גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוכלוסייה הוכפלה, האבטלה זינקה, אבל התקציבים נתקעו בנתוני 2017

חלוקת הכספים והסבסודים בין הרשויות המקומיות מסתמכת על דירוג האשכולות של הלמ"ס ● אלא שהוא מתפרסם פעם בשנתיים, מתייחס לנתונים שנאספו לפני 4 שנים ולא בוחן את הרמה הכלכלית של הרשות עצמה ● הלמ"ס: "לא אחראים על השימוש שנעשה בנתונים לצורכי מדיניות" ● כתבה שנייה בסדרה

חריש. הנתונים העדכניים ביותר מייצגים את שנת 2017 / צילום: תמר מצפי
חריש. הנתונים העדכניים ביותר מייצגים את שנת 2017 / צילום: תמר מצפי

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות

לדירוג הסוציו-אקונומי של הרשויות המקומיות בישראל יש משמעות אדירה עבור כמעט כל תושב שגר בהן. כך למשל, לרשות מקומית שנמצאת בדירוג נמוך הפעוטונים יהיו מסובסדים, בתי הספר והגנים מקבלים סיוע בהסעות, הזנה וסייעות, העירייה זוכה ל"מענק איזון" מהמדינה היישר לקופתה, והתושבים זכאים להשתתפות בתכניות רבות של משרד הרווחה. לכן, מדובר במלכוד קלאסי - לא מעט רשויות מעדיפות להתברג בתחתית כדי לקבל תקציבים נוספים. אבל לא פחות מטריד: לא ממש ברור מה קובע את הדירוג ואיך מצליחים לטפס או להידרדר ברשימה החשובה של האשכולות החברתיים-כלכליים של הלשכה המרכזית לסטטסטיקה (הלמ"ס).

 

ב-2016, למשל, ראש העיר ירושלים דאז ניר ברקת הודיע בשמחה וחדווה שעירו הידרדרה מאשכול 4 לאשכול 3. בהודעה לתקשורת הוא בישר בחגיגיות ש"ירושלים זקוקה לתקציבים ממשלתיים משמעותיים. הגדרת ירושלים באשכול סוציו אקונומי 3 תשקף נאמנה יותר את העיר כפי שאנו מבקשים זמן רב, תאפשר העברת תקציבים גדולים יותר לירושלים שיורגשו על ידי התושבים ותגדיל את הצדק החלוקתי". לעומתו, יצחק קשת ראש העיר חריש התבשר בפרסום האחרון של הלמ"ס שהיא זינקה מאשכול 3 ל-5 עקב כניסת אוכלוסיה חזקה. בשל כך, "נקבל פחות כסף לפעילויות תרבות, וזה אומר שבשנת הלימודים הבאה סבסוד צהרונים וקייטנות מטעם משרד החינוך יהיה נמוך יותר, ושמחיר ההשתתפות בהם יהיה גבוה יותר".

אחד התפקידים המרכזיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא חלוקת הרשויות לאותם "אשכולות" כלכליים. החל מהרשות המקומית הענייה ביותר באשכול 1 (מועצה אזורית נווה מדבר) לעשירה ביותר באשכול 10 (סביון).

 

המדד מחושב באמצעות נוסחה מורכבת שכוללת 14 קריטריונים שנמדדים על ידי 6 גופים שונים. הקריטריונים כוללים נתונים דמוגרפיים, כמו הגיל החציוני, כמות הילדים והקשישים ושיעור המשפחות מרובות הילדים; מאפייני השכלה כמו ממוצע שנות הלימוד ואחוז בעלי תואר אקדמי, וכמובן נתונים כלכליים פשוטים כמו ההשתתפות בשוק העבודה, כלי רכב למשפחה, ימי שהיה בחו"ל, וכמובן - הכנסה לנפש. להרכב המדויק של המדד חשיבות גדולה לרשויות: חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, אמר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ש"כל שינוי בו מוביל לשינויים רחבי היקף בתקציבי הרשויות המקומיות. למשל, רשות מקומית שעלתה בסיווג החברתי-כלכלי מאשכול 3 לאשכול 4 תינזק מבחינת התקציבים המועברים אליה בעשרות אחוזים, אף שבפועל לא חל שום שינוי ברשות עצמה או באוכלוסייתה פרט למדידה".

"התחלנו להכין את המדד לפי המפקדים ב-1983 ושכללנו את השיטה ב-1995" מסבירה לואיזה בורק, מנהלת אגף בכיר מתודולוגיה סטטיסטית בלמ"ס. "אנחנו אוספים את המדד ממשרדים שונים בדרכים שונות. בדרך כלל אנחנו שומרים על מתודולוגיה סטטיסטית, הפעם האחרונה ששינינו הייתה במדד 2013: נכנס זמן השהיה בחו"ל, שווי רכב ותוספות לחינוך. יש גם שינויים במשקולות שנותנים לכל משתנה, כדי לשמור על היחסיות והאחידות של המדד ככלל".

עדיין מתבססים על המפקד הלאומי של 2008

למורכבות המדד יש השלכות נוספות: קשה לאסוף את כל הנתונים הנדרשים, מה שאומר שניתן לפרסם אותו רק אחת לשנתיים, ובעיכוב של 4 שנים. כעת, למשל, המדד החברתי כלכלי מייצג את נתוני 2017, וזה יישאר נכון עד דצמבר 2022. זה הוביל לאחרונה לאבסורד בעקבות משבר הקורונה. נוצא מצב בו ישובים שנפגעו קשות מהקורונה חוו קיצוץ תקציבי בדצמבר 2020, משום שבין 2015 ל-2017 מצבם השתפר. כך, הפגיעה הקשה בישובים ערבים לדוגמה, או הזינוק בשיעור האבטלה לא השפיעו כלל על המדד שקובע כמה סיוע ושירותים קהילתיים יקבלו הערים.

דוגמה נוספת לשינויים הדרמטיים שקורים בין מועד איסוף הנתונים לפרסומם אפשר לראות גם בעיר חריש. האוכלוסייה בה גדלה ומשתנה במהירות - על פי הלמ"ס, בסוף 2019 אוכלוסייתה מנתה 13,232 איש, וזו זינקה ל-27,143 באומדני הלמ"ס לסוף 2021. כלומר - היא יותר מהכפילה את אוכלוסייתה בזמן הזה. אך הנתונים העדכניים ביותר לגביה מייצגים, כאמור - את שנת 2017.

זה אפילו לא העיכוב הקשה והבעייתי ביותר של הלמ"ס. "המפקד הלאומי נערך בשנת 2008" הסביר לגלובס יוגב שרביט, יועץ כלכלי לרשויות מקומיות ובעל הבלוג ‘המדד המוניציפלי’. "במפקד, הלמ"ס בחנו לעומק מנעד רחב של פרמטרים ברמת האזור הסטטיסטי ולא במדגם מייצג של כל תושבי הרשות. זה מאפשר תמונה יחסית מדויקת ברמה הסטטיסטית של האוכלוסייה. מאז 2008 בוצעו סקרים שמבוססים על דגימה מייצגת ברמה העירונית, בהתבסס על המידע המדויק שנאסף ב-2008. ככל שהשנים חולפות, המדגם מתרחק משיקוף מצבה האמיתי של הרשות מכיוון שיש אזורים בערים שעוברים שינויים וייתכן שדגימות של אזורים מסוימים נעשו על אוכולוסייה שאינה מייצגת יותר את האזור הסטטיסטי. הכיול הבא של הנתונים יתבצע רק בשנת 2023".

אולי עדיף שהמדד יהיה פחות מדויק, אבל מעודכן

למעשה, יש מי שמפקפקים בעצם הצורך במדד כל כך מורכב ומסורבל. מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת "הרבעון לכלכלה" של האגודה הישראלית לכלכלה בדק מה יקרה אם הישובים ידורגו לפי המדד הפשוט ביותר, של הכנסה לנפש. התוצאה המדהימה היא שהמדד שמכיל רק קריטריון אחד היה זהה ב-98% למדד המורכב והמסובך שדורש שיתוף פעולה בין 6 גופים ממשלתיים תחת ניצוח הלמ"ס. המחקר נעשה על ידי מספר חוקרים בכירים, כולל פרופ’ שלמה יצחקי מהאוניברסיטה העברית שכיהן בין 2001 ל-2012 כסטטיסטיקן הלאומי (מנהל הלמ"ס) ויולנדה גולן שאף היא עבדה בלמ"ס, וכיום משמשת כממונה על העמדת המידע לציבור ברשות האכיפה והגביה. הבדיקה נעשתה על האשכולות בשנים 2006 ו-2008, אך לדברי החוקרים, המתודולוגיה של הלמ"ס לא השתנתה מהותית, ותוצאות המחקר עודן רלוונטיות.

חוקר נוסף שהיה שותף בכתיבת המחקר, פרופ’ אביעד טור-סיני ממכללת עמק יזרעאל והאוניברסיטה העברית, סיפר לגלובס ש"ניסינו להבין איך אפשר לטייב את הידע הסטטיסטי. לא כל הנתונים בעלי אותה משמעות סטטיסטית, והאינטרסים בנושא הם כבדי משקל. בעבר המדד פורסם פעם ב-4 שנים, ורק לאחרונה הצליחו לפרסם אותו אחת לשנתיים. מדד פשוט שמבוסס על ההכנסה לנפש יכול להתפרסם פעם בשנה במועד קבוע, ולהיות צפוי וחזוי בלי סכנה לשינוי פתאומי בצורת המדידה".

עם זאת, יש חסרונות גם בהצעה כזאת. במחקר עצמו, כותבים החוקרים, "אוכלוסיית המועצות האזוריות שונה במהותה מאוכלוסיות הרשויות המקומיות, וכדאי להשתמש בדירוגים שונים לשתי הקבוצות הללו". זאת, כנראה, מכיוון שמועצות אזוריות כוללות ישובים בעלי אופי ואוכלוסייה שונים במהותם, והערבוב שלהם יחד יוצר עיוותים סטטיסטיים.

מבחינת הלמ"ס, אין כאן שום בעיה. "למה שלא יהיו את כל המשתנים? למה לא?" תוהה בורק, "אנחנו רוצים את ההכנסה, ההשכלה וגם את כל שאר הפרמטרים. בהכנסה לנפש יש בעיה - אין לנו את ההכנסות מהון והכנסות משכר דירה והעברות מחו"ל. כשיש מכלול של 14 משתנים, אפשר לראות שמי שעשיר באמת עשיר בכל הפרמטרים ולא רק בהכנסה".

אלא שבעיני אריאל קרלינסקי, חוקר כלכלי בכיר בפורום קהלת: "המחקר של טור סיני, יצחקי וגולן מציג בצורה יפה שלמרות שהכנסה לנפש נתפסת כמדד צר מדי שלא מודד בצורה מהימנה את מורכבות החיים, המתאם של הכנסה לנפש עם כל הדברים הטובים הוא כל כך חזק שהוא מהווה ברומטר מצוין מבלי שנצטרך להיכנס לשאלות מורכבות כמו שקלול פרמטרים, מה חשוב יותר ממה ומאיפה נשיג נתונים אמינים בקצב מספיק גבוה".

לא תמיד יש קשר בין התושבים לעושר הרשות

בעיה נוספת היא שפעמים רבות, אין קשר בין איתנותם הכלכלית של תושבי רשות מסוימת לבין איתנותה הפיננסית של הרשות עצמה. ההכנסות של רשות נובעת תלויות בגביית ארנונה, המושפעת מאוד מהיחס בין השטחים למגורים (שהארנונה שלהם היא זולה על פי חוק) לבין שטחי המסחר והתעשייה שניתן לגבות מהם ארנונה גבוהה בהרבה. יכול להיות ישוב פרברי שתושביו עשירים מאוד, אך הרשות המקומית אינה איתנה ברמה הפיננסית בשל מחסור בשטחי מסחר.

"הבעיה מוכרת ואנחנו מטפלים בזה". אומרים בלמ"ס, "אבל המדד שלנו בסוף מודד את הרמה הכלכלית של התושבים, לא של היישוב. אנחנו מודדים את זה, ואנחנו לא אחראים על השימוש שעושים בנתונים שאנחנו מספקים. אנחנו אנשי מקצוע, לא קובעי מדיניות".

נוצר מצב במסגרתו גם הנתונים הסטטיסטיים עצמם בעייתיים, והשימוש השגוי בהם מקצין את הבעיה. מתוך כוונה טובה לכלול את כל מאפייני העושר, נוצרים פערי זמן אדירים שהופכים את הנתונים ללא רלוונטיים כבר ברגע שהם מתפרסמים. זאת, בזמן שמדידה פשוטה של ההכנסה לנפש, למרות כל פגמיה וחסרונותיה - מסוגלת להביא לתוצאה דומה מאוד. והכי בעייתי - המדידה הזאת משמשת לתקצוב רשויות מקומיות וסיוע ממשלתי שמחליף את תקציבי הרשות, בצורה שאין שום קשר בינה לבין יכולותיה הפיננסיות של הרשות המקומית עצמה.

עוד כתבות

מקנזי סקוט / צילום: Associated Press, Evan Agostini

התרומה האחרונה של מקנזי סקוט מביאה את סך הנתינה שלה ליותר מ־12 מיליארד דולר

הפילנתרופית תורמת 122.6 מיליון דולר לארגון  Big Brothers Big Sisters of America

רומן אברמוביץ' / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

האי שבו רומן אברמוביץ' ריכז נכסים בהיקף 7 מיליארד דולר פתח בחקירה נגדו

ג'רזי ניסתה לעצב עצמה מחדש כמקלט מס ששלטון החוק בו תקין יותר ממקלטי מס אחרים

אילון מאסק, מייסד SpaceX / צילום: Reuters, Steve Nesius

לאחר סבב גיוס גדול: הערכת השווי של SpaceX מגיעה ל־125 מיליארד דולר

חברת הטילים וחקר החלל של היזם אילון מאסק מגייסת לפחות 1.5 מיליארד דולר למימון התרחבות

גירושין / אילוסטרציה: Shutterstock, Burdun Iliya

גט אחרי 33 שנה: הבעל סירב לשחרר את אשתו

בני הזוג נפרדו לפני כשלושה עשורים, אך הבעל התנה את מתן הגט בתנאי שאשתו תחזיר לו כספים ● כבר לפני 15 שנה הוסכם בין הצדדים כי האישה תשלם לבעלה 100 אלף דולר בכפוף למתן גט, אך היא לא עמדה בהסכם ● כעת, כשהיא כבר בת 70, נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד לאו והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס הצליחו להוביל לפתרון

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

לאחר פרסום הפרוטוקולים של הפד: וול סטריט ננעלה בעליות שערים

ניו יורק ננעלה בעליות שערים ● הפרוטוקולים של הפדרל ריזרב מצביעים על מעבר למדיניות אגרסיבית יותר ביחס לאינפלציה ● טבע קפצה ב-6% ● מחיר הביטקוין עולה לרמת 29.5 אלף דולר

חנות נינטנדו בתל אביב / צילום: אור גליקמן

בהשקעה של 2 מיליון שקל: נינטנדו פותחת חנות שנייה בישראל

בקיץ הקרוב ישראל תהפוך להיות המדינה היחידה בעולם בה יש שתי חנויות רשמיות של נינטנדו: תור גיימינג, הנציגה הרשמית של המותג בישראל, פותחת חנות נוספת שלו באילת ● לפי ההערכות, החנות תמוקם במתחם ביג אילת ותוקם בהשקעה של כשני מיליון שקל

סנאפ / צילום: Shutterstock

סנאפ פרסמה אזהרה חריגה, צנחה ב-43% והרעידה את התעשייה כולה

חברת המדיה החברתית הזהירה כי היא צפויה לפספס דרמטית את תחזית הרווח וההכנסות ● ההודעה יצרה תגובת שרשרת שהפילה את המניה ביותר מ-40% ופגעה גם ביתר החברות שנהנות מפרסום ברשת כמו פייסבוק וגוגל שירדו בחדות

קבוצת תיירים בירושלים / צילום: Shutterstock

מפיזור גיאוגרפי ועד סדרות טלוויזיה: מומחה התיירות העולמי עם עצות מיתוג לישראל

המומחה הבינלאומי למיתוג ערים, אנגין קליקבס, סבור שישראל צריכה לייצר "קואליציה של גופים" - ומציג שלוש דרכים למיתוג המדינה ביום שאחרי הקורונה ● על הפרק: קידום יעדים חדשים מחוץ לתל אביב וירושלים, קמפיינים ממוקדים ושימוש במדיום הטלוויזיוני

נכס של אפיק סוויס בשווייץ / צילום: אתר החברה

אקירוב: "אם לא היינו משלימים את הנפקת אפיק סוויס - זה היה נתפס ככישלון"

אלרוב נדל"ן בשליטת אלפרד אקירוב הנפיקה פעילותה בשווייץ תחת אפיק סוויס לפי שווי של 693 מיליון פרנק שוויצרי (2.4 מיליארד שקל) ותגייס עד 203 מיליון פרנק שוויצרי ● אקירוב על ההתעקשות להמשיך במהלך על אף מצב השווקים: "היינו כבר ברוד-שואו. כעת שוק ההון יאפשר לנו לגייס בעלויות חוב יותר נמוכות"

בישראל מתים בשנה כ-2400 בני אדם בשל זיהום אוויר / צילום: Shutterstock, Roschetzky Photography

הדרישה של משרד האוצר שעלולה לעלות בחיי אדם

משרד האוצר דורש לבטל את חובות יצרני החשמל לעמוד בדרישות חוק אוויר נקי, ובכך להעניק להם בפועל רישיון לזהם יותר ללא פיקוח רגולטורי ● בישראל מתים בשנה כ-2400 בני אדם בשל זיהום אוויר ● הרקע לדברים הוא התנגדות המשרד להגנת הסביבה לעיכוב סגירת היחידות הפחמיות בחדרה

טרמינל 1 / צילום: מיכל רז חיימוביץ

טרמינל 1 בנתב"ג ישוב לפעילות מלאה בשבוע הבא. מה זה אומר?

עד כה לא ניתן היה להשמיש את הטרמינל באופן מלא לנוכח המחסור בכוח האדם לאיוש בתי המסחר שהשדה מחויב לספק לנוסעים ● 12 חברות תעופה ינתבו לטרמינל 1 חלק מטיסותיהן ל-23 יעדים בעיקר באירופה ● תנועת הנוסעים הצפויה לחודש יוני עומדת על כ-1.9 מיליון נוסעים וכ-250 אלף נוסעים מתוכם ימריאו מטרמינל 1

ג'ורג' סורוס / צילום: Reuters, Lisi Niesner

אווירה קודרת בדאבוס: סורוס מזהיר מפני התחלת מלחמת עולם שלישית

המיליארדר ג'ורג' סורוס הזהיר בוועידת דאבוס מפני הרחבת המלחמה באוקראינה לעימות גלובלי, שהאנושות "לא תשרוד" ● הפלישה הרוסית לאוקראינה ויחסי רוסיה עם מדינות העולם הם במוקד השיחות בפורום הכלכלי השנה

מעסיקים רבים הפנימו שדפוסי העבודה הולכים להשתנות / צילום: Shutterstock, Arthur Bargan

בוריס ג'ונסון כבר מגבש תוכנית חירום: הבריטים לא רוצים לחזור לעבודה במשרדים

גם לאחר הסרת כל מגבלות הקורונה, העובדים בבריטניה עדיין עובדים מהבית 1.93 ימים בממוצע בכל שבוע - מה שמשנה את שוק המשרדים במדינה, שהתפוסה בו ירדה בחצי מלפני המגפה ● ראש הממשלה זועם, וחושב על תוכניות שיקימו את העובדים מהספה בבית

הפגנות נגד המדיניות של קרן ההשקעות בלקרוק / צילום: Shutterstock

קריטריונים גמישים והבטחות ריקות: כך אפילו חברות נפט יכולות להיחשב "סביבתיות"

טסלה של אילון מאסק נפלטה ממדד ה–ESG והוא עלה להתקפה נגד השיטות הפופולריות של וול סטריט, שמתיימרות להטמיע שיקולים סביבתיים וחברתיים בהתנהלות החברות ● למרות התדמית ממנה נהנים מדדים בתחום, בפועל חברות לרוב מדורגות ללא סטנדרטים בסיסיים, על סמך מידע חסר ואף מקבלות ניקוד על הצהרות ריקות

מניית פייזר בבורסת וול סטריט / צילום: Associated Press, Richard Drew

פייזר תשווק את כל תרופות הפטנט ללא מטרות רווח ל-45 מדינות עניות

החברה זכתה לביקורת כשגבתה מחיר גבוה על חיסון הקורונה ולא שחררה אותו למדינות עניות ● על רקע לחצים ציבוריים לשחרור הפטנטים לתרופות באופן מוחלט במדינות אפריקה, פייזר מציעה לשמור על הזכויות אך להציע את המוצרים במחירי עלות

שיעור הניגשים לבגרות בקרב בנים ובנות בחברה החרדית

זינוק בשיעור הבנות הניגשות לבחינות הבגרות בחברה החרדית

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: רוב הבנות בחברה החרדית ניגשות לבגרות, אז למה רק 22% מהן זכאיות לתעודה מלאה?

מימין: רה''מ הודו נרנדרה מודי, רה''מ יפן פומיו קישידה, נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ורה''מ אוסטרליה אנתוני אלבניזי, בטוקיו ביום שלישי / צילום: Reuters

ארה״ב מאשימה את סין בהשמדת עם - אך שוקלת להסיר את המכסים

מנהיגי ארה"ב, יפן, הודו ואוסטרליה התכנסו בטוקיו לדון בשאלה כיצד ניתן לבלום את סין ● הנשיא ביידן הזהיר שארה"ב לא תניח לסין לכבוש את טייוואן, אך אנשי צבא וביון במערב משוכנעים שבייג׳ינג תתקוף אותה בתוך חמש שנים

הורדת תקרת השימוש במזומן תיכנס לתוקף באוגוסט 2022 / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski

התוכנית של האוצר למאבק בהון השחור: הגבלות חדשות על החזקת מזומן וחלפני כספים

דיווח על החזקה בקריפטו, הגבלת הלוואות במזומן מצ'יינג'ים והגבלת סכום המזומן שמותר להחזיק בבית ● טיוטת חוק ההסדרים לשנים 2023-2024 כוללת מספר יוזמות למאבק בהון השחור שלא הצליחו לעבור, ומנגד הושמטו ממנה יוזמות שרשות המסים ניסתה לקדם בעבר ● כך או כך מדובר בפרק רזה שלא ברור מה יישאר ממנו

התובעת במשפט נתניהו יהודית תירוש / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השופטים במשפט נתניהו מתחו ביקורת על הבקשה לתיקון כתב האישום

משפט נתניהו נמשך הבוקר, כאשר מוקד הדיון נוגע לבקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום בנוגע למועד "פגישת ההנחייה" בין בנימין נתניהו ועד המדינה שלמה פילבר ● השופט שחם ציין כי מדובר "במהלך לא טריוויאלי". השופט ברעם הוסיף כי התביעה "מנסה לקבל פוליסת ביטוח וזה בעייתי" ● התובעת יהודית תירוש: "לא מדובר בשינוי חזית. מרכז הכובד הוא לא במועד. מלכתחילה העד לא זכר מועד ספציפי"

הבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

המסחר בתל אביב ננעל בירידות; נורסטאר איבדה 7.7%

מדדי ת"א-35 ות"א-125 איבדו 1.3%, מדד ת"א-90 נחלש ב-1.6% ות"א נדל"ן ירד ב-2.2% ● בזן נחלשה ב-1.1% וג'י סיטי (גזית גלוב) השילה 6.1% ● שטראוס, אלוני חץ, או.פי.סי ואנלייט פרסמו דוחות