גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בריף לעתיד: איך ייראה שוק הפרסום בעידן הווירטואלי החדש

לא רק במטאוורס עצמו אלא גם בפרסום שיתקיים בתוכו, פייסבוק מנסה להקדים את כולם ורשמה פטנט על מכרזי חסות למוצרים בעולם הווירטואלי - כך עולה מתחקיר שפורסם לאחרונה ● היא כנראה לא לבד: לא מעט מותגים וחברות עובדים על הגרסה שלהם, ובכל הכוח

 

מבקר צופה באמנות מטאוורס בהונג קונג. מותגים יוכלו להשתלב בתוך חוויות משחקיות / צילום: Reuters, Tyrone Siu
מבקר צופה באמנות מטאוורס בהונג קונג. מותגים יוכלו להשתלב בתוך חוויות משחקיות / צילום: Reuters, Tyrone Siu

המטאוורס עדיין לא כאן, אבל נראה שחברות כבר מתחילות להתחבט בשאלה איך ייראה הפרסום בעידן שבו הוא יתפוס חלק נרחב בחיינו. בשבוע שעבר פרסם הפייננשל טיימס תחקיר על פטנטים שונים של מטא (לשעבר פייסבוק), וגילה בין היתר שהחברה רשמה עוד ב-2019 פטנט על טכנולוגיה שמאפשרת למפרסמים להשתתף במכרז על חסות למוצרים בעולם וירטואלי.

בואו ננסה לדמיין את זה, באמצעות דוגמה: תחשבו שאתם יושבים עכשיו עם האווטאר שלכם בחדר ישיבות וירטואלי, בפגישה עם כמה קולגות (גם הם עם האווטארים שלהם, כמובן). בחדר הווירטואלי הזה יהיו כיסאות, שולחנות, טלוויזיה, תמונות על הקירות, ספות וכן הלאה.

ברירת המחדל תהיה שכל המוצרים סביבכם יהיו דיפולטיביים, כלומר ללא מיתוג ספציפי או נראות ספציפית שמזכירה משהו. אבל הפטנט שמטא רשמה עוד ב-2019, ודובר עליו בתחקיר, מתייחס לכך שהיא רוצה לאפשר למפרסמים להשתתף ב"מכרז" (בידינג, בדומה לאופן שבו מערכות הפרסום שלה ושל גוגל עובדות היום) על חסות לאותם מוצרים.

כלומר, אם לדוגמה חברת סוני תרצה, היא תוכל לרכוש את החסות על הנראות של טלוויזיות בחדרי הישיבות ב-Horizon Workrooms (אפליקציית ה- VR של מטא לפגישות ועבודה מרחוק). כך, במקום שהן יהיו גנריות, הן יוכלו להיראות כמו טלוויזיות של סוני כולל הלוגו, יהיה עליהן מידע ואולי גם אפשרות לרכוש ישירות מתוך ה-VR.

אופן השימוש בדאטה והטרגוט לא פורט בתחקיר או בפטנט, אבל מניסיון העבר עם מטא וגוגל אנחנו יכולים להעריך שהפרסום יהיה מאוד פרסונלי. משמע, סוני למשל תוכל להחליט שהיא רוצה שהטלוויזיות שלה יהיו חסות רק בחללים שיש בהם משתמשים ממדינות מסוימות, בגילאים מסוימים ועם מאפייני התנהגות כאלו ואחרים.

המסחור מתבקש

למותר לציין, שהפרסום של הפייננשל טיימס העלה ללא מעט ביקורת כנגד מטא. הטענה העיקרית הייתה שהיא מנסה "למסחר" את המטאוורס. אישית, אני לא מתחבר לטרנד הזה ולהרמות הגבה. זה הרי ברור שהיא מנסה למסחר את המטאוורס, כמו שכל עסק אחר היה עושה. ככה עסקים עושים - הם עובדים בשביל להרוויח, ובשביל זה הם משקיעים בפיתוח, בחדשנות ובכלל.

חברה אחת תחפש להשיא את הרווח שלה ממכירת מוצרים במחיר גבוה מאוד וברווחיות אדירה (כמו אפל), ואחרת תעדיף לחלק את המוצרים בחינם או במחיר סמלי, אבל להרוויח מהדאטה ומהפרסום (כמו מטא וגוגל). בסופו של דבר, פונקציית המטרה של כולן היא אותה פונקציית מטרה של כל עסק - בין אם הוא חד קרן, ענקית טק בינלאומית, חברה לייצור פלסטיק או שווארמה ברחוב - להרוויח. וזה לא משנה אם יש לו פופים בכניסה, 24 טעמי קורנפלקס או הילה של מגן זכויות הפרט.

התפקיד שלנו, המשתמשים, הוא לבחור באילו מוצרים אנחנו משתמשים, ועם אילו חברות אנחנו מייצרים אינטראקציה ואילו לא. התפקיד של המחוקקים והרגולטורים הוא להחליט מה חורג מגבולות הגזרה המקובלים.

המודעה המדברת

אם נשים רגע בצד את הביקורת שהייתה על מטא, וננצל את השיח שהתעורר סביב התחקיר כדי לדמיין איך באמת עומד להיראות הפרסום בעידן של מטאוורס, נגלה עולם מרגש - גם במציאות מדומה (VR), גם במציאות רבודה (AR) וגם בעולמות וירטואליים תלת-ממדיים מבוססי Web (כמו מיינקראפט, רובלוקס או פורטנייט).

היום, כאשר גולשים מבלים במרחב האינטרנטי, הדרך של מפרסמים "לגשת אליהם" היא בעיקר באמצעות כלים גרפיים כמו באנרים או מודעות, או לחלופין באמצעות כלי תוכן כמו כתבות ממומנות, סרטוני יוטיוב או טיק טוק וכדומה. בזה, פחות או יותר, נגמר מנעד הכלים האפקטיביים. בעידן המטאוורס, הנפח שהדיגיטציה תתפוס ילך ויגדל, וכך גם המנעד הזה יתרחב מאוד.

בעולמות הווירטואליים (בין אם הם ב-VR, ובין אם מבוססי Web), מפרסמים יוכלו לייצר אינטראקציות הרבה יותר רחבות עם קהלי היעד שלהם, החל מעולמות ייעודיים שמעבירים את הדנ"א והערכים של המותג, המשך בסקינים בלעדיים (כלומר תלבושות שמשתמש יכול להוסיף לאווטאר שלו, לרוב במשחקים) והשתלבות של מותגים בתוך חוויות משחקיות, וכלה בסוכני מודעות וירטואליים בדמות אווטאר - שהם בעצם מודעה חכמה שמהלכת ומדברת, אולי אפילו מבלי שהצד השני יודע עם מי הוא מדבר.

אותו הדבר נכון גם לגבי AR - העובדה שהצרכנים יסתובבו רוב שעות היום עם מסך (משקפי AR הם הלכה למעשה מסך בלי מסך) פותחת אינסוף דרכים חדשות להגיע אליהם. תחשבו על שכבות מידע שניתן לתת לקהל כאמצעי אורגני, על חסויות על מקומות גיאוגרפיים (כל פעם שיסתכלו על הבניין הזה עם המשקפיים האלו, יראו מסר שלכם) ועוד.

כל הדברים האלו אולי נשמעים עתידניים, אבל יש כבר לא מעט מותגים, חברות וארגונים שנמצאים שם - בכל הכוח. אפשר לקחת כדוגמה את נייקי עם Nikeland שהיא פתחה ברובלוקס, או את Farfetch וקולקציית הפילטרים שלה בסנפ, וזו רק ההתחלה.

שינוי תפיסתי

נכון, מוקדם עדיין להעריך לאן הדברים הולכים, ואיך באמת ייראה הפרסום במטאוורס. אבל מה שבטוח הוא שהתחקיר הזה על מטא והפטנט שלה גרם לי להתחיל לדמיין את האפשרויות הרבות שהמטאוורס יביא לעולם הפרסום, ואת השינוי התפיסתי שמשרדי הפרסום ואנשי הפרסום בכלל יצטרכו לעשות, על מנת להתאים את עצמם לעידן הזה - ויפה שעה אחת קודם. כך או כך, אין ספק שזו הולכת להיות תקופת מרגשת מאוד.

הכותב הוא מנכ״ל mihi.market ויוצר קהילות digital. tech. business ו-Beyond the metaverse

עוד כתבות

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי