גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בריף לעתיד: איך ייראה שוק הפרסום בעידן הווירטואלי החדש

לא רק במטאוורס עצמו אלא גם בפרסום שיתקיים בתוכו, פייסבוק מנסה להקדים את כולם ורשמה פטנט על מכרזי חסות למוצרים בעולם הווירטואלי - כך עולה מתחקיר שפורסם לאחרונה ● היא כנראה לא לבד: לא מעט מותגים וחברות עובדים על הגרסה שלהם, ובכל הכוח

 

מבקר צופה באמנות מטאוורס בהונג קונג. מותגים יוכלו להשתלב בתוך חוויות משחקיות / צילום: Reuters, Tyrone Siu
מבקר צופה באמנות מטאוורס בהונג קונג. מותגים יוכלו להשתלב בתוך חוויות משחקיות / צילום: Reuters, Tyrone Siu

המטאוורס עדיין לא כאן, אבל נראה שחברות כבר מתחילות להתחבט בשאלה איך ייראה הפרסום בעידן שבו הוא יתפוס חלק נרחב בחיינו. בשבוע שעבר פרסם הפייננשל טיימס תחקיר על פטנטים שונים של מטא (לשעבר פייסבוק), וגילה בין היתר שהחברה רשמה עוד ב-2019 פטנט על טכנולוגיה שמאפשרת למפרסמים להשתתף במכרז על חסות למוצרים בעולם וירטואלי.

בואו ננסה לדמיין את זה, באמצעות דוגמה: תחשבו שאתם יושבים עכשיו עם האווטאר שלכם בחדר ישיבות וירטואלי, בפגישה עם כמה קולגות (גם הם עם האווטארים שלהם, כמובן). בחדר הווירטואלי הזה יהיו כיסאות, שולחנות, טלוויזיה, תמונות על הקירות, ספות וכן הלאה.

ברירת המחדל תהיה שכל המוצרים סביבכם יהיו דיפולטיביים, כלומר ללא מיתוג ספציפי או נראות ספציפית שמזכירה משהו. אבל הפטנט שמטא רשמה עוד ב-2019, ודובר עליו בתחקיר, מתייחס לכך שהיא רוצה לאפשר למפרסמים להשתתף ב"מכרז" (בידינג, בדומה לאופן שבו מערכות הפרסום שלה ושל גוגל עובדות היום) על חסות לאותם מוצרים.

כלומר, אם לדוגמה חברת סוני תרצה, היא תוכל לרכוש את החסות על הנראות של טלוויזיות בחדרי הישיבות ב-Horizon Workrooms (אפליקציית ה- VR של מטא לפגישות ועבודה מרחוק). כך, במקום שהן יהיו גנריות, הן יוכלו להיראות כמו טלוויזיות של סוני כולל הלוגו, יהיה עליהן מידע ואולי גם אפשרות לרכוש ישירות מתוך ה-VR.

אופן השימוש בדאטה והטרגוט לא פורט בתחקיר או בפטנט, אבל מניסיון העבר עם מטא וגוגל אנחנו יכולים להעריך שהפרסום יהיה מאוד פרסונלי. משמע, סוני למשל תוכל להחליט שהיא רוצה שהטלוויזיות שלה יהיו חסות רק בחללים שיש בהם משתמשים ממדינות מסוימות, בגילאים מסוימים ועם מאפייני התנהגות כאלו ואחרים.

המסחור מתבקש

למותר לציין, שהפרסום של הפייננשל טיימס העלה ללא מעט ביקורת כנגד מטא. הטענה העיקרית הייתה שהיא מנסה "למסחר" את המטאוורס. אישית, אני לא מתחבר לטרנד הזה ולהרמות הגבה. זה הרי ברור שהיא מנסה למסחר את המטאוורס, כמו שכל עסק אחר היה עושה. ככה עסקים עושים - הם עובדים בשביל להרוויח, ובשביל זה הם משקיעים בפיתוח, בחדשנות ובכלל.

חברה אחת תחפש להשיא את הרווח שלה ממכירת מוצרים במחיר גבוה מאוד וברווחיות אדירה (כמו אפל), ואחרת תעדיף לחלק את המוצרים בחינם או במחיר סמלי, אבל להרוויח מהדאטה ומהפרסום (כמו מטא וגוגל). בסופו של דבר, פונקציית המטרה של כולן היא אותה פונקציית מטרה של כל עסק - בין אם הוא חד קרן, ענקית טק בינלאומית, חברה לייצור פלסטיק או שווארמה ברחוב - להרוויח. וזה לא משנה אם יש לו פופים בכניסה, 24 טעמי קורנפלקס או הילה של מגן זכויות הפרט.

התפקיד שלנו, המשתמשים, הוא לבחור באילו מוצרים אנחנו משתמשים, ועם אילו חברות אנחנו מייצרים אינטראקציה ואילו לא. התפקיד של המחוקקים והרגולטורים הוא להחליט מה חורג מגבולות הגזרה המקובלים.

המודעה המדברת

אם נשים רגע בצד את הביקורת שהייתה על מטא, וננצל את השיח שהתעורר סביב התחקיר כדי לדמיין איך באמת עומד להיראות הפרסום בעידן של מטאוורס, נגלה עולם מרגש - גם במציאות מדומה (VR), גם במציאות רבודה (AR) וגם בעולמות וירטואליים תלת-ממדיים מבוססי Web (כמו מיינקראפט, רובלוקס או פורטנייט).

היום, כאשר גולשים מבלים במרחב האינטרנטי, הדרך של מפרסמים "לגשת אליהם" היא בעיקר באמצעות כלים גרפיים כמו באנרים או מודעות, או לחלופין באמצעות כלי תוכן כמו כתבות ממומנות, סרטוני יוטיוב או טיק טוק וכדומה. בזה, פחות או יותר, נגמר מנעד הכלים האפקטיביים. בעידן המטאוורס, הנפח שהדיגיטציה תתפוס ילך ויגדל, וכך גם המנעד הזה יתרחב מאוד.

בעולמות הווירטואליים (בין אם הם ב-VR, ובין אם מבוססי Web), מפרסמים יוכלו לייצר אינטראקציות הרבה יותר רחבות עם קהלי היעד שלהם, החל מעולמות ייעודיים שמעבירים את הדנ"א והערכים של המותג, המשך בסקינים בלעדיים (כלומר תלבושות שמשתמש יכול להוסיף לאווטאר שלו, לרוב במשחקים) והשתלבות של מותגים בתוך חוויות משחקיות, וכלה בסוכני מודעות וירטואליים בדמות אווטאר - שהם בעצם מודעה חכמה שמהלכת ומדברת, אולי אפילו מבלי שהצד השני יודע עם מי הוא מדבר.

אותו הדבר נכון גם לגבי AR - העובדה שהצרכנים יסתובבו רוב שעות היום עם מסך (משקפי AR הם הלכה למעשה מסך בלי מסך) פותחת אינסוף דרכים חדשות להגיע אליהם. תחשבו על שכבות מידע שניתן לתת לקהל כאמצעי אורגני, על חסויות על מקומות גיאוגרפיים (כל פעם שיסתכלו על הבניין הזה עם המשקפיים האלו, יראו מסר שלכם) ועוד.

כל הדברים האלו אולי נשמעים עתידניים, אבל יש כבר לא מעט מותגים, חברות וארגונים שנמצאים שם - בכל הכוח. אפשר לקחת כדוגמה את נייקי עם Nikeland שהיא פתחה ברובלוקס, או את Farfetch וקולקציית הפילטרים שלה בסנפ, וזו רק ההתחלה.

שינוי תפיסתי

נכון, מוקדם עדיין להעריך לאן הדברים הולכים, ואיך באמת ייראה הפרסום במטאוורס. אבל מה שבטוח הוא שהתחקיר הזה על מטא והפטנט שלה גרם לי להתחיל לדמיין את האפשרויות הרבות שהמטאוורס יביא לעולם הפרסום, ואת השינוי התפיסתי שמשרדי הפרסום ואנשי הפרסום בכלל יצטרכו לעשות, על מנת להתאים את עצמם לעידן הזה - ויפה שעה אחת קודם. כך או כך, אין ספק שזו הולכת להיות תקופת מרגשת מאוד. 

הכותב הוא מנכ״ל mihi.market ויוצר קהילות digital. tech. business ו-Beyond the metaverse

עוד כתבות

המייסדים: יונתן פסס, נדב שץ, יהלי סער, תום להט וגל שלזינגר / צילום: MNG

הם פרשו מהלימודים והקימו אתר שביקש לחולל מהפכה. זה הפך אותם למכונת מזומנים

טיילור ברנדס סיפקה לעסקים קטנים פתרונות מיתוג, וחלקה את השוק עם ענקיות כמו וויקס ופייבר ● שינוי כיוון כשברקע מהפכת ה-AI הביא אותה לתחום ביורוקרטי בארה"ב - שמייצר לה בשנה 100 מיליון דולר בהכנסות ו-40% צמיחה במכירות ● המנכ"ל יהלי סער: "הצלנו את העצמאים משעמום"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

ארית עצרה הנפקה לאחר הפיאסקו שמחק מיליארד שקל משווי החברה

לאחר צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום ה', הודיעה ארית על עצירת ההנפקה של החברה הבת רשף טכנולוגיות ובחינת מתווה חלופי לגיוס הון עבורה ● המניה הגיבה בזינוק של 9%

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

שועל אדום בעיר / צילום: Shutterstock

כמו חזירי הבר והצבועים: החיות שגילו את היתרונות של העיר - ובייתו את עצמן

ביות עצמי הוא תהליך שבו חיית בר לומדת לנצל את הסביבה האנושית לטובתה ● הדביבונים של צפון אמריקה והשועלים האדומים באנגליה הציגו שלל שינויים, פיזיים והתנהגותיים, נוכח החיים בעיר, מהקטנת מבנה גופם כי המזון תמיד זמין ועד ירידה באגרסיביות

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

תגיע לטריליון שקל ב־2026? השיא החדש של תעשיית קרנות הנאמנות

בצל העליות בשווקים הישראלים ממשיכים להזרים כספים לתעשיית הקרנות ותוך שנה וחצי התעשייה גדלה ב-50% וחצתה את רף ה-750 מיליארד שקל ● אם הקצב יישמר, רף טריליון השקלים צפוי להישבר כבר בעוד מספר חודשים

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

חייל אוקראיני עומד על רכב עם תותח נ''מ לאחר פגיעת כטב''ם בתחנת הכוח הגרעינית לשעבר בצ'רנוביל, אוקראינה / צילום: ap, Efrem Lukatsky

סבא"א מזהירים: שכבת ההגנה בצ'רנוביל כבר לא יעילה עקב פגיעת הכטב"ם הרוסי

כטב"ם שפגע בפברואר בכיפת המגן החדשה שמעל הכור הגרעיני ערער את יכולתה למנוע דליפת קרינה - כך לפי סבא"א ● המתקן העצום בו הושקעו 1.5 מיליארד אירו, היה אמור להגן על העולם מפני קרינה אפשרית מן הכור גם 100 שנה קדימה ● רמות הקרינה כרגע יציבות, אך אוקראינה נערכת לאפשרות של הסלמה נוספת ● גלובס עושה סדר

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

טראמפ לוחץ את ידו של אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני / אילוסטרציה: ap, Alex Brandon

ישראל, קטאר וארה"ב מקיימות פסגה משולשת בניו יורק

על הפרק: שיקום היחסים אחרי התקיפה הכושלת ● צה"ל והשב"כ חשפו רשת חלפנות חשאית שחמאס מפעיל בלב טורקיה, בהכוונה איראנית ● גורם ישראלי מאשר: חודשו החיפושים אחר החטוף האחרון רן גואילי בשכונת זייתון ● השיחות הליליות של בכירי צה"ל ב-7.10 - גילויים חדשים, וההנחיות שלא בוצעו ● מסוק קרב פגע ב-7.10 ברכב מחבלים שהיו בו גם חטופות, שנפצעו מהתקיפה ● עדכונים שוטפים

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP - ניקולס מדורו

הפתרון של טראמפ לסיום העימות עם ונצואלה: הגליית הנשיא מדורו מהמדינה

לצד הלחץ הצבאי הגובר באזור הים הקריבי כחלק מהמאבק בהברחות סמים לשטח ארה"ב, נבחנים גם פתרונות דיפלומטיים ● בין השאר, עלתה על השולחן האפשרות להגליית הנשיא ניקולס מדורו לאחת ממדינות המפרץ ● בינתיים, האוכלוסייה בוונצואלה נערכת לקראת מצב חירום

ז'אנג ג'יאנז'ונג / איור: גיל ג'יבלי

הוא עבד 14 שנה אצל ג'נסן הואנג ואז החליט להקים את "אנבידיה הסינית"

ז'אנג ג'יאנז'ונג ניהל חטיבה באנבידיה וב־2020 החליט שהוא מקים חברת שבבים משלו - מור ת'רדס ● בסוף השבוע היא הונפקה בשנגחאי וזינקה פי 5 ביום אחד ● אבל האנליסטים חשדנים

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר / צילום: משק ויילר

העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"

"נסעתי בחולצת כפתורים למשרד היפה בתל אביב, אבל המשכורת לא הספיקה, אז קניתי קו חלב. כשכל החלבנים עבדו עם עיפרון מאחורי האוזן, אני אפיינתי תוכנת חלוקה" ● שיחה קצרה עם אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר

מודעת גיוס בסנט פטרסבורג / צילום: ap, Dmitri Lovetsky

נשים ברוסיה מתחתנות עם גברים שהן בקושי מכירות. מה עומד מאחורי הטרנד?

במאמץ לגייס לוחמים מבטיחה רוסיה מענק של 200 אלף דולר למשפחות נופלים ● אלא שיש מי שרקמו מזה משימה זדונית במיוחד: נשים שנישאות להם - במטרה להרוויח ממותם ● ברשתות קמו עשרות קבוצות שמסייעות להן בחיפוש אחר גברים משרתים, והרשויות מדווחות על מעורבות של כנופיות פשע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע

הצעת התקציב עברה משוכה משמעותית בדרך לאישורה הסופי בכנסת בחודשים הקרובים ● המחלוקת על תקציב הביטחון נפתרה, לפחות זמנית, והסוגייה שמדאיגה את הכלכלנים כעת היא שיעור הגירעון ● החשש: צעדי התכנסות יצומצמו, הטבות יורחבו ויחס החוב תוצר ייפגע ● ההשלכות האפשריות: הפחתות הריבית יידחו