גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש אופציה אחרת: שוק ההון מתקרר, ועובדי ההייטק מחפשים ערוצים חדשים לאקזיט

בישראל אין שוק משוכלל למכירת מניות בחברות פרטיות, והחקיקה שהייתה יכולה לקדם הקמת בורסות שניוניות תקועה ● הגידול הניכר במספר חברות ההייטק הפרטיות ששוות מיליארדים, לצד ההתקררות בשוק ההון, הופכים את ההזדמנות של העובדים לאקזיט לרחוקה ומעורפלת

חדי קרן.  הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים שלהם / צילום: Shutterstock
חדי קרן. הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים שלהם / צילום: Shutterstock

חדי הקרן הפכו לתופעה הכלכלית החשובה של השנה החולפת: מספרם בארה"ב גדל כמעט פי שניים והוא מונה כיום מעל 900 חברות פרטיות בעלות שווי של לפחות מיליארד דולר. בישראל מספרם שולש באותו הזמן. השווי הכולל שלהם בעולם חוצה את רף 3 טריליון הדולר - בדומה לשווי המצרפי של גוגל ואמזון.

זה לא במקרה: עם ההתקררות בשוק ההון, חדי קרן הפכו להשקעה האולטימטיבית עבור קרנות וגופים מוסדיים. עובדי חברות ההייטק שהונפקו בשנה האחרונה ספגו ירידות שווי בשיעור של עשרות אחוזים, ושווי ההטבה המגולם באופציות של החברות הישראליות בוול סטריט נחתך באופן תיאורטי בכ-2 מיליארד דולר. אבל עובדי החברות הפרטיות רק נהנים משווי חברות הולך ועולה.

ועם זאת, עובדים אלה - הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל - נמצאים בעמדת נחיתות בהשוואה לחבריהם בחברות הציבוריות הישראליות או בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. הם סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים - מחיר המניה של החברה, אותה יוכלו לרכוש באמצעות האופציות שקיבלו; ואי יכולת לסחור במניות בשוק פרטי ומשוכלל כדי לקבל תמורתן כסף נזיל.

העובדים נותרו בצד

"מאחר שהאופציות הן לעיתים חלק הארי בנכסים המניבים הכנסה לעובדי הייטק, לכל עובד מגיעה הזכות למכור את המניות שלו בשוק למוכרים שמעוניינים בכך", אומר לגלובס דובי פרנסס, מייסד קרן גרופ 11 שמשקיעה בהקמת בורסות שניוניות, וגייסה חלק מהונה בבורסה השניונית בתל אביב, Tase Up. "עבדת קשה בשביל האופציות שלך והן שלך - ואם בחרת למכור מניות בעודך ממשיך לעבוד בחברה זו לא בהכרח הבעת אי אמון בה".

נכון, עשרות חדי קרן ביצעו בשנה החולפת סבבי הנזלת מניות בהיקף של כ-6-8 מיליארד דולר במטרה למכור אותן למשקיעי הון סיכון שביקשו להצטרף לעוגת המשקיעים. אך במרבית המקרים מי שנהנו מכך היו היזמים, המנהלים הבכירים והעובדים הוותיקים. רוב העובדים, שהם בעלי אופציות שטרם פקעו או מומשו, נותרו בצד.

דובי פרנסס / צילום: באדיבות קרן Group 11

את חוסר השקיפות בחברות ההייטק חשפה לאחרונה קבוצת הפייסבוק צרות בהייטק בשיתוף עם פלטפורמת המימון לרכישת אופציות אקוויטי בי (EquiytBee) בסקר בקרב יותר מ-1,000 עובדים. רובם מכירים היטב את תיק האופציות שלהם, אך מעטים מאוד יודעים כמה הוא באמת שווה. 93% יודעים מה כמות האופציות שהוענקו להם, אך זו רק תמונה חלקית - היות ששני שלישים אינם יודעים איזה שיעור מהחברה מייצגת החבילה שקיבלו ו-47% לא יודעים מה שווייה. אופציה היא רק אפשרות לרכוש מניה במחיר נתון, אבל הם לא יודעים מה יקבלו בתמורה. ייתכן ששווי המניה יהיה נמוך ממחיר הקנייה שלהם וייתכן כי גבוה למדי.

בחברות הייטק נהוג להעניק את האופציות באופן מדורג ועל פני תקופה ארוכה, בדרך כלל שנתיים עד פקיעת כלל האופציות ומתן אפשרות מלאה לרכוש את המניות. יש בכך הגיון רב: בעולם שבו לעובדים יש שלל אפשרויות - והם מנצלים אותן היטב לשדרוג השכר והתפקיד בכל כמה שנים - החברות מעוניינות לתמרץ אותם להישאר תקופה סבירה.

דילמת הלימונים

"אנחנו מדברים על מספרים מאוד גבוהים של עובדים שיכולים לממש כמות גדולה מאוד של כסף באמצעות פלטפורמות משקיעים מיוחדות המאפשרות להם למכור את מניותיהם בשוק המשני", אמרה לגלובס ד"ר מורן אופיר, מומחית מחקר תאגידי מבית הספר למשפט במרכז הבינתחומי בהרצליה. "לכאורה, פלטפורמות המשקיעים הללו אמורות לייצר מצב שבו כולם מרוויחים - העובדים רוצים להנזיל את מניותיהם עוד לפני שהחברה יצאה לאירוע מכירה או הנפקה, למשל בשביל לרכוש בית - והמשקיעים שלא תמיד יכולים להגיע לחברות בשלבי חייהן הראשונים פתאום מקבלים אליהן נגישות".

ד''ר מורן אופיר / צילום: תמונה פרטית

פלטפורמות אלה לרוב מפגישות בין העובדים לבין משקיעים כשירים בלבד, כלומר בעלי הון עצמי של מעל מיליון דולר - לא כולל הדירה שבבעלותם, או מקבלי משכורות שנתיות של 200 אלף דולר ומעלה - אך בשונה מהבורסות לניירות ערך, רמת השקיפות מצומצמת מאוד. "יש שונות גדולה בין הפלטפורמות בדרישות הגילוי שלהן, אך המשותף להן הוא רף דרישות מאוד נמוך ביחס למה שאנחנו מכירים מחברות ציבוריות", אומרת אופיר.

המצב בשוק המניות של חדי הקרן וחברות ההייטק הפרטיות מהדהד במידת מה את "תיאוריית הלימונים" של הכלכלן חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, המתארת כשל שוק במצב מידע א-סימטרי, לקונים אין ודאות לגבי איכות הסחורה. לימון הוא הכינוי לרכב משומש פגום. לפי התיאוריה, הקונה תמיד ייטה לשלם לא הרבה יותר מהמחיר הממוצע, למרות שבפועל הרכב שווה הרבה פחות. מצב שוק לימוני, טוען אקרלוף, עשוי למוטט את השוק, להביא לבריחה של נכסים איכותיים, ולהביא לרוויה של נכסים באיכות נמוכה שנרכשו בלי הרבה מושג. "ככל שמשקיעים ידרשו יתר גילוי והפלטפורמות יפעלו לגילוי שכזה, כך יגדל הסיכוי להצלחת השוק", מסכמת אופיר.

שוק משוכלל בארה"ב

בפני עובדי חדי הקרן בארה"ב קיימות אפשרויות הנזלה רבות יותר מאשר לעמיתיהם בישראל. ראשית, הרגולציה בארה"ב מתירה הקמת בורסות משניות של מניות עובדים. הדבר איפשר לכמה בורסות צעירות לגייס הון לאחרונה, בהן פורג', שמוזגה עם חברת ספאק לפי שווי של 2 מיליארד דולר, סקיוריטייז שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר וחברת אקוויטי בי הישראלית שמרבית פעילותה כיום בארה"ב, שגייסה גם היא 55 מיליון דולר לאחרונה.

הבורסה המשנית בנאסד''ק - NPM

בארה"ב השוק השניוני לא רק משוכלל יותר, הוא מאפשר גם שקיפות גדולה יותר, מה שבתורו מגביר את הסחירות ואת התשואה האפשרית. "החברות בארה"ב נוהגות לדווח לעובדים הרבה יותר מבישראל על מחיר המניה הרגילה ומניות הבכורה - הן לא רואות בזה כמספר שיכול לפגוע בהן ולשמש את המתחרים שלהן, אלא כמידע חיוני לעובדים שיסייע להם לממש את האופציות שלהם או לגייס מימון לשם כך," אומר פרנסס.

שוק ההנפקות המשניות בארה"ב התמסד כבר לפני כמעט עשור אז הוקמה בורסת המניות השניונית של נאסד"ק (Nasdaq Private Market), שהשנה הקודמת הייתה המוצלחת ביותר בתולדותיה עם עסקאות במסגרתן במחצית הראשונה בלבד החליפו מספר רב של עובדים ב-57 חדי קרן מניות תמורת 4.5 מיליארד דולר. גם בנקי ההשקעות הגדולים של וולסטריט - גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וסיטי, הצטרפו להשקעות ואף רכשו נתח מהבורסה.

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

היוזמה המשוכללת ביותר לשוק שניוני מצויה בימים אלה בבורסה בלונדון. גם שם, כמו בניו יורק, מנסים לקרב את החברות הפרטיות הבוגרות במטרה לגייס אותן בעתיד גם כמועמדות להנפקה ראשונית לציבור. הבקשה של הבורסה, שמונחת כעת במשרדי רשות ניירות הערך הבריטית, נחשבת למהפכנית בכך שבפעם הראשונה היא תאפשר גם למשקיעים רגילים כמו סוחרי יום או משקי בית להיות שותפים בקנייה של מניות פרטיות - פעילות ששמורה היום למשקיעים אמידים או מוסדיים בלבד.

 

בבורסה העתידית יפעילו מה שהיא מכנה כ"חלונות מסחר", ימים מוגדרים מראש בהם תחשוף החברה את המספרים שלה למשקיעים שנרשמו מראש ותאפשר מסחר במניותיה הפרטיות במשך זמן מוגבל. איזה מידע ייחשף? הדבר תלוי בחברות, אך תנאי המסחר כוללים כבר את כל מה שעשוי להשפיע על הרווחיות, הנכסים וההתחייבויות וכן כל פעילות שיש לה השפעה של 5% ויותר על מחיר המניה.

החקיקה בישראל תקועה

האפשרויות שיש לעובדי הסטארט-אפ ניישן מוגבלות למדי. החקיקה הישראלית מגבילה הקמת בורסות שניוניות ובפועל מאפשרת רק לבורסה לניירות ערך בתל אביב לשמש כפלטפורמת מסחר במניות.

למרות מגבלות החוק, צמחו בישראל בשנים האחרונות מספר מצומצם של פלטפורמות לקנייה ומכירה של מניות חדי הקרן, לצד הגידול במספר היזמים והעובדים שמחפשים אקזיט שלא בדרך המלך. אלפנט ויוניקורן אקסצ'יינג' מציעות שירותי ברוקראז' בין מוכרים לקונים, ובחלק מהמקרים מאפשרים גם לקרנות להשתתף בקנייה; קרנות בורסאיות כמו יוניק טק וביגטק 50 הן קרנות השקעה ציבוריות שמאפשרות לבעלי המניות בבורסה להחזיק במניות של חדי קרן; וואלו (Valoo) שמקימה חברות ייעודיות (SPV) במימון קרנות אחרות לרכישת מניות מיזמים, אנג'לים ועובדים; ואקוויטי בי, שגייסה לאחרונה 70 מיליון דולר לפלטפורמת מימון למימוש אופציות עבור עובדים שעוזבים את מקום עבודתם ומעוניינים להקטין את הסיכון שמא מחיר המנייה האמיתי של החברה נמוך משחשבו.

אם קיימת תשואה על קניית האופציות, המשקיעים שהשתתפו במימון יקבלו עשרות אחוזים, לעיתים עד 49% מגובה התשואה, נתח הנחשב לגבוה בשוק השיניוני, וזאת עוד מבלי להחשיב את העמלה הנוטלת לעצמה הפלטפורמה.

גם הבורסה בתל אביב רצתה מעין שוק שניוני משלה ולפני כשנתיים השיקה את Tase Up, מעין מתיחת פנים לבורסה לגיוס אג"ח שיכולה לשמש משקיעים מוסדיים וכשירים לרכישת מניות בקרנות הון סיכון, בחברות הייטק, אשראי או נדל"ן. אלא שעם פרוץ מגפת הקורונה והראלי למניות הטכנולוגיה בבורסה העולמית, זלגו החברות הפרטיות מהבורסה המשנית של תל אביב אל הבורסה הראשונית ואל מיזוגי הספאק בניו יורק. העובדה ש- Tase Up לא עודדה כלל שקיפות בקרב המניות הנסחרות שם לא תרמה לצמיחה במסחר בפלטפורמה שעדיין לא הגיעה.

בשוק ההון ובענף ההייטק ממתינים לחוק הבורסות הייעודיות - אחד מני עשרות החוקים הכלכליים הממתינים לאישור הממשלה. העברה של החוק תאפשר סוף סוף את הקמתן של בורסות שניוניות אמיתיות בישראל, כשברשות ניירות ערך בונים על שווקים שניוניים מתמחים לעולמות תוכן שונים, המנוהלים באמצעות מתן רישיונות לחברות פרטיות. האם בורסות אלה יהיו שקופות כמו הבורסה שמקדמת הבורסה בלונדון - כך שנוכל לדעת בזמן המסחר במניות מה שווין, מה שיעור הרווח של החברה ומהו שיעור הנטישה של הלקוחות? ההערכה בשוק היא כי החברות יידרשו להציג לפחות דוח שנתי ויקבלו פטור מגילויים רבעוניים או מדיווחים שוטפים.

רואים רחוק רואים שקוף

ד"ר אופיר רואה את המגמה מתהפכת ולפיה עם ההתקררות בשוק ההון, פלטפורמות המניות השניוניות זוכות לפופולריות. "בתקופת השיא של גל ההנפקות בשנה שעברה היה לחברות תמריץ לצאת לציבור, אבל הדבר לא הביא בהכרח ליותר שקיפות מצד החברות. הן מצאו את מיזוגי הספאק - במסגרתם לא נדרש גילוי משמעותי לפני היציאה להנפקה - כמו למשל פרסום תשקיף - וכולנו ראינו בעצם הירידה של מניות הספאק מה חוסר מידע עשה לשוק. זה לקח חשוב גם לשוק השניוני: ככל שהשקיפות תגבר, כך הוא ייתן כח בידי הקונים, שבתורם יביאו למוכרים זרם עסקאות גדול יותר".

פרנסס בטוח כי העתיד של הפלטפורמות השניוניות נמצא במתן שירותים לחברות ולא רק לעובדים: "חברות הייטק יפנו אל הבורסות הללו ויאפשרו להן לנהל מסחר מול המשקיעים בחברה, או שיציעו להם מימון למימוש האופציות שלהם - כאשר הם עדיין עובדים בחברה במטרה לתמרץ אותם להישאר".

כמה חברות ישראליות כמו וואלו החלו להציע "ארועי הנזלה" שכאלה לחברות - במסגרתו נרכשות המניות בבת אחת על ידי קבוצה של משקיעים חיצוניים. גם הסטארט-אפ סימטריה, המשמש כפלטפורמה טכנולוגית למכירת מניות, החל לשווק אירועים שכאלה לחברות הייטק בשיתוף עם תוכנת ניהול ההון אסטרלה, במטרה לספק לעובדי החברות שקיפות רבה יותר לתיק האופציות והמניות שלהם, לצד האפשרות לממש אותן במכירה למשקיעים בחברה.

עוד כתבות

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פעילות, רשת ארקפה תפנה ב-1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות