גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בריף לעתיד: איך ייראה שוק הפרסום בעידן הווירטואלי החדש

לא רק במטאוורס עצמו אלא גם בפרסום שיתקיים בתוכו, פייסבוק מנסה להקדים את כולם ורשמה פטנט על מכרזי חסות למוצרים בעולם הווירטואלי - כך עולה מתחקיר שפורסם לאחרונה ● היא כנראה לא לבד: לא מעט מותגים וחברות עובדים על הגרסה שלהם, ובכל הכוח

 

מבקר צופה באמנות מטאוורס בהונג קונג. מותגים יוכלו להשתלב בתוך חוויות משחקיות / צילום: Reuters, Tyrone Siu
מבקר צופה באמנות מטאוורס בהונג קונג. מותגים יוכלו להשתלב בתוך חוויות משחקיות / צילום: Reuters, Tyrone Siu

המטאוורס עדיין לא כאן, אבל נראה שחברות כבר מתחילות להתחבט בשאלה איך ייראה הפרסום בעידן שבו הוא יתפוס חלק נרחב בחיינו. בשבוע שעבר פרסם הפייננשל טיימס תחקיר על פטנטים שונים של מטא (לשעבר פייסבוק), וגילה בין היתר שהחברה רשמה עוד ב-2019 פטנט על טכנולוגיה שמאפשרת למפרסמים להשתתף במכרז על חסות למוצרים בעולם וירטואלי.

בואו ננסה לדמיין את זה, באמצעות דוגמה: תחשבו שאתם יושבים עכשיו עם האווטאר שלכם בחדר ישיבות וירטואלי, בפגישה עם כמה קולגות (גם הם עם האווטארים שלהם, כמובן). בחדר הווירטואלי הזה יהיו כיסאות, שולחנות, טלוויזיה, תמונות על הקירות, ספות וכן הלאה.

ברירת המחדל תהיה שכל המוצרים סביבכם יהיו דיפולטיביים, כלומר ללא מיתוג ספציפי או נראות ספציפית שמזכירה משהו. אבל הפטנט שמטא רשמה עוד ב-2019, ודובר עליו בתחקיר, מתייחס לכך שהיא רוצה לאפשר למפרסמים להשתתף ב"מכרז" (בידינג, בדומה לאופן שבו מערכות הפרסום שלה ושל גוגל עובדות היום) על חסות לאותם מוצרים.

כלומר, אם לדוגמה חברת סוני תרצה, היא תוכל לרכוש את החסות על הנראות של טלוויזיות בחדרי הישיבות ב-Horizon Workrooms (אפליקציית ה- VR של מטא לפגישות ועבודה מרחוק). כך, במקום שהן יהיו גנריות, הן יוכלו להיראות כמו טלוויזיות של סוני כולל הלוגו, יהיה עליהן מידע ואולי גם אפשרות לרכוש ישירות מתוך ה-VR.

אופן השימוש בדאטה והטרגוט לא פורט בתחקיר או בפטנט, אבל מניסיון העבר עם מטא וגוגל אנחנו יכולים להעריך שהפרסום יהיה מאוד פרסונלי. משמע, סוני למשל תוכל להחליט שהיא רוצה שהטלוויזיות שלה יהיו חסות רק בחללים שיש בהם משתמשים ממדינות מסוימות, בגילאים מסוימים ועם מאפייני התנהגות כאלו ואחרים.

המסחור מתבקש

למותר לציין, שהפרסום של הפייננשל טיימס העלה ללא מעט ביקורת כנגד מטא. הטענה העיקרית הייתה שהיא מנסה "למסחר" את המטאוורס. אישית, אני לא מתחבר לטרנד הזה ולהרמות הגבה. זה הרי ברור שהיא מנסה למסחר את המטאוורס, כמו שכל עסק אחר היה עושה. ככה עסקים עושים - הם עובדים בשביל להרוויח, ובשביל זה הם משקיעים בפיתוח, בחדשנות ובכלל.

חברה אחת תחפש להשיא את הרווח שלה ממכירת מוצרים במחיר גבוה מאוד וברווחיות אדירה (כמו אפל), ואחרת תעדיף לחלק את המוצרים בחינם או במחיר סמלי, אבל להרוויח מהדאטה ומהפרסום (כמו מטא וגוגל). בסופו של דבר, פונקציית המטרה של כולן היא אותה פונקציית מטרה של כל עסק - בין אם הוא חד קרן, ענקית טק בינלאומית, חברה לייצור פלסטיק או שווארמה ברחוב - להרוויח. וזה לא משנה אם יש לו פופים בכניסה, 24 טעמי קורנפלקס או הילה של מגן זכויות הפרט.

התפקיד שלנו, המשתמשים, הוא לבחור באילו מוצרים אנחנו משתמשים, ועם אילו חברות אנחנו מייצרים אינטראקציה ואילו לא. התפקיד של המחוקקים והרגולטורים הוא להחליט מה חורג מגבולות הגזרה המקובלים.

המודעה המדברת

אם נשים רגע בצד את הביקורת שהייתה על מטא, וננצל את השיח שהתעורר סביב התחקיר כדי לדמיין איך באמת עומד להיראות הפרסום בעידן של מטאוורס, נגלה עולם מרגש - גם במציאות מדומה (VR), גם במציאות רבודה (AR) וגם בעולמות וירטואליים תלת-ממדיים מבוססי Web (כמו מיינקראפט, רובלוקס או פורטנייט).

היום, כאשר גולשים מבלים במרחב האינטרנטי, הדרך של מפרסמים "לגשת אליהם" היא בעיקר באמצעות כלים גרפיים כמו באנרים או מודעות, או לחלופין באמצעות כלי תוכן כמו כתבות ממומנות, סרטוני יוטיוב או טיק טוק וכדומה. בזה, פחות או יותר, נגמר מנעד הכלים האפקטיביים. בעידן המטאוורס, הנפח שהדיגיטציה תתפוס ילך ויגדל, וכך גם המנעד הזה יתרחב מאוד.

בעולמות הווירטואליים (בין אם הם ב-VR, ובין אם מבוססי Web), מפרסמים יוכלו לייצר אינטראקציות הרבה יותר רחבות עם קהלי היעד שלהם, החל מעולמות ייעודיים שמעבירים את הדנ"א והערכים של המותג, המשך בסקינים בלעדיים (כלומר תלבושות שמשתמש יכול להוסיף לאווטאר שלו, לרוב במשחקים) והשתלבות של מותגים בתוך חוויות משחקיות, וכלה בסוכני מודעות וירטואליים בדמות אווטאר - שהם בעצם מודעה חכמה שמהלכת ומדברת, אולי אפילו מבלי שהצד השני יודע עם מי הוא מדבר.

אותו הדבר נכון גם לגבי AR - העובדה שהצרכנים יסתובבו רוב שעות היום עם מסך (משקפי AR הם הלכה למעשה מסך בלי מסך) פותחת אינסוף דרכים חדשות להגיע אליהם. תחשבו על שכבות מידע שניתן לתת לקהל כאמצעי אורגני, על חסויות על מקומות גיאוגרפיים (כל פעם שיסתכלו על הבניין הזה עם המשקפיים האלו, יראו מסר שלכם) ועוד.

כל הדברים האלו אולי נשמעים עתידניים, אבל יש כבר לא מעט מותגים, חברות וארגונים שנמצאים שם - בכל הכוח. אפשר לקחת כדוגמה את נייקי עם Nikeland שהיא פתחה ברובלוקס, או את Farfetch וקולקציית הפילטרים שלה בסנפ, וזו רק ההתחלה.

שינוי תפיסתי

נכון, מוקדם עדיין להעריך לאן הדברים הולכים, ואיך באמת ייראה הפרסום במטאוורס. אבל מה שבטוח הוא שהתחקיר הזה על מטא והפטנט שלה גרם לי להתחיל לדמיין את האפשרויות הרבות שהמטאוורס יביא לעולם הפרסום, ואת השינוי התפיסתי שמשרדי הפרסום ואנשי הפרסום בכלל יצטרכו לעשות, על מנת להתאים את עצמם לעידן הזה - ויפה שעה אחת קודם. כך או כך, אין ספק שזו הולכת להיות תקופת מרגשת מאוד. 

הכותב הוא מנכ״ל mihi.market ויוצר קהילות digital. tech. business ו-Beyond the metaverse

עוד כתבות

מייסדי Spacial. מימין: מאור גרינברג ועמי אברהמי / צילום: Spacial

"אנחנו מחליפים את מהנדסי הבניין והאינסטלציה ב-AI, מי שיישאר זה רק האדריכל"

עמי אברהמי רצה להדפיס קירות במפעל ולהרכיב בית חדש בתוך שבועות. אבל החברה שהקים, Veev, קרסה - עד שצצה מחדש תחת בעלות אחרת ● עכשיו הוא חוזר עם סטארט־אפ חדש לשילוב בינה מלאכותית בתכנון, ומגייס מיליוני דולרים מאחת מקרנות הצמרת הישראליות

המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה / צילום: Shutterstock

האולטימטום והתגובה החריפה: המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה

מניות הביטוח צנחו בחדות אחרי שהמפקח דרש משמונה חברות בענף לעדכן עד פברואר את התעריפים שהן גובות על ביטוח מקיף וביטוח צד ג' ● בחברות זועמים, וטוענים כי המחירים ממילא יורדים, אבל גורמים בענף מסבירים כי האיום מצד הרגולטור עשוי להוריד אותם עוד יותר

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הצעת החוק נפלה, סיוע במיליוני שקלים לא יועבר לשורדי שבי

ישראל העבירה הצעה לחמאס לפיה כל המחבלים ששוהים בכיסי הטרור התת-קרקעיים יוכלו לצאת מהמנהרות, להיכנע - ולהיכלא בבתי הסוהר בישראל ● משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים בשנת 2026 ● משפחות שכולות בקריאה לסמוטריץ: "אל תיתן יד לחוק הגיוס" ● הקואליציה הפילה הצעת חוק להענקת סיוע מיידי לשורדי השבי ולמשפחות החטופים החללים ● עדכונים שוטפים

יהלומים / צילום: תמר מצפי

מכסי טראמפ מטלטלים את תעשיית היהלומים הישראלית

המכסים האמריקאיים מכבידים על אחד מענפי היצוא המרכזיים של ישראל, בעוד ההסכם לפטור את היהלומים מהמס ממתין ללא חתימה ● בינתיים היבוא והיצוא נחתכים, ובענף חוששים מקריסה

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל אבל רוכשת מוצרים של רפאל

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים קפצו, מניות הביטוח נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● מגדל: הממונה על שוק ההון מאשרר את תעריפי הביטוח שלנו ● המאבק על ההגמוניה בשוק השבבים מתחמם, אנבידיה: "אנחנו מקדימים את התעשייה בדור שלם" ● ג'יי.פי.מורגן: הדולר יחלש ב-3% עד אמצע השנה הבאה ●  בבריטניה דריכות גבוהה לקראת התקציב שתציג שרת האוצר ● ג'יי.פי.מורגן: התנודתיות הגבוהה בתיקי 60/40 מעמידה בספק את כדאיות ההשקעה הזאת

עמית גל, הממונה על שוק ההון, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

האולטימטום שהוצב לחברות הביטוח: הורידו את הפרמיות לביטוחי הרכב

שנה וחודשיים עברו מאז שהממונה על שוק ההון החל בבדיקה האם קיימת הלימה את בין הפרמיות על ביטוחי הרכב לבין פרמיית הסיכון ● כעת מסתבר שהממונה מצא שזו לא קיימת, והערב הוא מבקש מחברות הביטוח להוזיל את הפרמיות

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

סמוטריץ׳ לברקת: "חלף זמן רב מההחלטה, קדם את תו התקן לעסקי המילואימניקים"

חצי שנה אחרי החלטת הממשלה לקידום עסקים של מילואימניקים - טרם גובשה תוכנית עבודה ● שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שיגר מכתב לשר הכלכלה ניר ברקת, שהגיע לידי גלובס, ובו קרא לזרז את יישום ההחלטה

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

כשהמטפלת הופכת ליורשת: שני פסקי דין חדשים חושפים טפח מתופעת ניצול הקשישים

בשני פסקי דין שפורסמו לאחרונה פסל ביהמ"ש צוואות בהן עותרים טענו כי מדובר היה בניצול של קשיש ● מומחים מסבירים איך להתגונן ומהן נורות האזהרה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר

משרד האוצר פרסם צו להערות הציבור שיכפיל את הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מהאינטרנט מחוץ לארץ ● לגלובס נודע כי המהלך כבר מעורר התנגדות בכנסת

מגדל הספירלה של עזריאלי / צילום: KPF

כ־600 מיליון שקל בתוך פחות משנתיים: שווי מגדל הספירלה של עזריאלי ממשיך לעלות

למרות שהשלמת בנייתו מתוכננת רק בשנת 2028, כבר כיום שווה המגדל הרביעי במתחם עזריאלי יותר מ־2.5 מיליארד שקל ● ב"חזית" המגורים: מדוע צמח המרמן מכרה יותר דירות ב־2025, אך ההכנסות נחתכו בחצי?

מוסך דן ברמת החייל / צילום: איל יצהר

הפרויקט השאפתני של דן בצפון ת"א מסתבך בגלל מחלוקת על 20 דירות

עיריית ת"א דרשה לקבל 20 דירות בפרויקט המיועד לקום במקום חניון האוטובוסים ברמת החייל, אך ועדת הערר המחוזית התנגדה ● בעירייה יגישו עתירה: "מדובר בשטחים השייכים לציבור"

השופט אלכס שטיין. מסתמן כפליליסט הבולט הבא

"לא נתערב": העליון משרטט מחדש את גבולות הגזרה של חוזים מפורטים

השופטים דחו ערעור של בעלי יחידות נופש במלון מלכת שבא, שביקשו לשנות את דמי הניהול ● הנימוק: חוזה מפורט הוא חוזה סגור, ועדיפה לשון ההסכם על "שיקולים ערכיים" ● השופטים אף הזהירו מהשלכות כלכליות של התערבות שיפוטית

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

פעילויות הליבה והרווח הפיננסי העודף הקפיצו את הרווח הכולל של מגדל ב-47%

מגדל ביטוח מדווחת כי ברבעון השלישי זינק הרווח הכולל שלה בכ-47% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם לכ-535 מיליון שקל ● בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, הרווח הכולל הסתכם ב-1.36 מיליארד שקל, עלייה של 9.4% ביחס לתקופה המקבילה

אמבולנסים בזירת התאונה / צילום: מד''א

שני פועלי בניין נהרגו בנפילה באתר בנייה ברמת השרון

שני הפועלים, אזרחי סין, נהרגו הבוקר בנפילה מגובה באתר בנייה של בניין מגורים ברמת השרון ● 40 פועלים נהרגו מתחילת השנה באתרי בנייה

אילוסטרציה: Shutterstock

שני עורכי דין חשודים בתרמית של מאות מיליונים. כך עבדה השיטה

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום חמורים נגד חמישה נאשמים, בהם שני עורכי־דין ומהנדס, בטענה כי פעלו במשך שנים לשיווק קרקעות ציבוריות באזור סכנין תוך זיוף מסמכים, הצגת מצגי שווא והלבנת הון בהיקף של כ־200 מיליון שקל ● יחד עם כתבי האישום הוגשה בקשה לתפיסת רכוש בשווי כ־55 מיליון שקל

רייצ'ל ריבס, שרת האוצר של בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

מבוכה בבריטניה: התקציב דלף לאינטרנט שעה לפני "הנאום הגורלי" של שרת האוצר

התקציב הבריטי לשנה הבאה פורסם בטעות באתר ממשלתי שעה לפני נאום שרת האוצר רייצ’ל ריבס - והקדים לחשוף העלאות מס נרחבות והערכות פיסקליות רגישות ● ההדלפה טלטלה את השווקים לרגע, אך התשואות והליש”ט התאוששו במהרה, בעוד הממשלה מנסה להסביר את התקלה המביכה ולשדר אחריות תקציבית

אילוסטרציה: Shutterstock

הדירה נרשמה על שם האישה, אך הבעל טען שמחצית ממנה שלו: כך הכריע בית המשפט

דירת המגורים נרכשה באמצעות כספים שהאישה קיבלה בירושה ומשאבים משותפים שצברו שניהם, אולם נרשמה על שם האישה בלבד

אף אחד לא קרא אותו, אבל הספר הכי אנטישמי הפך לרב מכר בעולם הערבי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ארה"ב הצליחה לצמצם את כוחה של ישראל במזרח התיכון, בחיזבאללה לא יודעים איך להגיב לחיסול הרמטכ"ל, ישראל ממשיכה להשפיע על בחירות בארה"ב, ואיך הפך "מיין קאמפף" לרב מכר בעולם הערבי ● כותרות העיתונים בעולם