מירי שמואלי / צילום: איל יצהר
מירי שמואלי, סמנכ"לית אגף תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון פנים, לא צמחה במשטרה או בזרועות הביטחון. היא אפילו לא ראתה את המשרד לביטחון פנים בתוכניות לעתיד. אבל הרצאה ששמעה מהח"כ לשעבר רועי פולקמן שכנעה אותה "לתת לזה צ'אנס". באוגוסט 2020 החלה לעבוד במשרד כראש האגף לתיאום מערכתי, שתפקידו לסייע לשר ביישום המדיניות שלו ולייעץ לו בשורת נושאים, ובהם הליכי מינוי קצינים בכירים למשטרה, לכבאות ולשב"ס.
אחרי כמה חודשים עזב הסמנכ"ל שתחתיו עבדה, ושמואלי החליטה להתמודד לתפקיד. "היו מי שאמרו, מאיפה יש לה תעוזה?", משחזרת שמואלי. "זה תפקיד שהיה שמור לניצבים במשטרה".
כשהיא נכנסת לחדר מלא בקצינים בכירים, שמואלי לא מצליחה תמיד להפנים את ההיררכיה. "זה יתרון, כי אני פונה ישר למי שרלוונטי ולא למפקד של המפקד שלו".
הנושאים ששמואלי החליטה להתמקד בהם היו הפשיעה בחברה הערבית (היא מילאה תפקיד מרכזי בגיבוש החלטת הממשלה על התוכנית החדשה), וכמי שנחשבת ל"אגף תקציבים" של המשרד לביטחון הפנים ריכזה את הליכי אישור התקציב של המשרד, גם בתקופה שבה לא היה תקציב מדינה מאושר. "אתה יושב עם האוצר מצד אחד, המשטרה, השב"ס והכבאות מהצד השני והשר מהצד השלישי. צריך לשקלל אינטרסים ולהכיר במגבלות. האתגר הוא להוציא סיכום תקציבי שכולם יהיו מחויבים לו".
תוספת התקציב שקיבל השנה המשרד הופנתה כמעט כולה לחברה הערבית. "זה נושא עצום ומאתגר ואני מקווה שהתשתיות שהכנסנו, כמו תוכניות למניעת אלימות ומודלים יישוביים, יחוללו שינוי".
משפחתה של שמואלי עלתה לישראל מגיאורגיה, והתיישבה בשכונת סנהדריה בירושלים. שמואלי התחילה את לימודיה במערכת החינוך החרדית, אבל בגיל 13, על רקע התחרדות השכונה, עברה המשפחה לשכונת פסגת זאב החילונית, ושנות התיכון של שמואלי כבר עברו עליה בחינוך הממלכתי.
בהמשך עשתה תואר ראשון בכלכלה ושני במשפטים באוניברסיטת בר אילן: "על הדשא תמיד שאפנו להגיע לשירות המדינה ולהשפיע. ראינו בזה משהו נשגב". למרות זאת, שבע השנים הראשונות בקריירה שלה היו דווקא בשוק הפרטי - בוויזה כאל, לאחר מכן בתוכנית ויסקונסין ובחברת פארטו, שמתמחה בייעוץ למשרדי הממשלה: "בשוק הפרטי התפקיד שלי היה למקסם את הרווח מול המדינה".
העבודה בפארטו גילתה לשמואלי את שירות המדינה, מה שהוביל אותה לעבור בתחילת 2013 לתפקיד מנהלת תחום תכנון תוכניות עבודה במשרד הכלכלה, כחלק מאגף חדש לאסטרטגיה.
אחד האתגרים היה להטמיע חשיבה תוצאתית בממשלה: יעדים, משימות, מדדי תוצאה, ומה שהיא מגדירה "שפה של תכנון". התפקיד השני שלה במשרד, ראש אגף מדיניות ומחקר, קירב אותה לנושאים שעל סדר היום של השר. "הייתי בתפקיד כלכלנית ראשית ובמסגרתו ייעצתי לשרים בנושאים כמו יוקר המחיה. בניתי מתודולוגיה להשוואה למדינות אחרות והוצאנו ניתוחים על פערי המחירים האסטרונומיים".
הרפורמה שהוביל משרד הכלכלה בתקופתה חייבה מאבק מול יבואנים וחברות גלובליות. "כמי שמאמינה בכלכלת שוק חופשי, אני מכירה בכך שיש מקומות של כשלים. המטרה הייתה לפתוח את השוק לתחרות ולעודד יבוא מקביל וצרכנות נבונה".
מה מהתפקידים שעשית היה הכי משמעותי?
"אני משוכנעת שהסיפור של ביטחון הפנים של אזרחי ישראל הוא הכי מהותי ומרכזי".