גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש אופציה אחרת: שוק ההון מתקרר, ועובדי ההייטק מחפשים ערוצים חדשים לאקזיט

בישראל אין שוק משוכלל למכירת מניות בחברות פרטיות, והחקיקה שהייתה יכולה לקדם הקמת בורסות שניוניות תקועה ● הגידול הניכר במספר חברות ההייטק הפרטיות ששוות מיליארדים, לצד ההתקררות בשוק ההון, הופכים את ההזדמנות של העובדים לאקזיט לרחוקה ומעורפלת

חדי קרן.  הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים שלהם / צילום: Shutterstock
חדי קרן. הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים שלהם / צילום: Shutterstock

חדי הקרן הפכו לתופעה הכלכלית החשובה של השנה החולפת: מספרם בארה"ב גדל כמעט פי שניים והוא מונה כיום מעל 900 חברות פרטיות בעלות שווי של לפחות מיליארד דולר. בישראל מספרם שולש באותו הזמן. השווי הכולל שלהם בעולם חוצה את רף 3 טריליון הדולר - בדומה לשווי המצרפי של גוגל ואמזון.

זה לא במקרה: עם ההתקררות בשוק ההון, חדי קרן הפכו להשקעה האולטימטיבית עבור קרנות וגופים מוסדיים. עובדי חברות ההייטק שהונפקו בשנה האחרונה ספגו ירידות שווי בשיעור של עשרות אחוזים, ושווי ההטבה המגולם באופציות של החברות הישראליות בוול סטריט נחתך באופן תיאורטי בכ-2 מיליארד דולר. אבל עובדי החברות הפרטיות רק נהנים משווי חברות הולך ועולה.

ועם זאת, עובדים אלה - הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל - נמצאים בעמדת נחיתות בהשוואה לחבריהם בחברות הציבוריות הישראליות או בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. הם סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים - מחיר המניה של החברה, אותה יוכלו לרכוש באמצעות האופציות שקיבלו; ואי יכולת לסחור במניות בשוק פרטי ומשוכלל כדי לקבל תמורתן כסף נזיל.

העובדים נותרו בצד

"מאחר שהאופציות הן לעיתים חלק הארי בנכסים המניבים הכנסה לעובדי הייטק, לכל עובד מגיעה הזכות למכור את המניות שלו בשוק למוכרים שמעוניינים בכך", אומר לגלובס דובי פרנסס, מייסד קרן גרופ 11 שמשקיעה בהקמת בורסות שניוניות, וגייסה חלק מהונה בבורסה השניונית בתל אביב, Tase Up. "עבדת קשה בשביל האופציות שלך והן שלך - ואם בחרת למכור מניות בעודך ממשיך לעבוד בחברה זו לא בהכרח הבעת אי אמון בה".

נכון, עשרות חדי קרן ביצעו בשנה החולפת סבבי הנזלת מניות בהיקף של כ-6-8 מיליארד דולר במטרה למכור אותן למשקיעי הון סיכון שביקשו להצטרף לעוגת המשקיעים. אך במרבית המקרים מי שנהנו מכך היו היזמים, המנהלים הבכירים והעובדים הוותיקים. רוב העובדים, שהם בעלי אופציות שטרם פקעו או מומשו, נותרו בצד.

דובי פרנסס / צילום: באדיבות קרן Group 11

את חוסר השקיפות בחברות ההייטק חשפה לאחרונה קבוצת הפייסבוק צרות בהייטק בשיתוף עם פלטפורמת המימון לרכישת אופציות אקוויטי בי (EquiytBee) בסקר בקרב יותר מ-1,000 עובדים. רובם מכירים היטב את תיק האופציות שלהם, אך מעטים מאוד יודעים כמה הוא באמת שווה. 93% יודעים מה כמות האופציות שהוענקו להם, אך זו רק תמונה חלקית - היות ששני שלישים אינם יודעים איזה שיעור מהחברה מייצגת החבילה שקיבלו ו-47% לא יודעים מה שווייה. אופציה היא רק אפשרות לרכוש מניה במחיר נתון, אבל הם לא יודעים מה יקבלו בתמורה. ייתכן ששווי המניה יהיה נמוך ממחיר הקנייה שלהם וייתכן כי גבוה למדי.

