גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריפטו, NFT וביטקוין: כך ישנה web3.0 את הכלכלה ואת הטכנולוגיה

תוך עשור מאז שפרצה הטכנולוגיה הביזורית לחיינו, משתמשי האינטרנט עברו מצרכנים ליוצרי תוכן ● למהפכה הזו יש שמות רבים וכולם מייצגים חלק בפאזל של הדור הבא של האינטרנט web3.0 ● כתבה ראשונה בסדרה

כניסה ל web3.0 / אילוסטרציה: Shutterstock
כניסה ל web3.0 / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס

 

המהפכה הפוליטית-כלכלית של הטכנולוגיה הביזורית כבר בעיצומה, והיא עתידה לשנות את הסדר הקיים בעולם. זה לא יקרה ביום או לא בשנה, אבל היא תהפוך מעמדות, תמוטט תאגידים, ותאיים על השליטה הבלעדית של ענקיות הטכנולוגיה והפיננסים על המידע וההון שלנו.

למהפכה הזאת יש שלל שמות - בלוקצ’יין, קריפטו, NFT או ביטקוין. כולם מייצגים חלק בפאזל של הדור הבא של האינטרנט, דור ה-Web 3.0. השיח הציבורי בנושא מתמקד בדרך כלל בביטקוין, בסיכוי להתעשרות מהירה או בעיסוק בהונאות. נסו לשים את כל אלה בצד לרגע. בטור הזה נצלול לבסיס הטכנולוגיה הביזורית שמשנה את העולם כבר מתחילת שנות ה-90. במסע הזה ננוע על הרצף הביזורי: החל מהדור הראשון של האינטרנט הבראשיתי (web 1.0) - שהוליד את התשתית הפתוחה אך הסטטית והבסיסית, דרך הדור השני (web 2.0) - שפרץ את הדרך לחוויית המשתמש, אך מתאפיין באפליקציות סגורות וריכוזיות, ועד הדור השלישי - המנסה להחזיר עטרה ליושנה ולבזר את הרשת, אך לשמור על חווית המשתמש.

 

הדור הראשון: ראשית המהפכה

באופן מפתיע, יש הרבה דמיון בין הדור הראשון של האינטרנט לדור השלישי. הדור הראשון, שהחל בשנת 1991, גם כן התאפיין באווירת מערב פרוע בו בנו את התשתיות שקיימות עד היום כמו הדפדפן, האימייל, HTTP ועוד. הפרוטוקולים הללו היו פתוחים לכולם בקוד פתוח, אך האינטרנט היה זר להמונים, ואלו לא ראו צורך בשימוש בו. במשך הזמן החלו חברות כמו AOL, יאהו ו-MSN, לפתח אתרים ולהעלות אליהם מידע סטטי וחד-צדדי. המשתמשים באותה תקופה היו פסיביים ולא שותפים ביצירת המידע.

 

הדור השני: המשתמש הפך למוצר

אלו היו הימים בהם החל השינוי לכיוון Web 2.0. בתחילת שנות האלפיים החלו חברות הטכנולוגיה להסתכל על המשתמשים כשותפים ליצירת התוכן ברשת וכלקוחות פוטנציאליים - יחד עם שיפורים טכנולוגיים פרצו לחיינו גוגל, פייסבוק, אמזון, אובר ודרופבוקס. הדגש בדור השני היה על חווית המשתמש. אבל הדבר שהשתנה דרמטית הוא המעבר מקוד פתוח לקוד סגור. חברות החלו לבנות חומה סביב הטכנולוגיה שלהן, לרשום עליה פטנטים, ובעיקר לשלוט במשתמשים באמצעות מודלים של תשלום או פרסומות, וכך לגרוף לכיסיהן את הכסף הגדול.

בשלב זה, המשתמשים הרוויחו סוף סוף חווית שימוש אמיתית: רשתות חברתיות שבהן אפשר להתבטא ולהשפיע. מנגד, ביודעין או שלא, המשתמשים ויתרו מראש על זכויותיהם ופרטיותם בעקבות המידע שהעלו לרשת ועל ההון שצברו בו, לטובת בעלי המניות של התאגידים - עבורם המשתמשים היו הפרס הגדול. על בסיס השימושים שלהם באפליקציות השונות נקבע שווי לחברות, גויסו סכומי עתק ונחגגו אקזיטים במיליארדים. אולם, המשתמשים הפכו לקהל שבוי, שאמנם נהנו מחוויה הולכת ומשתפרת, אך נותקו לחלוטין מההון שנבנה על גבם. הם הפכו למוצר עצמו.

הדור השלישי: שינוי גישה ומאבקי שליטה

השינוי המשמעותי הוביל לדור השלישי. הזרעים נטמנו כבר במשבר הכלכלי העולמי ב־2008. בעקבות קריסת אמון הציבור בבנקים לאחר משבר הסאבפריים, שוחרר לאוויר הניסוי הביזורי הראשון. סאטושי נאקמוטו פרסם מסמך המתאר מטבע מבוזר העונה לשם ביטקוין, שאינו כפוף לגופיים ריכוזיים. רק בשלהי העשור שלאחר מכן, השימוש במטבע המבוזר נעשה נרחב יותר, והטכנולוגיה בבסיסו - הבלוקצ’יין - תפסה תאוצה.

בניגוד למה שחושבים, בלוקצ’יין הוא קודם כל צורת חשיבה, גישה פוליטית-כלכלית המאפשרת שיתוף פעולה בין גופים ללא צורך באמון באמצעות תמריצים כלכליים. בלוקצ’יין היא שילוב של מספר שיטות טכנולוגיות: רשת צמתים, מאגר נתונים, הצפנה וחישוב קונצנזוס המתחברים יחד לכדי הטכנולוגיה הביזורית. השיטות הללו היו קיימות עשרות שנים בידי חוקרים ומתכנתים, אולם לא היה די בפיצוח הטכנולוגי, אלא בעיקר באקלים התאגידי-ריכוזי שצבר כוח רב כל כך, שהביא את הרצון הרחב לאמץ אותו.

רוחות השינוי שהגיעו במקביל, הן מהתפתחות הטכנולוגיה הביזורית והן מהאקלים החברתי-פוליטי, הולידו את הדור השלישי. משתמשיו מגלים רגישות רבה יותר לנושאי פרטיות, בעלות וחלוקה שוויונית של הערך שנוצר באינטרנט. הדור השלישי מנסה להחזיר את השליטה בכוח ובהון מהתאגידים לידיהם של המשתמשים.

למעשה, המטרה היא להיאבק בתאגידים, שהתעצמו בעשורים האחרונים, ולשנות את הצורה בה אנו שולטים בהון שלנו. הדור השלישי אימץ גם את השינוי הדרמטי שהביא קודמו, והוא חווית המשתמש, ומבקש להגיש את המוצר המושלם - איכותי ומבוזר.

יזמי הדור השלישי מעוניינים לבזר כמעט כל סוג נכס, מידע, פרסונה או קהילה. טכנולוגית ה-NFT מבקשת לתת את השליטה ביצירה, בפלטפורמה לידי היוצר והקהילה, ולנטרל את גוזרי הקופון בדרך; להניח את התשתית לפירוק תאגידי הענק הפיננסיים באמצעות בנקים דיגיטליים, המחזירים את השליטה על ההון לציבור, חברות ביטוח לטובת הלקוח, ומוצרי אשראי והלוואות ללא צד שלישי שמפקח. כך, ניתן לפרק כל תאגיד, ובאמצעות מטבע ותמריצים ניתן להתאגד תחת ארגון מבוזר, ולקבל החלטות באופן דמוקרטי על הכוח.

תהליך מאתגר ומורכב זה דורש תשתיות טכנולוגיות וכלכליות עמוקות שרובן עדיין אינן בשלות למאסת המשתמשים של הדור השני. הבלוקצ’יינים עדיין לא הכתירו את המנצח, המטבעות היציבים (סטייבלקויינס) עדיין סובלים מלחצים רגולטוריים, הונאות המשקיעים והפריצות לפרוטוקולים רק משתכללות.

בכתבות הבאות נמשיך לנוע על הרצף בין הדור השני לשלישי, בין החזון האוטופי למציאות בשטח, ונפרק את שלל המרכיבים של המהפכה הביזורית. מכאן, נצא לדרך אל התחנה הראשונה במסע והמתאגרת ביותר, ביזור הכלכלה הישנה. זה לא יהיה קל, אבל ניצני ההצלחה כבר כאן.

 

עוד כתבות

המרכז לדרכונים זמניים, סמוך לקניון איילון בבני ברק / צילום: שלומי יוסף

700 אלף איש מחכים לדרכון. האם הצעדים הללו ישחררו את הפקק?

אחרי חודשים בהם אי אפשר היה להשיג תור לחידוש דרכון, רשות האוכלוסין תגברה צוותים ופתחה לשכה חדשה להנפקת דרכונים זמניים בעלות של 400 שקלים ● בכנסת זועמים על תגובה מאוחרת לכאוס ידוע מראש, אך מנכ"ל הרשות משוכנע: "ירגישו את ההקלה בימים הקרובים"

הפגנות נגד המדיניות של קרן ההשקעות בלקרוק / צילום: Shutterstock

קריטריונים גמישים והבטחות ריקות: כך אפילו חברות נפט יכולות להיחשב "סביבתיות"

טסלה של אילון מאסק נפלטה ממדד ה–ESG והוא עלה להתקפה נגד השיטות הפופולריות של וול סטריט, שמתיימרות להטמיע שיקולים סביבתיים וחברתיים בהתנהלות החברות ● למרות התדמית ממנה נהנים מדדים בתחום, בפועל חברות לרוב מדורגות ללא סטנדרטים בסיסיים, על סמך מידע חסר ואף מקבלות ניקוד על הצהרות ריקות

מחירי השכירות בעליה חדה / איור: גלובס

מתחת לאף של מקבלי ההחלטות: מחירי השכירות בעלייה חדה, וזו העיר המובילה

בעוד שנתוני הלמ"ס מראים שדמי השכירות כמעט שלא עלו בשנה האחרונה, נתוני yad2 מצביעים על עלייה חדה במחירי השכירות למגורים, ובראש הרשימה תל אביב ורעננה ● האם הלחץ להוציא את המשקיעים מהשוק כדי להוריד את מחירי הרכישה מייצר עכשיו בעיה חדשה שתחריף עוד יותר את משבר הדיור? ● חורים בנתונים

טסלה 3 / צילום: Shutterstock

סיסקו בעקבות חטיבת החדשנות של אינטל: מציעה מכוניות טסלה לעובדים

אחרי אינטל, גם בקבוצת החדשנות של סיסקו ישראל, מציעים לעובדים לבחור מכונית טסלה ממודל 3 בליסינג תפעולי, באמצעות חברות השכרת רכב אלדן ● פרופ' גליה רהב, עד לאחרונה מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא, מונתה לרופאה הראשית ויועצת לזיהומים ברשת "בית בלב" ● אירועים ומינויים

מימין: רה''מ הודו נרנדרה מודי, רה''מ יפן פומיו קישידה, נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ורה''מ אוסטרליה אנתוני אלבניזי, בטוקיו ביום שלישי / צילום: Reuters

ארה״ב מאשימה את סין בהשמדת עם - אך שוקלת להסיר את המכסים

מנהיגי ארה"ב, יפן, הודו ואוסטרליה התכנסו בטוקיו לדון בשאלה כיצד ניתן לבלום את סין ● הנשיא ביידן הזהיר שארה"ב לא תניח לסין לכבוש את טייוואן, אך אנשי צבא וביון במערב משוכנעים שבייג׳ינג תתקוף אותה בתוך חמש שנים

רומן אברמוביץ' / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

האי שבו רומן אברמוביץ' ריכז נכסים בהיקף 7 מיליארד דולר פתח בחקירה נגדו

ג'רזי ניסתה לעצב עצמה מחדש כמקלט מס ששלטון החוק בו תקין יותר ממקלטי מס אחרים

לוין, ברבר-צדיק, משה לארי, דב קוטלר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון

חגיגת המשכנתאות נמשכה והרווח בשיא, אז למה בבנקים חותכים בדיבידנדים?

חמשת הבנקים הגדולים רשמו רווח מצרפי של 5.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון, הודות לגידול של 172 מיליארד שקל בתיק האשראי ביחס לרבעון המקביל ● הצמיחה המהירה (מדי) ומגבלות בנק ישראל על ההשתוללות באשראי לקבלנים, הביאו את הפועלים ומזרחי טפחות לעצור את חלוקות הדיבידנד, ואת לאומי לחתוך אותו בחצי

בניית דירות חדשות / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

בנק ישראל: החזרי המשכנתאות לא מסכנים את המערכת הבנקאית

לפי הבנק, 75% מיתרת המשכנתאות חשופה לשינויים בריבית ובאינפלציה ● העלאת הריבית תייקר את רכיב הפריים במשכנתה, ויחד עם האינפלציה תהיה לכך עלייה בהחזר של הלווים, אך בבנק המרכזי לא רואים סיכון למערכת הבנקאית

מקנזי סקוט / צילום: Associated Press, Evan Agostini

התרומה האחרונה של מקנזי סקוט מביאה את סך הנתינה שלה ליותר מ־12 מיליארד דולר

הפילנתרופית תורמת 122.6 מיליון דולר לארגון  Big Brothers Big Sisters of America

פרופ' רוג'ר קרונברג, פרופ' מייקל לויט / צילום: שחר לבני, PA Eric Risberg

מיזוג החברות שהביא לשיתוף פעולה של 2 זוכי פרס נובל

NeoTX הישראלית רוכשת את InterX האמריקאית, המבוססת על מחקרי הנובליסט מייקל לויט ● בשתיהן מעורב חתן פרס נובל רוג'ר קורנברג

מטוסי אל על, ארקיע וישראייר בנתב”ג / צילום: דני שדה

עובדי ארקיע להנהלת החברה: מדוע קיים אינטרס להתמזג לאל על "ולהיכנס למיטה החולה הזו"?

עסקת המיזוג בין אל על לארקיע עודנה מתגבשת, אך כבר נתקלת בהתנגדות עזה מצד עובדי ארקיע ● במכתב נוסף שנשלח מטעם ארגון תו"ת (תיירות ותעופה) המאגד את עובדי החברה ליו"ר הדירקטוריון גדי טפר, נטען כי התנהלות ההנהלה "סותרת לחלוטין את טובתה ארוכת הטווח של ארקיע"

מניית פייזר בבורסת וול סטריט / צילום: Associated Press, Richard Drew

פייזר תשווק את כל תרופות הפטנט ללא מטרות רווח ל-45 מדינות עניות

החברה זכתה לביקורת כשגבתה מחיר גבוה על חיסון הקורונה ולא שחררה אותו למדינות עניות ● על רקע לחצים ציבוריים לשחרור הפטנטים לתרופות באופן מוחלט במדינות אפריקה, פייזר מציעה לשמור על הזכויות אך להציע את המוצרים במחירי עלות

ד''ר רבקה קרייטמן, מנהלת החדשנות של נוירלייט / צילום: יונתן בלום

בכירה לשעבר בטבע: "אם היו משקיעים יותר בתרופות חדשניות, החברה הייתה פורחת"

מהצלחת הקופקסון ועד מכת המחץ של עסקת אקטביס: ד"ר רבקה קרייטמן, שניהלה קריירה של 26 שנה בטבע, משרטטת את עלייתה ונפילתה של המחלקה האינובטיבית ● היום היא מנהלת החדשנות של נוירלייט, חברה שרוצה להפוך ניסויים קליניים בתחום הנוירולוגיה למהירים ומדויקים יותר

גיל שויד, מנכ”ל ומייסד צ’ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט שווה יותר מ-14 חברות הטכנולוגיה הישראליות האלו ביחד

רק לפני חצי שנה השווי של מאנדיי היה גבוה מזה של צ'ק פוינט, אך הירידות החדות שספגו חברות הטכנולוגיה החדשות שינו את התמונה ● כעת השווי המשותף של מאנדיי ו-13 חברות טכנולוגיה ישראלית נוספות נמוך מזה של צ'ק פוינט

שיעור הניגשים לבגרות בקרב בנים ובנות בחברה החרדית

זינוק בשיעור הבנות הניגשות לבחינות הבגרות בחברה החרדית

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: רוב הבנות בחברה החרדית ניגשות לבגרות, אז למה רק 22% מהן זכאיות לתעודה מלאה?

גיורא בר-דעה, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: איל יצהר

הסלמונלה, החומוס והמלחמה באוקראינה: הרווח הנקי של שטראוס נחתך ב-93% ברבעון הראשון

ענקית המזון רושמת עלייה קלה בהכנסות ברבעון הראשון של 2022, אך ירידה בכל הפרמטרים החשובים האחרים ● לדברי החברה, פעילות ייצור השוקולד בארץ צפויה להתחדש עד סוף יולי ● המנכ"ל גיורא בר דעה: "אנחנו מאמינים ביכולת שלנו לחזור לנתחי השוק שהיינו בהם בממתקים לפני אירוע הריקול"

מייסדי סטארקוור: אלי בן־ששון ואורי קולודני / צילום: נטלי שור

טלטלה בשווקים? חברת הקריפטו סטארקוור מנתניה משלימה סבב גיוס ושווה כבר 8 מיליארד דולר

חברת הקריפטוגרפיה סטארקוור הודיעה על גיוס ענק בסך של 100 מיליון דולר לפי שווי של 8 מיליארד בהובלת קרנות הענק גרין אוקס, טייגר גלובל וקוואטיו ● "אנחנו חיים בנוחות עם השווי הזה ואסירי תודה למשקיעים", אומר המנכ"ל אורי קולודני, ממייסדי החברה

יואב גלנט, ליכוד המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 20.6.21 / צילום: איל יצהר

ממשלת בנט היא הראשונה שבה רוב השרים הם לא ממפלגתו של רה"מ?

מצבו של בנט בממשלה הוא אכן חריג מאוד ביחס לעבר. אבל גלנט הגזים ● המשרוקית של גלובס

מריה מוכיח, מנכ''לית וורנר מיוזיק גרופ בישראל / צילום: ענבל אייל

ענקית המוזיקה העולמית וורנר מיוזיק גרופ בדרך לישראל

תאגיד המוזיקה וורנר מיוזיק גרופ יקים בארץ נציגות מקומית ● בשלב הראשון תגייס הנציגות בישראל עובדים בכירים ומנוסים בתחום המוזיקה וניהול אמנים, ולקראת סוף השנה יוקמו משרדי החברה בתל אביב ● מריה מוכיח, שתעמוד בראש הנציגות: "המדינה שלנו ברוכת כישרונות ייחודים ויוצאי דופן שאנו מקווים לקדם גם לבמה העולמית"

הורדת תקרת השימוש במזומן תיכנס לתוקף באוגוסט 2022 / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski

התוכנית של האוצר למאבק בהון השחור: הגבלות חדשות על החזקת מזומן וחלפני כספים

דיווח על החזקה בקריפטו, הגבלת הלוואות במזומן מצ'יינג'ים והגבלת סכום המזומן שמותר להחזיק בבית ● טיוטת חוק ההסדרים לשנים 2023-2024 כוללת מספר יוזמות למאבק בהון השחור שלא הצליחו לעבור, ומנגד הושמטו ממנה יוזמות שרשות המסים ניסתה לקדם בעבר ● כך או כך מדובר בפרק רזה שלא ברור מה יישאר ממנו