גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדד השחיתות העולמי: קטאר לפני ישראל שירדה למקום ה-36

ישראל דורגה במקום ה-36 מתוך 180 מדינות בדירוג של ארגון "שקיפות בינלאומית" ● בתחתית הרשימה: דרום סודאן וסוריה ● נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל: "מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות"

הפגנה נגד שחיתות שלטונית / צילום: אמיר מאירי
הפגנה נגד שחיתות שלטונית / צילום: אמיר מאירי

הארגון הבינלאומי "שקיפות בינלאומית" (International Transparency) דירג את ישראל במדד תפישת השחיתות במקום ה-36 מתוך 180 עם הציון 59. זו הפעם הראשונה במדד בצורתו הנוכחית שישראל מקבלת ציון הנמוך מ-60, מרחק 9 נקודות בלבד מה"קו האדום" של ציון 50, שממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפסות כמושחתות.

מעל ישראל ניתן למצוא את איחוד האמירויות, קטאר וצ'ילה. בתחתית הרשימה נמצאות דרום סודאן, סוריה, ונצואלה, תימן, צפון קוריאה ואפגניסטן. הציון הממוצע במדד 2021 הוא 43.

היום (ג') מתפרסם ברחבי העולם מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2021 מטעם הארגון ששם לו למטרה להיאבק בשחיתות. המדד בודק איך נתפשות המדינות באמצעות מכוני מחקר מקצועיים, ומשמש כלי המאפשר לחברות וארגונים לקבל תמונת מצב לגבי מדינות בנוגע לעשיית עסקים נוכח תפיסת השחיתות בהתנהלותן.

השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, הסניף הישראלי של הארגון, מציינת כי למיקומה של ישראל במדד יש "חומרה יתרה בתקופה של התמודדות עם מגפת הקורונה, בה נדרשת מידה יתירה של שקיפות והגנה מפני פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות ולמניעת הידרדרות לעבר תסמינים של מדינה מושחתת".

בחמש השנים האחרונות: ירידה מ-64 ל-59

בחמש השנים האחרונות ישראל ירדה מציון 64 לציון 59 במדד השחיתות. במדד הקודם משנת 2020 קיבלה ישראל את הציון 60, במקום ה-35. במדד 2016 ישראל קיבלה את הציון 64 ודורגה במקום ה-28. במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32. במדד 2018 נמשכה הירידה לציון 61 ולמקום 34, ובשנת 2019 לציון 62 במקום ה-35. השנה נמשכה הירידה.

ביחס למדינות ה-OECD, נמצאת ישראל במקום ה-29 והנמוך מבין 37 המדינות החברות בארגון, ירידה של 4 מקומות ביחס למדד 2020. בין המדינות הנמצאות עם ישראל ברבע התחתון ב-OECD: פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.

המדינות המצטיינות: דנמרק, ניו זילנד ופינלנד

אף מדינה לא קיבלה את הציון הגבוה המירבי של 100. במקום הראשון מדורגות דנמרק, ניו זילנד ופינלנד עם הציון 88. אחריהן מדורגות סינגפור, שבדיה ונורבגיה עם הציון 85.

עוד עולה מן המדד כי ארה"ב מקבלת את הציון הנמוך 67 זו השנה השנייה ברציפות. מאז 2017, חלה מגמת ירידה בציונה ובמיקומה של ארה"ב. לעומת זאת, צרפת ובריטניה מציינות שיפור בציון במדד 2021 לעומת מדד 2020, 71 לצרפת לעומת 69; ו-78 לבריטניה לעומת 77.

בנוסף, המדד מציין לטובה את ארמניה ואוזבקיסטן. אומנם לשתיהן ציונים נמוכים, אולם הן משפרות את הציונים: מאז 2017 ארמניה עלתה ב-14 נקודות, ואילו אוזבקיסטן שיפרה את הציון ב-11 נקודות.

מנגד, המדד מציין לרעה את ניקרגואה, הפיליפינים ואזרבייג'ן, שחוו ירידה ניכרת בציוניהן. במדינות אלה התחוללו בשנים האחרונות פגיעות מצד השלטונות בזכויות האדם, בחופש הביטוי, ביכולת לבקר את השלטון, בחופש ההתאגדות, ואף נרשמו בהן מקרי רצח של פעילים פוליטיים ופעילי זכויות אדם.

המדד מדרג מדרג 180 מדינות ברחבי העולם, לגביהן נקבעו ציון ומיקום המבטאים את תפישת השחיתות במגזר הציבורי. המדד שם דגש על הקושי בהתמודדותן של ממשלות במגפת הקורונה כמשבר הנובע מהתנהלות פגומה של היעדר שקיפות ושחיתות בעקבותיה.

המדד נסמך 12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומינהל עסקים. כל מדינה נבדקת על-ידי 6-7 מכוני מחקר המבצעים מחקרים וסקרי עומק. המכונים בודקים, בין היתר, את יכולת ההתמודדות של הממשלה עם שחיתות, את מידת מיגור תופעת השחיתות בפועל על-ידי השלטון, את האפקטיביות של מנגנוני האכיפה, לרבות העמדה לדין פלילי של אישי ציבור שסרחו, כיצד אנשי הציבור נוהגים בקופה הציבורית, הגנה לחושפי שחיתות, מידת השקיפות במדינה, חופש העיתונות, שמירה על זכויות האדם ועוד.

עוד כתבות

משרדי WIX בגלילות / צילום: איל יצהר

דור ה-Z לא יבלה שלוש שנים בפקק: השיעור שצריך ללמוד מהמהלך של Wix

הסיפור של שוק התעסוקה לא קשור רק למשאבי אנוש, אלא גם לכלכלות המיקום של מגדלי המשרדים ומגורי העובדים ● ליזמים, למתכננים ולמנהלי שיווק מומלץ לאמץ את מודל 5 ה-ל': לגור, לעבוד, ללמוד, לקנות ולבלות - וכולם באותו מרחב הליכה

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

שלב הניסוי הקליני: האם זו התרופה שתעצור את תהליך ההזדקנות?

הגישה של פרופ' דיוויד סינקלייר, גורו ההזדקנות, עומדת לראשונה למבחן אמפירי ● בשנת 2025 חלה עלייה משמעותית בהשקעות בבריאות הנפש בישראל ● עמותת יד שרה פיתחה פלטפורמה לאיסוף מידע רפואי ● החברה שהודיעה בשבוע שעבר על השלמת ניסוי קליני לאבחון גורם מרכזי להתקפי לב ● והמכללה האקדמית אשקלון השיקה מרכז לסימולציה קלינית מתקדמת ● השבוע בביומד

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

"נבנה פה את גולדמן זאקס הבא": כך התרסקה הבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מצבה של איראן מחמיר והמשטר שולף שפן חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

עדי שלג / צילום: אלון רון

עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה

עדי שלג העיד כי ביצע את הפעולות סביב הרצת מניות אי.די.בי ב-2012 לפי הנחיותיו של איתי שטרום, וכי הפך לעד מדינה אחרי שגילה כי שטרום ונוחי דנקנר "מפילים עליו הכול" ● הוא טען כי הוא "הוכה בתדהמה" מכך שדנקנר מייחס לו אחריות לפרשה, ולגבי פעולותיו הסביר כי "היום ברור לי שזה אסור, אבל אז זה היה אחרת"

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מטוס ישראייר. בעיגול: יואב וייס / צילום: מוני שפיר, סיוון פרג

המינוי החדש בישראייר מגלה משהו דווקא על החברה המתחרה

יואב וייס, עד לאחרונה מנהל פעילות חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק בישראל, יהיה אחראי על פעילות הטיסות ארוכות-הטווח של ישראייר - שהופכת ליחידת רווח עצמאית ● וגם: קבוצת חמת רוכשת 1,800 מ"ר במתחם גיגיס בראשון לציון תמורת כ-30 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בת"א; טבע מזנקת במעל 6%, עין שלישית ב-14%

מדד ת"א 35 משיל 1.3% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

מסע הקניות של הפניקס נמשך: במו"מ לרכישת BUYME לפי שווי של 1 מיליארד שקל

חברת-האם של הפניקס צפויה לרכוש את השליטה בחברת השוברים הדיגיטליים BUYME מידי המשפחות שחר וקז, בעלות השליטה בקבוצת מאיר ● עפ"י ההערכות, העסקה תבוצע באמצעות חברת ההחזקות ולא דרך חברת הביטוח, שכן זו מחזיקה במניות של קבוצת מאיר

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

פחות משהובטח: הממשלה אישרה תוכנית תמיכה בקריית שמונה

הבוקר התכנסה הממשלה בעיר וקיבלה החלטה לשיקום וצמיחה דמוגרפית בקריית שמונה, ואולם הארנק הדיגיטלי שהובטח לתושבים יתקבל כמענק חד-פעמי ● מאידך, תושבים חדשים, אם יגיעו לעיר, יזכו למענק חודשי של כ-2,000 שקל למשך שנה וחצי

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל