גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

האוכלוסייה הוכפלה, האבטלה זינקה, אבל התקציבים נתקעו בנתוני 2017

חלוקת הכספים והסבסודים בין הרשויות המקומיות מסתמכת על דירוג האשכולות של הלמ"ס ● אלא שהוא מתפרסם פעם בשנתיים, מתייחס לנתונים שנאספו לפני 4 שנים ולא בוחן את הרמה הכלכלית של הרשות עצמה ● הלמ"ס: "לא אחראים על השימוש שנעשה בנתונים לצורכי מדיניות" ● כתבה שנייה בסדרה

חריש. הנתונים העדכניים ביותר מייצגים את שנת 2017 / צילום: תמר מצפי
חריש. הנתונים העדכניים ביותר מייצגים את שנת 2017 / צילום: תמר מצפי

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות

לדירוג הסוציו-אקונומי של הרשויות המקומיות בישראל יש משמעות אדירה עבור כמעט כל תושב שגר בהן. כך למשל, לרשות מקומית שנמצאת בדירוג נמוך הפעוטונים יהיו מסובסדים, בתי הספר והגנים מקבלים סיוע בהסעות, הזנה וסייעות, העירייה זוכה ל"מענק איזון" מהמדינה היישר לקופתה, והתושבים זכאים להשתתפות בתכניות רבות של משרד הרווחה. לכן, מדובר במלכוד קלאסי - לא מעט רשויות מעדיפות להתברג בתחתית כדי לקבל תקציבים נוספים. אבל לא פחות מטריד: לא ממש ברור מה קובע את הדירוג ואיך מצליחים לטפס או להידרדר ברשימה החשובה של האשכולות החברתיים-כלכליים של הלשכה המרכזית לסטטסטיקה (הלמ"ס).

ב-2016, למשל, ראש העיר ירושלים דאז ניר ברקת הודיע בשמחה וחדווה שעירו הידרדרה מאשכול 4 לאשכול 3. בהודעה לתקשורת הוא בישר בחגיגיות ש"ירושלים זקוקה לתקציבים ממשלתיים משמעותיים. הגדרת ירושלים באשכול סוציו אקונומי 3 תשקף נאמנה יותר את העיר כפי שאנו מבקשים זמן רב, תאפשר העברת תקציבים גדולים יותר לירושלים שיורגשו על ידי התושבים ותגדיל את הצדק החלוקתי". לעומתו, יצחק קשת ראש העיר חריש התבשר בפרסום האחרון של הלמ"ס שהיא זינקה מאשכול 3 ל-5 עקב כניסת אוכלוסיה חזקה. בשל כך, "נקבל פחות כסף לפעילויות תרבות, וזה אומר שבשנת הלימודים הבאה סבסוד צהרונים וקייטנות מטעם משרד החינוך יהיה נמוך יותר, ושמחיר ההשתתפות בהם יהיה גבוה יותר".

אחד התפקידים המרכזיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא חלוקת הרשויות לאותם "אשכולות" כלכליים. החל מהרשות המקומית הענייה ביותר באשכול 1 (מועצה אזורית נווה מדבר) לעשירה ביותר באשכול 10 (סביון).

המדד מחושב באמצעות נוסחה מורכבת שכוללת 14 קריטריונים שנמדדים על ידי 6 גופים שונים. הקריטריונים כוללים נתונים דמוגרפיים, כמו הגיל החציוני, כמות הילדים והקשישים ושיעור המשפחות מרובות הילדים; מאפייני השכלה כמו ממוצע שנות הלימוד ואחוז בעלי תואר אקדמי, וכמובן נתונים כלכליים פשוטים כמו ההשתתפות בשוק העבודה, כלי רכב למשפחה, ימי שהיה בחו"ל, וכמובן - הכנסה לנפש. להרכב המדויק של המדד חשיבות גדולה לרשויות: חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, אמר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ש"כל שינוי בו מוביל לשינויים רחבי היקף בתקציבי הרשויות המקומיות. למשל, רשות מקומית שעלתה בסיווג החברתי-כלכלי מאשכול 3 לאשכול 4 תינזק מבחינת התקציבים המועברים אליה בעשרות אחוזים, אף שבפועל לא חל שום שינוי ברשות עצמה או באוכלוסייתה פרט למדידה".

"התחלנו להכין את המדד לפי המפקדים ב-1983 ושכללנו את השיטה ב-1995" מסבירה לואיזה בורק, מנהלת אגף בכיר מתודולוגיה סטטיסטית בלמ"ס. "אנחנו אוספים את המדד ממשרדים שונים בדרכים שונות. בדרך כלל אנחנו שומרים על מתודולוגיה סטטיסטית, הפעם האחרונה ששינינו הייתה במדד 2013: נכנס זמן השהיה בחו"ל, שווי רכב ותוספות לחינוך. יש גם שינויים במשקולות שנותנים לכל משתנה, כדי לשמור על היחסיות והאחידות של המדד ככלל".

עדיין מתבססים על המפקד הלאומי של 2008

למורכבות המדד יש השלכות נוספות: קשה לאסוף את כל הנתונים הנדרשים, מה שאומר שניתן לפרסם אותו רק אחת לשנתיים, ובעיכוב של 4 שנים. כעת, למשל, המדד החברתי כלכלי מייצג את נתוני 2017, וזה יישאר נכון עד דצמבר 2022. זה הוביל לאחרונה לאבסורד בעקבות משבר הקורונה. נוצא מצב בו ישובים שנפגעו קשות מהקורונה חוו קיצוץ תקציבי בדצמבר 2020, משום שבין 2015 ל-2017 מצבם השתפר. כך, הפגיעה הקשה בישובים ערבים לדוגמה, או הזינוק בשיעור האבטלה לא השפיעו כלל על המדד שקובע כמה סיוע ושירותים קהילתיים יקבלו הערים.

דוגמה נוספת לשינויים הדרמטיים שקורים בין מועד איסוף הנתונים לפרסומם אפשר לראות גם בעיר חריש. האוכלוסייה בה גדלה ומשתנה במהירות - על פי הלמ"ס, בסוף 2019 אוכלוסייתה מנתה 13,232 איש, וזו זינקה ל-27,143 באומדני הלמ"ס לסוף 2021. כלומר - היא יותר מהכפילה את אוכלוסייתה בזמן הזה. אך הנתונים העדכניים ביותר לגביה מייצגים, כאמור - את שנת 2017.

זה אפילו לא העיכוב הקשה והבעייתי ביותר של הלמ"ס. "המפקד הלאומי נערך בשנת 2008" הסביר לגלובס יוגב שרביט, יועץ כלכלי לרשויות מקומיות ובעל הבלוג ‘המדד המוניציפלי’. "במפקד, הלמ"ס בחנו לעומק מנעד רחב של פרמטרים ברמת האזור הסטטיסטי ולא במדגם מייצג של כל תושבי הרשות. זה מאפשר תמונה יחסית מדויקת ברמה הסטטיסטית של האוכלוסייה. מאז 2008 בוצעו סקרים שמבוססים על דגימה מייצגת ברמה העירונית, בהתבסס על המידע המדויק שנאסף ב-2008. ככל שהשנים חולפות, המדגם מתרחק משיקוף מצבה האמיתי של הרשות מכיוון שיש אזורים בערים שעוברים שינויים וייתכן שדגימות של אזורים מסוימים נעשו על אוכולוסייה שאינה מייצגת יותר את האזור הסטטיסטי. הכיול הבא של הנתונים יתבצע רק בשנת 2023".

אולי עדיף שהמדד יהיה פחות מדויק, אבל מעודכן

למעשה, יש מי שמפקפקים בעצם הצורך במדד כל כך מורכב ומסורבל. מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת "הרבעון לכלכלה" של האגודה הישראלית לכלכלה בדק מה יקרה אם הישובים ידורגו לפי המדד הפשוט ביותר, של הכנסה לנפש. התוצאה המדהימה היא שהמדד שמכיל רק קריטריון אחד היה זהה ב-98% למדד המורכב והמסובך שדורש שיתוף פעולה בין 6 גופים ממשלתיים תחת ניצוח הלמ"ס. המחקר נעשה על ידי מספר חוקרים בכירים, כולל פרופ’ שלמה יצחקי מהאוניברסיטה העברית שכיהן בין 2001 ל-2012 כסטטיסטיקן הלאומי (מנהל הלמ"ס) ויולנדה גולן שאף היא עבדה בלמ"ס, וכיום משמשת כממונה על העמדת המידע לציבור ברשות האכיפה והגביה. הבדיקה נעשתה על האשכולות בשנים 2006 ו-2008, אך לדברי החוקרים, המתודולוגיה של הלמ"ס לא השתנתה מהותית, ותוצאות המחקר עודן רלוונטיות.

חוקר נוסף שהיה שותף בכתיבת המחקר, פרופ’ אביעד טור-סיני ממכללת עמק יזרעאל והאוניברסיטה העברית, סיפר לגלובס ש"ניסינו להבין איך אפשר לטייב את הידע הסטטיסטי. לא כל הנתונים בעלי אותה משמעות סטטיסטית, והאינטרסים בנושא הם כבדי משקל. בעבר המדד פורסם פעם ב-4 שנים, ורק לאחרונה הצליחו לפרסם אותו אחת לשנתיים. מדד פשוט שמבוסס על ההכנסה לנפש יכול להתפרסם פעם בשנה במועד קבוע, ולהיות צפוי וחזוי בלי סכנה לשינוי פתאומי בצורת המדידה".

עם זאת, יש חסרונות גם בהצעה כזאת. במחקר עצמו, כותבים החוקרים, "אוכלוסיית המועצות האזוריות שונה במהותה מאוכלוסיות הרשויות המקומיות, וכדאי להשתמש בדירוגים שונים לשתי הקבוצות הללו". זאת, כנראה, מכיוון שמועצות אזוריות כוללות ישובים בעלי אופי ואוכלוסייה שונים במהותם, והערבוב שלהם יחד יוצר עיוותים סטטיסטיים.

מבחינת הלמ"ס, אין כאן שום בעיה. "למה שלא יהיו את כל המשתנים? למה לא?" תוהה בורק, "אנחנו רוצים את ההכנסה, ההשכלה וגם את כל שאר הפרמטרים. בהכנסה לנפש יש בעיה - אין לנו את ההכנסות מהון והכנסות משכר דירה והעברות מחו"ל. כשיש מכלול של 14 משתנים, אפשר לראות שמי שעשיר באמת עשיר בכל הפרמטרים ולא רק בהכנסה".

אלא שבעיני אריאל קרלינסקי, חוקר כלכלי בכיר בפורום קהלת: "המחקר של טור סיני, יצחקי וגולן מציג בצורה יפה שלמרות שהכנסה לנפש נתפסת כמדד צר מדי שלא מודד בצורה מהימנה את מורכבות החיים, המתאם של הכנסה לנפש עם כל הדברים הטובים הוא כל כך חזק שהוא מהווה ברומטר מצוין מבלי שנצטרך להיכנס לשאלות מורכבות כמו שקלול פרמטרים, מה חשוב יותר ממה ומאיפה נשיג נתונים אמינים בקצב מספיק גבוה".

לא תמיד יש קשר בין התושבים לעושר הרשות

בעיה נוספת היא שפעמים רבות, אין קשר בין איתנותם הכלכלית של תושבי רשות מסוימת לבין איתנותה הפיננסית של הרשות עצמה. ההכנסות של רשות נובעת תלויות בגביית ארנונה, המושפעת מאוד מהיחס בין השטחים למגורים (שהארנונה שלהם היא זולה על פי חוק) לבין שטחי המסחר והתעשייה שניתן לגבות מהם ארנונה גבוהה בהרבה. יכול להיות ישוב פרברי שתושביו עשירים מאוד, אך הרשות המקומית אינה איתנה ברמה הפיננסית בשל מחסור בשטחי מסחר.

"הבעיה מוכרת ואנחנו מטפלים בזה". אומרים בלמ"ס, "אבל המדד שלנו בסוף מודד את הרמה הכלכלית של התושבים, לא של היישוב. אנחנו מודדים את זה, ואנחנו לא אחראים על השימוש שעושים בנתונים שאנחנו מספקים. אנחנו אנשי מקצוע, לא קובעי מדיניות".

נוצר מצב במסגרתו גם הנתונים הסטטיסטיים עצמם בעייתיים, והשימוש השגוי בהם מקצין את הבעיה. מתוך כוונה טובה לכלול את כל מאפייני העושר, נוצרים פערי זמן אדירים שהופכים את הנתונים ללא רלוונטיים כבר ברגע שהם מתפרסמים. זאת, בזמן שמדידה פשוטה של ההכנסה לנפש, למרות כל פגמיה וחסרונותיה - מסוגלת להביא לתוצאה דומה מאוד. והכי בעייתי - המדידה הזאת משמשת לתקצוב רשויות מקומיות וסיוע ממשלתי שמחליף את תקציבי הרשות, בצורה שאין שום קשר בינה לבין יכולותיה הפיננסיות של הרשות המקומית עצמה.

עוד כתבות

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט מפטרת עשרות עובדים

חברת סלברייט מתכננת לפטר כמה עשרות עובדים בישראל ובעולם, בסבב שני בתוך פחות משנה, למרות שיפור בתוצאותיה הכספיות ● ברבעון השלישי החברה רשמה צמיחה של 18.2% בהכנסות והעלתה את התחזית השנתית ● המהלך מתרחש במקביל לארגון מחדש ולהעברת מקום ההתאגדות של החברה מישראל לארה"ב

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

כולן סיימו באדום, מור ואינפיניטי בלמו את הירידות

איך הצליח מור לקפוץ לצמרת התשואות

בחודש של תשואות מאכזבות בגמל ובפנסיה: בלטו בצמרת המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בתי השקעות, כשחברות הביטוח התמקמו בתחתית, לצד אלטשולר שחם ● מור הוביל בשני המסלולים ● וגם: היום הבודד שפתח פער בטבלת התשואות

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

230 דיונים יקשו על אבישר בן חורין לנהל את ועדת הכספים

לירן אבישר בן חורין היא המועמדת לכהן באופן זמני כיו"ר הוועדה, ובעלה הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור בן חורין אלכסנדרוביץ ● למשרד עשרות לקוחות שחולשים על התחומים המרכזיים במשק ● ספרנו כמה דיונים עסקו בתחומים האלה בכנסת האחרונה ● המשרוקית של גלובס

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

פתיחה אדומה בוול סטריט; מניות השבבים נופלות בהובלת אנבידיה

הנאסד"ק יורד בכ-1.5% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD מאבדות גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט יורדים ● הזהב יורד מתחת ל-3,900 דולר, הביטקוין נסוג אל מתחת ל-65 אלף דולר ● וול סטריט בהזדמנות: בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% ב-S&P 500

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד ● הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

סוף למאבק? הצעת רכישה לאלרון בפרמיה של 100% על השוק

הרוכשת הפוטנציאלית היא חברת בלוגייט קפיטל בשליטת צבי מלניק, משפחה יהודית מניו יורק שמכירה את בעלי אריאלי קפיטל ● ההצעה תהיה תקפה עד 19 בנובמבר ● על הפן הניהולי שלה אחראי מיכה אבני מפנינסולה, אשר טען בערוץ 14 כי רופאים ערבים מרעילים מטופלים יהודים

שרה נתניהו / צילום: יוסי זמיר

שרה נתניהו לא שילמה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל

ההוצאות הוטלו על אשת רה"מ במסגרת הליך שמנהל נגדה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטענה ללשון הרע, לאחר שלטענתו היא רמזה בראיון לערוץ 14 על בגידה מצדו הנוגעת ל-7 באוקטובר ● נתניהו ביקשה לסלק את התביעה של גולן על הסף, אך בקשתה נדחתה, וביהמ"ש חייב אותה בהוצאות

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

האישור התקבל: רמי לוי יתחיל להעניק הלוואות ללקוחות

רמי לוי מתקדם צעד נוסף בדרך לכניסה לשוק האשראי החוץ-בנקאי ● החברה דיווחה הבוקר לבורסה כי החברה-הבת שלה, רמי לוי שיווק השקמה שירותים פיננסיים, קיבלה אתמול רישיון מורחב למתן אשראי מרשות שוק ההון

איתי פרי, מנכ''ל פרופיט ציריך / צילום: יח''צ

הישראלים מסתערים על הבנקים בשווייץ. הבנקאי הבכיר מסביר למה

הבנקים השוויצריים נעשו נגישים יותר לישראלים, ופתיחת חשבון כבר לא מחייבת טיסה ● איתי פרי, מנכ"ל פרופיט ציריך ולשעבר בנקאי ב־UBS, מעריך כי כ־20 מיליארד דולר של כספים ישראליים מנוהלים בשווייץ, ומסביר מה מושך לשם את בעלי ההון ומה נותר מהסודיות הבנקאית ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

ים המלח / צילום: שלומי יוסף

עיכובים של שנים ללא יעדים: דוח המבקר על חברות התיירות הממשלתיות

מדוח מבקר המדינה, עולה כי כמעט 400 מיליון שקל ניהלו חברות התיירות הממשלתיות בחמש השנים האחרונות, אך לאף רגולטור אין מידע על יעילותן ● בנוסף, החברות לא קבעו לעצמן יעדים, ופרויקטים כמו שיפוץ רחוב, פיתוח שוק או הקמת מרכז צפרות קמו רק יותר מעשור מתחילת ביצוע העבודות

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

תקיפה לילית בגבול סוריה-לבנון: צה"ל תקף משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה

מטוסי קרב ישראליים תקפו לפנות בוקר בא-שערא שבבקעת הלבנון, בגבול לבנון-סוריה ● צה"ל: "תקפנו משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה" ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד