גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה מקדמת תוכנית לאומית לנטיעת עצים. האם היא תהיה אפקטיבית?

לאחר שנים שבהן כריתת עצים הפכה למכת מדינה, תוכנית ממשלתית חדשה לקירור הערים רוצה לדרבן את ראשי הערים לנטוע עצים על המדרכות ● אבל בתוכנית יש חוסרים ומגבלות, והדרך ליישומה עוד ארוכה ● סעיף אחד דווקא עלול להפוך את היד על הדק הכריתה לקלה יותר

גדם עץ בגן הכובשים בתל אביב / צילום: כדיה לוי
גדם עץ בגן הכובשים בתל אביב / צילום: כדיה לוי

במסגרת תוכנית ההיערכות לשינויי האקלים, מקדמת הממשלה תוכנית שאותה מוביל ראש הממשלה, נפתלי בנט, בשיתוף משרדי הגנת הסביבה והחקלאות, להצללה וקירור המרחב העירוני באמצעות ייעור עירוני והגברת ההגנה על עצים בוגרים בריאים, בפרט במרחב הציבורי.

לעצים בוגרים יש תפקיד חשוב למאבק במשבר האקלים. הם מורידים את הטמפרטורה באזורם ומאפשרים הליכה נעימה ברחוב, לוכדים זיהום אוויר וגזי חממה ובכך 'מנקים' את האוויר, ובולמים רעש מהסביבה הקרובה. אך למרות יתרונותיהם הרבים, עצים נכרתים בישראל בקצב מסחרר.

בשנת 2020 לבדה נכרתו בישראל 94 אלף עצים בוגרים, לפי הנתונים הרשמיים. בפועל, ייתכן שמדובר בנתון גבוה אף יותר, שכן אלו רק העצים שנכרתו באישור ובידיעת הרשויות.

במסגרת ההצעה שמקדמים משרדי ראש הממשלה והמשרד להגנת הסביבה, צפויים להישתל ב־20 השנים הבאות כ-450 אלף עצים, על מדרכות בלבד. בהנחה שעץ, כולל תשתית ראויה, עולה כ-5,000 שקל, מדובר בעלות משקית של כ-1.5 מיליארד שקלים על פני שני העשורים הללו.

המקורות למימון עלות התוכנית צפויים להיות ציבוריים, גורמים פילנתרופיים וגורמים עסקיים. למרות ההשקעה הכספית, התועלת המהוונת נטו הנאמדת מנטיעת עץ בתשתית מתאימה היא של כ-8,000 שקל. לפיכך, התועלת המהוונת נטו למשק נאמדת ב-2.4 מיליארד שקל.

ראש הממשלה נפתלי בנט אומר כי "יותר מ-90% מתושבי המדינה חיים ביישובים עירוניים, וככל שהאקלים נהיה חם יותר יהיה קשה יותר להסתובב בחוץ. צל עצים משפר באופן דרמטי את השהייה ברחוב, והעצים תורמים גם לשיפור איכות האוויר ולהתמודדות עם גשמים חזקים".

התוכנית הממשלתית היא התקדמות מהמצב הקיים, שבו אזרחי ישראל מופקרים תחת השמש, אך הדרך למימושה עוד ארוכה, והיא נעדרת התייחסות לנושאים בולטים.
גלובס מנתח את הבעיות העיקריות.

1. מספר העצים לא מספיק

מספר העצים שיישתלו במסגרת התוכנית, אם תגיע לכדי מימוש, הוא פחות מחצי מיליון על פני 20 שנה.

אמנם מדובר רק בעצים על שטחי מדרכות, אך במקצבי כריתה של כמעט 100 אלף עצים בשנה בעידן הנוכחי, מדובר בפלסטר. בתוכנית מציעה הממשלה לרשויות מקומיות "שיהיו מעוניינות בכך", לקבוע יעד לכיסוי צל עצים של 70%, במדרכות ברחובות בעלי פוטנציאל משמעותי, עד לשנת 2040.

האם די בכך? לא בטוח. החלטת הממשלה מותירה מרחב שיקול דעת רחב מאוד לרשויות המקומיות - שגם היום יכולות להרים את הכפפה ולצאת לדרך עם תוכניות בתחום, אך בוחרות שלא לעשות זאת, ובמקומות מסוימים, אף מפעילות יד קלה למדי על ההדק בכריתת עצים בוגרים, משלל סיבות.

2. אין התייחסות לתמ"א 38

סיבה מרכזית לכריתת עצים בוגרים היא בניית פרויקטים של תמ"א 38. כאן מדובר גם על עצים בחצרות הפרטיות, שהיו מצלים גם על הרחוב ועל המדרכה הצרה.

היזמים אינם ממהרים להחליפם בעצים חדשים, ובכך שוב ושוב מאבד הציבור נכס שיכול היה לשמש אותו ואת ילדיו, והבניינים עצמם, מאבדים 'מכשיר' לקירור טבעי של בטון הבניין.
עם האתגר הזה לא מתמודדת החלטת הממשלה, והוא נותר לאיים על עצי העיר.

3. היעדר סנקציות

כיום, יזמים שמחליטים לכרות עצים בשטח פרויקטים, מחויבים בתשלום היטל שיאפשר נטיעות חלופיות או פיצוי נופי. הרשויות אינן טורחות לגבות את הסכומים הללו, ולפי ההערכות, בכל שנה מוותרת המדינה על 150 מיליון שקל של היטלי פיצוי נופי שלא נגבים כלל. מדובר לפחות מ-56% מהקנסות. החלטת הממשלה מנסה להתמודד עם אוזלת היד המקוממת של הרשויות המקומיות. עם זאת, חסרים מנופים שיפחיתו משמעותית את המוטיבציה של רשויות לכרות עצים או לאשר כריתות.

נוסף לכך, תקנות בנושא נטיעה חלופית היו צריכות להיכנס לתוקפן לפני שמונה שנים - אך לא אושרו עד היום. כך, כורתים בישראל עצים ללא סנקציות, ובקלות יתרה.
כעת, מבקשת הממשלה לתקן את המעוות, ולעצב מחדש את המנגנון הרגולטורי, כך שאילו הרשויות עצמן לא יגבו את אותם היטלים - תעשה זאת המדינה.

4. החלטה בתוך 30 ימים

סעיף נוסף מותיר פתח רחב לכריתות עצים בפרויקטים של בנייה באישור שר הפנים ושר החקלאות.

מחד גיסא קובעת ההחלטה כי בהחלטות הנדונות במוסדות התכנון תתבצע היוועצות עם פקיד היערות כבר בשלב התכנון, ולא בשלבים מאוחרים יותר - שבהם על פקיד היערות מופעל לחץ שלא 'להפיל' תוכניות בנייה. מאידך גיסא, אותה חוות דעת מגבילה את פקיד היערות להגיב בתוך 30 יום בלבד, אחרת לא תהיה התייחסות לתגובתו.

זהו טווח זמן שלמשרדי ממשלה קשה מאוד לעמוד בו, ודאי לפקיד היערות, דל המשאבים וכוח האדם. בנוסף לכך, בידי הדרג הפוליטי נותר מרחב תמרון גדול לקבל החלטה ולפטור יזמי נדל"ן מחוות דעת של פקיד היערות, גם באזורים שבהם ישלמו התושבים מחיר של כריתת עצים מסיבית.

5. אין חוק מחייב

הצעת המחליטים הממשלתית כוללת צעדים אופרטיביים ליישום בתקופה הקרובה. בין הצעדים פרסום קול קורא להקצאה של 10 מיליון שקל לרשויות המקומיות לנטיעה ולהכנת תוכניות אסטרטגיות לייעור, פיתוח כלי למיפוי כיסוי צל עצים בהקצאה של 2 מיליון שקל, הקמת מערכות דיגיטליות להצגת רישיונות כריתה לציבור ופלטפורמה לביצוע סקרי עצים, בשקיפות לציבור.

ואולם, מדובר בהחלטת ממשלה שאיננה חוק מחייב. עד אשר תיושם באופן מלא יחלוף זמן רב וסעיפיה השונים עוד עלולים להיתקל בקשיים רבים בדרך ונדרשים תיקוני חקיקה ותקנות רבות. כדי להסדיר ולשפר את הבקרה על גביית היטלי הנטיעה החלופית, נדרש תיקון בפקודת ותקנות היערות. חוק התכנון והבניה דורש תיקונים אף הוא, וכך גם תקנות התכנון והבנייה - איחוד של רחבות הצלה כדי לפנות שטח מדרכה לנטיעות.

בשורה התחתונה

ההחלטה היא קצה חוט להנעת תהליכים שנזנחו במשך שנים רבות. היא מטילה על שרים לקדם תיקוני חקיקה ותוכניות, ועד שתחל לצאת אל הדרך, יכולים לחלוף חודשים. סעיפיה דורשים הוספה של ‘שיניים’, וחברי הכנסת ייאלצו לוודא שאותה הצעה שמבקשת להגן על העצים והתושבים, לא תוביל דווקא להחלשה של פקיד היערות ולחיזוקו של הדרג הפוליטי או של ועדות התכנון, שפעמים רבות הסביבה אינה בראש מעיניהם.
כך או כך, גם המשרד להגנת הסביבה וועדת הפנים של הכנסת, יצטרכו לפקוח עיניים ולפקח על התקדמותם של משרדי הממשלה האחרים בהנחת התקנות על שולחן הכנסת - שכן החלטות ממשלה רבות בנושאי סביבה בעבר, נזנחו לאחר שהוצגו בחגיגיות לציבור, וזה מצידו - נותר ללא עצים, ללא צל, וללא מאבק במשבר האקלים.

עוד כתבות

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים