גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה מבטיחה להוזיל את המשכנתה בעזרת גופים חוץ בנקאיים

הצעת חוק ממשלתית אמורה לשנות את התנאים לפיהם חברות אשראי חוץ בנקאיות יוכלו לגייס חוב ● במידה וההצעה תעבור, הריביות שהציבור משלם על משכנתאות צפויות לרדת ● כעת נותר לבדוק, האם הוזלת המשכנתאות תתדלק אפילו יותר את השוק שהגיע לביקושי שיא

למי יש אינטרס לעצור את הזינוק במחירים כשהמדינה מרוויחה / צילום: Shutterstock
למי יש אינטרס לעצור את הזינוק במחירים כשהמדינה מרוויחה / צילום: Shutterstock

25 מיליארד שקל, זהו ההיקף של האשראי שמעניקות חברות האשראי החוץ בנקאי. לכאורה, השוק החוץ בנקאי צומח, אך הוא עדיין מהווה 2% בלבד מתיק האשראי שמנוהל ע"י הבנקים. כשמסתכלים על תיק המשכנתאות, מוצר האשראי המרכזי עבור הציבור, הנתונים אף פחות אופטימיים מבחינת התחרות, כשסך האשראי למשכנתאות שמעניקות החברות החוץ בנקאיות נאמד ב-3 עד 4 מיליארד שקל, מתוך כ-470 מיליארד שקל שמעניקה המערכת הבנקאית.

חסם שעומד בפני החברות החוץ בנקאיות בנוגע להגדלת נתח השוק שלהן, נובע מהריביות הגבוהות יחסית שהן גובות, שמתחילות מ-3% ומגיעות ל-8% ברף העליון, כשבבנקים, הריבית הממוצעת עומדת על בין 2% ל-3%. הסיבה היא חוסר היכולת של החברות החוץ בנקאיות לגייס הון מהגופים המוסדיים, והצורך להסתמך על ההון העצמי שלהן, על נטילת קווי אשראי מהבנקים או על הציבור. אולם אם לא יקרה דבר יוצא דופן, היום (ג') צפויה ועדת הכספים של הכנסת לאשר הצעת חוק ממשלתית שנועדה לשנות את התמונה ולעודד תחרות בתחום האשראי בכלל ובתחום האשראי למשכנתאות בפרט.

על פי ההצעה, תבוטל המגבלה האוסרת על חברות אשראי חוץ בנקאיות לגייס אג"ח בהיקף של עד 15 מיליארד שקל. זו למעשה הצעה לתיקון "חוק נאוי", שנקראת על שם חברת האשראי של האחים נאוי שביקשה בשנת 2015 לגייס אג"ח וכבר קיבלה בקשות בסך של יותר מ-500 מיליון שקל (כפול ממה שרצתה לגייס), אך ברגע האחרון, בשל מכתב של בנק ישראל, עצרה רשות ני"ע את ההנפקה.

ח''כ אלכס קושניר, יו''ר וועדת הכספים / צילום: יוסי זמיר

"המשמעות היא פתיחת השוק לתחרות"

אם הבנקים לא יצליחו להפעיל לחץ על הח"כים ויביאו לשינוי ההצעה, החברות יוכלו לגייס אג"ח עד חמישה מיליארד שקל ללא צורך בקבלת אישורים מיוחדים, ואילו חברה שתבקש לגייס אג"ח בהיקף של בין 5 למ-15 מיליארד שקל, תצטרך לקבל את אישור הרגולטור האחראי עליה, קרי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

"המשמעות היא פתיחת שוק המשכנתאות לתחרות", אומר מיכה אבני, מנכ"ל פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי. "בנק ישראל שומר על זה לאורך השנים אבל זו פגיעה במוצר צריכת האשראי הכי גדול. עד היום ישנו סעיף בחוק שאמר שאם גוף מגייס פיקדונות ונותן אשראי במקביל, הוא צריך רישיון לפעול כבנק. על פי אותו חוק, גם הנפקת ני"ע נחשבת כהנפקת פיקדון ולכן, משמעות הדבר היא שאם רצית לתת אשראי חוץ בנקאי לא יכולת לגייס אג"ח בבורסה. הפתרון היה לקנות כסף מהבנקים ולמכור ללקוחות שלנו ובהגדרה זה לא תחרותי".

התחרות בשוק המשכנתאות חשובה במיוחד נוכח הביקוש למשכנתאות בחודשים האחרונים, שבעקבותיו הבנקים מתקשים לעמוד בעומס והתחרות נפגעת על חשבון רוכשי הדירות. לפי נתוני בנק ישראל, רק בדצמבר האחרון נלקחו 13,440 משכנתאות, 33% יותר מדצמבר 2020.

הצעת חוק דומה אושרה כבר בוועדת הכספים בשנת 2018. אז, ביקש בנק ישראל שהרף העליון לגיוס יהיה 10 מיליארד שקל, בעוד שמשרד האוצר רצה מגבלה בהיקף כפול. ועדת הכספים, אז ברשות ח"כ משה גפני, הציעה פשרה של 13 מיליארד שקל, אך נקבע שהסכום הסופי יקבע בהכנה לקריאות שנייה ושלישית. מכיוון שהממשלה התפרקה לפני כן, הצעת החוק בוטלה.

אולם לא הכל ורוד. בתוך המערכת החוץ בנקאית ישנה פרשנות אחרת להצעת החוק. גורם בכיר טוען שההצעה לא רלוונטית. בהצעה נכתב שבמטרה לגוון את מקורות המימון של תאגידי אשראי חוץ בנקאי, ולאפשר גמישות בגיוס החוב, מוצע הסדר מקל מבחינת ההגבלות על גיוס חוב לתאגידים מסוימים ששווי נכסיהם עולה על הסכום מסוים.
כך, מוצע לקבוע שתאגיד אשראי חוץ בנקאי ששווי נכסיו, כפי שמופיע במאזן התאגיד בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך, עולה על חמישה מיליארד שקל, ושחלות לגביו הוראות אסדרה לעניין הלימות הון ולעניין נזילות, יוכל לגייס עד 15 מיליארד שקל באמצעות תעודות התחייבות.

המשמעות היא שרק גופים עם היקף נכסים של יותר מ-5 מיליארד שקל יוכלו לגייס אג"ח, והיחידות שעומדות במגבלה זו הן חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, מקס וכאל. זאת למרות שישנן 20 חברות אשראי חוץ בנקאיות שכבר נסחרות בבורסה בתל אביב. למשל, סך המאזן של מימון ישיר עומד על כ-4 מיליארד שקל והנכסים השוטפים על פחות מ-2.5 מיליארד שקל. המאזן של חברת האחים נאוי עומד על 3 מיליארד שקל, מתוכם נכסים שוטפים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל.

"העובדה שמישהו כאן אמר 'אני אמנע תחרות באופן אקטיבי באמצעות חוק היא דבר הזוי", מציין הגורם הבכיר. "כשקידמו את חוק נאוי אף אחד לא חשב שהגופים החוץ בנקאיים ייכנסו לעולם המשכנתאות, אבל עכשיו אין סיבה שהגופים הללו לא יתחרו בשוק האג"ח. זו אמנם התקדמות אם יאשרו לגייס עד 15 מיליארד שקל, אבל אין שחקנים בענף החוץ בנקאי עם נכסים בהיקף של 5 מיליארד ולכן דואגים שלא תהיה תחרות בשוק המשכנתאות דרך השוק החוץ בנקאי".

נכון להיום, חברות כרטיסי האשראי עוד לא נכנסו לעולם המשכנתאות, אך אם אכן הפרשנות צודקת, תיקון חוק נאוי יאפשר לגופים אחרים במשק להיכנס למשחק. למשל חברות נדל"ן המחזיקות בהיקף נכסים גדול יוכלו להיכנס לתחום באמצעות גיוסי אג"ח.

 

השוק יתודלק כתוצאה מתיקון החוק?

בין אם יהיו אלה חברות האשראי החוץ בנקאיות או גופים אחרים, נשאלת השאלה אם הוזלת הריביות על המשכנתאות תתדלק את השוק, שרשם ב-2021 שיא ביקושים עם היקף משכנתאות חדשות בסך 116 מיליארד שקל.

"כמות המשכנתאות שיינתנו תגדל, אבל צריך להסתכל על כך בפרספקטיבה של הזמן. גם כשהתחלנו להנפיק אג"ח לאשראי עסקי, לא התחילו להנפיק סכומים אסטרונומיים", מסביר מיכה אבני. "ההנפקה הכי גדולה של גוף חוץ בנקאי עמדה עד היום על 250 מיליון שקל בהנפקה אחת. אני בפנינסולה גייסתי עד היום מיליארד וחצי שקל, ואני חושב שזה הכי הרבה מבין החברות. אז לחשוב שיעשו את התיקון ומחר בבוקר יצאו מיליארדים שיחממו את השוק זה לא מציאותי".

לדברי הגורם בשוק החוץ בנקאי, כל תחרות בצד של המימון תתדלק את השוק: "לא יכול להיות אחרת, אז התשובה המהירה היא כן. התשובה היותר ארוכה היא שתלוי מה יקרה לריביות בשוק. הריבית היום היא 2.7% בממוצע, והגיוס של הבנקים מאוד נמוך. אם הריבית במשק תעלה וגם המרווח יישאר זהה, הריבית על המשכנתאות תעלה".

מה שנכנס, וגם מה שלא נכנס להצעת החוק

האפשרות להנפקת אג"ח היא לא הסעיף היחיד שיעלה. בהצעה נקבע שתוסר המגבלה על מתן אשראי לעסקים קטנים שעמדה עד היום על מחזור של 400 מיליון שקל למקבל ההלוואה.

"ההוראה מקשה על תאגיד אשראי חוץ בנקאי לגייס חוב באמצעות הנפקת תעודות התחייבות ובמקביל לתת אשראי לעסקים שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי עלתה על 400 מיליון שקלים", נכתב בהצעה. "בכך הוראה זו מצמצמת את מרחב ההתנהלות העסקית של תאגיד אשראי חוץ בנקאי בשיקול הדעת העסקי שלו לאילו לקוחות להעמיד אשראי, וזאת אף על פי שזו לא הייתה כוונת הממשלה בהצעת החוק שבמסגרתה הוצע ההסדר האמור".

חברות כרטיסי האשראי ביקשו להוסיף להצעה תיקון שנוגע למספר הגופים מהם אפשר יהיה ללוות כסף על מנת להגדיל את ההון העצמי, וכך להוזיל את האשראי המוצע לציבור.
כיון וגופים חוץ בנקאיים יכולים ללוות כסף מעד 30 גופים. אולם כדי לא לפגוע במאזן שלהם, הם מפצלים את ההלוואה בין כמה חברות בנות. כך למשל, חברת ביטוח יכולה לרשום חלק מההלוואה על חברת הביטוח, חלק אחר על בית ההשקעות שהיא מחזיקה וחלק על חברה בת אחרת. כל חברה בת נחשבת כמלווה ובכך מצטמצם מספר הגופים מהם יכולה החברה החוץ בנקאית ללוות כספים.

עוד כתבות

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אלוני חץ לא צופה שהבורסות יהיו סגורות לגיוסי ההייטק בחמש השנים הקרובות

מנכ"ל חברת האחזקות בנדל"ן המניב והאנרגיה הירוקה סבור כי בעוד שהאופציות של עובדי ההייטק אולי מאבדות מערכן, החברות גייסו מיליארדי דולרים שיאפשרו להן להמשיך לשכור משרדים במחירים הגבוהים ב"אזור הקורקינט" של תל אביב

חנות נינטנדו בתל אביב / צילום: אור גליקמן

בהשקעה של 2 מיליון שקל: נינטנדו פותחת חנות שנייה בישראל

בקיץ הקרוב ישראל תהפוך להיות המדינה היחידה בעולם בה יש שתי חנויות רשמיות של נינטנדו: תור גיימינג, הנציגה הרשמית של המותג בישראל, פותחת חנות נוספת שלו באילת ● לפי ההערכות, החנות תמוקם במתחם ביג אילת ותוקם בהשקעה של כשני מיליון שקל

ד''ר רבקה קרייטמן, מנהלת החדשנות של נוירלייט / צילום: יונתן בלום

בכירה לשעבר בטבע: "אם היו משקיעים יותר בתרופות חדשניות, החברה הייתה פורחת"

מהצלחת הקופקסון ועד מכת המחץ של עסקת אקטביס: ד"ר רבקה קרייטמן, שניהלה קריירה של 26 שנה בטבע, משרטטת את עלייתה ונפילתה של המחלקה האינובטיבית ● היום היא מנהלת החדשנות של נוירלייט, חברה שרוצה להפוך ניסויים קליניים בתחום הנוירולוגיה למהירים ומדויקים יותר

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Alex Brandon

הפרוטוקולים מגלים: הפד שוקל העלאת ריבית מהירה וחדה יותר

בבנק המרכזי של ארצות הברית מתכוונים לבצע העלאות ריבית נוספות של 50 נקודות בסיס, כך לפי פרוטוקולים שפורסמו הערב ● האינפלציה הוזכרה בפרוטוקולים 60 פעמים. "כל המשתתפים אישרו מחדש את מחויבותם החזקה ונחישותם לנקוט במהלכים הדרושים כדי להחזיר את יציבות המחירים", נכתב ● השווקים בארצות הברית הגיבו בעליות לאחר חשיפת הפרוטוקולים

מדד התחבורה הציבורית / צילום: תמר מצפי

הצצה לאוטופיה: פסח הדגים מה קורה לאוטובוסים כשהנתיבים פנויים

לפי מדד גלובס ו-Moovit, באפריל (ללא חול המועד פסח) שהיה רווי חופשות רק 16% מהאוטובוסים איחרו לתחנה בלמעלה מ-10 דקות, ואילו 11% הקדימו ביותר מ-5 דקות ● חול המועד סיפק מבט למציאות שבה תנועת האוטובוסים זורמת בחופשיות והם כמעט ולא איחרו באופן משמעותי

גירושין / אילוסטרציה: Shutterstock, Burdun Iliya

גט אחרי 33 שנה: הבעל סירב לשחרר את אשתו

בני הזוג נפרדו לפני כשלושה עשורים, אך הבעל התנה את מתן הגט בתנאי שאשתו תחזיר לו כספים ● כבר לפני 15 שנה הוסכם בין הצדדים כי האישה תשלם לבעלה 100 אלף דולר בכפוף למתן גט, אך היא לא עמדה בהסכם ● כעת, כשהיא כבר בת 70, נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד לאו והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס הצליחו להוביל לפתרון

נכס של אפיק סוויס בשווייץ / צילום: אתר החברה

אקירוב: "אם לא היינו משלימים את הנפקת אפיק סוויס - זה היה נתפס ככישלון"

אלרוב נדל"ן בשליטת אלפרד אקירוב הנפיקה פעילותה בשווייץ תחת אפיק סוויס לפי שווי של 693 מיליון פרנק שוויצרי (2.4 מיליארד שקל) ותגייס עד 203 מיליון פרנק שוויצרי ● אקירוב על ההתעקשות להמשיך במהלך על אף מצב השווקים: "היינו כבר ברוד-שואו. כעת שוק ההון יאפשר לנו לגייס בעלויות חוב יותר נמוכות"

המרכז לדרכונים זמניים, סמוך לקניון איילון בבני ברק / צילום: שלומי יוסף

700 אלף איש מחכים לדרכון. האם הצעדים הללו ישחררו את הפקק?

אחרי חודשים בהם אי אפשר היה להשיג תור לחידוש דרכון, רשות האוכלוסין תגברה צוותים ופתחה לשכה חדשה להנפקת דרכונים זמניים בעלות של 400 שקלים ● בכנסת זועמים על תגובה מאוחרת לכאוס ידוע מראש, אך מנכ"ל הרשות משוכנע: "ירגישו את ההקלה בימים הקרובים"

טסלה מודל Y / צילום: יח''צ

משלוח ראשון של הקרוס-אובר החשמלי טסלה Y נחת בישראל

המכוניות מגיעות מהמפעל החדש של טסלה בברלין ● רובן בגרסת ה"פרפורמנס", שמחירה מתחיל בכ-363 אלף שקל ● זמן ההמתנה בישראל לטסלה 3, שמיוצרת בסין, עומד על כשנה

שופט ביה''ד האזורי לעבודה בב''ש, יוחנן כהן / צילום: דוברות בתי המשפט

השופט הזה העתיק פסק דין ונתפס. כעת הוא עשה זאת שוב ונמצא בסכנת הדחה

לפני מספר חודשים נציב התלונות על שופטים קבע שהשופט יוחנן כהן העתיק פסק דין מתוך הכרעות של שופטים אחרים ● חרף הודאתו בהאשמות, השופט המשיך במעשיו החמורים ● כעת, הנציב ממליץ להגיש קובלנה נגד השופט הסורר, ועשוי לקדם את הדחתו ממערכת המשפט

למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock

מערבבים מחדש את הקלפים: למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר?

גל ההתפטרויות הגדול לא התחיל בקורונה, אבל היא החריפה מגמות שקדמו לה, בהן  חשיבה מחדש על תפקיד העבודה בחיים ומעבר לתעשיות עם שכר גבוה וחוסר רצון לחזור למשרד ● מעסיקים שישכילו להבין את הגורמים לעזיבה יוכלו להציע פתרונות מתאימים לעובדיהם

התובעת במשפט נתניהו יהודית תירוש / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השופטים במשפט נתניהו מתחו ביקורת על הבקשה לתיקון כתב האישום

משפט נתניהו נמשך הבוקר, כאשר מוקד הדיון נוגע לבקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום בנוגע למועד "פגישת ההנחייה" בין בנימין נתניהו ועד המדינה שלמה פילבר ● השופט שחם ציין כי מדובר "במהלך לא טריוויאלי". השופט ברעם הוסיף כי התביעה "מנסה לקבל פוליסת ביטוח וזה בעייתי" ● התובעת יהודית תירוש: "לא מדובר בשינוי חזית. מרכז הכובד הוא לא במועד. מלכתחילה העד לא זכר מועד ספציפי"

שוקי שפר, מנכ''ל אמדוקס / צילום: יח''צ

אמדוקס מתחזקת בתחום ניהול ביצועי הרשת: רוכשת חברה בריטית ב-188 מיליון דולר

Mycom OSI מספקת פתרונות SaaS (תוכנה כשירות) לרשתות תקשורת
● העסקה צפויה להיסגר ברבעון הרביעי של שנת הכספים 2022, ותמומן ממקורותיה העצמיים של אמדוקס

מריה מוכיח, מנכ''לית וורנר מיוזיק גרופ בישראל / צילום: ענבל אייל

ענקית המוזיקה העולמית וורנר מיוזיק גרופ בדרך לישראל

תאגיד המוזיקה וורנר מיוזיק גרופ יקים בארץ נציגות מקומית ● בשלב הראשון תגייס הנציגות בישראל עובדים בכירים ומנוסים בתחום המוזיקה וניהול אמנים, ולקראת סוף השנה יוקמו משרדי החברה בתל אביב ● מריה מוכיח, שתעמוד בראש הנציגות: "המדינה שלנו ברוכת כישרונות ייחודים ויוצאי דופן שאנו מקווים לקדם גם לבמה העולמית"

גיורא בר-דעה, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: איל יצהר

הסלמונלה, החומוס והמלחמה באוקראינה: הרווח הנקי של שטראוס נחתך ב-93% ברבעון הראשון

ענקית המזון רושמת עלייה קלה בהכנסות ברבעון הראשון של 2022, אך ירידה בכל הפרמטרים החשובים האחרים ● לדברי החברה, פעילות ייצור השוקולד בארץ צפויה להתחדש עד סוף יולי ● המנכ"ל גיורא בר דעה: "אנחנו מאמינים ביכולת שלנו לחזור לנתחי השוק שהיינו בהם בממתקים לפני אירוע הריקול"

הפגנות נגד המדיניות של קרן ההשקעות בלקרוק / צילום: Shutterstock

קריטריונים גמישים והבטחות ריקות: כך אפילו חברות נפט יכולות להיחשב "סביבתיות"

טסלה של אילון מאסק נפלטה ממדד ה–ESG והוא עלה להתקפה נגד השיטות הפופולריות של וול סטריט, שמתיימרות להטמיע שיקולים סביבתיים וחברתיים בהתנהלות החברות ● למרות התדמית ממנה נהנים מדדים בתחום, בפועל חברות לרוב מדורגות ללא סטנדרטים בסיסיים, על סמך מידע חסר ואף מקבלות ניקוד על הצהרות ריקות

מייסדי סנאפ, אוון שפיגל ובובי מרפי, פותחים את המסחר בוול סטריט בימים טובים יותר של סנאפ / צילום: Reuters, Lucas Jackson

הרשת החברתית הזו זעזעה אתמול את וול סטריט. מה היא הצהירה ומדוע זה גרם אפילו לענקיות לרעוד?

הכרזה דרמטית במיוחד של חברת סנאפ, בעלת האפליקציה סנאפצ'אט, הכניסה את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט לסחרור ● הרשתות החברתיות חתכו אמש כ-135 מיליארד דולר משווי השוק שלהן בעקבות הסערה ● מה משמעות ההודעה של סנאפ, מי עוד נפגעו והאם ההתאוששות במסחר תיחלש?

בניית דירות חדשות / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

בנק ישראל: החזרי המשכנתאות לא מסכנים את המערכת הבנקאית

לפי הבנק, 75% מיתרת המשכנתאות חשופה לשינויים בריבית ובאינפלציה ● העלאת הריבית תייקר את רכיב הפריים במשכנתה, ויחד עם האינפלציה תהיה לכך עלייה בהחזר של הלווים, אך בבנק המרכזי לא רואים סיכון למערכת הבנקאית

איילת שקד / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

שרת הפנים שקד חתמה על צו שיחסוך 2.7 מיליון ימי המתנה בשנה לבעלי עסקים

שרת הפנים איילת שקד חתמה על צו רישוי עסקים, שיבצע דה-רגולציה והקלה ניכרת ברישוי עסקים ● הצו ישפיע על כ-36 אלף עסקים במדינה ויחסוך מאות מיליוני שקלים בעלות רגולטורית

ג'ורג' סורוס / צילום: Reuters, Lisi Niesner

אווירה קודרת בדאבוס: סורוס מזהיר מפני התחלת מלחמת עולם שלישית

המיליארדר ג'ורג' סורוס הזהיר בוועידת דאבוס מפני הרחבת המלחמה באוקראינה לעימות גלובלי, שהאנושות "לא תשרוד" ● הפלישה הרוסית לאוקראינה ויחסי רוסיה עם מדינות העולם הם במוקד השיחות בפורום הכלכלי השנה