גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלה משגשגת ותוכנית הדגל מתפוגגת: ביידן מסכם שנה בתפקיד

בתום שנה בתפקיד, הנשיא יכול להתגאות בצמיחה מרשימה ובאבטלה נמוכה ● אבל האינפלציה מזנקת, הציבור מאוכזב, והדמוקרטים חוששים ממפלה בבחירות לקונגרס ● ובעיקר: הקושי להשיג רוב לתוכניות הכלכליות שלו מרחיק אותו מההבטחה לנשיאות היסטורית

הזמן הולך ואוזל? ביידן במסיבת עיתונאים השבוע / צילום: Reuters, KEVIN LAMARQUE
הזמן הולך ואוזל? ביידן במסיבת עיתונאים השבוע / צילום: Reuters, KEVIN LAMARQUE

כאשר ג'ו ביידן הכריז על הכוונה שלו לרוץ לנשיאות ארה"ב, זה היה על תווית הפוליטקאי שחוזר מהפנסיה על מנת להציל את המערכת מעוד 4 שנות טראמפ. אבל מתישהו במהלך הקמפיין, אחרי שמגיפת הקורונה פרצה וארה"ב נשטפה בגל מחאות, אנשי הקמפיין של ביידן התחילו לדבר על שאיפות גדולות יותר. ביידן אמור היה לא רק להחליף את טראמפ אלא גם להביא שינוי כלכלי עמוק. לבנות את הכלכלה האמריקאית מחדש - טוב יותר.

גם אחרי שנכנס לתפקיד, ביידן דיבר על הרצון לשנות את הגישה הכלכלית שמושלת באמריקה 40 שנה, מאז ימי רייגן. לא עוד כלכלת החלחול, שבה השגשוג אמור לחלחל מהצמרת אל כל השאר, אלא "צמיחה שמתחילה מלמטה ומהאמצע" - כלומר מהמעמד העובד וממעמד הביניים.

את ההצהרות ביידן גם תירגם לתוכנית כלכלית שאפתנית, שהוצמד אליה תג מחיר של טריליוני דולרים. היא היתה אמורה לכלול חינוך חינם לגיל הרך, קצבאות לילדים, הכשרה על תיכונית בחינם, הרחבה של שירותי הבריאות הפדרליים ושל מס הכנסה שלילי, התמודדות עם משבר האקלים, ועוד ועוד. בגלל אילוצי הרוב הזעום שיש לדמוקרטים בקונגרס, הנשיא ניסה להעביר את השינויים האלה כחבילה אחת.

ממשיך את הקו של ממשל טראמפ

אבל שנה לתוך כהונת ביידן, תכנית הדגל שלו תקועה. הנשיא אמנם העביר תכנית גדולה להשקעה בתשתיות - תכנית שגם טראמפ דיבר עליה לאורך כהונתו, ושזכתה לתמיכה דו מפלגתית - אבל הוא לא הצליח להשיג רוב להעברת תוכנית הדגל שלו בסנאט. ואם זה לא מספיק, הוא מסיים את השנה בצילה העמוק של האינפלציה. אז שנה לכהונת ביידן: מה קרה ל'ביידנומיקס'?

הבית הלבן פירסם השבוע מסמך שמפרט את הישגי הנשיא בשנה האחרונה - ויש לביידן סיבות להיות מרוצה. שיעור האבטלה נפל מ-6.2% ל-3.9%, ו-6 מיליון מקומות עבודה נוספו למשק האמריקאי. הכלכלה צמחה, לפי ההערכות, בקצב של בין 5.5% ל-6%.
"בהשוואה לשאר העולם, הכלכלה האמריקאית יצאה מהסיפור הזה עם צל"ש, עטורת מדליות ופרסים". כך אומר בראיון לפודקאסט 'הצוללת‘ של גלובס, פרופ‘ אורי חפץ מהאוניברסיטה העברית, המלמד גם באוניברסיטת קורנל בניו יורק.

פרופ' אורי חפץ / צילום: יוסי זמיר

אבל חפץ מדגיש עוד עובדה - תוכנית סיוע החירום של ביידן, שעברה בתחילת הקדנציה שלו, המשיכה למעשה את אותו קו של ממשל טראמפ שהעביר חבילות סיוע דרמטיות, שלח צ'קים לאזרחים, ובחר להתעלם מהגירעון."עזוב את הדיבורים: אם תסתכל על הסכומים שהממשל הפדראלי הזריק לכלכלה, ותנסה לנחש מתי התחלף הממשל, לא תצליח. מאז שהקורונה התחילה הם עושים פחות או יותר אותו דבר. מבחינת מאקרו, לא רואים פה שינוי גדול".

עליית מחירים שלא נראתה שנים

בכל זאת, יש שינוי אחד מהותי, והוא לא לטובה: ארצות הברית מסיימת את השנה עם עליות מחירים שלא נראו משנות השמונים ועם אינפלציה שנתית של 7%. והאמריקאים לא אוהבים עליות מחירים - בסקר של CBS שהתפרסם השבוע, 58% מהמשיבים סברו שביידן לא מתמקד מספיק בכלכלה, ו-65% חשבו שהוא לא מתמקד מספיק באינפלציה. אלה נתונים שמתורגמים לחוסר שביעות רצון מהנשיא, ועשויים להוביל למפלה לדמוקרטים בבחירות האמצע לקונגרס בנובמבר.

יש הרבה סיבות לאינפלציה - מהמשבר בשרשרת האספקה העולמית, דרך שלל השפעות הקורונה, ועד לטענה שחבילת הסיוע שהעביר ביידן היתה גדולה מדי. אבל חפץ מדגיש שלנשיא "יש כמעט אפס השפעה על האינפלציה". כמו שביידן עצמו הסביר השבוע במסיבת עיתונאים, זה תפקידו של הבנק המרכזי. ביידן אפילו מינה את ג'רום פאוול, מינוי של טראמפ, לכהונה נוספת בראש הפדרל ריזרב.

"את הציבור זה לא יעניין", אומר חפץ. "מבחינת הציבור יש קושי כלכלי, הציבור לא יודע אם זה אינפלציה ואם הבעיה מוניטרית או ריאלית. הציבור יודע אם יש עבודה או אין עבודה. אם כשהולכים לסופרמרקט יש מספיק כסף או אין. אם אין, הם לא מרוצים, ובטח שלא מעניין אותם איזה חלק מהמערכת הכלכלית גרם לזה. זה יתבטא בקלפי".
אבל מעבר לנתוני התעסוקה והאינפלציה, יש את שינוי העומק שביידן הבטיח לחולל בכלכלה - שינוי שהוא לא מצליח להעביר בקונגרס, בעיקר בגלל התנגדות שני סנאטורים דמוקרטים, קירסטן סינמה וג'ו מנצ'ין, שלא מוכנים לתמוך בתוכנית הדגל שלו. השבוע הוא כבר הודה שייאלץ לפרק את התוכנית לגורמים, ולנסות להעביר אןותה בחלקים. נראה אם יצליח לעשות גם את זה.

יכול להיות שהיו יותר מדי הבטחות?

יכול להיות שביידן פשוט הבטיח יותר מדי, בהינתן הרוב הזעום שיש לדמוקרטים בקונגרס - טעות מתמיהה לפוליטיקאי מנוסה כמוהו. ד"ר אלי קוק, היסטוריון של הקפטילזם האמריקאי מאוניברסיטת חיפה, מרגיש שלביידן חסר הקילר אינסטינקט".

"ההבטחות של ביידן לשינוי כלכלי היו מהלך פוליטי מאוד חכם שנועד להחזיר לדמוקרטים את תמיכת בוחרי הצווארון כחול. אבל בשורה התחתונה, השינוי המבני לא הגיע, וביידן הוא לא FDR ולא לינדון ג'ונסון. אם נעצור עכשיו את הנשיאות שלו, לא מדובר בשינוי משמעותי לטווח הארוך".

קוק, אגב, כופר בחשיבות היתר שהאינפלציה זוכה לו בשיח הכלכלי במדינה. הוא מזכיר שהעשירונים התחתונים ראו עלייה בשכר הריאלי בשנה החולפת, אחרי עשורים של קיפאון, ואילו מעמד הביניים והעשירונים העליונים ראו את שווי הנכסים שלהם מזנק. "חבל שביידן לא מצליח להסיט את הדיון מהנושא הזה, שבולע את כל השיח הכלכלי בארה"ב".

ד''ר אלי קוק / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

ומה בהסתכלות של שנים קדימה? קוק רואה סיכוי סביר לכך שמה שביידן לא העביר בשנה החולפת, כבר לא יקרה. "אמנם אנחנו מדברים על תהליכים פוליטיים ארוכי טווח אבל באופן כללי ארצות הברית תקועה. מאז כהונת אובמה ב-2008, לא היה לאף צד רוב משמעותי בסנאט. ארה"ב הפכה למערכת שמאוד קשה לעשות בה שינויים, וגם הנשיא טראמפ לא הצליח לבטל את רפורמת הבריאות של אובמה, בדיוק מאותן סיבות".
חפץ מזכיר שאת התופעה הזו ניתן לראות בהרבה הקשרים ובהרבה מקומות נוספים בעולם.

"נבחרת ממשלה חדשה או נשיא חדש, עם שיח מאוד שונה. בסוף, כשאתה מסתכל אחורה ואומר ‘מה היה שונה מקודמיהם?', זה הרבה פחות דרמטי. מאוד קשה לשנות דברים ארוכים בקדנציה אחת".

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר