אבחון מוקדם והאצת המחקר: הטכנולוגיות שישלטו ב–2022 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הטרנדים המרכזיים שעיצבו את שנת 2021 בתחום הטכנולוגיה הרפואית בישראל היו שניהם קשורים במידע רפואי - כך לפי סקר שערכו חברת הייעוץ מקינזי וארגון IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות) בקרב בכירי המשקיעים בתעשייה בישראל.
30% מהמשקיעים אמרו שהטרנד החזק ביותר היה רפואה דיגיטלית, 30% הצביעו על חדשנות רפואית שמקורה בנתונים ובינה מלאכותית (למשל, פיתוח תרופות בעזרת בינה מלאכותית), ו-13% מהנשאלים בחרו בטרנד מעניין אחר, קשור ולא קשור לשניים הקודמים: הגירה של כוח אדם מתחומי ההייטקהלא-רפואיים אל התחום הרפואי, שתורמים מהידע שלהם לחדשנות בתחום.
"השפעות נגיף הקורונה בשנתיים האחרונות הביאו תחומים שונים בעולם לפריצות דרך. בשנתיים המשמעותיות האלה ראינו יותר קרנות הון סיכון וגופי השקעה, לאו דווקא כאלו המזוהים עם התחום, שנכנסו להשפיע ולהשקיע בטכנולוגיות הרפואיות", אומרת קרין מאיר-רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI.
תיקון לשווי החברות
המשקיעים סבורים שב-2022 תהיה שנה טובה לתחום הרפואי. רק 4% מהמשקיעים חושבים שישקיעו בה פחות מכפי שהשקיעו ב-2021. 60% מאמינים שישקיעו יותר בתחום הרפואי מאשר ב-2021, ו-36% סבורים שישקיעו באופן דומה. עם זאת, הם אומרים גם כי הערכות השווי של החברות היום גבוהות, וכי ב-2022 ייתכן תיקון, כלומר יותר עסקאות אבל בשוויים נמוכים יותר.
לפי הסקר, ההזדמנויות והאתגרים העיקריים העומדים בפני התחום הם: פיתוח טכנולוגיות למניעת מחלות בעזרת כלים דיגיטליים ותוך מעורבות של המטופל. בתוך קטגוריה זו נמצא גם צורך משמעותי לטיפול בקשישים, בעיקר בביתם.
עוד הוזכר צורך בטיפול מרחוק, ניטור מטופלים מרחוק וגם עריכת ניסויים קליניים וירטואליים ומהירים מבעבר. עוד צורך שהוגדר הוא "חיים לצד הקורונה".
"ישראל בנקודת זינוק מעולה"
לדברי ד"ר יאיר שינדל, מייסד ושותף מנהל בקרן aMoon-אמון וחבר הנהלה ב-IATI, "שוק שירותי הבריאות העולמי הוא שוק ענק המגלגל 10.5 טריליון דולר, והוא הולך להתהפך על הראש. הפוטנציאל הכלכלי אדיר. ישראל נמצאת בנקודת זינוק מעולה כדי להסתער על השוק הזה והיא כבר עושה זאת בהצלחה גדולה, בזכות שילוב נדיר של הון אנושי מעולה במדע, בהנדסה ובבינה המלאכותית, ובנוסף לכך, שניים ממאגרי המידע הגדולים בעולם בתחום של מידע עתק רפואי, ההולך 25 שנה אחורה ושמור בקופות החולים".
לדבריו, טכנולוגיות בתחום הבריאות הדיגיטלית, כולל הישראליות שביניהם, כבר מצילות חיים ומייצרות ערך כלכלי. לגבי פיתוח תרופות, הוא אומר שמעבר למיפוי הגנום, יש היום רזולוציה נוספת, שכוללת גם את מיפוי הפרוטאום (החלבונים בגוף) ומיפוי המטבולום (המטבוליטים בגוף). "הם שמים את הגנום בקונטקסט ומאפשרים אבחון מאוד מוקדם של סרטן ומחלות קשות ברמה המולקולרית, הרבה לפני שמופיע גוש סרטני או חלילה גרורות. השילוב של הגנום עם הפרוטאום והמטבולום, או בשם הכולל מולטי-אומיקס (Multi-Omics), מאפשר גם שינוי דרמטי בבחירת הטיפול הנכון, כך שאחוזי ההצלחה יעלו באופן משמעותי, וזו מהפכה דרמטית בשיפור הטיפול ובחיסכון כספי ניכר".
גילה טולוב, שותפה במקינזי המתמחה בתחום הבריאות והפארמה, אומרת שהתוצאות בישראל תואמות את המגמות בעולם. "אנחנו רואים יותר כסף זורם לפתרונות טכנולוגיים בעלי יכולים לזהות ולאבחן מצבים רפואיים מדויקים של מטופלים, או שמייעלים תהליכי מחקר ופיתוח של תרופות (לדוגמה פתרונות המסייעים לביצוע ניסויים קליניים באופן וירטואלי)".