גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית

לפי מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני" ● התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שוחקת באופן מתמיד את החוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ, כך לפי החוקרים

איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex
איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex

מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ובראשם, ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, קובעים כי לקברניטי מדינת ישראל אין תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול שורת האתגרים הניצבים בפניה. הם מגדירים את מצבה של ישראל כמאופיין בהעדר מיצוי עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות שנותנות מענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה.

בהערכה השנתית נכתב כי איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני", כשלרשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ בלוחמה עם הפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות. בה בעת, לפי ההערכה, איראן נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיום על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, ביניהן באמצעות הפעלת שלוחות תקיפה מנגד כגון טילים, רקטות וכלי טייס בלתי מאוישים לתקיפה באש מדויקת.

ברקע האיום יש קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שההתנהלות האיראנית מציבה בפניה. בנוסף, לישראל יש צורך גובר בהעמקת התיאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית - בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו. החוקרים מזהירים כי התקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני, אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה.

כל הסכם עדיף על כלום

חוקרי המכון סבורים כי כל התרחישים השונים האפשריים בהקשר למו"מ חזרה להסכם הגרעין, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין שמדובר בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינת ישראל. אם כי, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית. עם זאת, אחד מהחוקרים הבכירים קובע כי כל הסכם שיושג, באם לא ימנע את התקרבותה של איראן לגרעין כפי שקרה בהסכם הקודם, גרוע יותר מאשר מצב שבו אין הסכם.

בנוגע לחיזבאללה צוין כי ישראל הצליחה למנוע מהארגון כמה וכמה מהמשימות שהגדיר לעצמו ובהן המנהרות, פרוייקט טילים על אדמת סוריה ועוד. החוקרים מציינים עוד כי שני האתגרים הנוספים שווים בעוצמתם לאתגר האיראני, וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושת האיומים גם יחד.

הזירה הפלסטינית מהווה אתגר רב-משמעות לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית ומציבה בפני ישראל סיכונים מוחשיים של הסלמה ביטחונית, בין היתר, עקב היחלשות, עד כדי היעדר תפקוד ומשילות של הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה. אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל והשב"כ וכן התאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות, אבל הרשות נחלשת. החלשות זו עלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון "המדינה האחת". בד בבד, המצב בזירת הסכסוך מאתגר את מעמדה של ישראל בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית.

אתגר נוסף נמצא בישראל פנימה - התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ההסתה וחולשת המשילות, בעיקר במובלעות בלתי-נשלטות, ובנוסף הכרסום באמון במוסדות המדינה, מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי. לפי החוקרים למרות הקמת הממשלה השסעים בחברה ממשיכים לגדול. המשמעות היא שחיקה מתמדת בחוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ.

שחיקה במידת הקשב האמריקאית 

במישור הגלובלי, ישראל נאלצת לבחור צד בעימות הגובר בין ארצות הברית לבין סין, ולהתכונן למגוון אירועי קיצון בשל שינויי האקלים, משברים כלכליים תכופים, שינוי נורמות בעקבות מגפת הקורונה וחששות גוברים באשר לאיתנותן של דמוקרטיות ליברליות.

התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקאי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, בהכרח על חשבון העיסוק במזרח התיכון. על רקע זה פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן והן בהקשר הפלסטיני. בנוסף, חל כרסום בנכונות האמריקאית להשקיע בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות.

10 ההמלצות למדיניות של המכון

לנוכח האתגרים, הציגו חוקרי המכון עשר ההמלצות למדיניות ובראשן גיבוש אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה, מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, הערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגייה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל.

לפיכך, ממליצים החוקרים על הקמת מנגנוני תכנון ופעולה ממשלתיים אינטגרטיביים להשבת חוק, סדר ומשילות במובלעות הלא נשלטות בישראל; התמודדות עם הפשיעה בקרב החברה הערבית; הפחתת מתח, עוינות ואי-שוויון בין קבוצות וקהילות בישראל.
לגבי איראן ההמלצה היא להיערך לגיבוש הסכם גרעין בין איראן למעצמות וגם למצב של היעדר הסכם. נדרשת בניית אופציה צבאית להרחקת איראן מפצצה גרעינית, ומוטב בתאום עם ארצות הברית.

לגבי הפלסטינים ההמלצה היא לקדם מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה. עם זאת, אחד מהחוקרים קובע כי כניסה לתהליך מדיני העשוי להוביל לסיכונים ביטחוניים טוב פחות מהמצב כיום של מצב ביטחוני וכלכלי יציב, ללא קידום מדיני.

המלצה חשובה נוספת היא להגדיל את המיקוד בפיתוח המדע, הטכנולוגיה ובלימודים טכנולוגיים, כדי לשמר ואף להגדיל את יתרונה היחסי המהווה נכס לביטחון הלאומי ולמעמדה בעולם.

עוד כתבות

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת

ועדת הכנסת תדון ביצירת מסלול עוקף לקידום הצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, ובכך תדלג על ההתנגדות שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ● בענף מביעים חשש מפוליטיזציה

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

החזר מס על תרומות יוצא לדרך / צילום: Shutterstock

כללי המס משתנים, רוב העמותות לא ערוכות: איך תקבלו החזרים על תרומות

היקף התרומות בישראל עומד על כ-4 מיליארד שקל בשנה, בגינם ניתן כמיליארד שקל זיכוי ממס ● בעקבות רפורמה חדשה של רשות המסים, החל מינואר תרומה שלא דווחה במערכת דיגיטלית לא תזכה בהטבת מס

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלה שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכ"ל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אומנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפעולות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד, שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי של מיטרוניקס נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד והאם יש צורך בהודאה באשמה

רה"מ בנימין נתניהו יצר רעידת אדמה כשהחליט להגיש באופן רשמי בקשת חנינה לנשיא המדינה ● מה המשמעויות, וכיצד תתקבל ההכרעה? ● גלובס עושה סדר

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים

לעמדתה של עו"ד שגית אפיק, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת חוק השידורים של השר שלמה קרעי, והעברת החוק לוועדה מיוחדת - שנועדה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן - תהווה פגם מהותי בהליך החקיקה

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם

מחקר חדש מראה כי עישון 2־5 סיגריות ביום מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף לב ב־57% ● נראה כי ההשפעה היא לא לינארית, וגם עישון חברתי כבר מכניס את המעשנים לטריטוריה מסוכנת ● ומה קורה כשמפסיקים? לפי הנתונים חלה ירידה ניכרת בסיכון, אך רק אחרי 30 שנה נעלמות ההשפעות לחלוטין

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

בדיקה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

האם המודל החדש של ג'מיני מצדיק את ההתלהבות?

מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל, ג'מיני 3, מציע מספר מצבים - מהיר, חושב וקנבס - עולה 20 דולר בחודש ומהווה שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם ● עם זאת, גם כעת לא מומלץ לסמוך עליו בעיניים עצומות

משלוחי קוקאין שנתפסו על ידי משמר החופים האמריקאי בפורט אוורגליידס, פלורידה / צילום: ap, Rebecca Blackwell

טראמפ מתמקד במלחמה בסמים, והסטארט-אפים בתחום הביטחון מרוויחים

רחפנים, חיישנים ופלטפורמות בינה מלאכותית זוכים למיתוג מחדש ככלים למאבק ב"טרור סוחרי הסמים" ● כך, הטכנולוגיה שעיצבה את מלחמת עיראק ואפגניסטן - ולא פסחה על אוקראינה - עוברת מיתוג מחדש ומוצבת במשמר החופים בקריביים ובמדבריות הגבול המקסיקני

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

הרפורמה הצרכנית בחשמל: מי ייהנה מהחשמל הזול?

רשות החשמל פרסמה שימוע למכרז למכירת הספק של חשמל זול לשוק הפרטי, אך ללא מגבלות ברורות, חלק ניכר מההקצאה עלול לזרום לעסקים ולספקולנטים - ולצמצם את ההנחות המוצעות לצרכנים ● במקביל, גם חשבון החשמל עליו מוצעת ההנחה צפוי לעלות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

ירידות בוול סטריט; המניה שמזנקת לאחר שאנבידיה השקיעה בה

נאסד"ק יורד בכ-0.7%, S&P 500 ודאו ג'ונס נחלשים בכ-0.5% ● הדאקס יורד בכ-1.4% ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה יורדות על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט רושמים עליות ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 86 אלף דולר

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

ישראייר רשמה שיא במספר המטוסים שהפעילה ברבעון; הרווח הנקי זינק ב-75%

הכנסות ישראייר ברבעון השלישי זינקו ב-55% והסתכמו ב-258 מיליון דולר ● מניית החברה נסחרת בעלייה של 1.3% בבורסה, אך מתחילת השנה עדיין ירדה בכ-4% ● שווי השוק המגולם לחברה עומד על 488 מיליון שקל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

בורסת KOSDAQ בסיאול / צילום: ap, Lee Jin-man

כמו משחקי הדיונון: הסוחרים מאחורי אחת התופעות הבולטות בוול סטריט

נוכח הזינוק החד בהשקעות מסוכנות של משקיעי הריטייל בדרום קוריאה במניות מם ותעודות סל ממונפות בארה"ב, רשות ניירות הערך בסיאול מחמירה את הפיקוח ● החל מדצמבר יידרשו משקיעי ריטייל לעבור קורסים וסימולציות בעקבות חשש להחרפת התנודתיות בוול סטריט והסיכונים לכלכלה המקומית

"טיהור אתני בדלת האחורית": מי עוצר את הארגון שמפנה עזתים מהרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הכוח הבינלאומי של טראמפ מתקשה למצוא מדינות שיסכימו לקחת חלק בשיקום עזה, רומניה תשלם 400 מיליון דולר לאלביט עבור "מל"טים שיזהו תנועות של הרוסים סמוך לגבולה", וזה הארגון המסתורי שמסייע לעזתים לברוח דרך ישראל ● כותרות העיתונים בעולם