בני גנץ. משרד הביטחון מעכב את הליכי החקיקה כי הוא מבין שבמצב הפוליטי הנוכחי אם ההצעה הזו הייתה נדונה בכנסת היא הייתה משתנה לבלי היכר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שעון החול של שר הביטחון גנץ אוזל, ומשבר פוליטי בפתח: חוק תוספות הרמטכ"ל לא מגיע להצבעה בכנסת משום שבקואליציה לא מצליחים לגבש רוב של תומכים. השבוע צפוי להסתיים מבלי שהחוק עבר בקריאה ראשונה. במקביל, עד לסוף החודש אמורה המדינה להשיב לעתירה בבג"ץ של העמותות - רווח נקי וצדק פיננסי, ולנמק מה ההצדקה להמשך קיום המנגנון לחלוקת התקציבים לקציני צה"ל.
כמה מצוקת גנץ גבוהה? נוכח המשבר, מוקדם יותר השבוע הגישה המדינה לבג"ץ בקשת דחייה, רביעית במספר, כשרק לפני שלושה שבועות בקשה כזו נדחתה. ע"פ הבקשה, הדחייה היא לצורך השלמת החקיקה עד 31 במרץ למשך 60 ימים. עוד נכתב: "חלה התקדמות בהליכי החקיקה (אישור ועדת שרים ש.א.כ)" וכי "החוק יועבר בימים הקרובים לבית המחוקקים".
אך בניגוד להצהרות על התקדמות, בפועל, גנץ, בנט וליברמן שניסו להעביר מהלך של חקיקה כדי להצדיק את חלוקת הכספים נעדרת המקור החוקי ולהשיב לבג"ץ שהעניין מסתדר, נתקלו בחומה. סגן השר אביר קארה הודיע בציוץ בטוויטר לראשי הקואליציה שיתנגד לחוק בכל מצב ויחד איתו גם חברי כנסת במרצ, כמו מוסי רז ואחרים, שהודיעו במספר הזדמנויות שאין בכוונתם להצביע בעד במליאה.
השבוע הודה אחד מבכירי הנהלת הקואליציה שהסיבה שהחוק לא עולה הוא בשל הווטו של קארה. בכחול לבן טוענים שמדובר ב"פקק" חקיקה, הכולל גם את חוק הגיוס שעולה ויורד מסדר היום, אך התוצאה זהה: בשבוע הבא תידרש המדינה להשיב לבג"ץ באשר לעמדתה ולהסביר מדוע הכסף ממשיך להינתן, בהיעדר חוק.
גנץ לא עובד להשיג רוב
בהיעדר רוב, החוק לא עולה כלל לסדר יומה של המליאה, והדרך להוכיח התקדמות לבג"ץ עברה תחילה בהחלטת ממשלה, ובהמשך באישור בוועדת שרים לחקיקה (בהתנגדות של השרה תמר זנדברג ממרצ, יחד עם השרים גדעון סער וזאב אלקין מתקווה חדשה). אך מה שעובד בממשלה, לא עובד כאשר לקואליציה יש רוב דחוק של 61 חברי כנסת, וגם הוא, כאמור, אבוד נוכח החוק האמור. שופטי בג"ץ יצטרכו להבחין בין עמדת הממשלה החיובית בחלקה בעד החוק, למבוי הסתום בכנסת.
בכיר בממשלה שזיהה את המשבר המתגבש, תהה על כך שגנץ לא עובד בכנסת כדי לייצר רוב, גם מול מרצ וגם מול קארה. אחת האפשרויות: בקשת דחייה נוספת מבג"ץ ולנסות לשריין את ההגדלות בתקציב הבא, שיעבור במסגרת חקיקה נרחבת יותר. בכחול לבן מתנערים מהמבוכה וטוענים שלא מדובר ב"בעיה של גנץ", אלא בבעיה קואליציונית. האיום הוא שבהיעדר משמעת קואליציונית על מרצ וקארה, יוכלו לגבש קואליציה חלופית לטובת העברת החוק.
המפלגות מקצינות עמדות
בכחול לבן נתנו לדוגמה את חוק האזרחות ששקד מבקשת להעביר עם חברים מהאופוזיציה, ומזהירים שמדובר בערעור של הקואליציה והממשלה. אם עבור כל חוק ניתן יהיה לייצר רוב חלופי, אומרים בכחול לבן: "יהיו כאן מליציות, והמרוויחים הגדולים יהיו כחול לבן שיכולים לשחק על כל המגרש עם החרדים, הליכוד והציונות הדתית. הם יתמכו בהגדלות ואנחנו נקדם חוקים אחרים".
ברקע נמצאת עסקת הטיעון של נתניהו, שהוסיפה למתחים בקואליציה וגרמה למפלגות להקצין עמדות. במצב כזה, אין פשרות, וחוקים במחלוקת יתקעו. עו"ד נילי אבן- חן מנכ"לית עמותת רווח נקי, מהעותרות לבג"ץ, אמרה לגלובס: "הגיע הזמן שהמדינה תעמוד מול הציבור ותודה ששלחה ידה לקופה הציבורית ללא שהייתה לה סמכות לעשות כך. צר לנו ששנתיים אחרי הגשת העתירה מאמציה של המדינה מתמקדים בהכשרת ההגדלות הלא חוקיות, במקום להבין שאת האמון הקורס בהתנהלותו הכלכלית של צה"ל צריך לשקם בתגמול הצעירים והלוחמים ולא מתן הטבות לבכירים שאין להם אח ורע בעולם".
ומה בינתיים? מנגנון חלוקת הכספים בצה"ל ממשיך לפעול בהיעדר הוראה אחרת מבג"ץ. לפי תחשיבי העותרות: 3 מיליון שקלים וחצי ביום לקצינים, תפקידים עורפיים ולא לחיילים הצעירים או הלוחמים (אלה שגנץ וליברמן טוענים בתוקף כי החוק נועד להשאיר במערכת ולמנוע בריחת מוחות). החוק אגב, אם יעבור בסופו של דבר, יכשיר הגדלות רמטכ"ל בעלות של מיליארד שקלים וחצי בשנה.