גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית

לפי מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני" ● התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שוחקת באופן מתמיד את החוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ, כך לפי החוקרים

איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex
איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex

מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ובראשם, ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, קובעים כי לקברניטי מדינת ישראל אין תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול שורת האתגרים הניצבים בפניה. הם מגדירים את מצבה של ישראל כמאופיין בהעדר מיצוי עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות שנותנות מענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה.

בהערכה השנתית נכתב כי איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני", כשלרשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ בלוחמה עם הפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות. בה בעת, לפי ההערכה, איראן נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיום על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, ביניהן באמצעות הפעלת שלוחות תקיפה מנגד כגון טילים, רקטות וכלי טייס בלתי מאוישים לתקיפה באש מדויקת.

ברקע האיום יש קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שההתנהלות האיראנית מציבה בפניה. בנוסף, לישראל יש צורך גובר בהעמקת התיאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית - בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו. החוקרים מזהירים כי התקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני, אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה.

כל הסכם עדיף על כלום

חוקרי המכון סבורים כי כל התרחישים השונים האפשריים בהקשר למו"מ חזרה להסכם הגרעין, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין שמדובר בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינת ישראל. אם כי, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית. עם זאת, אחד מהחוקרים הבכירים קובע כי כל הסכם שיושג, באם לא ימנע את התקרבותה של איראן לגרעין כפי שקרה בהסכם הקודם, גרוע יותר מאשר מצב שבו אין הסכם.

בנוגע לחיזבאללה צוין כי ישראל הצליחה למנוע מהארגון כמה וכמה מהמשימות שהגדיר לעצמו ובהן המנהרות, פרוייקט טילים על אדמת סוריה ועוד. החוקרים מציינים עוד כי שני האתגרים הנוספים שווים בעוצמתם לאתגר האיראני, וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושת האיומים גם יחד.

הזירה הפלסטינית מהווה אתגר רב-משמעות לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית ומציבה בפני ישראל סיכונים מוחשיים של הסלמה ביטחונית, בין היתר, עקב היחלשות, עד כדי היעדר תפקוד ומשילות של הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה. אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל והשב"כ וכן התאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות, אבל הרשות נחלשת. החלשות זו עלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון "המדינה האחת". בד בבד, המצב בזירת הסכסוך מאתגר את מעמדה של ישראל בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית.

אתגר נוסף נמצא בישראל פנימה - התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ההסתה וחולשת המשילות, בעיקר במובלעות בלתי-נשלטות, ובנוסף הכרסום באמון במוסדות המדינה, מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי. לפי החוקרים למרות הקמת הממשלה השסעים בחברה ממשיכים לגדול. המשמעות היא שחיקה מתמדת בחוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ.

שחיקה במידת הקשב האמריקאית

במישור הגלובלי, ישראל נאלצת לבחור צד בעימות הגובר בין ארצות הברית לבין סין, ולהתכונן למגוון אירועי קיצון בשל שינויי האקלים, משברים כלכליים תכופים, שינוי נורמות בעקבות מגפת הקורונה וחששות גוברים באשר לאיתנותן של דמוקרטיות ליברליות.

התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקאי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, בהכרח על חשבון העיסוק במזרח התיכון. על רקע זה פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן והן בהקשר הפלסטיני. בנוסף, חל כרסום בנכונות האמריקאית להשקיע בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות.

10 ההמלצות למדיניות של המכון

לנוכח האתגרים, הציגו חוקרי המכון עשר ההמלצות למדיניות ובראשן גיבוש אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה, מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, הערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגייה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל.

לפיכך, ממליצים החוקרים על הקמת מנגנוני תכנון ופעולה ממשלתיים אינטגרטיביים להשבת חוק, סדר ומשילות במובלעות הלא נשלטות בישראל; התמודדות עם הפשיעה בקרב החברה הערבית; הפחתת מתח, עוינות ואי-שוויון בין קבוצות וקהילות בישראל.
לגבי איראן ההמלצה היא להיערך לגיבוש הסכם גרעין בין איראן למעצמות וגם למצב של היעדר הסכם. נדרשת בניית אופציה צבאית להרחקת איראן מפצצה גרעינית, ומוטב בתאום עם ארצות הברית.

לגבי הפלסטינים ההמלצה היא לקדם מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה. עם זאת, אחד מהחוקרים קובע כי כניסה לתהליך מדיני העשוי להוביל לסיכונים ביטחוניים טוב פחות מהמצב כיום של מצב ביטחוני וכלכלי יציב, ללא קידום מדיני.

המלצה חשובה נוספת היא להגדיל את המיקוד בפיתוח המדע, הטכנולוגיה ובלימודים טכנולוגיים, כדי לשמר ואף להגדיל את יתרונה היחסי המהווה נכס לביטחון הלאומי ולמעמדה בעולם.

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות