גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה מבטיחה להוזיל את המשכנתה בעזרת גופים חוץ בנקאיים

הצעת חוק ממשלתית אמורה לשנות את התנאים לפיהם חברות אשראי חוץ בנקאיות יוכלו לגייס חוב ● במידה וההצעה תעבור, הריביות שהציבור משלם על משכנתאות צפויות לרדת ● כעת נותר לבדוק, האם הוזלת המשכנתאות תתדלק אפילו יותר את השוק שהגיע לביקושי שיא

למי יש אינטרס לעצור את הזינוק במחירים כשהמדינה מרוויחה / צילום: Shutterstock
למי יש אינטרס לעצור את הזינוק במחירים כשהמדינה מרוויחה / צילום: Shutterstock

25 מיליארד שקל, זהו ההיקף של האשראי שמעניקות חברות האשראי החוץ בנקאי. לכאורה, השוק החוץ בנקאי צומח, אך הוא עדיין מהווה 2% בלבד מתיק האשראי שמנוהל ע"י הבנקים. כשמסתכלים על תיק המשכנתאות, מוצר האשראי המרכזי עבור הציבור, הנתונים אף פחות אופטימיים מבחינת התחרות, כשסך האשראי למשכנתאות שמעניקות החברות החוץ בנקאיות נאמד ב-3 עד 4 מיליארד שקל, מתוך כ-470 מיליארד שקל שמעניקה המערכת הבנקאית.

חסם שעומד בפני החברות החוץ בנקאיות בנוגע להגדלת נתח השוק שלהן, נובע מהריביות הגבוהות יחסית שהן גובות, שמתחילות מ-3% ומגיעות ל-8% ברף העליון, כשבבנקים, הריבית הממוצעת עומדת על בין 2% ל-3%. הסיבה היא חוסר היכולת של החברות החוץ בנקאיות לגייס הון מהגופים המוסדיים, והצורך להסתמך על ההון העצמי שלהן, על נטילת קווי אשראי מהבנקים או על הציבור. אולם אם לא יקרה דבר יוצא דופן, היום (ג') צפויה ועדת הכספים של הכנסת לאשר הצעת חוק ממשלתית שנועדה לשנות את התמונה ולעודד תחרות בתחום האשראי בכלל ובתחום האשראי למשכנתאות בפרט.

על פי ההצעה, תבוטל המגבלה האוסרת על חברות אשראי חוץ בנקאיות לגייס אג"ח בהיקף של עד 15 מיליארד שקל. זו למעשה הצעה לתיקון "חוק נאוי", שנקראת על שם חברת האשראי של האחים נאוי שביקשה בשנת 2015 לגייס אג"ח וכבר קיבלה בקשות בסך של יותר מ-500 מיליון שקל (כפול ממה שרצתה לגייס), אך ברגע האחרון, בשל מכתב של בנק ישראל, עצרה רשות ני"ע את ההנפקה.

ח''כ אלכס קושניר, יו''ר וועדת הכספים / צילום: יוסי זמיר

"המשמעות היא פתיחת השוק לתחרות"

אם הבנקים לא יצליחו להפעיל לחץ על הח"כים ויביאו לשינוי ההצעה, החברות יוכלו לגייס אג"ח עד חמישה מיליארד שקל ללא צורך בקבלת אישורים מיוחדים, ואילו חברה שתבקש לגייס אג"ח בהיקף של בין 5 למ-15 מיליארד שקל, תצטרך לקבל את אישור הרגולטור האחראי עליה, קרי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

"המשמעות היא פתיחת שוק המשכנתאות לתחרות", אומר מיכה אבני, מנכ"ל פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי. "בנק ישראל שומר על זה לאורך השנים אבל זו פגיעה במוצר צריכת האשראי הכי גדול. עד היום ישנו סעיף בחוק שאמר שאם גוף מגייס פיקדונות ונותן אשראי במקביל, הוא צריך רישיון לפעול כבנק. על פי אותו חוק, גם הנפקת ני"ע נחשבת כהנפקת פיקדון ולכן, משמעות הדבר היא שאם רצית לתת אשראי חוץ בנקאי לא יכולת לגייס אג"ח בבורסה. הפתרון היה לקנות כסף מהבנקים ולמכור ללקוחות שלנו ובהגדרה זה לא תחרותי".

התחרות בשוק המשכנתאות חשובה במיוחד נוכח הביקוש למשכנתאות בחודשים האחרונים, שבעקבותיו הבנקים מתקשים לעמוד בעומס והתחרות נפגעת על חשבון רוכשי הדירות. לפי נתוני בנק ישראל, רק בדצמבר האחרון נלקחו 13,440 משכנתאות, 33% יותר מדצמבר 2020.

הצעת חוק דומה אושרה כבר בוועדת הכספים בשנת 2018. אז, ביקש בנק ישראל שהרף העליון לגיוס יהיה 10 מיליארד שקל, בעוד שמשרד האוצר רצה מגבלה בהיקף כפול. ועדת הכספים, אז ברשות ח"כ משה גפני, הציעה פשרה של 13 מיליארד שקל, אך נקבע שהסכום הסופי יקבע בהכנה לקריאות שנייה ושלישית. מכיוון שהממשלה התפרקה לפני כן, הצעת החוק בוטלה.

אולם לא הכל ורוד. בתוך המערכת החוץ בנקאית ישנה פרשנות אחרת להצעת החוק. גורם בכיר טוען שההצעה לא רלוונטית. בהצעה נכתב שבמטרה לגוון את מקורות המימון של תאגידי אשראי חוץ בנקאי, ולאפשר גמישות בגיוס החוב, מוצע הסדר מקל מבחינת ההגבלות על גיוס חוב לתאגידים מסוימים ששווי נכסיהם עולה על הסכום מסוים.
כך, מוצע לקבוע שתאגיד אשראי חוץ בנקאי ששווי נכסיו, כפי שמופיע במאזן התאגיד בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך, עולה על חמישה מיליארד שקל, ושחלות לגביו הוראות אסדרה לעניין הלימות הון ולעניין נזילות, יוכל לגייס עד 15 מיליארד שקל באמצעות תעודות התחייבות.

המשמעות היא שרק גופים עם היקף נכסים של יותר מ-5 מיליארד שקל יוכלו לגייס אג"ח, והיחידות שעומדות במגבלה זו הן חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, מקס וכאל. זאת למרות שישנן 20 חברות אשראי חוץ בנקאיות שכבר נסחרות בבורסה בתל אביב. למשל, סך המאזן של מימון ישיר עומד על כ-4 מיליארד שקל והנכסים השוטפים על פחות מ-2.5 מיליארד שקל. המאזן של חברת האחים נאוי עומד על 3 מיליארד שקל, מתוכם נכסים שוטפים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל.

"העובדה שמישהו כאן אמר 'אני אמנע תחרות באופן אקטיבי באמצעות חוק היא דבר הזוי", מציין הגורם הבכיר. "כשקידמו את חוק נאוי אף אחד לא חשב שהגופים החוץ בנקאיים ייכנסו לעולם המשכנתאות, אבל עכשיו אין סיבה שהגופים הללו לא יתחרו בשוק האג"ח. זו אמנם התקדמות אם יאשרו לגייס עד 15 מיליארד שקל, אבל אין שחקנים בענף החוץ בנקאי עם נכסים בהיקף של 5 מיליארד ולכן דואגים שלא תהיה תחרות בשוק המשכנתאות דרך השוק החוץ בנקאי".

נכון להיום, חברות כרטיסי האשראי עוד לא נכנסו לעולם המשכנתאות, אך אם אכן הפרשנות צודקת, תיקון חוק נאוי יאפשר לגופים אחרים במשק להיכנס למשחק. למשל חברות נדל"ן המחזיקות בהיקף נכסים גדול יוכלו להיכנס לתחום באמצעות גיוסי אג"ח.

 

השוק יתודלק כתוצאה מתיקון החוק?

בין אם יהיו אלה חברות האשראי החוץ בנקאיות או גופים אחרים, נשאלת השאלה אם הוזלת הריביות על המשכנתאות תתדלק את השוק, שרשם ב-2021 שיא ביקושים עם היקף משכנתאות חדשות בסך 116 מיליארד שקל.

"כמות המשכנתאות שיינתנו תגדל, אבל צריך להסתכל על כך בפרספקטיבה של הזמן. גם כשהתחלנו להנפיק אג"ח לאשראי עסקי, לא התחילו להנפיק סכומים אסטרונומיים", מסביר מיכה אבני. "ההנפקה הכי גדולה של גוף חוץ בנקאי עמדה עד היום על 250 מיליון שקל בהנפקה אחת. אני בפנינסולה גייסתי עד היום מיליארד וחצי שקל, ואני חושב שזה הכי הרבה מבין החברות. אז לחשוב שיעשו את התיקון ומחר בבוקר יצאו מיליארדים שיחממו את השוק זה לא מציאותי".

לדברי הגורם בשוק החוץ בנקאי, כל תחרות בצד של המימון תתדלק את השוק: "לא יכול להיות אחרת, אז התשובה המהירה היא כן. התשובה היותר ארוכה היא שתלוי מה יקרה לריביות בשוק. הריבית היום היא 2.7% בממוצע, והגיוס של הבנקים מאוד נמוך. אם הריבית במשק תעלה וגם המרווח יישאר זהה, הריבית על המשכנתאות תעלה".

מה שנכנס, וגם מה שלא נכנס להצעת החוק

האפשרות להנפקת אג"ח היא לא הסעיף היחיד שיעלה. בהצעה נקבע שתוסר המגבלה על מתן אשראי לעסקים קטנים שעמדה עד היום על מחזור של 400 מיליון שקל למקבל ההלוואה.

"ההוראה מקשה על תאגיד אשראי חוץ בנקאי לגייס חוב באמצעות הנפקת תעודות התחייבות ובמקביל לתת אשראי לעסקים שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי עלתה על 400 מיליון שקלים", נכתב בהצעה. "בכך הוראה זו מצמצמת את מרחב ההתנהלות העסקית של תאגיד אשראי חוץ בנקאי בשיקול הדעת העסקי שלו לאילו לקוחות להעמיד אשראי, וזאת אף על פי שזו לא הייתה כוונת הממשלה בהצעת החוק שבמסגרתה הוצע ההסדר האמור".

חברות כרטיסי האשראי ביקשו להוסיף להצעה תיקון שנוגע למספר הגופים מהם אפשר יהיה ללוות כסף על מנת להגדיל את ההון העצמי, וכך להוזיל את האשראי המוצע לציבור.
כיון וגופים חוץ בנקאיים יכולים ללוות כסף מעד 30 גופים. אולם כדי לא לפגוע במאזן שלהם, הם מפצלים את ההלוואה בין כמה חברות בנות. כך למשל, חברת ביטוח יכולה לרשום חלק מההלוואה על חברת הביטוח, חלק אחר על בית ההשקעות שהיא מחזיקה וחלק על חברה בת אחרת. כל חברה בת נחשבת כמלווה ובכך מצטמצם מספר הגופים מהם יכולה החברה החוץ בנקאית ללוות כספים.

עוד כתבות

משרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

אנשי האוצר חוזרים להניח בעקשנות אצבע על הבעיה שמנציחה את משבר הדיור

בחוק ההסדרים הקודם ניסו באוצר להעלות את הארנונה למגורים מדי שנה ב-2%, אבל כעת הם החליטו לתקוף מכיוון אחר ● כעת, לפחות בתיאוריה, רשויות מקומיות יפסיקו לחלום רק על הקמת מגדלי משרדים, והן אולי אפילו יחלמו על עוד דירות מגורים ● כוכבי השבוע

משרדי יאנדקס במוסקבה / צילום: Shutterstock, evgris

שירות הביטחון הרוסי "יושב" על יאנדקס - אז מדוע בממשלה מתעקשים להעביר אותה לישראל?

בזמן שבו שירות הביטחון הרוסי מהדק את הפיקוח על יאנדקס, שירות המוניות שלה מוחרם על ידי המדינות הבלטיות ושירות המשלוחים נסוג מבריטניה וצרפת, פועלת ממשלת ישראל לחבק את הקשר עם "הגוגל הרוסי" ● בינתיים, בקשת שר האוצר ליברמן ושרת החדשנות אורית פרקש-הכהן לכנס דיון בדבר העברת המטה של החברה הרוסית לישראל זוכה להתנגדות בספסלי האופוזיציה

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / עיצוב: גלובס

מה עובר על בית ההשקעות אלטשולר שחם והצעירים החרדים שהפכו לנשק הסודי של השב"כ

יגיע רגע שבו לא נצליח להבין איך זה ששילמו פה פעם כאלה מחירים על משרדים או על דירה ממוצעת ● למה כולם התחילו לשכוח דברים? ● התוכנית שמגייסת חרדים לגופים החשאיים ביותר ועוד ארבעה סיפורים בולטים מהשבת

מחירי השכירות בעליה חדה / איור: גלובס

"לחצנו יד, סיכמנו על מחיר, וכמה שעות אחר כך הוא כבר זינק": כך נראית מצוקת שוכרי הדירות בישראל

קרן ודני חיפשו לשכור דירת 4 חדרים ברמת השרון, גילו שהמחיר זינק בתוך חודשים ספורים, והרימו ידיים; שחר משלם על דירה שכורה בהוד השרון 1,000 שקל יותר מהדיירים הקודמים ול' מעידה: "אנחנו העניים החדשים" ● מחירי השכירות זינקו בערים רבות בישראל בעשרות אחוזים בתוך שנה בלבד. למה זה קרה ומהן ההשלכות? ● האזינו 

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

על שם מי נקרא מדד הדאו ג'ונס, שחוגג השבוע את יום הולדתו ה-124? הטריוויה השבועית

למה נקראת מחלת אבעבועות הקוף בשם זה, אם המחלה מועברת בכלל דרך מכרסמים, ומהו "יום המגבת"? ● הטריוויה השבועית 

למה כולם התחילו לשכוח דברים? / צילום: Shutterstock

גם אתם התחלתם לשכוח דברים? אתם לא לבד

שמות של חברים וקולגות, מילים שאנחנו אמורים לשלוף בקלות ואפילו פעולות שגרתיות: אם גם אתם שוכחים פתאום דברים פשוטים זה לא כי הזדקנתם ● מחקרים מראים שיותר ויותר אנשים חווים לאחרונה רגעים קצרים וזמניים של שכחנות ● איך כל זה קשור לגירויים מהסמארטפון, מהי תרומתה של הקורונה ומה בכל זאת אפשר לעשות כדי לחדד את הזיכרון?

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

טלטלה בשווקים

משבר כזה אנחנו לא זוכרים - ועוד 9 כתבות שכדאי לכם לקרוא על הטלטלה בשווקים

ההתרסקות של שוק המטבעות הדיגיטליים ● ארבעת החטאים שהובילו למשבר בהייטק הישראלי ● איך תיזכר 2022 בהיסטוריה הכלכלית? ● מיטב הכתבות מהשבוע האחרון על הטלטלה בשווקים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט: הנאסד"ק קפץ ביותר מ-3%

על רקע דוח המראה כי קצב עליית האינפלציה בארה"ב מאט, הממדים המרכזיים בוול סטריט רשמו עליות שערים ● גם המסחר באירופה ננעל בעליות ● הביטקוין והאת'ריום ממשיכים לרדת

מייסדי סטארקוור: אלי בן־ששון ואורי קולודני / צילום: נטלי שור

קרן ההון סיכון המפורסמת מזהירה ממשבר ארוך, אבל תחום אחד עדיין פורח

קרן סקויה, שנחשבת לאחת הגדולות והנחשבות בעמק הסיליקון, המליצה ליזמים שלה להתכונן למשבר ממושך ● ועדיין הסטארט-אפים בעולמות הקריפטו ממשיכים לגייס מימון גבוה בשווי חלומי, כמו זה שקיבלה השבוע חברת הקריפטוגרפיה הישראלית סטארקוור ● השבוע שהיה בהייטק ומדע

הדפסת דולרים / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ריקוד הטנגו המסוכן של הריבית והחוב הגדל באמריקה

בתחילת החודש הודיע הפדרל ריזרב על העלאת הריבית וצמצום המאזן שלו ● השווקים בכלל והנאסד"ק במיוחד הגיבו הפעם בקריסה ● כיצד תשפיע העלאת הריבית על השווקים הפיננסיים ותיקי החיסכון והפנסיה והאם לפד יש אופציות אחרות ● מבט מקרוב על הריבית במשק האמריקאי

הרב ד''ר משה קהן / צילום: איל יצהר

הם התגייסו לשב"כ בלי שאף אחד בקהילה ידע על כך, והפכו לנשק הסודי שלו

הם למדו תורה 12 שעות ביום, ללא בגרות או לימודי ליב"ה, במסלול הישיר להיות רבנים או ראשי ישיבות ● אלא שאז החליטו לשנות כיוון - והתגייסו למוסד ולשב"כ בלי שאף אחד בקהילה ידע על כך ● במסגרת תוכנית ייעודית ראשונה מסוגה כ-80 חרדים כבר התברגו בלב גופי הביטחון החשאיים ביותר בישראל

יאיר לפיד והלל קוברינסקי מאחוריו/ צילום: רוני שיצר

ללא תפקיד רשמי או הסכם ניגוד עניינים: האיש של יאיר לפיד שמושך בחוטים וממנה בכירים

הלל קוברינסקי הוא ממקימי יש עתיד ונחשב לאחד האנשים המקורבים לראש הממשלה החליפי ● למרות שרשמית הוא לא אוחז בתפקיד רשמי, נראה שחלק גדול מהמהלכים של לפיד, כמו גם מינויים של בכירים עוברים דרכו ● וגם: מדוע הקואליציה נדרכה כשזועבי הציבה דרישות, אבל נשארה אדישה למרד של ביטון?

הסוד השמור של עולם היהלומים / צילום: Reuters, Uli Deck

האם היהלומים שלכם באמת טבעיים? הסוד של התעשייה נחשף

סרט דוקומנטרי חדש של במאי שרק רצה לספר סיפור מעניין חשף כמעט באקראי את מה שניסתה להחביא תעשיית היהלומים העולמית במשך שנים: לתוך משלוחי היהלומים הטבעיים מסתננים יהלומים סינתטיים שנמכרים במחיר מלא ● האם זה יצליח לערער את הענף

מצעד הגאווה יתקיים ביום שישי ה- 10 ביוני, והוא האירוע המרכזי והמסכם של אירועי הגאווה בעיר המתקיימים בימים אלה / צילום: Shutterstock, ColorMaker

שבועיים למצעד הגאווה בתל אביב: האם עשרות אלפי תיירים בדרך?

סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התיירות בעיר ציפי ברנד, מעריכה כי העיר תתמלא בכ-15 אלף תיירים שיגיעו ממדינות שונות: "תל אביב היא אחת הערים הראשונות שחוזרת לקיים את מצעד הגאווה, אחרי שנתיים של סגרים ושמיים סגורים"

''מקבלי החלטות צריכים להתאים את המדיניות לשינויים המהירים בהקדם'' / צילום: Shutterstock, Bernhard Staehli

מכון ויצמן: שינויי האקלים מתרחשים מהר מהתחזיות, מודלים אקלימיים לא דייקו

מחקר חדש של מכון ויצמן ואוניברסיטאות פרינסטון ו- MIT גילה שמודלים אקלימיים הבודקים את השתנות הסופות בחצי הכדור הדרומי פספסו ● תחזיות שניתנו לסוף המאה, כבר התממשו בשנים האחרונות ● ד"ר רעי צ'מקה, עורך המחקר: "מקבלי החלטות צריכים להתאים את המדיניות לשינויים המהירים בהקדם"

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי

"ממשלת שינוי" או "עושים טובה לערבים שהם בכלל בקואליציה"?

הגיע הזמן להודות באמת: חברי הכנסת היהודים לא עושים דבר כדי להתאים את דרכם לצרכי המיעוט הערבי בקואליציה, בעוד שהאחרונים נאלצים להתגמש ולהשתנות כדי שהיהודים יקבלו אותם ● ממשלת שינוי? יותר נכון ממשלת האדנותיות של היהודים

הונג קונג / צילום: Associated Press, Kin Cheung

"אקסודוס מוחלט": למה עשרות אלפים בורחים מהונג קונג?

הונג קונג איבדה 93 אלף תושבים ב-2020, ועוד 23 אלף ב-2021. לפי הערכות מוקדמות, השנה הרבה יותר אנשים יעזבו את העיר ● רבים עוברים לסינגפור, ולא מעט אחרים מבקשים תושבות בקנדה ובבריטניה ● "בשנתיים האחרונות אנשים חששו לעזוב, אבל בששת החודשים האחרונים היה אקסודוס מוחלט", אמרה תושבת העיר

יהודים בהר הבית. למצולמים אין קשר לכתבה / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo

על השופט שהפך תוך ימים מ"עוכר ישראל" ל"נער גבעות", ועל הידרדרות השיח הציבורי

שופט השלום ציון סהראי זכה לאחרונה למבול תגובות נזעמות, פעם מימין ופעם משמאל ● נראה שבשני המקרים איש לא טרח לקרוא ולהבין את ההחלטות עצמן ● דוגמה מובהקת לרוח הזמן שבו השיח נעשה אינפנטילי ורדוד מיום ליום, ואנשים זוכים לשיימינג על בסיס כותרות וחלקי משפטים

פרויקט פינוי-בינוי בירושלים / צילום: יובל פן

מס רכישה גם על היטל ההשבחה? מכביד על מיזמי הפינוי-בינוי

רשות המסים נוהגת להטיל מס רכישה על היטל ההשבחה בעסקאות פינוי-בינוי, אולם עיון בלשון החוק מעלה סימני שאלה לגבי עמדה זו