הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי
החשש מהידוק מהיר מהצפוי של המדיניות המוניטרית האולטרה מרחיבה של הפד, הבהילה את המשקיעים שנהנו בשנתיים האחרונות מעליות חדותכמו במנותק מהכלכלה הראלית, מאז שהפד הוציא את הבזוקה האימתנית והאביס את השווקים בכסף הזול. העלאה של הריבית בארה"ב צפויה לייקר את עלות הכסף, והעלאה מהירה מהצפוי עשויה לקלקל את ההתאוששות מהקורונה. ההלוואות, המשכנתאות, האג"חים - כולם יישאו עלות נוספת שקשה היה לתמחר בימי 'האינפלציה זמנית'.
גם הפד בעצמו עד לא מזמן לא ממש תמחר לפחות בגלוי העלאה קרובה של הריבית מהתפיסה כי האינפלציה ברת חלוף, אבל נתוני האינפלציה של החודשיים האחרונים בארה"ב הבהירו כי האינפלציה מונעת גם מגורמים שלא קשורים לשיבושי ההיצע העולמי והאינפלציה כאן כדי להישאר.
מצד אחד ישנה ציפייה כי הפד יעלה ריבית על מנת לרסן את האינפלציה, ומצד שני, העלאה של הריבית בקצב מהיר מדי, כזה שלא ייתן מספיק זמן לשחקנים להתארגן מחדש - עלול להביא להאטה, דווקא בתקופה שבה שיבושי הקורונה עדיין נמשכים בעולם.
עיני השוק נשואות ליום רביעי לתום ישיבתה של ועדת השוק הפתוח (FOMC) ובסופה הפד צפוי להכריז על גובה הריבית בארה"ב. לפי התחזיות הפד לא יעלה את הריבית כעת, אלא בחודש מרץ הקרוב, אך בשוק יעקבו בדריכות אחר דברי יו"ר הפד ג'רום פאוול, בהם היחס שלו לתוואי הריבית ולצמצום המאזן. כפי שכתבנו השבוע, עיקר החששות בשוק נוגעות לגבי קצב ההידוק המוניטרי. אם בשוק צפו שלוש העלאות ריבית עד לא מזמן, אלו מתעדכנות בקצב מהיר מהחשש שהפד מפגר אחר עקום התשואות. מעבר לכך, בשוק חלוקים באם הפד יעלה את הריבית במרץ ברבע אחוז או בחצי אחוז - מה שעשוי לספק אינדיקציה לגבי הלחץ של מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי, במיוחד לאחר התיקון שרשם שוק המניות האמריקאי.
באוצר צפו שכל עלייה של 1% בנאסד"ק תתרום חצי מיליארד שקל. מה עכשיו?
הירידות במדד הנאסד"ק האמריקאי צפויות להשפיע על המשק הישראלי בכמה מובנים הקשורים זה בזה: חברות הטכנולוגיה והשקל החזק. בימים יפים יותר בשוקי המניות, לאחר עלייה דו ספרתית במדדים המובילים בארה"ב בכל אחת מהשנתיים האחרונות, משרד האוצר צפה כי כל עלייה של 1% במדד הנאסד"ק צפויה לתרום כחצי מיליארד שקל להכנסות המדינה ממסים. במקרה ההפוך מדובר באבדן הכנסות של מיליארדים למדינה, כאשר מדד הנאסד"ק השלים בסוף השבוע האחרון ירידה של יותר מ-12%. אז מה עכשיו?
משרד האוצר נערך לביצועים חלשים יותר מבעוד מועד, כך מוסרים באוצר. הכנסות המדינה ממסים צפויות לצמוח בכ-2.5% בלבד השנה לאחר זינוק של 30% אשתקד, ובמשרד האוצר טוענים כי מראש התחזית הזו לשנה הקרובה לקחה בחשבון כי קצב העלייה בהייטק לא ימשיך באותם קצבים שנרשמו בשנתיים האחרונות. "על פי הנתונים כעת לא נראה שתהיה ירידה בהכנסות המדינה ממסים שכן התחזית לקחה זאת בחשבון", כך נמסר ממשרד האוצר.
הירידות בשווקים יעשו את מה שרכישות המט"ח לא הצליחו
למרות שבנק ישראל רכש כ-35 מיליארד דולר מאז ינואר של 2021 על מנת למתן את התחזקות השקל, המטבע המקומי בכל זאת התחזק מול הדולר ומול המטבעות המובילים בעולם, מכמה סיבות, שאחת מהן היא הגידורים של הגופים המוסדיים את השקעותיהם מעבר לים. אפשר ללמוד על כך מהקורלציה הגבוהה בין שער הדולר-שקל אל מול הנאסד"ק. ככל שהנאסד"ק עלה בשנה החולפת כך השקל התחזק מול הדולר כתוצאה מהגידורים של הגופים המוסדיים.
אלו האחרונים נהגו למכור דולרים בשוק המקומי על מנת לצמצם חשיפה לחול בהתאם למדיניות ההשקעה, ובכך למעשה תרמו לייסוף של השקל. לשמחת בנק ישראל, ימים של ירידות בשווקים צפויים לשקף את היפוך המגמה, וכך הירידות בנאסד"ק צפויות להחליש את השקל שרשם השנה התחזקות מטאורית במונחי מטבע של 8% מול השער הנומינלי האפקטיבי, (כלומר בשכלול המטבעות של שותפות הסחר של ישראל).