גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

23 מיליארד דולר התאדו: חברות ההייטק הישראליות משלמות את מחיר המפולת בוול סטריט

"בציר 2021" - כ-20 חברות טכנולוגיה ישראליות שהגיעו אשתקד לוול סטריט - מעלה תמונה עגומה ● את עיקר ההפסדים למשקיעים הסבו חברות שמוזגו ל-SPAC, שבפחות משנה מחקו כ-18 מיליארד דולר, אך גם אותן אלה שהונפקו בדרך המסורתית לא חמקו מהירידות

הנפקת סנטינל וואן / צילום: יח''צ
הנפקת סנטינל וואן / צילום: יח''צ

חודש ינואר, עד כה, היה חודש קשה למניות הטכנולוגיה בוול סטריט. מדד נאסד"ק איבד מהשיא 14.3%, מתוכם הסתכמה הירידה בשלושת השבועות הראשונים של ינואר ב-12%. המגמה של מעבר ממניות צמיחה למניות ערך, על רקע הציפיות לעליית ריביות, פגעה קשות ברוב החברות הישראליות שהונפקו בוול סטריט בתקופת הגאות של 2021.

אם בוחנים את תשואות המניות הישראליות "בציר 2021" בוול סטריט, התמונה עגומה. מדובר ב-22 חברות, שבמצטבר היו שוות 77 מיליארד דולר כשהונפקו או מוזגו לחברות SPAC, ואילו כיום שוויין המצרפי מגיע לקצת פחות מ-59 מיליארד דולר, כלומר בתקופה של פחות משנה הן מחקו למשקיעים בהן כ-18 מיליארד דולר.

למעשה, אם ננטרל מרשימת החברות את מניית צים , חברה העוסקת בתובלה ימית, שמנייתה זינקה ב-300% כמעט בשנה שחלפה מאז שהונפקה, ונשאיר בה את החברות שהן חברות טכנולוגיה בלבד, המצב חמור הרבה יותר: מחיקת שווי מצרפית של 23 מיליארד דולר, המהווה כ-30% משוויין של חברות ההייטק בעת ההנפקה או המיזוג ל-SPAC.

כמחצית מחברות הטכנולוגיה הישראליות שהחלו להיסחר בוול סטריט ב-2021 הגיעו לשוק באמצעות הנפקה ראשונית (IPO), והיתר עשו זאת באמצעות מיזוג לחברת SPAC, חברה ללא פעילות, שמגייסת כסף מהציבור במטרה לרכוש חברה קיימת, מה שהפך לטרנד לוהט במחצית הראשונה של השנה החולפת.

בחברות שמוזגו ל-SPAC המצב היה רע יותר מהתחלה, משום שכבר באמצע 2021 ההתלהבות מהמכשיר הזה שככה, ומשקיעים נטו "להעניש" חברות שהגיעו לשוק במיזוג כזה, משום שהעריכו שבתקופת ההייפ של ה-SPAC (עד תחילת 2021) אותן חברות קיבלו שוויים גבוהים מדי. לפיכך, בחברות הישראליות שמוזגו ל-SPAC בשנה החולפת ירידת השווי הייתה חדה יותר, והן מחקו למשקיעים כ-18.5 מיליארד דולר.

עדיין תשואה חיובית - אבל רחוקות מהשיא

בין חברות הטכנולוגיה שביצעו IPO (ואיבדו במצטבר כ-4.5 מיליארד דולר), יש מעטות שעדיין מניבות למשקיעים תשואה חיובית מההנפקה. עם זאת, כולן רחוקות מהשיאים שאליהן הגיעו המניות שלהן בחודשים שלאחר ההנפקה.

כך למשל, מנייתה של חברת הסייבר סנטינל וואן זינקה ממחיר של 35 דולר בהנפקה בסוף חודש יוני לשיא של מעל 76 דולר בחודש נובמבר, וכיום היא נסחרת במחיר של כ-40 דולר, המשקף אומנם תשואה חיובית של 14.6% מאז ההנפקה, אך ירידה של 47% מהשיא.

לתקופה מסוימת עקף שווייה של סנטינל וואן את השווי של חברת הסייבר הוותיקה צ'ק פוינט - אף שסנטינל אינה רווחית, אך היא צומחת בקצב מהיר בהרבה משל צ'ק פוינט . ואולם, שינוי טעמי המשקיעים וירידת קרנן של חברות שאינן רווחיות, גם אם הן צומחות מהר, הוביל לכך שכיום שווייה של צ'ק פוינט (16.6 מיליארד דולר) גבוה ב-5.9 מיליארד דולר משווייה של סנטינל וואן (10.7 מיליארד דולר).

גם מניית גלובל-אי , המספקת פתרונות טכנולוגיה למסחר מקוון חוצה גבולות, מציגה מגמה דומה. היא הונפקה ב-25 דולר, הגיעה בשיא ל-82 דולר כמעט, וכיום איבדה את רוב השווי שהשיגה בעלייה, והיא נסחרת בכ-32.8 דולר (שווי חברה של 4.8 מיליארד דולר).

הנפקת Global E בנאסד''ק / צילום: ספייס קאט

מניית מאנדיי , שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה, עלתה ממחיר של 155 דולר בהנפקה לכ-445 דולר בשיא, וירדה בחזרה לכ-199 דולר (שווי חברה של 8.7 מיליארד דולר). ואלה עוד הדוגמאות החיוביות, שהתשואה שלהן מההנפקה חיובית.

ירידות של עד 71% ממחיר ההנפקה

שאר המניות רושמות ירידה של 29%-71% מאז ההנפקות שלהן, ושל 42%-83% מאז השיא. מניית ריסקיפייד לדוגמה, המספקת פתרונות למניעת הונאות במסחר מקוון, הונפקה במחיר של 21 דולר, זינקה לשיא של כ-37 דולר והיום מנייתה נסחרת במחיר של 6.2 דולרים בלבד (שווי חברה של כמיליארד דולר).

אפשר להניח ששינויי המגמה בשוק יקשו על חברות טכנולוגיה ישראליות להנפיק בוול סטריט ב-2022. כבר במחצית השנייה של 2021 נרשמה האטה מסוימת במספר ההנפקות בוול סטריט, לאחר רבעון שיא שהיה ברבעון השני.

בקרב הישראליות, שלוש ההנפקות האחרונות (אאוטבריין , קלטורה וריסקיפייד) בוצעו ביולי 2021 - כלומר כבר כחצי שנה לא בוצעה כל הנפקה של חברת טכנולוגיה ישראלית בוול סטריט. סביר להניח שחלון ההנפקות לא נסגר לגמרי, אך חברות צמיחה, שאינן רווחיות, יוכלו רק לחלום בזמן הקרוב על המכפילים הנדיבים של 2021.

המשקיעים "הענישו" את החברות שמוזגו ל-SPAC

בין החברות שמוזגו לחברות SPAC במהלך השנה החולפת, ירידת השווי הגדולה ביותר במונחים דולריים היא אצל איירון סורס , שהייתה גם המיזוג הגדול ביותר ל-SPAC בקרב הישראליות ב-2021. איירון סורס, שמספקת פלטפורמה של מוניטיזציה ופרסום למפתחי אפליקציות, מוזגה לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר, והיא נסחרת כעת בשווי של 6.2 מיליארד דולר, ירידה של כ-4.9 מיליארד דולר.

חברת הביטוח הדיגיטלי היפו , ששווייה במיזוג עמד על 5 מיליארד דולר, נסחרת כיום בשווי נמוך מ-1.2 מיליארד דולר, ירידה של 3.8 מיליארד דולר.

הירידה הגדולה ביותר באחוזים הייתה בחברת טוקספייס , העוסקת בתחום הטיפול הנפשי אונליין. היא איבדה 84% משווייה במיזוג, ומחקה למשקיעים בה 1.2 מיליארד דולר כמעט, והיא נסחרת כיום בשווי של 222 מיליון דולר בלבד, לא רחוק משווי המזומנים בקופתה. בעקבות הירידות במניית טוקספייס, מייסדי החברה אורן ורוני פרנק עזבו לפני כחודשיים את תפקידיהם בה, ומנהל חברת ה-SPAC שמיזגה לתוכה את טוקספייס הפך למנכ"ל זמני בחברה עד למציאת מנכ"ל קבוע.

 

בכל הנוגע למיזוגים ל-SPAC, נכון להיום יש שלוש חברות מישראל שנמצאות בתהליכים לקראת כניסה לשוק בדרך זו, ומעניין יהיה לראות האם הללו יצאו לפועל לנוכח הנפילות במניות הטכנולוגיה: איטורו, המספקת פלטפורמת השקעות חברתית, כבר הודיעה על קיצוץ של 15% בשווייה במיזוג (לאחר עיכובים רבים בהשלמתו). מנגד, חברת הפינטק פאגאיה הודיעה על הרחבת היקף הגיוס ואשררה את שווייה במיזוג. החברה השלישית המחכה להשלמת המיזוג היא סלינה, שאינה חברת טכנולוגיה אלא מפעילה רשת אירוח.

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"