ'קים לאזרחים, ובחר להתעלם מהגירעון."עזוב את הדיבורים: אם תסתכל על הסכומים שהממשל הפדראלי הזריק לכלכלה, ותנסה לנחש מתי התחלף הממשל, לא תצליח. מאז שהקורונה התחילה הם עושים פחות או יותר אותו דבר. מבחינת מאקרו, לא רואים פה שינוי גדול".

עליית מחירים שלא נראתה שנים

בכל זאת, יש שינוי אחד מהותי, והוא לא לטובה: ארצות הברית מסיימת את השנה עם עליות מחירים שלא נראו משנות השמונים ועם אינפלציה שנתית של 7%. והאמריקאים לא אוהבים עליות מחירים - בסקר של CBS שהתפרסם השבוע, 58% מהמשיבים סברו שביידן לא מתמקד מספיק בכלכלה, ו-65% חשבו שהוא לא מתמקד מספיק באינפלציה. אלה נתונים שמתורגמים לחוסר שביעות רצון מהנשיא, ועשויים להוביל למפלה לדמוקרטים בבחירות האמצע לקונגרס בנובמבר.

יש הרבה סיבות לאינפלציה - מהמשבר בשרשרת האספקה העולמית, דרך שלל השפעות הקורונה, ועד לטענה שחבילת הסיוע שהעביר ביידן היתה גדולה מדי. אבל חפץ מדגיש שלנשיא "יש כמעט אפס השפעה על האינפלציה". כמו שביידן עצמו הסביר השבוע במסיבת עיתונאים, זה תפקידו של הבנק המרכזי. ביידן אפילו מינה את ג'רום פאוול, מינוי של טראמפ, לכהונה נוספת בראש הפדרל ריזרב.

"את הציבור זה לא יעניין", אומר חפץ. "מבחינת הציבור יש קושי כלכלי, הציבור לא יודע אם זה אינפלציה ואם הבעיה מוניטרית או ריאלית. הציבור יודע אם יש עבודה או אין עבודה. אם כשהולכים לסופרמרקט יש מספיק כסף או אין. אם אין, הם לא מרוצים, ובטח שלא מעניין אותם איזה חלק מהמערכת הכלכלית גרם לזה. זה יתבטא בקלפי".
אבל מעבר לנתוני התעסוקה והאינפלציה, יש את שינוי העומק שביידן הבטיח לחולל בכלכלה - שינוי שהוא לא מצליח להעביר בקונגרס, בעיקר בגלל התנגדות שני סנאטורים דמוקרטים, קירסטן סינמה וג'ו מנצ'ין, שלא מוכנים לתמוך בתוכנית הדגל שלו. השבוע הוא כבר הודה שייאלץ לפרק את התוכנית לגורמים, ולנסות להעביר אןותה בחלקים. נראה אם יצליח לעשות גם את זה.

יכול להיות שהיו יותר מדי הבטחות?

יכול להיות שביידן פשוט הבטיח יותר מדי, בהינתן הרוב הזעום שיש לדמוקרטים בקונגרס - טעות מתמיהה לפוליטיקאי מנוסה כמוהו. ד"ר אלי קוק, היסטוריון של הקפטילזם האמריקאי מאוניברסיטת חיפה, מרגיש שלביידן חסר הקילר אינסטינקט".

"ההבטחות של ביידן לשינוי כלכלי היו מהלך פוליטי מאוד חכם שנועד להחזיר לדמוקרטים את תמיכת בוחרי הצווארון כחול. אבל בשורה התחתונה, השינוי המבני לא הגיע, וביידן הוא לא FDR ולא לינדון ג'ונסון. אם נעצור עכשיו את הנשיאות שלו, לא מדובר בשינוי משמעותי לטווח הארוך".

קוק, אגב, כופר בחשיבות היתר שהאינפלציה זוכה לו בשיח הכלכלי במדינה. הוא מזכיר שהעשירונים התחתונים ראו עלייה בשכר הריאלי בשנה החולפת, אחרי עשורים של קיפאון, ואילו מעמד הביניים והעשירונים העליונים ראו את שווי הנכסים שלהם מזנק. "חבל שביידן לא מצליח להסיט את הדיון מהנושא הזה, שבולע את כל השיח הכלכלי בארה"ב".

ד''ר אלי קוק / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

ומה בהסתכלות של שנים קדימה? קוק רואה סיכוי סביר לכך שמה שביידן לא העביר בשנה החולפת, כבר לא יקרה. "אמנם אנחנו מדברים על תהליכים פוליטיים ארוכי טווח אבל באופן כללי ארצות הברית תקועה. מאז כהונת אובמה ב-2008, לא היה לאף צד רוב משמעותי בסנאט. ארה"ב הפכה למערכת שמאוד קשה לעשות בה שינויים, וגם הנשיא טראמפ לא הצליח לבטל את רפורמת הבריאות של אובמה, בדיוק מאותן סיבות".
חפץ מזכיר שאת התופעה הזו ניתן לראות בהרבה הקשרים ובהרבה מקומות נוספים בעולם.

"נבחרת ממשלה חדשה או נשיא חדש, עם שיח מאוד שונה. בסוף, כשאתה מסתכל אחורה ואומר ‘מה היה שונה מקודמיהם?', זה הרבה פחות דרמטי. מאוד קשה לשנות דברים ארוכים בקדנציה אחת".

עוד כתבות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן