גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסת לא מתפקדת: הדיון רדוד, הפיקוח לקוי, והחקיקה לא רצינית

מה שמתרחש כיום בין כתלי הכנסת היא מציאות מטרידה והרסנית, הוויה שרוב הציבור אינו באמת מודע לה אך היא משפיעה על כולנו ● חברי הכנסת חייבים לנווט יחד את הספינה הישראלית כדי להסיטה מפני תהום

הכנסת / צילום: אוריה תדמור
הכנסת / צילום: אוריה תדמור

מדינת ישראל קמה כמדינת ייעוד, ייעודה אינו רק "מדינת מקלט" לעם היהודי כי אם מדינה שקמה על בסיס תפיסת מופת שגובשה במשך 4,000 שנה. הריבונות במדינת ישראל, ניתנה לעם סגולה ע"פ ראייתו הסובייקטיבית.

השאיפה והיומרה לשמש "אור לגויים" מוטמעת בדנ"א הישראלי במובן העמוק ביותר של הביטוי, עם קטן, עם עתיק, עם השפעה גדולה. הפכנו בפחות מ-75 שנות ריבונות לאחת מ-30 המדינות המפותחות בעולם.

תפיסת המופת אמורה לחול גם על הפרלמנט הישראלי, אך התבוננות ביקורתית על הנעשה בכנסת מעלה שאנחנו הולכים ומתרחקים מחזון 'מדינת המופת' המהווה 'אור לגויים'.

מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר פוליטי ממושך הגובה מחירים כבדים. אחת מתופעות הלוואי שלו היא דה-לגיטימציה לרשות המחוקקת, שמצטרפת לתהליכים הרסניים של דה-לגיטימציה לרשות השופטת ודה-לגיטימציה לרשות המבצעת ("הוא לא ראש הממשלה שלי"), מדובר בתופעה שנבטה בשנים האחרונות משני צידי הקשת הפוליטית בישראל. לכנסת ולמערכת הפוליטית ישנה אחריות היסטורית למשבר ולהשלכותיו.

המשבר הפוליטי הביא גם לשינוי פניו של הפרלמנט הישראלי, מה שמתרחש כיום בין כותלי הכנסת היא מציאות מטרידה והרסנית, הוויה שרוב הציבור הישראלי אינו באמת מודע לה.

עבודת הכנסת נבחנת בעיקרה בשלושה תחומים - חקיקה, בקרה על הרשות המבצעת ושיח בנושאים שעל סדר היום. בכל אחד מתחומים אלה ישנו פער עצום בין הרעיון המסדר לבין המתקיים בפועל.

חקיקה - הכנסת מחויבת לחקיקה איכותית, מדויקת ומתקדמת - אולם, נראה כי עבודת החקיקה בכנסת לא מתנהלת באופן המיטבי כמצופה. רוב הדיונים בוועדות הכנסת מתנהלים בהרכבים חסרים ובנוכחות דלה. הדבר לא מאפשר דיון מקצועי, רציף ועמוק, ופוגע ביכולת לייצר הליך חקיקה רציני כנדרש מפרלמנט בעידן בו מחוקקים נורמות מורכבות הדורשות התמחות.

עבודה במשרה מלאה

אני סבור שיש להגביל כל חבר כנסת לחברות ב-2 ועדות לכל היותר. כיום, נוטלים חברי הכנסת חלק במספר רב של ועדות (לעיתים עד 6 ועדות). יש להבין, פרלמנטריות היא מקצוע וחברות בוועדה היא עבודה במשרה מלאה. על חברי הכנסת להתמחות, להעמיק וללמוד את התחומים עליהם הם מופקדים. ביזור חברי הכנסת בין שלל וועדות אינו מאפשר זאת. השינויים הטכנולוגיים והתרבותיים מייצרים אתגרים המחייבים היכרות, בקיאות ורכישת ידע בסיסי. חברי הכנסת כמעט ואינם נמדדים בפרמטרים אלה. הם נבחנים בעוצמת הצווחות ו'דאחקת' הטיק-טוק.

על מנת שהכנסת תממש את ייעודה, אי אפשר עוד להסתפק ב-120 חברים. הכנסת היא אחד מהפרלמנטים הקטנים בעולם. ההחלטה מ-1948 כי יכהנו בה 120 חברים נקבעה כשבישראל נמנו פחות ממיליון איש. כיום, מונה אוכלוסיית ישראל כמעט עשרה מיליון נפש. אורחות חיים ומושכלות יסוד השתנו מאז, הנושאים שעל סדר היום הציבורי נעשו מורכבים יותר, וקשה שלא להכיר בעובדה כי גודלו של הפרלמנט הישראלי אינו תואם עוד את הצרכים. הכנסת אינה משקפת נאמנה אינטרסים מחוזיים, ייצוג אזורי בא לידי ביטוי אך ורק באופן אקראי.

בקרה על הרשות המבצעת - כיום, ועדות הכנסת אינן מבצעות בקרה נאותה על הרשות המבצעת. מחד, הקואליציה שתמיד נוטה להיות ממושמעת, אינה מאתגרת מספיק את הממשלה בדיוני הוועדות ומאידך, האופוזיציה מחרימה הלכה למעשה את עבודת הבקרה בוועדות. כתוצאה מכך, נפגעת באופן מהותי היכולת לבצע בקרה הכרחית, איכותית ומעמיקה. כחבר ועדת החוץ והביטחון וכחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים - אני יכול להעיד, בדאגה, שרק מספר זעום של ח"כים מפקחים על קודש הקודשים של הביטחון הישראלי. האופוזיציה מחרימה את עבודת הוועדה, ובפועל, אפילו שם לא מתקיימת בקרה נאותה.

מדינת ישראל מאותגרת מבית ומחוץ כמו שמעטות המדינות שמאותגרות. למדינה הזו צריך לדאוג יומם ולילה, גם מספסלי האופוזיציה. לא ניתן להעניש את הקואליציה בכנסת ואגב כך לנטוש עבודת פיקוח ובקרה על הרשות המבצעת, בפרט בענייני הביטחון הלאומי.

דיונים רדודים וקיצוניים

שיח בנושאים שעל סדר היום - הכנסת משמשת "כיכר שוק" - כיכר ל"שוק" הרעיונות והדעות. נעמי שמר בשירה האלמותי "ירושלים של זהב" כתבה את המילים "כיכר השוק ריקה".

שמר, אמנם התכוונה לעיר העתיקה, אך מילותיה נכונות גם לכיכר השוק שבכנסת ישראל - זו כבר מזמן לא אכסניה לדיאלקטיקה רעיונית. מרבית הדיונים המתקיימים במשכן אינם משקפים הלכה למעשה את הדיונים בחברה בישראל. מדובר בדיונים ברובם רדודים וקיצוניים - קיצוניים בטון, קיצוניים במבטא וקיצוניים בתוכן. דיונים אלה מציגים תמונת מצב עקומה ועגומה לפיה השוליים הפכו למרכז והמרכז הפך לשוליים.

אסור להשלים עם מצב שבו השוליים בישראל הפכו למרכז בכנסת והמרכז הפך לשוליים. גם הממסד התקשורתי, בוחר פעם אחר פעם להאיץ תהליכים הרסניים אלו ולהעמיד במוקד את השוליים על חשבון המרכז. גם לתקשורת יש חלק ב'גזיזת מחלפותיו' של הפרלמנט הישראלי ואחריות עקיפה למצב העגום של הפוליטיקה הישראלית.

מדינת ישראל עומדת בפתחו של הרבעון הרביעי והאחרון של המאה הראשונה להקמתה, זו עדיין "מדינה בהקמה". בראייה ארוכת טווח, מהווים כל חברי הכנסת ואני בתוכם 'מחוקקים בראשיתיים', דור המייסדים של הפרלמנט הישראלי, אני, אחד מאלף המחוקקים הראשונים בישראל. בעוד 500 או אלף שנה יסתכלו אחורה, עלינו, דור המייסדים וישאלו כיצד התנהלה הכנסת וכיצד הוסדרו הנורמות עם כינונה של המדינה, במאה שנותיה הראשונות.

חברי הכנסת חייבים לנווט יחד את הספינה הישראלית כדי להסיטה מפני תהום. זאת, לפני שהפוליטיקה תהפוך למלאכה שרק אנשים הוזים, הזויים ומוזרים, יעסקו בה, לפני שהאנשים ההגונים יפנו לה גב בסברם כי לא ניתן להיות איש הגון ופוליטיקאי גם יחד.

הכותב הוא חבר כנסת ממפלגת תקווה חדשה, סגן יו״ר הכנסת ולשעבר יו״ר ועדת חוץ וביטחון

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית באירופה; חברת הפינטק הישראלית קופצת ביותר מ-20% במסחר המוקדם בוול סטריט

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי במסחר המוקדם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים