גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסת לא מתפקדת: הדיון רדוד, הפיקוח לקוי, והחקיקה לא רצינית

מה שמתרחש כיום בין כתלי הכנסת היא מציאות מטרידה והרסנית, הוויה שרוב הציבור אינו באמת מודע לה אך היא משפיעה על כולנו ● חברי הכנסת חייבים לנווט יחד את הספינה הישראלית כדי להסיטה מפני תהום

הכנסת / צילום: אוריה תדמור
הכנסת / צילום: אוריה תדמור

מדינת ישראל קמה כמדינת ייעוד, ייעודה אינו רק "מדינת מקלט" לעם היהודי כי אם מדינה שקמה על בסיס תפיסת מופת שגובשה במשך 4,000 שנה. הריבונות במדינת ישראל, ניתנה לעם סגולה ע"פ ראייתו הסובייקטיבית.

השאיפה והיומרה לשמש "אור לגויים" מוטמעת בדנ"א הישראלי במובן העמוק ביותר של הביטוי, עם קטן, עם עתיק, עם השפעה גדולה. הפכנו בפחות מ-75 שנות ריבונות לאחת מ-30 המדינות המפותחות בעולם.

תפיסת המופת אמורה לחול גם על הפרלמנט הישראלי, אך התבוננות ביקורתית על הנעשה בכנסת מעלה שאנחנו הולכים ומתרחקים מחזון 'מדינת המופת' המהווה 'אור לגויים'.

מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר פוליטי ממושך הגובה מחירים כבדים. אחת מתופעות הלוואי שלו היא דה-לגיטימציה לרשות המחוקקת, שמצטרפת לתהליכים הרסניים של דה-לגיטימציה לרשות השופטת ודה-לגיטימציה לרשות המבצעת ("הוא לא ראש הממשלה שלי"), מדובר בתופעה שנבטה בשנים האחרונות משני צידי הקשת הפוליטית בישראל. לכנסת ולמערכת הפוליטית ישנה אחריות היסטורית למשבר ולהשלכותיו.

המשבר הפוליטי הביא גם לשינוי פניו של הפרלמנט הישראלי, מה שמתרחש כיום בין כותלי הכנסת היא מציאות מטרידה והרסנית, הוויה שרוב הציבור הישראלי אינו באמת מודע לה.

עבודת הכנסת נבחנת בעיקרה בשלושה תחומים - חקיקה, בקרה על הרשות המבצעת ושיח בנושאים שעל סדר היום. בכל אחד מתחומים אלה ישנו פער עצום בין הרעיון המסדר לבין המתקיים בפועל.

חקיקה - הכנסת מחויבת לחקיקה איכותית, מדויקת ומתקדמת - אולם, נראה כי עבודת החקיקה בכנסת לא מתנהלת באופן המיטבי כמצופה. רוב הדיונים בוועדות הכנסת מתנהלים בהרכבים חסרים ובנוכחות דלה. הדבר לא מאפשר דיון מקצועי, רציף ועמוק, ופוגע ביכולת לייצר הליך חקיקה רציני כנדרש מפרלמנט בעידן בו מחוקקים נורמות מורכבות הדורשות התמחות.

עבודה במשרה מלאה

אני סבור שיש להגביל כל חבר כנסת לחברות ב-2 ועדות לכל היותר. כיום, נוטלים חברי הכנסת חלק במספר רב של ועדות (לעיתים עד 6 ועדות). יש להבין, פרלמנטריות היא מקצוע וחברות בוועדה היא עבודה במשרה מלאה. על חברי הכנסת להתמחות, להעמיק וללמוד את התחומים עליהם הם מופקדים. ביזור חברי הכנסת בין שלל וועדות אינו מאפשר זאת. השינויים הטכנולוגיים והתרבותיים מייצרים אתגרים המחייבים היכרות, בקיאות ורכישת ידע בסיסי. חברי הכנסת כמעט ואינם נמדדים בפרמטרים אלה. הם נבחנים בעוצמת הצווחות ו'דאחקת' הטיק-טוק.

על מנת שהכנסת תממש את ייעודה, אי אפשר עוד להסתפק ב-120 חברים. הכנסת היא אחד מהפרלמנטים הקטנים בעולם. ההחלטה מ-1948 כי יכהנו בה 120 חברים נקבעה כשבישראל נמנו פחות ממיליון איש. כיום, מונה אוכלוסיית ישראל כמעט עשרה מיליון נפש. אורחות חיים ומושכלות יסוד השתנו מאז, הנושאים שעל סדר היום הציבורי נעשו מורכבים יותר, וקשה שלא להכיר בעובדה כי גודלו של הפרלמנט הישראלי אינו תואם עוד את הצרכים. הכנסת אינה משקפת נאמנה אינטרסים מחוזיים, ייצוג אזורי בא לידי ביטוי אך ורק באופן אקראי.

בקרה על הרשות המבצעת - כיום, ועדות הכנסת אינן מבצעות בקרה נאותה על הרשות המבצעת. מחד, הקואליציה שתמיד נוטה להיות ממושמעת, אינה מאתגרת מספיק את הממשלה בדיוני הוועדות ומאידך, האופוזיציה מחרימה הלכה למעשה את עבודת הבקרה בוועדות. כתוצאה מכך, נפגעת באופן מהותי היכולת לבצע בקרה הכרחית, איכותית ומעמיקה. כחבר ועדת החוץ והביטחון וכחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים - אני יכול להעיד, בדאגה, שרק מספר זעום של ח"כים מפקחים על קודש הקודשים של הביטחון הישראלי. האופוזיציה מחרימה את עבודת הוועדה, ובפועל, אפילו שם לא מתקיימת בקרה נאותה.

מדינת ישראל מאותגרת מבית ומחוץ כמו שמעטות המדינות שמאותגרות. למדינה הזו צריך לדאוג יומם ולילה, גם מספסלי האופוזיציה. לא ניתן להעניש את הקואליציה בכנסת ואגב כך לנטוש עבודת פיקוח ובקרה על הרשות המבצעת, בפרט בענייני הביטחון הלאומי.

דיונים רדודים וקיצוניים

שיח בנושאים שעל סדר היום - הכנסת משמשת "כיכר שוק" - כיכר ל"שוק" הרעיונות והדעות. נעמי שמר בשירה האלמותי "ירושלים של זהב" כתבה את המילים "כיכר השוק ריקה".

שמר, אמנם התכוונה לעיר העתיקה, אך מילותיה נכונות גם לכיכר השוק שבכנסת ישראל - זו כבר מזמן לא אכסניה לדיאלקטיקה רעיונית. מרבית הדיונים המתקיימים במשכן אינם משקפים הלכה למעשה את הדיונים בחברה בישראל. מדובר בדיונים ברובם רדודים וקיצוניים - קיצוניים בטון, קיצוניים במבטא וקיצוניים בתוכן. דיונים אלה מציגים תמונת מצב עקומה ועגומה לפיה השוליים הפכו למרכז והמרכז הפך לשוליים.

אסור להשלים עם מצב שבו השוליים בישראל הפכו למרכז בכנסת והמרכז הפך לשוליים. גם הממסד התקשורתי, בוחר פעם אחר פעם להאיץ תהליכים הרסניים אלו ולהעמיד במוקד את השוליים על חשבון המרכז. גם לתקשורת יש חלק ב'גזיזת מחלפותיו' של הפרלמנט הישראלי ואחריות עקיפה למצב העגום של הפוליטיקה הישראלית.

מדינת ישראל עומדת בפתחו של הרבעון הרביעי והאחרון של המאה הראשונה להקמתה, זו עדיין "מדינה בהקמה". בראייה ארוכת טווח, מהווים כל חברי הכנסת ואני בתוכם 'מחוקקים בראשיתיים', דור המייסדים של הפרלמנט הישראלי, אני, אחד מאלף המחוקקים הראשונים בישראל. בעוד 500 או אלף שנה יסתכלו אחורה, עלינו, דור המייסדים וישאלו כיצד התנהלה הכנסת וכיצד הוסדרו הנורמות עם כינונה של המדינה, במאה שנותיה הראשונות.

חברי הכנסת חייבים לנווט יחד את הספינה הישראלית כדי להסיטה מפני תהום. זאת, לפני שהפוליטיקה תהפוך למלאכה שרק אנשים הוזים, הזויים ומוזרים, יעסקו בה, לפני שהאנשים ההגונים יפנו לה גב בסברם כי לא ניתן להיות איש הגון ופוליטיקאי גם יחד.

הכותב הוא חבר כנסת ממפלגת תקווה חדשה, סגן יו״ר הכנסת ולשעבר יו״ר ועדת חוץ וביטחון

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם