גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית

לפי מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני" ● התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שוחקת באופן מתמיד את החוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ, כך לפי החוקרים

איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex
איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex

מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ובראשם, ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, קובעים כי לקברניטי מדינת ישראל אין תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול שורת האתגרים הניצבים בפניה. הם מגדירים את מצבה של ישראל כמאופיין בהעדר מיצוי עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות שנותנות מענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה.

בהערכה השנתית נכתב כי איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני", כשלרשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ בלוחמה עם הפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות. בה בעת, לפי ההערכה, איראן נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיום על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, ביניהן באמצעות הפעלת שלוחות תקיפה מנגד כגון טילים, רקטות וכלי טייס בלתי מאוישים לתקיפה באש מדויקת.

ברקע האיום יש קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שההתנהלות האיראנית מציבה בפניה. בנוסף, לישראל יש צורך גובר בהעמקת התיאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית - בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו. החוקרים מזהירים כי התקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני, אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה.

כל הסכם עדיף על כלום

חוקרי המכון סבורים כי כל התרחישים השונים האפשריים בהקשר למו"מ חזרה להסכם הגרעין, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין שמדובר בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינת ישראל. אם כי, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית. עם זאת, אחד מהחוקרים הבכירים קובע כי כל הסכם שיושג, באם לא ימנע את התקרבותה של איראן לגרעין כפי שקרה בהסכם הקודם, גרוע יותר מאשר מצב שבו אין הסכם.

בנוגע לחיזבאללה צוין כי ישראל הצליחה למנוע מהארגון כמה וכמה מהמשימות שהגדיר לעצמו ובהן המנהרות, פרוייקט טילים על אדמת סוריה ועוד. החוקרים מציינים עוד כי שני האתגרים הנוספים שווים בעוצמתם לאתגר האיראני, וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושת האיומים גם יחד.

הזירה הפלסטינית מהווה אתגר רב-משמעות לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית ומציבה בפני ישראל סיכונים מוחשיים של הסלמה ביטחונית, בין היתר, עקב היחלשות, עד כדי היעדר תפקוד ומשילות של הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה. אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל והשב"כ וכן התאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות, אבל הרשות נחלשת. החלשות זו עלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון "המדינה האחת". בד בבד, המצב בזירת הסכסוך מאתגר את מעמדה של ישראל בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית.

אתגר נוסף נמצא בישראל פנימה - התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ההסתה וחולשת המשילות, בעיקר במובלעות בלתי-נשלטות, ובנוסף הכרסום באמון במוסדות המדינה, מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי. לפי החוקרים למרות הקמת הממשלה השסעים בחברה ממשיכים לגדול. המשמעות היא שחיקה מתמדת בחוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ.

שחיקה במידת הקשב האמריקאית

במישור הגלובלי, ישראל נאלצת לבחור צד בעימות הגובר בין ארצות הברית לבין סין, ולהתכונן למגוון אירועי קיצון בשל שינויי האקלים, משברים כלכליים תכופים, שינוי נורמות בעקבות מגפת הקורונה וחששות גוברים באשר לאיתנותן של דמוקרטיות ליברליות.

התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקאי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, בהכרח על חשבון העיסוק במזרח התיכון. על רקע זה פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן והן בהקשר הפלסטיני. בנוסף, חל כרסום בנכונות האמריקאית להשקיע בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות.

10 ההמלצות למדיניות של המכון

לנוכח האתגרים, הציגו חוקרי המכון עשר ההמלצות למדיניות ובראשן גיבוש אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה, מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, הערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגייה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל.

לפיכך, ממליצים החוקרים על הקמת מנגנוני תכנון ופעולה ממשלתיים אינטגרטיביים להשבת חוק, סדר ומשילות במובלעות הלא נשלטות בישראל; התמודדות עם הפשיעה בקרב החברה הערבית; הפחתת מתח, עוינות ואי-שוויון בין קבוצות וקהילות בישראל.
לגבי איראן ההמלצה היא להיערך לגיבוש הסכם גרעין בין איראן למעצמות וגם למצב של היעדר הסכם. נדרשת בניית אופציה צבאית להרחקת איראן מפצצה גרעינית, ומוטב בתאום עם ארצות הברית.

לגבי הפלסטינים ההמלצה היא לקדם מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה. עם זאת, אחד מהחוקרים קובע כי כניסה לתהליך מדיני העשוי להוביל לסיכונים ביטחוניים טוב פחות מהמצב כיום של מצב ביטחוני וכלכלי יציב, ללא קידום מדיני.

המלצה חשובה נוספת היא להגדיל את המיקוד בפיתוח המדע, הטכנולוגיה ובלימודים טכנולוגיים, כדי לשמר ואף להגדיל את יתרונה היחסי המהווה נכס לביטחון הלאומי ולמעמדה בעולם.

עוד כתבות

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

חגיגת המימושים בת"א: שתי מנהלות בנאוויטס מכרו מניות ב־29 מיליון שקל

אחרי זינוק של כ־870% בחמש השנים האחרונות, יועמ"שית שותפות הנפט וסמנכ"לית הכספים שלה מימשו חלק מהחזקותיהן ● שווי החזקותיו של המייסד והיו"ר גדעון תדמור זינק ל־1.3 מיליארד שקל

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר נוספים

משרד הביטחון הודיע כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, כפי שנחשף בגלובס ● עסקת החץ צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל

להיות משפיען טיקטוק עבור המעסיק / צילום: צילומי מסך

מיומנות חדשה ונדרשת בעבודה: להיות משפיען טיקטוק עבור המעסיק

בעבר, מעסיקים שנאו את העובדה שעובדים מעלים פוסטים לרשתות על חיי העבודה שלהם ● עכשיו סטארבקס, דלתא וחברות נוספות מעודדות אותם בעצמן ליצור תוכן - כאסטרטגיה ● העובדים מרוויחים כישורים כישורים חדשים, והמעסיקים נהנים משיווק אורגני

איזיג'ט ולגו מגייסות בתקציב מינימלי / צילום: Shutterstock

טייסות בגן ילדים וערוצי יוטיוב: כך איזיג'ט ולגו מגייסות בתקציב מינימלי

חברות רבות החלו להשקיע בהליכי גיוס לא קונבנציונלים ויצירתיים, שהופכים את דורשי העבודה לשותפים לסיפור המיתוג ● עובדים קיימים משמשים "שגרירי תוכן אותנטי" ומהדהדים את תכני החברה ברשת ● כך הארגונים חוסכים בתקציבי פרסום ומגיעים למועמדים באופן ממוקד

גבינות בסופרמרקט / צילום: שירה ספיר

פורסמה חלוקת המכסות ליבוא גבינה צהובה; מה יהיה המחיר לצרכן?

משרד הכלכלה הודיע על חלוקת מכסות ליבוא גבינה צהובה בפטור ממכס בהיקף של 5,900 טון, במסגרת הליך תחרותי שבו היבואנים התחייבו למחיר מרבי לצרכן ● לפי הודעת המשרד, המחיר לצרכן של גבינה צהובה מיובאת צפוי להישאר נמוך בעשרות אחוזים ממחירי המותגים המובילים בארץ

מדד מיתוג מעסיק / צילום: Shutterstock

גמישות, חיבור רגשי ותחושת שותפות גורל: מה מעניין את העובדים ב־2026?

העובדים כבר לא מתרשמים משלטי חוצות, שפים מפורסמים ומסיבות נוצצות שאפיינו את פעילות מיתוג המעסיק בתחילת העשור ● הם עברו לחפש אותנטיות, דנ"א ארגוני ותחושת בית ● עידן ה־AI מציב בפני חברות אתגר חדש

ד''ר ערן אופיר, מנכ''ל קומפיוג'ן / צילום: יוסי צבקר

מהלך משמעותי ראשון של ערן אופיר בקומפיוג'ן: שינוי הסכם אסטרהזנקה

חברת פיתוח התרופות קומפיוג'ן תקבל 65 מיליון דולר במיידי ועוד 25 אם תעמוד באבן-דרך קרובה יחסית, ומזומנים אלה צפויים להספיק למימון פעילות החברה עד 2029 ● בעבור זאת, במקרה של הצלחת המוצר היא תהיה זכאית לקבל מאסטרהזנקה תמלוגים מעט נמוכים יותר מכפי שנקבע בהסכם המקורי ● המניה מזנקת בבורסה בת"א

עובדי סייארה / צילום: מנש כהן

בהובלת בלאקסטון: סייארה הישראלית מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר

חברת הסייבר הישראלית סייארה משלשת את שוויה בתוך שנה ומגייסת בימים אלה 400 מיליון דולר לפי שווי חברה של 9 מיליארד דולר ● הגיוס נעשה בהובלת קרן ההשקעות בלאקסטון

צילום: איל יצהר

רעיון נועז, כישלון קליני מכריע: חברת הביומד ביומיקס צפויה להיסגר

החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בזיהומים חיידקיים הפסיקה ניסוי קליני בשל תופעות לוואי, פיטרה מעל מחצית מעובדיה ומתכוונת למכור פטנטים ● היום הגישה ביומיקס בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון מניית החברה האם בניו יורק איבדה כמעט את כל ערכה מאז מיזוג ה-SPAC

אסדת נפט בטקסס, ארה''ב / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

מחירי הנפט בשפל של 4 שנים. אלה הסיבות

עפ"י חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, "הירידה במחירי הנפט בעולם מגיעה על רקע הערכות על התקדמות השיחות להפסקת המלחמה באוקראינה והאטה בכלכלת סין" ● מניות הגז והנפט הישראליות רושמות ירידות

"מצרפת ועד אוסטרליה, מניו יורק ועד אמסטרדם": יהודים נאלצים להסתתר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: האנטישמיות זורעת פחד בקהילות היהודיות בעולם, האקרים האיראנים מציעים פרס כספי עבור מידע על ישראל, וקניה קיבלה מישראל מערכת הגנה אווירית של רפאל ● כותרות העיתונים בעולם

מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

הפסקת האש מתקרבת? הפסגה בברלין שמשרטטת איך תיראה אוקראינה

גרמניה כינסה שורת מנהיגים אירופיים יחד עם זלנסקי והמתווכים האמריקאים במטרה להציג חזית מאוחדת ולהשיב להצעת הבית הלבן ● לראשונה, שורטט מתווה ל"יום שאחרי" באוקראינה: שיקום במימון רוסי, כוח אירופי במדינה וערבויות אמריקאיות ● הכדור שוב במגרש הרוסי

קורסרה רוכשת את המתחרה אודמי / צילום: Shutterstock

פלטפורמת הלימודים שהקימה הישראלית רוכשת את המתחרה בעסקת מיליארדים

קורסרה, שהוקמה על ידי דפנה קולר, תרכוש את אודמי בעסקת מניות בשווי כ־2.5 מיליארד דולר

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

תת־זן חדש של שפעת A הפך את עונת השפעת לקשה מהממוצע, עם מקרי תמותה בילדים, מאות מאושפזים והיערכות לעומסים בבתי החולים ● משרד הבריאות ממליץ על עטיית מסיכות ע"י אוכלוסיות בסיכון ובנוכחותן ● וגם: שיעור ההתחסנות בישראל נותר נמוך

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

מנהלי הקרנות אופטימיים, אבל נתון דרמטי אחד מסמן שהשווקים עומדים לרדת

סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של בנק אוף אמריקה מצביע על אופטימיות שלא נראתה בשווקים מזה כארבע וחצי שנים ● רמת המזומנים בקרב מנהלי הקרנות ירדה לשפל של כל הזמנים, מאז שהחלה עריכת הסקר ב-1999 ● לפי הבנק, כאשר רמת המזומנים הייתה סביב רמה זו, שווקי המניות בעולם ירדו ב-2% בארבעת השבועות העוקבים

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

"הונאה חסרת תקדים": המנהל המורשה בסלייס תובע כמיליארד שקל מבעל השליטה והמנהלים

במרכז התביעה שהגיש רו"ח אפי סנדרוב מצוי אסף גולדברג, המתואר בה כ"מנכ"ל הכל-יכול" של סלייס ● לצדו נתבעים אביו שמעון, בעל השליטה, ואחיו שי, ששימשו כדירקטורים ● לפי התביעה, המערכת נחלה "כישלון חרוץ", המנכ"ל נהג בכספי העמיתים "ככל העולה על רוחו", והדירקטורים התעלמו מנורות האזהרה שהובילו לאובדן של 850 מיליון שקל

מי ירכוש את אולפני וורנר ברדרס? / צילום: Shutterstock

עסקת הענק במדיה: בוורנר ברדרס ממליצים לדירקטוריון לבחור בנטפליקס על פני פרמאונט

במכתב לבעלי המניות, וורנר כינתה את הצעתה של פרמאונט "אשליה", העלתה חששות לגבי אמינות ההון המוצע על-ידה ואף הטילה ספק במחויבות של משפחת אליסון למימון העסקה ● "הצעת פרמאונט לא נותנת ערך מספק; תנאי המיזוג עם נטפליקס עדיפים"

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

רשות ניירות ערך בוחנת מתן הקלות לסוכני ביטוח בייעוץ השקעות

במסגרת המהלך שמקדם משרד האוצר לאיחוד מוצרי החיסכון תחת פלטפורמה אחת, רק סוכני ביטוח שמחזיקים גם ברישיון ייעוץ השקעות יוכלו לשווק קרנות נאמנות ● לגלובס נודע כי על רקע זה רשות ניירות ערך בוחנת אפשרות ליצור מסלול מקוצר לקבלת הרישיון עבור הסוכנים

מערכת CUAS של אלביט, נגד כלי טיס בלתי מאוישים / צילום: אלביט מערכות

דיווח: איחוד האמירויות היא הלקוחה המסתורית החדשה של אלביט

לפי דיווח באתר "אינטיליג'נס אונליין", הלקוחה מאחורי העסקה האסטרטגית שנחתמה בנובמבר בהיקף של 2.3 מיליארד דולר היא איחוד האמירויות ● אלביט שמרה על עמימות ביחס לתוכן ההסכם ולמדינה הרוכשת, וציינה רק כי הוא יתפרס על פני שמונה שנים ● העסקה מצטרפת לשורת עסקאות ביטחוניות בהיקפי שיא, על רקע צבר הזמנות שממשיך לטפס

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

התיאבון של עופר ינאי: רוכש את השליטה באלומיי לפי מיליארד שקל שווי

חברת האנרגיה המתחדשת נופר שמוביל ינאי, רוכשת 46% ממניות אלומיי, המחזיקה בתחנת הכח דוראד, תמורת 460 מיליון שקל ● בין המוכרים - יו"ר הפועלים לשעבר שלמה נחמה