הנפקת סנטינל וואן / צילום: יח''צ
חודש ינואר, עד כה, היה חודש קשה למניות הטכנולוגיה בוול סטריט. מדד נאסד"ק איבד מהשיא 14.3%, מתוכם הסתכמה הירידה בשלושת השבועות הראשונים של ינואר ב-12%. המגמה של מעבר ממניות צמיחה למניות ערך, על רקע הציפיות לעליית ריביות, פגעה קשות ברוב החברות הישראליות שהונפקו בוול סטריט בתקופת הגאות של 2021.
אם בוחנים את תשואות המניות הישראליות "בציר 2021" בוול סטריט, התמונה עגומה. מדובר ב-22 חברות, שבמצטבר היו שוות 77 מיליארד דולר כשהונפקו או מוזגו לחברות SPAC, ואילו כיום שוויין המצרפי מגיע לקצת פחות מ-59 מיליארד דולר, כלומר בתקופה של פחות משנה הן מחקו למשקיעים בהן כ-18 מיליארד דולר.
למעשה, אם ננטרל מרשימת החברות את מניית צים , חברה העוסקת בתובלה ימית, שמנייתה זינקה ב-300% כמעט בשנה שחלפה מאז שהונפקה, ונשאיר בה את החברות שהן חברות טכנולוגיה בלבד, המצב חמור הרבה יותר: מחיקת שווי מצרפית של 23 מיליארד דולר, המהווה כ-30% משוויין של חברות ההייטק בעת ההנפקה או המיזוג ל-SPAC.
כמחצית מחברות הטכנולוגיה הישראליות שהחלו להיסחר בוול סטריט ב-2021 הגיעו לשוק באמצעות הנפקה ראשונית (IPO), והיתר עשו זאת באמצעות מיזוג לחברת SPAC, חברה ללא פעילות, שמגייסת כסף מהציבור במטרה לרכוש חברה קיימת, מה שהפך לטרנד לוהט במחצית הראשונה של השנה החולפת.
בחברות שמוזגו ל-SPAC המצב היה רע יותר מהתחלה, משום שכבר באמצע 2021 ההתלהבות מהמכשיר הזה שככה, ומשקיעים נטו "להעניש" חברות שהגיעו לשוק במיזוג כזה, משום שהעריכו שבתקופת ההייפ של ה-SPAC (עד תחילת 2021) אותן חברות קיבלו שוויים גבוהים מדי. לפיכך, בחברות הישראליות שמוזגו ל-SPAC בשנה החולפת ירידת השווי הייתה חדה יותר, והן מחקו למשקיעים כ-18.5 מיליארד דולר.
עדיין תשואה חיובית - אבל רחוקות מהשיא
בין חברות הטכנולוגיה שביצעו IPO (ואיבדו במצטבר כ-4.5 מיליארד דולר), יש מעטות שעדיין מניבות למשקיעים תשואה חיובית מההנפקה. עם זאת, כולן רחוקות מהשיאים שאליהן הגיעו המניות שלהן בחודשים שלאחר ההנפקה.
כך למשל, מנייתה של חברת הסייבר סנטינל וואן זינקה ממחיר של 35 דולר בהנפקה בסוף חודש יוני לשיא של מעל 76 דולר בחודש נובמבר, וכיום היא נסחרת במחיר של כ-40 דולר, המשקף אומנם תשואה חיובית של 14.6% מאז ההנפקה, אך ירידה של 47% מהשיא.
לתקופה מסוימת עקף שווייה של סנטינל וואן את השווי של חברת הסייבר הוותיקה צ'ק פוינט - אף שסנטינל אינה רווחית, אך היא צומחת בקצב מהיר בהרבה משל צ'ק פוינט . ואולם, שינוי טעמי המשקיעים וירידת קרנן של חברות שאינן רווחיות, גם אם הן צומחות מהר, הוביל לכך שכיום שווייה של צ'ק פוינט (16.6 מיליארד דולר) גבוה ב-5.9 מיליארד דולר משווייה של סנטינל וואן (10.7 מיליארד דולר).
