גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית

לפי מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני" ● התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שוחקת באופן מתמיד את החוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ, כך לפי החוקרים

איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex
איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex

מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ובראשם, ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, קובעים כי לקברניטי מדינת ישראל אין תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול שורת האתגרים הניצבים בפניה. הם מגדירים את מצבה של ישראל כמאופיין בהעדר מיצוי עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות שנותנות מענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה.

בהערכה השנתית נכתב כי איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני", כשלרשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ בלוחמה עם הפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות. בה בעת, לפי ההערכה, איראן נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיום על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, ביניהן באמצעות הפעלת שלוחות תקיפה מנגד כגון טילים, רקטות וכלי טייס בלתי מאוישים לתקיפה באש מדויקת.

ברקע האיום יש קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שההתנהלות האיראנית מציבה בפניה. בנוסף, לישראל יש צורך גובר בהעמקת התיאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית - בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו. החוקרים מזהירים כי התקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני, אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה.

כל הסכם עדיף על כלום

חוקרי המכון סבורים כי כל התרחישים השונים האפשריים בהקשר למו"מ חזרה להסכם הגרעין, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין שמדובר בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינת ישראל. אם כי, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית. עם זאת, אחד מהחוקרים הבכירים קובע כי כל הסכם שיושג, באם לא ימנע את התקרבותה של איראן לגרעין כפי שקרה בהסכם הקודם, גרוע יותר מאשר מצב שבו אין הסכם.

בנוגע לחיזבאללה צוין כי ישראל הצליחה למנוע מהארגון כמה וכמה מהמשימות שהגדיר לעצמו ובהן המנהרות, פרוייקט טילים על אדמת סוריה ועוד. החוקרים מציינים עוד כי שני האתגרים הנוספים שווים בעוצמתם לאתגר האיראני, וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושת האיומים גם יחד.

הזירה הפלסטינית מהווה אתגר רב-משמעות לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית ומציבה בפני ישראל סיכונים מוחשיים של הסלמה ביטחונית, בין היתר, עקב היחלשות, עד כדי היעדר תפקוד ומשילות של הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה. אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל והשב"כ וכן התאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות, אבל הרשות נחלשת. החלשות זו עלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון "המדינה האחת". בד בבד, המצב בזירת הסכסוך מאתגר את מעמדה של ישראל בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית.

אתגר נוסף נמצא בישראל פנימה - התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ההסתה וחולשת המשילות, בעיקר במובלעות בלתי-נשלטות, ובנוסף הכרסום באמון במוסדות המדינה, מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי. לפי החוקרים למרות הקמת הממשלה השסעים בחברה ממשיכים לגדול. המשמעות היא שחיקה מתמדת בחוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ.

שחיקה במידת הקשב האמריקאית

במישור הגלובלי, ישראל נאלצת לבחור צד בעימות הגובר בין ארצות הברית לבין סין, ולהתכונן למגוון אירועי קיצון בשל שינויי האקלים, משברים כלכליים תכופים, שינוי נורמות בעקבות מגפת הקורונה וחששות גוברים באשר לאיתנותן של דמוקרטיות ליברליות.

התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקאי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, בהכרח על חשבון העיסוק במזרח התיכון. על רקע זה פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן והן בהקשר הפלסטיני. בנוסף, חל כרסום בנכונות האמריקאית להשקיע בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות.

10 ההמלצות למדיניות של המכון

לנוכח האתגרים, הציגו חוקרי המכון עשר ההמלצות למדיניות ובראשן גיבוש אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה, מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, הערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגייה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל.

לפיכך, ממליצים החוקרים על הקמת מנגנוני תכנון ופעולה ממשלתיים אינטגרטיביים להשבת חוק, סדר ומשילות במובלעות הלא נשלטות בישראל; התמודדות עם הפשיעה בקרב החברה הערבית; הפחתת מתח, עוינות ואי-שוויון בין קבוצות וקהילות בישראל.
לגבי איראן ההמלצה היא להיערך לגיבוש הסכם גרעין בין איראן למעצמות וגם למצב של היעדר הסכם. נדרשת בניית אופציה צבאית להרחקת איראן מפצצה גרעינית, ומוטב בתאום עם ארצות הברית.

לגבי הפלסטינים ההמלצה היא לקדם מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה. עם זאת, אחד מהחוקרים קובע כי כניסה לתהליך מדיני העשוי להוביל לסיכונים ביטחוניים טוב פחות מהמצב כיום של מצב ביטחוני וכלכלי יציב, ללא קידום מדיני.

המלצה חשובה נוספת היא להגדיל את המיקוד בפיתוח המדע, הטכנולוגיה ובלימודים טכנולוגיים, כדי לשמר ואף להגדיל את יתרונה היחסי המהווה נכס לביטחון הלאומי ולמעמדה בעולם.

עוד כתבות

מטולה / צילום: איל יצהר

שיקום הערים שנפגעו במלחמה: מה קרה למטולה, והזינוק של שדרות

מנתוני הלמ"ס עולה כי במטולה יש 70% פחות פעילות כלכלית מאשר ערב המלחמה, לעומת זאת קריית שמונה ושלומי חזרו לפעילות כלכלית מלאה ● הזינוק הדרמטי ביותר בפעילות הכלכלית הוא זה של שדרות, כך שנראה ששיקום הדרום מתקדם בקצב מהיר בהרבה מאשר שיקום הצפון

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מה צפוי היום בנתוני האינפלציה בישראל?

הכלכלנים מביעים אופטימיות לגבי המשך התמתנות האינפלציה במדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר ● לדבריהם, המדד צפוי לרדת ב־0.4% עד 0.55%, והאינפלציה השנתית צפויה להישאר על רמה של כ־2.5% או אף לרדת קלות

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; סיגל יעקבי, שופטת בית המשפט הכלכלי; ויעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בסאני / צילום: שלומי יוסף, ניב קנטור, סיון פרג'

רשות ני"ע נגד ביהמ"ש הכלכלי: המחלוקת לגבי מניות של קרובי משפחה מגיעה לעליון

האם מניות שנרכשו ע"י קרובי משפחה של בעל שליטה נחשבות לחלק מ"החזקות הציבור", או שהן נספרות כחלק מהחזקות בעל השליטה? ● שאלה משפטית זו עומדת בלב מחלוקת בין ביהמ"ש הכלכלי לרשות ני"ע ● במרכז ההליך: איש העסקים יעקב לוקסנבורג

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי אי שוויון / צילום: Shutterstock

בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?

אחד הנתונים הכלכליים שמעוררים הכי הרבה עניין הוא אי־השוויון • לאילו היבטים הוא מתייחס, ואיך בכלל מודדים אותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

לארי אליסון, מייסד ויו''ר אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

החוב של אורקל תופח, המניה צונחת, ועסקה אחת מדאיגה במיוחד את השוק כולו

אחרי חוזה הענק עם OpenAI והשקעות עתק בדאטה סנטרים, השוק מתחיל להטיל ספק בקצב החזרת ההשקעות ובתזרים המזומנים של אורקל ● האם החברה תצליח להפוך את ההבטחות הגדולות להכנסות ממשיות, ומה זה אומר על עתיד כלכלת הבינה המלאכותית?

ביג פאשן בת ים / צילום: ענת גרוס

תודה למטרו: BIG בת ים יקבל תוספת שטח בשווי של כ-25.5 מיליון שקל

תמ"א 70 שנכנסה לתוקף מאפשרת הגדלת זכויות בנייה סמוך לתחנות המטרו ● בהתאם לכך, ועדת המשנה המחוזית אישרה תוספת של כ־10,200 מ"ר תעסוקה במתחם BIG בת ים שבבעלות ביג ואשטרום ● התוספת תאפשר הקמת מגדל משרדים בן 20 קומות סמוך לתחנת המטרו המתוכננת ● שווי הזכויות שאושרו מוערך בכ־25.5 מיליון שקל

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה רוצה לגייס 200 מיליון דולר לספאק חדש - איל וולדמן הצטרף

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

רוב המומחים מעריכים שהשקל יוסיף להתחזק. לפי סיטי הוא צריך ליפול ב־20%

בבנק האמריקאי טוענים, בניגוד לקונצנזוס, כי המטבע הישראלי אמור להיחלש לרמה של 3.87 שקלים לדולר ● כלכלן מקומי בכיר: "לא הייתי מייחס למודל שלהם חשיבות גדולה מדי, אלא אם הנאסד"ק ייפול ב־30%, או אם הולכים למלחמה עם איראן עם תוצאות מאוד גרועות לישראל"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מדד ת"א־‏נפט וגז נפל בכ-2.5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● מניית ג'י סיטי נפלה במעל 7% ● אר פי אופטיקל מזנקת בעקבות הצהרת כוונות של לקוח ביטחוני מקומי ● ג'נרל אלקטריק חיסלה החזקותיה בפלסאנמור, המניה מזנקת ● היום יתפרסמו נתוני האינפלציה, הצפי הוא שהמחירים ירדו ב-0.5% בנובמבר ● מיטב: לשוק הנדל"ן בישראל יהיה קשה להתאושש ● פערי הריביות בעולם מעוררים תסיסה בשוק המטבע, בעיקר בשווקים המתעוררים

יו''ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד, אורח הכבוד ויו''ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים LA28 קייסי וסרמן וארוסתו / צילום: הוועד האולימפי בישראל

הוועד האולימפי מסכם שנה באירוע חגיגי

פורום טכנולוגי סגור ביוזמת MIND Israel התקיים בתל אביב ● הוועד האולימפי בישראל חתם את השנה הפוסט־אולימפית בטקס חגיגי ● מאות רוקחי Be פארם השתתפו בכנס השנתי באקספו תל אביב ● וגם: יו"ר חדשה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ת"א ומועמד מבטיח לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● אירועים ומינויים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים הגדולה בארה"ב בדרך לישראל

לגלובס נודע כי נציגי חברת קרוסו, שהחלה דרכה בכריית ביטקוין, קיימו פגישה במשרד האוצר ● נבחנת כניסה לשוק הישראלי באמצעות שכירת שטחים בחוות שרתים קיימות, בהיקפים של עשרות מגוואט ● המהלך עשוי להוסיף שחקנית חדשה לשוק תשתיות ה-AI המקומי

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מעל 83 אלף דירות על המדף: מה כדאי לדעת על הנתון החריג של שוק הנדל"ן?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי

ראש ממשלת צרפת סבסטיאן לקורנו / צילום: ap, Thomas Samson, Pool

באיחוד כבר חגגו הסכם סחר עם אמריקה הלטינית, ואז צרפת נזכרה בחקלאים שלה

הסכם סחר חופשי רחב־היקף עם מדינות מרקוסור היה אמור להיחתם בימים הקרובים, עם הבטחות להגדיל את היצוא האירופי בעשרות אחוזים ● אלא שהתנגדות צרפתית ברגע האחרון, בטענה לפגיעה בחקלאות, מעכבת את המהלך ומציפה מתחים פנימיים באיחוד האירופי

חורף ביטקוין? / אילוסטרציה: Shutterstock

חורף ביטקוין? ההיסטוריה מלמדת מה קורה אחרי שהמטבע צולל ב־30%

המטבע המבוזר רחוק בעשרות אחוזים מהשיא האחרון, אבל האם יש סיבה לדאגה? הביטקוין ראה צניחות כאלו 7 פעמים בעשור האחרון, וכמעט אחרי כולן הוא הצליח להתאושש ● זה לא בהכרח אומר שגם הפעם הזינוק קרב, אבל החזאים כרגיל משתדלים להיות אופטימיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ אחרי חיסול ראאד סעד: אנחנו בודקים אם ישראל הפרה את הפסקת האש בעזה

בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג דחה את הערעור שהגישה מדינת ישראל על צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט ● ה-FBI סיכל פיגועי תופת בארה"ב בערב השנה החדשה; חמשת העצורים - פרו-פלסטינים ● שנה לאחר נפילת משטר אסד ובצל המכות שספג המחנה הפרו-איראני בזירות השונות, נחשף קרע עמוק בתוך "ציר ההתנגדות" ● עדכונים שוטפים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בנובמבר - 2.4%; מחירי הדירות ירדו חודש שמיני ברצף

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, סעיף ירקות ופירות טריים וסעיף תרבות ובידור ● מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4% ● יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לני"ע: "סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק כבר ב-5 בינואר"

הודעה שנשלחה בקבוצת וואטסאפ של מתחזים / צילום: צילום מסך

הונאת הרשת החדשה: הבטיחו תשואה חלומית, ואז המניה נפלה בכ־90%

מתחזים ברשת שכנעו משקיעים ישראלים להשקיע במניה של קבוצת מסעדות מלזית ● הם התחזו לדמויות מוכרות בשוק, וכך זינקה המניה בכ־150% - אך קרסה לאחר בריחת מארגני ההונאה שמכרו את החזקותיהם ● ברקע, פלטפורמות כמו מטא מתקשות לבלום את התופעה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מניות הטכנולוגיה נפלו, ברודקום איבדה 5.5%

מדד הנאסד"ק ירד בכ-0.6% ● מניות הטכנולוגיה הגדולות איבדו גובה ● הזהב נסחר לזמן קצר בשיא חדש של כל הזמנים ● מחירי הנפט סביב שפל של ארבע שנים ● הביטקוין צנח לרמה של 86 אלף דולר ● "רוטציה סקטוריאלית גדולה" - בתי ההשקעות בארה"ב מסמנים את ההזדמנות הבאה בוול סטריט

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות הכספיות של רשות ניירות ערך לא הצליחו לנגוס בפיקדונות של הבנקים

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"