גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה מקדמת תוכנית לאומית לנטיעת עצים. האם היא תהיה אפקטיבית?

לאחר שנים שבהן כריתת עצים הפכה למכת מדינה, תוכנית ממשלתית חדשה לקירור הערים רוצה לדרבן את ראשי הערים לנטוע עצים על המדרכות ● אבל בתוכנית יש חוסרים ומגבלות, והדרך ליישומה עוד ארוכה ● סעיף אחד דווקא עלול להפוך את היד על הדק הכריתה לקלה יותר

גדם עץ בגן הכובשים בתל אביב / צילום: כדיה לוי
גדם עץ בגן הכובשים בתל אביב / צילום: כדיה לוי

במסגרת תוכנית ההיערכות לשינויי האקלים, מקדמת הממשלה תוכנית שאותה מוביל ראש הממשלה, נפתלי בנט, בשיתוף משרדי הגנת הסביבה והחקלאות, להצללה וקירור המרחב העירוני באמצעות ייעור עירוני והגברת ההגנה על עצים בוגרים בריאים, בפרט במרחב הציבורי.

לעצים בוגרים יש תפקיד חשוב למאבק במשבר האקלים. הם מורידים את הטמפרטורה באזורם ומאפשרים הליכה נעימה ברחוב, לוכדים זיהום אוויר וגזי חממה ובכך 'מנקים' את האוויר, ובולמים רעש מהסביבה הקרובה. אך למרות יתרונותיהם הרבים, עצים נכרתים בישראל בקצב מסחרר.

בשנת 2020 לבדה נכרתו בישראל 94 אלף עצים בוגרים, לפי הנתונים הרשמיים. בפועל, ייתכן שמדובר בנתון גבוה אף יותר, שכן אלו רק העצים שנכרתו באישור ובידיעת הרשויות.

במסגרת ההצעה שמקדמים משרדי ראש הממשלה והמשרד להגנת הסביבה, צפויים להישתל ב־20 השנים הבאות כ-450 אלף עצים, על מדרכות בלבד. בהנחה שעץ, כולל תשתית ראויה, עולה כ-5,000 שקל, מדובר בעלות משקית של כ-1.5 מיליארד שקלים על פני שני העשורים הללו.

המקורות למימון עלות התוכנית צפויים להיות ציבוריים, גורמים פילנתרופיים וגורמים עסקיים. למרות ההשקעה הכספית, התועלת המהוונת נטו הנאמדת מנטיעת עץ בתשתית מתאימה היא של כ-8,000 שקל. לפיכך, התועלת המהוונת נטו למשק נאמדת ב-2.4 מיליארד שקל.

ראש הממשלה נפתלי בנט אומר כי "יותר מ-90% מתושבי המדינה חיים ביישובים עירוניים, וככל שהאקלים נהיה חם יותר יהיה קשה יותר להסתובב בחוץ. צל עצים משפר באופן דרמטי את השהייה ברחוב, והעצים תורמים גם לשיפור איכות האוויר ולהתמודדות עם גשמים חזקים".

התוכנית הממשלתית היא התקדמות מהמצב הקיים, שבו אזרחי ישראל מופקרים תחת השמש, אך הדרך למימושה עוד ארוכה, והיא נעדרת התייחסות לנושאים בולטים.
גלובס מנתח את הבעיות העיקריות.

1. מספר העצים לא מספיק

מספר העצים שיישתלו במסגרת התוכנית, אם תגיע לכדי מימוש, הוא פחות מחצי מיליון על פני 20 שנה.

אמנם מדובר רק בעצים על שטחי מדרכות, אך במקצבי כריתה של כמעט 100 אלף עצים בשנה בעידן הנוכחי, מדובר בפלסטר. בתוכנית מציעה הממשלה לרשויות מקומיות "שיהיו מעוניינות בכך", לקבוע יעד לכיסוי צל עצים של 70%, במדרכות ברחובות בעלי פוטנציאל משמעותי, עד לשנת 2040.

האם די בכך? לא בטוח. החלטת הממשלה מותירה מרחב שיקול דעת רחב מאוד לרשויות המקומיות - שגם היום יכולות להרים את הכפפה ולצאת לדרך עם תוכניות בתחום, אך בוחרות שלא לעשות זאת, ובמקומות מסוימים, אף מפעילות יד קלה למדי על ההדק בכריתת עצים בוגרים, משלל סיבות.

2. אין התייחסות לתמ"א 38

סיבה מרכזית לכריתת עצים בוגרים היא בניית פרויקטים של תמ"א 38. כאן מדובר גם על עצים בחצרות הפרטיות, שהיו מצלים גם על הרחוב ועל המדרכה הצרה.

היזמים אינם ממהרים להחליפם בעצים חדשים, ובכך שוב ושוב מאבד הציבור נכס שיכול היה לשמש אותו ואת ילדיו, והבניינים עצמם, מאבדים 'מכשיר' לקירור טבעי של בטון הבניין.
עם האתגר הזה לא מתמודדת החלטת הממשלה, והוא נותר לאיים על עצי העיר.

3. היעדר סנקציות

כיום, יזמים שמחליטים לכרות עצים בשטח פרויקטים, מחויבים בתשלום היטל שיאפשר נטיעות חלופיות או פיצוי נופי. הרשויות אינן טורחות לגבות את הסכומים הללו, ולפי ההערכות, בכל שנה מוותרת המדינה על 150 מיליון שקל של היטלי פיצוי נופי שלא נגבים כלל. מדובר לפחות מ-56% מהקנסות. החלטת הממשלה מנסה להתמודד עם אוזלת היד המקוממת של הרשויות המקומיות. עם זאת, חסרים מנופים שיפחיתו משמעותית את המוטיבציה של רשויות לכרות עצים או לאשר כריתות.

נוסף לכך, תקנות בנושא נטיעה חלופית היו צריכות להיכנס לתוקפן לפני שמונה שנים - אך לא אושרו עד היום. כך, כורתים בישראל עצים ללא סנקציות, ובקלות יתרה.
כעת, מבקשת הממשלה לתקן את המעוות, ולעצב מחדש את המנגנון הרגולטורי, כך שאילו הרשויות עצמן לא יגבו את אותם היטלים - תעשה זאת המדינה.

4. החלטה בתוך 30 ימים

סעיף נוסף מותיר פתח רחב לכריתות עצים בפרויקטים של בנייה באישור שר הפנים ושר החקלאות.

מחד גיסא קובעת ההחלטה כי בהחלטות הנדונות במוסדות התכנון תתבצע היוועצות עם פקיד היערות כבר בשלב התכנון, ולא בשלבים מאוחרים יותר - שבהם על פקיד היערות מופעל לחץ שלא 'להפיל' תוכניות בנייה. מאידך גיסא, אותה חוות דעת מגבילה את פקיד היערות להגיב בתוך 30 יום בלבד, אחרת לא תהיה התייחסות לתגובתו.

זהו טווח זמן שלמשרדי ממשלה קשה מאוד לעמוד בו, ודאי לפקיד היערות, דל המשאבים וכוח האדם. בנוסף לכך, בידי הדרג הפוליטי נותר מרחב תמרון גדול לקבל החלטה ולפטור יזמי נדל"ן מחוות דעת של פקיד היערות, גם באזורים שבהם ישלמו התושבים מחיר של כריתת עצים מסיבית.

5. אין חוק מחייב

הצעת המחליטים הממשלתית כוללת צעדים אופרטיביים ליישום בתקופה הקרובה. בין הצעדים פרסום קול קורא להקצאה של 10 מיליון שקל לרשויות המקומיות לנטיעה ולהכנת תוכניות אסטרטגיות לייעור, פיתוח כלי למיפוי כיסוי צל עצים בהקצאה של 2 מיליון שקל, הקמת מערכות דיגיטליות להצגת רישיונות כריתה לציבור ופלטפורמה לביצוע סקרי עצים, בשקיפות לציבור.

ואולם, מדובר בהחלטת ממשלה שאיננה חוק מחייב. עד אשר תיושם באופן מלא יחלוף זמן רב וסעיפיה השונים עוד עלולים להיתקל בקשיים רבים בדרך ונדרשים תיקוני חקיקה ותקנות רבות. כדי להסדיר ולשפר את הבקרה על גביית היטלי הנטיעה החלופית, נדרש תיקון בפקודת ותקנות היערות. חוק התכנון והבניה דורש תיקונים אף הוא, וכך גם תקנות התכנון והבנייה - איחוד של רחבות הצלה כדי לפנות שטח מדרכה לנטיעות.

בשורה התחתונה

ההחלטה היא קצה חוט להנעת תהליכים שנזנחו במשך שנים רבות. היא מטילה על שרים לקדם תיקוני חקיקה ותוכניות, ועד שתחל לצאת אל הדרך, יכולים לחלוף חודשים. סעיפיה דורשים הוספה של ‘שיניים’, וחברי הכנסת ייאלצו לוודא שאותה הצעה שמבקשת להגן על העצים והתושבים, לא תוביל דווקא להחלשה של פקיד היערות ולחיזוקו של הדרג הפוליטי או של ועדות התכנון, שפעמים רבות הסביבה אינה בראש מעיניהם.
כך או כך, גם המשרד להגנת הסביבה וועדת הפנים של הכנסת, יצטרכו לפקוח עיניים ולפקח על התקדמותם של משרדי הממשלה האחרים בהנחת התקנות על שולחן הכנסת - שכן החלטות ממשלה רבות בנושאי סביבה בעבר, נזנחו לאחר שהוצגו בחגיגיות לציבור, וזה מצידו - נותר ללא עצים, ללא צל, וללא מאבק במשבר האקלים.

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני