בשנה החולפת העניקה אשרא ליצואנים הישראלים אישורים עקרוניים לביטוח עסקאות ייצוא בהיקף של כ-2.8 מיליארד דולר. כך עולה מסיכום נתוני 2021 שערכה החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ. מדובר בגידול של כ-52% לעומת שנת 2020 בה הורגשה האטה משמעותית בביצוע עסקאות לטווח הבינוני-ארוך המגובות בביטוח אשראי, זאת על רקע משבר הקורונה.
באשרא מציינים כי לאור משבר הקורונה, במדינות מתפתחות רבות החריפו הקשיים הכלכליים וקשיי הנזילות. קשיים אלה השפיעו על יכולתן של אותן מדינות למממן פרוייקטים גדולים בתחום התשתיות. ביטוח האשראי של אשרא מאפשר ליצואנים הישראלים להציע למדינות הללו חבילות מימון זולות ובכך להוציא לפועל את ביצועם של פרוייקטים אלה.
ביטוח האשראי שמספקת אשרא נעשה בגיבוי של ערבות מדינה שמעמיד החשב הכללי במשרד האוצר, ורוב הבקשות לאישורים עקרוניים מאושרים ע"י ועדה בראשות החשב הכללי. ביטוח האשראי מגן על היצואן או על הבנק נותן האשראי מפני אי קבלת תשלום מהלקוח כתוצאה מקשיים כלכליים או מאירוע פוליטי, והעמדת האשראי למימון עסקאות יצוא גדולות של חברות ישראליות, נעשה בעיקר מול מדינות זרות, ולטווחי זמן ארוכים יחסית של עד 15 שנים.
באשרא אומרים כי התמיכה הממשלתית ביצואנים, ובמיוחד בתקופה בה קיים חוסר וודאות בשווקים בשל הימשכותו של משבר הקורונה, מסייעת ותומכת בחזרתו של המשק לפעילות כלכלית מלאה. זאת, בין השאר, בכל הקשור ליצירת מקומות עבודה ולחזרתם של העובדים מהחל"ת אליו הוצאו, בעקבות גלי הקורונה הקודמים. בהקשר זה יצויין כי כל מיליארד שקל ייצוא תורם ליצירת כ-2,500 מקומות עבודה.
מסיכום הנתונים עולה כי מרבית העסקאות שאושרו בשנת 2021 היו בתחומי תשתיות הבריאות, מים, חינוך וביטחון. היקף עסקת הייצוא הממוצעת שאושרה בשנה החולפת עמד על כ-72 מיליון דולר.
היקף האישורים הגבוה ביותר - לפרוייקטים ברפובליקה הדומיניקנית
היקף האישורים העקרוניים הגבוה ביותר במהלך השנה האחרונה היה עבור עסקאות יצוא לרפובליקה הדומיניקנית (כ-550 מיליון דולר), לאזרביג'אן (כ-330 מיליון דולר) פרגוואי (כ-280 מיליון דולר) וסנגל (כ-290 מיליון דולר). מדינות נוספות להן אושרו עסקאות ייצוא בהיקפים נרחבים הן סין, חוף השנהב, קניה ואוקראינה.
ניסים בן-אלי, מנכ"ל אשרא: "גם בימים כתיקונם, הבעיה המרכזית של מדינות מתפתחות רבות היא בעיית המימון. במיוחד בימים אלה, לאור משבר הקורונה, המדינות הללו סובלות באופן חריף יותר מבעיית נזילות והאטה כלכלית. הן מתקשות, ולעיתים אינן מסוגלות, להעמיד מימון ארוך טווח לפרוייקטים בתחומי התשתיות השונים, גם כאשר ברור שפרוייקטים אלה מהווים זרז לצמיחה כלכלית ולאפשרויות קיום בסיסיות".
לדבריו, הערבות שמציעה המדינה, באמצעות אשרא, מאפשרת ליצואנים הישראלים להציע להן מימון זול. ובכך להגדיל משמעותית את היכולת להתמודד במכרזים הבינ"ל שמוציאות מדינות אלה ואת סיכויי הזכייה בהם: "במקום שהמדינה המתפתחת תאלץ ללוות כספים בעצמה על מנת לממן פרוייקטים בהיקף של עשרות מליוני דולרים, היצואן הישראלי הוא זה שמשיג עבורה את חבילת המימון, בד"כ מבנקים ישראלים. במקרים אלו פוליסות הביטוח של אשרא המגובות בערבות של מדינת ישראל, מהוות בטוחה אולטימטיבית עבור הבנק. למעשה הבנק לא מתמחר את הסיכון של המדינה המתפתחת אלא את הסיכון של מדינת ישראל ומדובר כאן בפער משמעותי מאד" מסביר בן-אלי. "היות ומדינת ישראל נהנית מדירוג גבוה, עלות המימון זולה משמעותית מהמימון אותו הייתה מקבלת אותה מדינה באמריקה הלטינית, באפריקה או במזרח אירופה. באופן זה היצואן הישראלי יכול להציע לממשלה באותה מדינה מתפתחת עסקה מושלמת: הקונה מקבל פרוייקטים ברמה המתקדמת ביותר בעולם, במימון זול במיוחד. היצואן, מצידו, מקבל את התשלום במשך תקופת האספקה ולא למשך תקופת ההלוואה".
"יחד עם זאת" אומר בן-אלי, "היות ועדיין לא ברורה לגמרי ההשפעה ארוכת הטווח של משבר הקורונה על המדינות השונות, מחובתנו לבחון היטב כל עסקה ולנהל את הסיכונים באופן מושכל ומיטבי".