הרובוטריקים, אותם רובוטים משני צורה, ההופכים לכלי רכב או כלי נשק כבשו את עולם הצעצועים בסערה. נראה שהצורות הרבות ואפשרויות המשחק הרבות הגלומות ברובוט אחד מקסימות את הילדים בגיוונן. קנית רובוט, קיבלת מספר צעצועים. הרובוט נתקע בסיטואציה בלתי אפשרית? אין בעיה, מיד יתהפך ויהפוך לאובייקט אחר: מתאים יותר לסיטואציה.
נראה שהמותג הבנקאי, גם הוא, נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית. מגמת היעלמות המותג בעקבות התמעטות הסניפים, עליית הבנקאות המוטמעת ומשלימתה, הבנקאות כשירות (BaaS), תורמות, לכאורה, להיעלמות המותג. הבנקאות המוטמעת מעבירה את הבנק אל מאחורי הקלעים ו"הבנקאות כשירות" מחליפה את חלון הראווה של הבנק בחלון של בתי העסק שיעמדו מול הקהל. בנוסף, מהפכת הבנקאות הפתוחה מאפשרת למאות נותני שירותים להיכנס למשחק, לכרסם במותג הבנקאי, ולפגוע ברווחיות עתידית של בנקים קלסיים.
לכאורה, עומדות בפני הבנקים שתי אסטרטגיות פעולה: בראשונה, בנקים קטנים יוכלו להפוך למעיין משרדים אחוריים. הם ישלימו עם אבדן המותג המופנה לקהל ויתמקדו במתן שירותים פיננסיים לחברות "חלון ראווה" בארץ ובעולם. כל זאת, מאחורי הקלעים.
באסטרטגיה שנייה, בנקים גדולים וחזקים יותר ינסו לשמור על המותג ולייצר בריתות ושותפויות עם חברות חדשות, מעל פני השטח, לפתח מוצרים חדשים ולהשתמש באמון הציבור ובמותג ככלי להתפתחות.
אך לשתי אסטרטגיות פעולה אלה נוספת אסטרטגיה שלישית; אסטרטגיית שינוי הצורה, ההתפרקות וההתחברות המחודשת - אסטרטגיית הרובוטריקים.
ויקיפדיה מספרת כי, אופטימוס פריים (Optimus Prime), מנהיג הרובוטריקים "הטובים" מתפצל לשלושה חלקים: הרובוט עצמו - מרכז העצבים הראשי, רכב תצפית מתנייד, ו סמי טריילר .
במקביל לדימוי הזה, הרובוטריק הפיננסי הוא בנק ותיק הזוכה לאמון הקהל. הוא מסוגל לפרק את הפונקציות הבנקאיות שהוא מעניק לציבור לכדי אפליקציות בודדות, או שהוא רוכש מוצרים בעלי פונקציה בודדת או מספר קטן של פונקציות. אפליקציות אלה נמצאות בשלל מקומות מתאימים ונדרשים ברשת; בנקודות תשלום, נקודות בהן לקוחות זקוקים להלוואות ועוד. כל זאת תחת מיתוגו של הבנק הראשי.
למעשה הבנק הפך למעין קבוצה מותגית; בנק קלסי ראשי, המזוהה עם המותג, המלווה באוסף אפליקציות שירות שונות הממותגות גם הן במותגו של הבנק. וכך, לקוחות קבועים יכולים להישאר לקוחותיו של הבנק שלהם, אך מותג הבנק חי ברחבי הרשת כספק פונקציות בנקאיות בודדות, על מצע הבנקאות הפתוחה.
כיוון ראשוני אפשר ללמוד מפלטפורמת ה-Autobahn, של Deutsche Bank. הבנק פירק את צרכי הלקוחות העסקיים שלו לכ-180 אפליקציות פנימיות שונות הנמצאות בפלטפורמה המכונה Autobahn. האפליקציות מאפשרות ללקוחות להרכיב עבור עצמם את השירות הבנקאי שלו הם זקוקים. שירותים לדוגמה הם ה - Liquidity Manager, מנהל הנזילות העסקית, מאפשר ניהול רשתי ותכנון, כמו גם ניהול השקעות וניהול מטבע חוץ ביחידה אחת, וה- Financial Supply Chain Manager, מנהל שרשרת האספקה, המאפשר ניהול יעיל יותר באמצעות מעקב שקוף, הצגת סיכונים והפחתת עלויות.
במקרה של Autobahn הפונקציות מיועדות ללקוחותיו של הבנק, אבל אין סיבה שחלקן לא יסתובבו ברשת ויאפשרו ללקוחות מזדמנים ליהנות מהשירות. ניצנים להתנהלות כזו ניתן לראות בבנק הפועלים, אשר אפליקציית BIT שלו נמצאת בכל רחבי הרשת, בנקודות הרלבנטיות ואוספת לקוחות של מוסדות אחרים.
מדובר בגישה שונה, ואפילו הפוכה מגישת ה-Super App, או אפליקציית-העל. אפליקציית העל שואפת לגרום ללקוח לחיות בתוכה ולקבל בתוכה מענה לרוב צרכיו הדיגיטליים. במבנה הרובוטריקי המוצע כאן, המטרה שונה. הבנק שואף להימצא, באמצעות שלוחותיו, בכל מקום במרחב הדיגיטלי. בכל מקום שיש צורך פיננסי דיגיטלי, שאותו מחפש הלקוח, שם ימצא אפליקציה, החברה בקבוצת האפליקציות הממותגות כחלק מהבנק הראשי.
בסדרת הטלוויזיה נלחמים הרובוטריקים הטובים במתנגדיהם הרעים. במציאות האבחנות בין טוב לרע, מורכבות קצת יותר. הבנקים אינם "טובים" וחברות הפינטק החדשות אינן "רעות". על שתופי פעולה בין בנקים לחברות פינטק במבנה רובוטריקי, בטור הבא.