גם מניית גלובל-אי , המספקת פתרונות טכנולוגיה למסחר מקוון חוצה גבולות, מציגה מגמה דומה. היא הונפקה ב-25 דולר, הגיעה בשיא ל-82 דולר כמעט, וכיום איבדה את רוב השווי שהשיגה בעלייה, והיא נסחרת בכ-32.8 דולר (שווי חברה של 4.8 מיליארד דולר).
מניית מאנדיי , שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה, עלתה ממחיר של 155 דולר בהנפקה לכ-445 דולר בשיא, וירדה בחזרה לכ-199 דולר (שווי חברה של 8.7 מיליארד דולר). ואלה עוד הדוגמאות החיוביות, שהתשואה שלהן מההנפקה חיובית.
ירידות של עד 71% ממחיר ההנפקה
שאר המניות רושמות ירידה של 29%-71% מאז ההנפקות שלהן, ושל 42%-83% מאז השיא. מניית ריסקיפייד לדוגמה, המספקת פתרונות למניעת הונאות במסחר מקוון, הונפקה במחיר של 21 דולר, זינקה לשיא של כ-37 דולר והיום מנייתה נסחרת במחיר של 6.2 דולרים בלבד (שווי חברה של כמיליארד דולר).
אפשר להניח ששינויי המגמה בשוק יקשו על חברות טכנולוגיה ישראליות להנפיק בוול סטריט ב-2022. כבר במחצית השנייה של 2021 נרשמה האטה מסוימת במספר ההנפקות בוול סטריט, לאחר רבעון שיא שהיה ברבעון השני.
בקרב הישראליות, שלוש ההנפקות האחרונות (אאוטבריין , קלטורה וריסקיפייד) בוצעו ביולי 2021 - כלומר כבר כחצי שנה לא בוצעה כל הנפקה של חברת טכנולוגיה ישראלית בוול סטריט. סביר להניח שחלון ההנפקות לא נסגר לגמרי, אך חברות צמיחה, שאינן רווחיות, יוכלו רק לחלום בזמן הקרוב על המכפילים הנדיבים של 2021.
המשקיעים "הענישו" את החברות שמוזגו ל-SPAC
בין החברות שמוזגו לחברות SPAC במהלך השנה החולפת, ירידת השווי הגדולה ביותר במונחים דולריים היא אצל איירון סורס , שהייתה גם המיזוג הגדול ביותר ל-SPAC בקרב הישראליות ב-2021. איירון סורס, שמספקת פלטפורמה של מוניטיזציה ופרסום למפתחי אפליקציות, מוזגה לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר, והיא נסחרת כעת בשווי של 6.2 מיליארד דולר, ירידה של כ-4.9 מיליארד דולר.
חברת הביטוח הדיגיטלי היפו , ששווייה במיזוג עמד על 5 מיליארד דולר, נסחרת כיום בשווי נמוך מ-1.2 מיליארד דולר, ירידה של 3.8 מיליארד דולר.
הירידה הגדולה ביותר באחוזים הייתה בחברת טוקספייס , העוסקת בתחום הטיפול הנפשי אונליין. היא איבדה 84% משווייה במיזוג, ומחקה למשקיעים בה 1.2 מיליארד דולר כמעט, והיא נסחרת כיום בשווי של 222 מיליון דולר בלבד, לא רחוק משווי המזומנים בקופתה. בעקבות הירידות במניית טוקספייס, מייסדי החברה אורן ורוני פרנק עזבו לפני כחודשיים את תפקידיהם בה, ומנהל חברת ה-SPAC שמיזגה לתוכה את טוקספייס הפך למנכ"ל זמני בחברה עד למציאת מנכ"ל קבוע.
בכל הנוגע למיזוגים ל-SPAC, נכון להיום יש שלוש חברות מישראל שנמצאות בתהליכים לקראת כניסה לשוק בדרך זו, ומעניין יהיה לראות האם הללו יצאו לפועל לנוכח הנפילות במניות הטכנולוגיה: איטורו, המספקת פלטפורמת השקעות חברתית, כבר הודיעה על קיצוץ של 15% בשווייה במיזוג (לאחר עיכובים רבים בהשלמתו). מנגד, חברת הפינטק פאגאיה הודיעה על הרחבת היקף הגיוס ואשררה את שווייה במיזוג. החברה השלישית המחכה להשלמת המיזוג היא סלינה, שאינה חברת טכנולוגיה אלא מפעילה רשת אירוח.