גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש אופציה אחרת: שוק ההון מתקרר, ועובדי ההייטק מחפשים ערוצים חדשים לאקזיט

בישראל אין שוק משוכלל למכירת מניות בחברות פרטיות, והחקיקה שהייתה יכולה לקדם הקמת בורסות שניוניות תקועה ● הגידול הניכר במספר חברות ההייטק הפרטיות ששוות מיליארדים, לצד ההתקררות בשוק ההון, הופכים את ההזדמנות של העובדים לאקזיט לרחוקה ומעורפלת

חדי קרן.  הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים שלהם / צילום: Shutterstock
חדי קרן. הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים שלהם / צילום: Shutterstock

חדי הקרן הפכו לתופעה הכלכלית החשובה של השנה החולפת: מספרם בארה"ב גדל כמעט פי שניים והוא מונה כיום מעל 900 חברות פרטיות בעלות שווי של לפחות מיליארד דולר. בישראל מספרם שולש באותו הזמן. השווי הכולל שלהם בעולם חוצה את רף 3 טריליון הדולר - בדומה לשווי המצרפי של גוגל ואמזון.

זה לא במקרה: עם ההתקררות בשוק ההון, חדי קרן הפכו להשקעה האולטימטיבית עבור קרנות וגופים מוסדיים. עובדי חברות ההייטק שהונפקו בשנה האחרונה ספגו ירידות שווי בשיעור של עשרות אחוזים, ושווי ההטבה המגולם באופציות של החברות הישראליות בוול סטריט נחתך באופן תיאורטי בכ-2 מיליארד דולר. אבל עובדי החברות הפרטיות רק נהנים משווי חברות הולך ועולה.

ועם זאת, עובדים אלה - הרוב המכריע בקרב עובדי ההייטק בישראל - נמצאים בעמדת נחיתות בהשוואה לחבריהם בחברות הציבוריות הישראליות או בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. הם סובלים מחוסר שקיפות באשר לחלק מהותי מחבילת התנאים - מחיר המניה של החברה, אותה יוכלו לרכוש באמצעות האופציות שקיבלו; ואי יכולת לסחור במניות בשוק פרטי ומשוכלל כדי לקבל תמורתן כסף נזיל.

העובדים נותרו בצד

"מאחר שהאופציות הן לעיתים חלק הארי בנכסים המניבים הכנסה לעובדי הייטק, לכל עובד מגיעה הזכות למכור את המניות שלו בשוק למוכרים שמעוניינים בכך", אומר לגלובס דובי פרנסס, מייסד קרן גרופ 11 שמשקיעה בהקמת בורסות שניוניות, וגייסה חלק מהונה בבורסה השניונית בתל אביב, Tase Up. "עבדת קשה בשביל האופציות שלך והן שלך - ואם בחרת למכור מניות בעודך ממשיך לעבוד בחברה זו לא בהכרח הבעת אי אמון בה".

נכון, עשרות חדי קרן ביצעו בשנה החולפת סבבי הנזלת מניות בהיקף של כ-6-8 מיליארד דולר במטרה למכור אותן למשקיעי הון סיכון שביקשו להצטרף לעוגת המשקיעים. אך במרבית המקרים מי שנהנו מכך היו היזמים, המנהלים הבכירים והעובדים הוותיקים. רוב העובדים, שהם בעלי אופציות שטרם פקעו או מומשו, נותרו בצד.

דובי פרנסס / צילום: באדיבות קרן Group 11

את חוסר השקיפות בחברות ההייטק חשפה לאחרונה קבוצת הפייסבוק צרות בהייטק בשיתוף עם פלטפורמת המימון לרכישת אופציות אקוויטי בי (EquiytBee) בסקר בקרב יותר מ-1,000 עובדים. רובם מכירים היטב את תיק האופציות שלהם, אך מעטים מאוד יודעים כמה הוא באמת שווה. 93% יודעים מה כמות האופציות שהוענקו להם, אך זו רק תמונה חלקית - היות ששני שלישים אינם יודעים איזה שיעור מהחברה מייצגת החבילה שקיבלו ו-47% לא יודעים מה שווייה. אופציה היא רק אפשרות לרכוש מניה במחיר נתון, אבל הם לא יודעים מה יקבלו בתמורה. ייתכן ששווי המניה יהיה נמוך ממחיר הקנייה שלהם וייתכן כי גבוה למדי.

בחברות הייטק נהוג להעניק את האופציות באופן מדורג ועל פני תקופה ארוכה, בדרך כלל שנתיים עד פקיעת כלל האופציות ומתן אפשרות מלאה לרכוש את המניות. יש בכך הגיון רב: בעולם שבו לעובדים יש שלל אפשרויות - והם מנצלים אותן היטב לשדרוג השכר והתפקיד בכל כמה שנים - החברות מעוניינות לתמרץ אותם להישאר תקופה סבירה.

דילמת הלימונים

"אנחנו מדברים על מספרים מאוד גבוהים של עובדים שיכולים לממש כמות גדולה מאוד של כסף באמצעות פלטפורמות משקיעים מיוחדות המאפשרות להם למכור את מניותיהם בשוק המשני", אמרה לגלובס ד"ר מורן אופיר, מומחית מחקר תאגידי מבית הספר למשפט במרכז הבינתחומי בהרצליה. "לכאורה, פלטפורמות המשקיעים הללו אמורות לייצר מצב שבו כולם מרוויחים - העובדים רוצים להנזיל את מניותיהם עוד לפני שהחברה יצאה לאירוע מכירה או הנפקה, למשל בשביל לרכוש בית - והמשקיעים שלא תמיד יכולים להגיע לחברות בשלבי חייהן הראשונים פתאום מקבלים אליהן נגישות".

ד''ר מורן אופיר / צילום: תמונה פרטית

פלטפורמות אלה לרוב מפגישות בין העובדים לבין משקיעים כשירים בלבד, כלומר בעלי הון עצמי של מעל מיליון דולר - לא כולל הדירה שבבעלותם, או מקבלי משכורות שנתיות של 200 אלף דולר ומעלה - אך בשונה מהבורסות לניירות ערך, רמת השקיפות מצומצמת מאוד. "יש שונות גדולה בין הפלטפורמות בדרישות הגילוי שלהן, אך המשותף להן הוא רף דרישות מאוד נמוך ביחס למה שאנחנו מכירים מחברות ציבוריות", אומרת אופיר.

המצב בשוק המניות של חדי הקרן וחברות ההייטק הפרטיות מהדהד במידת מה את "תיאוריית הלימונים" של הכלכלן חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, המתארת כשל שוק במצב מידע א-סימטרי, לקונים אין ודאות לגבי איכות הסחורה. לימון הוא הכינוי לרכב משומש פגום. לפי התיאוריה, הקונה תמיד ייטה לשלם לא הרבה יותר מהמחיר הממוצע, למרות שבפועל הרכב שווה הרבה פחות. מצב שוק לימוני, טוען אקרלוף, עשוי למוטט את השוק, להביא לבריחה של נכסים איכותיים, ולהביא לרוויה של נכסים באיכות נמוכה שנרכשו בלי הרבה מושג. "ככל שמשקיעים ידרשו יתר גילוי והפלטפורמות יפעלו לגילוי שכזה, כך יגדל הסיכוי להצלחת השוק", מסכמת אופיר.

שוק משוכלל בארה"ב

בפני עובדי חדי הקרן בארה"ב קיימות אפשרויות הנזלה רבות יותר מאשר לעמיתיהם בישראל. ראשית, הרגולציה בארה"ב מתירה הקמת בורסות משניות של מניות עובדים. הדבר איפשר לכמה בורסות צעירות לגייס הון לאחרונה, בהן פורג', שמוזגה עם חברת ספאק לפי שווי של 2 מיליארד דולר, סקיוריטייז שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר וחברת אקוויטי בי הישראלית שמרבית פעילותה כיום בארה"ב, שגייסה גם היא 55 מיליון דולר לאחרונה.

הבורסה המשנית בנאסד''ק - NPM

בארה"ב השוק השניוני לא רק משוכלל יותר, הוא מאפשר גם שקיפות גדולה יותר, מה שבתורו מגביר את הסחירות ואת התשואה האפשרית. "החברות בארה"ב נוהגות לדווח לעובדים הרבה יותר מבישראל על מחיר המניה הרגילה ומניות הבכורה - הן לא רואות בזה כמספר שיכול לפגוע בהן ולשמש את המתחרים שלהן, אלא כמידע חיוני לעובדים שיסייע להם לממש את האופציות שלהם או לגייס מימון לשם כך," אומר פרנסס.

שוק ההנפקות המשניות בארה"ב התמסד כבר לפני כמעט עשור אז הוקמה בורסת המניות השניונית של נאסד"ק (Nasdaq Private Market), שהשנה הקודמת הייתה המוצלחת ביותר בתולדותיה עם עסקאות במסגרתן במחצית הראשונה בלבד החליפו מספר רב של עובדים ב-57 חדי קרן מניות תמורת 4.5 מיליארד דולר. גם בנקי ההשקעות הגדולים של וולסטריט - גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וסיטי, הצטרפו להשקעות ואף רכשו נתח מהבורסה.

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

היוזמה המשוכללת ביותר לשוק שניוני מצויה בימים אלה בבורסה בלונדון. גם שם, כמו בניו יורק, מנסים לקרב את החברות הפרטיות הבוגרות במטרה לגייס אותן בעתיד גם כמועמדות להנפקה ראשונית לציבור. הבקשה של הבורסה, שמונחת כעת במשרדי רשות ניירות הערך הבריטית, נחשבת למהפכנית בכך שבפעם הראשונה היא תאפשר גם למשקיעים רגילים כמו סוחרי יום או משקי בית להיות שותפים בקנייה של מניות פרטיות - פעילות ששמורה היום למשקיעים אמידים או מוסדיים בלבד.

 

בבורסה העתידית יפעילו מה שהיא מכנה כ"חלונות מסחר", ימים מוגדרים מראש בהם תחשוף החברה את המספרים שלה למשקיעים שנרשמו מראש ותאפשר מסחר במניותיה הפרטיות במשך זמן מוגבל. איזה מידע ייחשף? הדבר תלוי בחברות, אך תנאי המסחר כוללים כבר את כל מה שעשוי להשפיע על הרווחיות, הנכסים וההתחייבויות וכן כל פעילות שיש לה השפעה של 5% ויותר על מחיר המניה.

החקיקה בישראל תקועה

האפשרויות שיש לעובדי הסטארט-אפ ניישן מוגבלות למדי. החקיקה הישראלית מגבילה הקמת בורסות שניוניות ובפועל מאפשרת רק לבורסה לניירות ערך בתל אביב לשמש כפלטפורמת מסחר במניות.

למרות מגבלות החוק, צמחו בישראל בשנים האחרונות מספר מצומצם של פלטפורמות לקנייה ומכירה של מניות חדי הקרן, לצד הגידול במספר היזמים והעובדים שמחפשים אקזיט שלא בדרך המלך. אלפנט ויוניקורן אקסצ'יינג' מציעות שירותי ברוקראז' בין מוכרים לקונים, ובחלק מהמקרים מאפשרים גם לקרנות להשתתף בקנייה; קרנות בורסאיות כמו יוניק טק וביגטק 50 הן קרנות השקעה ציבוריות שמאפשרות לבעלי המניות בבורסה להחזיק במניות של חדי קרן; וואלו (Valoo) שמקימה חברות ייעודיות (SPV) במימון קרנות אחרות לרכישת מניות מיזמים, אנג'לים ועובדים; ואקוויטי בי, שגייסה לאחרונה 70 מיליון דולר לפלטפורמת מימון למימוש אופציות עבור עובדים שעוזבים את מקום עבודתם ומעוניינים להקטין את הסיכון שמא מחיר המנייה האמיתי של החברה נמוך משחשבו.

אם קיימת תשואה על קניית האופציות, המשקיעים שהשתתפו במימון יקבלו עשרות אחוזים, לעיתים עד 49% מגובה התשואה, נתח הנחשב לגבוה בשוק השיניוני, וזאת עוד מבלי להחשיב את העמלה הנוטלת לעצמה הפלטפורמה.

גם הבורסה בתל אביב רצתה מעין שוק שניוני משלה ולפני כשנתיים השיקה את Tase Up, מעין מתיחת פנים לבורסה לגיוס אג"ח שיכולה לשמש משקיעים מוסדיים וכשירים לרכישת מניות בקרנות הון סיכון, בחברות הייטק, אשראי או נדל"ן. אלא שעם פרוץ מגפת הקורונה והראלי למניות הטכנולוגיה בבורסה העולמית, זלגו החברות הפרטיות מהבורסה המשנית של תל אביב אל הבורסה הראשונית ואל מיזוגי הספאק בניו יורק. העובדה ש- Tase Up לא עודדה כלל שקיפות בקרב המניות הנסחרות שם לא תרמה לצמיחה במסחר בפלטפורמה שעדיין לא הגיעה.

בשוק ההון ובענף ההייטק ממתינים לחוק הבורסות הייעודיות - אחד מני עשרות החוקים הכלכליים הממתינים לאישור הממשלה. העברה של החוק תאפשר סוף סוף את הקמתן של בורסות שניוניות אמיתיות בישראל, כשברשות ניירות ערך בונים על שווקים שניוניים מתמחים לעולמות תוכן שונים, המנוהלים באמצעות מתן רישיונות לחברות פרטיות. האם בורסות אלה יהיו שקופות כמו הבורסה שמקדמת הבורסה בלונדון - כך שנוכל לדעת בזמן המסחר במניות מה שווין, מה שיעור הרווח של החברה ומהו שיעור הנטישה של הלקוחות? ההערכה בשוק היא כי החברות יידרשו להציג לפחות דוח שנתי ויקבלו פטור מגילויים רבעוניים או מדיווחים שוטפים.

רואים רחוק רואים שקוף

ד"ר אופיר רואה את המגמה מתהפכת ולפיה עם ההתקררות בשוק ההון, פלטפורמות המניות השניוניות זוכות לפופולריות. "בתקופת השיא של גל ההנפקות בשנה שעברה היה לחברות תמריץ לצאת לציבור, אבל הדבר לא הביא בהכרח ליותר שקיפות מצד החברות. הן מצאו את מיזוגי הספאק - במסגרתם לא נדרש גילוי משמעותי לפני היציאה להנפקה - כמו למשל פרסום תשקיף - וכולנו ראינו בעצם הירידה של מניות הספאק מה חוסר מידע עשה לשוק. זה לקח חשוב גם לשוק השניוני: ככל שהשקיפות תגבר, כך הוא ייתן כח בידי הקונים, שבתורם יביאו למוכרים זרם עסקאות גדול יותר".

פרנסס בטוח כי העתיד של הפלטפורמות השניוניות נמצא במתן שירותים לחברות ולא רק לעובדים: "חברות הייטק יפנו אל הבורסות הללו ויאפשרו להן לנהל מסחר מול המשקיעים בחברה, או שיציעו להם מימון למימוש האופציות שלהם - כאשר הם עדיין עובדים בחברה במטרה לתמרץ אותם להישאר".

כמה חברות ישראליות כמו וואלו החלו להציע "ארועי הנזלה" שכאלה לחברות - במסגרתו נרכשות המניות בבת אחת על ידי קבוצה של משקיעים חיצוניים. גם הסטארט-אפ סימטריה, המשמש כפלטפורמה טכנולוגית למכירת מניות, החל לשווק אירועים שכאלה לחברות הייטק בשיתוף עם תוכנת ניהול ההון אסטרלה, במטרה לספק לעובדי החברות שקיפות רבה יותר לתיק האופציות והמניות שלהם, לצד האפשרות לממש אותן במכירה למשקיעים בחברה.

עוד כתבות

הסוד השמור של עולם היהלומים / צילום: Reuters, Uli Deck

האם היהלומים שלכם באמת טבעיים? הסוד של התעשייה נחשף

סרט דוקומנטרי חדש של במאי שרק רצה לספר סיפור מעניין חשף כמעט באקראי את מה שניסתה להחביא תעשיית היהלומים העולמית במשך שנים: לתוך משלוחי היהלומים הטבעיים מסתננים יהלומים סינתטיים שנמכרים במחיר מלא ● האם זה יצליח לערער את הענף

חוף הים בהרצליה. המלונות בעיר עם תפוסה ממוצעת של 73% / צילום: Shutterstock

התאוששות בתי המלון נמשכה באפריל. ואיפה נרשמה התפוסה הגבוהה ביותר?

בחודש שעבר נרשמו 1.9 מיליון לינות במלונות ברחבי ישראל, עלייה של 58% לעומת אפריל 2021 ● הרצליה הובילה עם תפוסה ממוצעת של 73% בבתי המלון בתחומה

שופט בית המשפט העליון ג'ורג' קרא / צילום: שלומי יוסף

"ילד הפלא" של שוק ההון הפסיד: העליון קבע כי כספים שחולטו לא ייחשבו כהוצאה מוכרת במס

שופט העליון ג'ורג' קרא הטיל פצצה על נאשמים ומורשעים בהליכים פליליים בטקס פרישתו: העליון קיבל את הערעור שהגישה רשות המסים על "הלכת רועי חיון", לפיה ניתן להתייחס לכסף מחולט כהוצאה מוכרת ● בכך ניצחה הרשות את ילד הפלא לשעבר של שוק ההון ● השופט קרא: "לא מדובר בהוצאה שיצאה כולה בייצור הכנסה, אלא בהוצאה שנכפתה על המשיב אגב הליך פלילי"

לפי הנטען במחקר, טאבולה הישראלית אספה פרטים ללא אישור מפורש מהמשתמשים / צילום: Shutterstock, Kite_rin

מחקר חדש: רשתות פרסום אוספות מידע על המשתמשים גם ללא אישורם

מחקר אקדמי מצא שמספר רשתות פרסום, ביניהן טאבולה הישראלית, יאנדקס ופייסבוק, אספו מידע מתוך טפסים למילוי הפרטים האישיים של המשתמשים, גם אם הליך הרישום לא הושלם ● טאבולה: "למרות שלא נמצאו נתונים התומכים בכך, תיקנו אפשרויות של איסוף מיילים"

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, ומקבילתה המצרית

אושרה התוכנית לחיזוק הקשרים עם מצרים. המטרה: הכפלת היקף הסחר

הממשלה אישרה תוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים עם מצרים ● בתוכנית נכלל שיתופי פעולה במחקרים ופיתוחים, יבוא מזון ודגים, הגדלת היצע הטיסות והתיירות, הגדלת ייצוא ידע וטכנולוגיה ועוד הרבה

פרופ' מיכאל סלע / צילום: איל יצהר

פרידה מהאיש שאחראי לתרופה הישראלית הנמכרת בכל הזמנים

ממציא תרופת הקופקסון פרופ' מיכאל סלע הלך לעולמו בגיל 98 ● היחסים הקרובים בין סלע לבין מנכ"ל טבע דאז אלי הורביץ ז"ל אפשרו את פיתוח הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ● בראיון לגלובס בעבר סיפר: "פניתי לחבר שלי אלי הורביץ ז"ל ואמרתי לו: 'אני בא לאכול ארוחת ערב קטנה אצלך עם אשתי, ותכין מקרן שקופיות, כי אני רוצה להראות לך משהו'. אלי אמר: 'אני לוקח את זה'"

התחדשות עירונית ברחוב מכבי 8 רעננה / הדמיה: תמיר חטיבה

פרויקט התמ"א ברעננה שנתקע ואז קם לתחייה

בפרויקט ברחוב מכבי ברעננה הוחלפו ארבעה קבלנים, ועכשיו רואים את הסוף ● כל דירה תקבל תוספת של 23 מ"ר

איור: ליאת צברי

מה אפשר לעשות כשאדם אחד מתוך אלף תוקע תוכנית של 100 דונם

התארכות תהליכי התכנון בארץ מובילה לכך שקרקעות רבות הופכות להיות "מרובות בעלים" - דבר שבתורו הופך את אישור התוכניות והבנייה על הקרקע למורכב וארוך עוד יותר • למה ישנם כל-כך הרבה מקרים כאלו, והאם יש לכך פתרון

טלטלה בשווקים

משבר כזה אנחנו לא זוכרים - ועוד 9 כתבות שכדאי לכם לקרוא על הטלטלה בשווקים

ההתרסקות של שוק המטבעות הדיגיטליים ● ארבעת החטאים שהובילו למשבר בהייטק הישראלי ● איך תיזכר 2022 בהיסטוריה הכלכלית? ● מיטב הכתבות מהשבוע האחרון על הטלטלה בשווקים

חצי שעה של השראה. סוד החברות שמצליחות דווקא בתקופות של משבר כלכלי / צילום: מנחם רייס

מגוגל ופייפל ועד מקדונלדס ועליבאבא: הסיפור של החברות שהצליחו לפרוץ בזמן משבר כלכלי

על רקע החששות ממשבר מתקרב, כדאי להיזכר שחברות מצליחות רבות פרצו ועלו דווקא בתקופות של משבר כלכלי, מגוגל ופייפל ועד מקדולנד ונוטלה, Airbnb ועליבאבא. מה הסוד שלהן?

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

ימית אפריאט / צילום: איל יצהר

יועצת המשכנתאות שלא מפחדת מהעלאות הריבית ודבקה במסלול הפריים

ימית אפריאט מייעצת ללקוחותיה להיזהר דווקא מהאינפלציה העולה וממסלולי הריבית המשתנה, ומגלה כי האיסור לקחת מימון על חשבון דירה קיימת, גלגל את המשקיעים לשוק החוץ-בנקאי

החברות הישראליות הציבוריות הגדולות בעולם

הטלטלה בשווקים: מהפך ברשימת 10 החברות הישראליות הגדולות

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: השינוי האחרון ברשימת 10 הישראליות הציבוריות הגדולות

טרייפל משמש / צילום: Shutterstock

שבועות טבעוני: מתכון שגם אוכלי גבינות יעמדו בתור כדי לקבל פרוסה ממנו

זה שאתם נמנעים ממוצרי חלב לא אומר שאתם לא יכולים ליהנות מקינוח לשבועות: 
טרייפל טבעוני עם ליים ומשמשים. תרשמו מתכון

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / עיצוב: גלובס

מה עובר על בית ההשקעות אלטשולר שחם והצעירים החרדים שהפכו לנשק הסודי של השב"כ

יגיע רגע שבו לא נצליח להבין איך זה ששילמו פה פעם כאלה מחירים על משרדים או על דירה ממוצעת ● למה כולם התחילו לשכוח דברים? ● התוכנית שמגייסת חרדים לגופים החשאיים ביותר ועוד ארבעה סיפורים בולטים מהשבת

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

כל הדרך למטה: מה קרה לבית ההשקעות אלטשולר שחם?

אחרי שנים שבהן אלטשולר שחם היה מלך בתי ההשקעות בישראל, עם מגע ידי הזהב של המייסד והמנכ"ל גילעד אלטשולר - הגיע השפל, והלקוחות הבורחים כבר לקחו איתם כ-30 מיליארד שקל בפדיונות ● אז מה בעצם הוביל לנפילה והאם יש סיכוי להתאוששות מטאורית בקרוב?

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Tereshchenko

החובות נערמים, האינפלציה מזנקת, והחברות בורחות: רוסיה בדרך לפשיטת רגל

המלחמה באוקראינה עולה לרוסיה יותר מ־15 מיליון דולר בשעה ● בקרמלין מעריכים כי סנקציות המערב יובילו לקריסה כלכלית שהמדינה לא ראתה משנות ה־90' ● והצעד האחרון של ארה"ב, שמקשיחה את התנאים להחזרי חוב רוסיים, מקרב את מוסקבה עוד צעד גדול לחדלות פירעון

יאיר לפיד, יש עתיד / צילום: כדיה לוי

כשלפיד התנגד לגיוס חרדים ונתניהו לבנייה בירושלים

הכנסת סערה השבוע סביב החלטת האופוזיציה להתנגד לחוק "ממדים ללימודים", אבל איך נראו הדברים בעבר הלא רחוק כשהמצב היה הפוך? ● חזרנו לכנסת ה-20 וגילינו שהיא אמנם הייתה פחות מקוטבת, אך גם בה האופוזיציה לא היססה להתנגד לחוקים "ראויים" ● וגם: מה גרם לראש האופוזיציה נתניהו להצביע נגד בנייה במזרח ירושלים?

מחקר אחד בשבוע. הקשר בין דחיינות לחשיבה יצירתית / צילום: Shutterstock

בשורות טובות לדחיינים הכרוניים: מחקר מצא גם צד חיובי לתופעה

חומר למחשבה לפעם הבאה שאתם מלקים את עצמכם על המשימה שדחיתם לרגע האחרון: דחיינות זה לא בהכרח רע ● לדחיינות מתונה יש אפילו יתרונות מפתיעים

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

פוטין: רוסיה פתוחה לסבב שיחות נוסף עם אוקראינה

נשיא רוסיה אמר את הדברים לנשיא צרפת וקנצלר גרמניה בשיחה בשבת, אך הוסיף כי אספקת נשק מערבי לאוקראינים יחמירו את המשבר