בחברות הייטק נהוג להעניק את האופציות באופן מדורג ועל פני תקופה ארוכה, בדרך כלל שנתיים עד פקיעת כלל האופציות ומתן אפשרות מלאה לרכוש את המניות. יש בכך הגיון רב: בעולם שבו לעובדים יש שלל אפשרויות - והם מנצלים אותן היטב לשדרוג השכר והתפקיד בכל כמה שנים - החברות מעוניינות לתמרץ אותם להישאר תקופה סבירה.

דילמת הלימונים

"אנחנו מדברים על מספרים מאוד גבוהים של עובדים שיכולים לממש כמות גדולה מאוד של כסף באמצעות פלטפורמות משקיעים מיוחדות המאפשרות להם למכור את מניותיהם בשוק המשני", אמרה לגלובס ד"ר מורן אופיר, מומחית מחקר תאגידי מבית הספר למשפט במרכז הבינתחומי בהרצליה. "לכאורה, פלטפורמות המשקיעים הללו אמורות לייצר מצב שבו כולם מרוויחים - העובדים רוצים להנזיל את מניותיהם עוד לפני שהחברה יצאה לאירוע מכירה או הנפקה, למשל בשביל לרכוש בית - והמשקיעים שלא תמיד יכולים להגיע לחברות בשלבי חייהן הראשונים פתאום מקבלים אליהן נגישות".

ד''ר מורן אופיר / צילום: תמונה פרטית

פלטפורמות אלה לרוב מפגישות בין העובדים לבין משקיעים כשירים בלבד, כלומר בעלי הון עצמי של מעל מיליון דולר - לא כולל הדירה שבבעלותם, או מקבלי משכורות שנתיות של 200 אלף דולר ומעלה - אך בשונה מהבורסות לניירות ערך, רמת השקיפות מצומצמת מאוד. "יש שונות גדולה בין הפלטפורמות בדרישות הגילוי שלהן, אך המשותף להן הוא רף דרישות מאוד נמוך ביחס למה שאנחנו מכירים מחברות ציבוריות", אומרת אופיר.

המצב בשוק המניות של חדי הקרן וחברות ההייטק הפרטיות מהדהד במידת מה את "תיאוריית הלימונים" של הכלכלן חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, המתארת כשל שוק במצב מידע א-סימטרי, לקונים אין ודאות לגבי איכות הסחורה. לימון הוא הכינוי לרכב משומש פגום. לפי התיאוריה, הקונה תמיד ייטה לשלם לא הרבה יותר מהמחיר הממוצע, למרות שבפועל הרכב שווה הרבה פחות. מצב שוק לימוני, טוען אקרלוף, עשוי למוטט את השוק, להביא לבריחה של נכסים איכותיים, ולהביא לרוויה של נכסים באיכות נמוכה שנרכשו בלי הרבה מושג. "ככל שמשקיעים ידרשו יתר גילוי והפלטפורמות יפעלו לגילוי שכזה, כך יגדל הסיכוי להצלחת השוק", מסכמת אופיר.

שוק משוכלל בארה"ב

בפני עובדי חדי הקרן בארה"ב קיימות אפשרויות הנזלה רבות יותר מאשר לעמיתיהם בישראל. ראשית, הרגולציה בארה"ב מתירה הקמת בורסות משניות של מניות עובדים. הדבר איפשר לכמה בורסות צעירות לגייס הון לאחרונה, בהן פורג', שמוזגה עם חברת ספאק לפי שווי של 2 מיליארד דולר, סקיוריטייז שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר וחברת אקוויטי בי הישראלית שמרבית פעילותה כיום בארה"ב, שגייסה גם היא 55 מיליון דולר לאחרונה.

הבורסה המשנית בנאסד''ק - NPM

בארה"ב השוק השניוני לא רק משוכלל יותר, הוא מאפשר גם שקיפות גדולה יותר, מה שבתורו מגביר את הסחירות ואת התשואה האפשרית. "החברות בארה"ב נוהגות לדווח לעובדים הרבה יותר מבישראל על מחיר המניה הרגילה ומניות הבכורה - הן לא רואות בזה כמספר שיכול לפגוע בהן ולשמש את המתחרים שלהן, אלא כמידע חיוני לעובדים שיסייע להם לממש את האופציות שלהם או לגייס מימון לשם כך," אומר פרנסס.

שוק ההנפקות המשניות בארה"ב התמסד כבר לפני כמעט עשור אז הוקמה בורסת המניות השניונית של נאסד"ק (Nasdaq Private Market), שהשנה הקודמת הייתה המוצלחת ביותר בתולדותיה עם עסקאות במסגרתן במחצית הראשונה בלבד החליפו מספר רב של עובדים ב-57 חדי קרן מניות תמורת 4.5 מיליארד דולר. גם בנקי ההשקעות הגדולים של וולסטריט - גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וסיטי, הצטרפו להשקעות ואף רכשו נתח מהבורסה.

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

היוזמה המשוכללת ביותר לשוק שניוני מצויה בימים אלה בבורסה בלונדון. גם שם, כמו בניו יורק, מנסים לקרב את החברות הפרטיות הבוגרות במטרה לגייס אותן בעתיד גם כמועמדות להנפקה ראשונית לציבור. הבקשה של הבורסה, שמונחת כעת במשרדי רשות ניירות הערך הבריטית, נחשבת למהפכנית בכך שבפעם הראשונה היא תאפשר גם למשקיעים רגילים כמו סוחרי יום או משקי בית להיות שותפים בקנייה של מניות פרטיות - פעילות ששמורה היום למשקיעים אמידים או מוסדיים בלבד.

 

בבורסה העתידית יפעילו מה שהיא מכנה כ"חלונות מסחר", ימים מוגדרים מראש בהם תחשוף החברה את המספרים שלה למשקיעים שנרשמו מראש ותאפשר מסחר במניותיה הפרטיות במשך זמן מוגבל. איזה מידע ייחשף? הדבר תלוי בחברות, אך תנאי המסחר כוללים כבר את כל מה שעשוי להשפיע על הרווחיות, הנכסים וההתחייבויות וכן כל פעילות שיש לה השפעה של 5% ויותר על מחיר המניה.

החקיקה בישראל תקועה

האפשרויות שיש לעובדי הסטארט-אפ ניישן מוגבלות למדי. החקיקה הישראלית מגבילה הקמת בורסות שניוניות ובפועל מאפשרת רק לבורסה לניירות ערך בתל אביב לשמש כפלטפורמת מסחר במניות.

למרות מגבלות החוק, צמחו בישראל בשנים האחרונות מספר מצומצם של פלטפורמות לקנייה ומכירה של מניות חדי הקרן, לצד הגידול במספר היזמים והעובדים שמחפשים אקזיט שלא בדרך המלך. אלפנט ויוניקורן אקסצ'יינג' מציעות שירותי ברוקראז' בין מוכרים לקונים, ובחלק מהמקרים מאפשרים גם לקרנות להשתתף בקנייה; קרנות בורסאיות כמו יוניק טק וביגטק 50 הן קרנות השקעה ציבוריות שמאפשרות לבעלי המניות בבורסה להחזיק במניות של חדי קרן; וואלו (Valoo) שמקימה חברות ייעודיות (SPV) במימון קרנות אחרות לרכישת מניות מיזמים, אנג'לים ועובדים; ואקוויטי בי, שגייסה לאחרונה 70 מיליון דולר לפלטפורמת מימון למימוש אופציות עבור עובדים שעוזבים את מקום עבודתם ומעוניינים להקטין את הסיכון שמא מחיר המנייה האמיתי של החברה נמוך משחשבו.

אם קיימת תשואה על קניית האופציות, המשקיעים שהשתתפו במימון יקבלו עשרות אחוזים, לעיתים עד 49% מגובה התשואה, נתח הנחשב לגבוה בשוק השיניוני, וזאת עוד מבלי להחשיב את העמלה הנוטלת לעצמה הפלטפורמה.

גם הבורסה בתל אביב רצתה מעין שוק שניוני משלה ולפני כשנתיים השיקה את Tase Up, מעין מתיחת פנים לבורסה לגיוס אג"ח שיכולה לשמש משקיעים מוסדיים וכשירים לרכישת מניות בקרנות הון סיכון, בחברות הייטק, אשראי או נדל"ן. אלא שעם פרוץ מגפת הקורונה והראלי למניות הטכנולוגיה בבורסה העולמית, זלגו החברות הפרטיות מהבורסה המשנית של תל אביב אל הבורסה הראשונית ואל מיזוגי הספאק בניו יורק. העובדה ש- Tase Up לא עודדה כלל שקיפות בקרב המניות הנסחרות שם לא תרמה לצמיחה במסחר בפלטפורמה שעדיין לא הגיעה.

בשוק ההון ובענף ההייטק ממתינים לחוק הבורסות הייעודיות - אחד מני עשרות החוקים הכלכליים הממתינים לאישור הממשלה. העברה של החוק תאפשר סוף סוף את הקמתן של בורסות שניוניות אמיתיות בישראל, כשברשות ניירות ערך בונים על שווקים שניוניים מתמחים לעולמות תוכן שונים, המנוהלים באמצעות מתן רישיונות לחברות פרטיות. האם בורסות אלה יהיו שקופות כמו הבורסה שמקדמת הבורסה בלונדון - כך שנוכל לדעת בזמן המסחר במניות מה שווין, מה שיעור הרווח של החברה ומהו שיעור הנטישה של הלקוחות? ההערכה בשוק היא כי החברות יידרשו להציג לפחות דוח שנתי ויקבלו פטור מגילויים רבעוניים או מדיווחים שוטפים.

רואים רחוק רואים שקוף

ד"ר אופיר רואה את המגמה מתהפכת ולפיה עם ההתקררות בשוק ההון, פלטפורמות המניות השניוניות זוכות לפופולריות. "בתקופת השיא של גל ההנפקות בשנה שעברה היה לחברות תמריץ לצאת לציבור, אבל הדבר לא הביא בהכרח ליותר שקיפות מצד החברות. הן מצאו את מיזוגי הספאק - במסגרתם לא נדרש גילוי משמעותי לפני היציאה להנפקה - כמו למשל פרסום תשקיף - וכולנו ראינו בעצם הירידה של מניות הספאק מה חוסר מידע עשה לשוק. זה לקח חשוב גם לשוק השניוני: ככל שהשקיפות תגבר, כך הוא ייתן כח בידי הקונים, שבתורם יביאו למוכרים זרם עסקאות גדול יותר".

פרנסס בטוח כי העתיד של הפלטפורמות השניוניות נמצא במתן שירותים לחברות ולא רק לעובדים: "חברות הייטק יפנו אל הבורסות הללו ויאפשרו להן לנהל מסחר מול המשקיעים בחברה, או שיציעו להם מימון למימוש האופציות שלהם - כאשר הם עדיין עובדים בחברה במטרה לתמרץ אותם להישאר".

כמה חברות ישראליות כמו וואלו החלו להציע "ארועי הנזלה" שכאלה לחברות - במסגרתו נרכשות המניות בבת אחת על ידי קבוצה של משקיעים חיצוניים. גם הסטארט-אפ סימטריה, המשמש כפלטפורמה טכנולוגית למכירת מניות, החל לשווק אירועים שכאלה לחברות הייטק בשיתוף עם תוכנת ניהול ההון אסטרלה, במטרה לספק לעובדי החברות שקיפות רבה יותר לתיק האופציות והמניות שלהם, לצד האפשרות לממש אותן במכירה למשקיעים בחברה.

עוד כתבות

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● גיוס של 23 מיליון דולר ל-Restore Medical בתחום אי ספיקת הלב ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר