גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשק זקוק לכך: להקים בית משפט כלכלי לענייני משפחה

כ-50% מהחברות הנסחרות בבורסה הן בשליטה משפחתית - הדבר מציב בפנינו אתגר משמעותי, ויש לקדם מענה לכך ● הגיעה העת להקים בישראל בית משפט כלכלי לסכסוכים משפחתיים

הגיעה העת להקים בישראל בית משפט כלכלי לסכסוכים משפחתיים / צילום: Shutterstock
הגיעה העת להקים בישראל בית משפט כלכלי לסכסוכים משפחתיים / צילום: Shutterstock

עסקים משפחתיים הם עמוד השדרה של הכלכלה העולמית. ההכנסות השנתיות של 500 העסקים המשפחתיים הגדולים בעולם עומדות על סכום העולה על 7 טריליון דולר, והם מעסיקים כ-24 מיליון עובדים. אם עסקים משפחתיים היו מדינה, הם היו הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב וסין.

גם בישראל יש לעסקים המשפחתיים מעמד מפתח בכלכלה. נכון לשנת 2018, כ-50% מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב היו בשליטה משפחתית, בעת שהבורסה השיקה את מדד "ת"א-פמילי", שנסחרות בו חברות מובילות בכל הענפים המרכזיים במשק - תשתיות, קמעונאות במגוון רחב של תחומים ועוד. 

מאפיינים ייחודיים

לעסקים משפחתיים יש שורת מאפיינים ייחודיים. מצד אחד, עסקים משפחתיים, בוודאי הגדולים שבהם, מתנהלים כחברות מסחריות בעלות ממשל תאגידי ותהליכים ניהוליים סדורים. מצד שני, מאחר שעסקים אלה מצויים בבעלות או בשליטה וניהול משפחתיים, פעמים רבות היחסים המשפחתיים ואופיים משליכים ומשפיעים על אופן ניהול העסקים (ולהפך). ליחסים אלה ולאופיים יש משקל גדול ומשמעותי יותר עם הצטרפותו של דור ההמשך לעסק המשפחתי במסגרת תהליך ההעברה הבין-דורית - הצטרפות המייצרת כשלעצמה אתגרים משמעותיים.

למרבה הצער, לעתים ניצתים בעסקים משפחתיים חילוקי דעות וסכסוכים שהרקע להם מעורב: אישי-משפחתי וכלכלי. חילוקי דעות וסכסוכים אלה הם אחת הסיבות לכך שרק 30% מהעסקים המשפחתיים עוברים לדור השני, ורק 10% מהעסקים המשפחתיים עוברים לדור השלישי - כשכישלונות אלה פוגעים בראש ובראשונה בכלכלה, במשק ובעשרות, אם לא מאות, אלפי עובדים נאמנים התלויים בהם.

בעיתונות הכלכלית בישראל דווחו בשנים האחרונות חילוקי דעות וסכסוכים משפחתיים קשים וכואבים, שהביאו לפגיעה בחברות מהידועות במשק ולנתק בין בני המשפחה שנמשך בחלק מהמקרים עד הלום. זהו כמובן רק קצה הקרחון, שכן הרוב המכריע של חילוקי הדעות והסכסוכים בעסקים משפחתיים אינו מדווח ומטבע הדברים מתנהל בחיסיון.

בשנת 1995 הוקם בישראל בית המשפט לענייני משפחה. מטרתו הייתה לרכז את כל הסמכויות שהוקנו לבתי המשפט האזרחיים בעניינים משפחתיים ובסוגיות של מעמד אישי, דוגמת סכסוכי גירושים, משמורת קטינים, אימוץ, צוואות ועיזבונות, בידי בית משפט ייעודי, בעל מומחיות וניסיון רב בסוגיות ובהיבטים הייחודיים לתחום זה.

החוק קובע כי הדיונים בבתי המשפט לענייני משפחה יתנהלו בדלתיים סגורות, עובדה המאפשרת לברר ולהכריע בחילוקי הדעות ובסכסוכים האישיים והמשפחתיים, ללא ליווי ופרסומים תקשורתיים, בכפוף כמובן לחובות הדיווח החלות על חברות ציבוריות.

עוד נקבע בחוק בתי המשפט לענייני משפחה ובפסיקת בית המשפט העליון ("הלכת חבס") כי לבית המשפט לענייני משפחה מוקנית סמכות שיפוט בלעדית בחילוקי דעות ובסכסוכים משפחתיים ללא מגבלות בכל הקשור למהותם ולהיקפם הכלכלי, ובלבד שמדובר בסכסוך שעילתו המרכזית היא משפחתית, וזאת גם אם יש לו היבטים עסקיים ומסחריים בולטים. 

 סוגיות כלכליות מורכבות

הקמת בית המשפט לענייני משפחה נחלה הצלחה רבה. אלא שאליה וקוץ בה: שופטי בית המשפט לענייני משפחה הם שופטים בעלי ידע וניסיון ייחודיים בסוגיות הקשורות למעמד אישי, אולם לחלק מהם (ללא כל הכללה) אין ניסיון וידע הנדרשים לצורך יישוב או הכרעה בסוגיות מסחריות וכלכליות.

במאמר מוסגר נעיר כי חרף העובדה שמעמדו של בית המשפט לענייני משפחה ושל שופטיו זהה למעמדם של שופטי בית משפט שלום, הרי שהאחרונים אינם מוסמכים, ככלל, לדון ולהכריע בסכסוכים שהיקפם הכספי עולה על סכום של 2.5 מיליון שקל - מגבלה שאינה חלה על שופטי בית המשפט לענייני משפחה. 

למרבה הצער, מציאות זו מביאה לכך שבתי המשפט לענייני משפחה מתקשים לעתים רבות ליישב או להכריע בסכסוכי משפחה שבהם מתעוררות סוגיות כלכליות ומסחריות מורכבות, שהיקפן הכספי הוא אדיר והולך וגדל משנה לשנה. כתוצאה מכך, מתדיינים רבים נתקלים בכשלים במובן המשפטי והכלכלי המהותי, ואילו חלק מהשופטים נאלצים לדון ולהכריע בסכסוכי ענק שהם אינם מנוסים ובקיאים דיים להכריע בהם. קשיים אלה פוגעים לא רק במשפחות עצמן, אלא גם בחברות ובעסקים משפחתיים, במשקיעים, בחוסכים לפנסיות, בעובדים - ולמעשה בכלכלה כולה.

בדצמבר 2010 הוקמה בישראל המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (וכיום גם בחיפה), וזאת נוכח ההבנה כי הגיעה העת להקים בית משפט שייתן מענה ויפתח מומחיות בסוגיות תאגידיות ומסחריות מורכבות, שבתי המשפט האזרחיים הרגילים התקשו להתמודד עימן. המחלקה הכלכלית נחלה הצלחה מסחררת, זכתה לתשבחות בישראל ובעולם וזוכה למחמאות מכלל העוסקים במלאכה. 

לשכפל את ההצלחה

עליית מספר והיקף ה"מגה-תיקים" הנובעים מסכסוכים משפחתיים ונדונים בבית המשפט לענייני משפחה - מחד, והמומחיות הייחודית שפיתחה המחלקה הכלכלית - מאידך, מביאות לטעמנו למסקנה כי הגיעה העת "לשכפל" את ההצלחה ולהקים בישראל בית משפט כלכלי לסכסוכים משפחתיים.

בפן המעשי, אנו מרשים לעצמנו להציע שבית משפט זה יפעל במסגרת המחלקות הכלכליות הקיימות בבתי המשפט המחוזיים, באמצעות תיקון החוק והרחבת סמכויות המחלקות, כך שיחולו גם על חילוקי דעות ועל סכסוכים משפחתיים שעניינם העיקרי טמון בסוגיות כלכליות ומסחריות מובהקות - להבדיל מסוגיות שעיקרן בתחום המעמד האישי ודיני המשפחה. זאת, תוך שמירה (בכפוף להוראות כל דין) על החיסיון הקיים בבית המשפט לענייני משפחה, נוכח הרגישות הרבה הטמונה בסכסוכים אלה.

אנו סבורים כי יש למנות למחלקות החדשות שופטים נוספים מבין שופטי בתי המשפט המחוזיים שהם בעלי רקע כלכלי מובהק, לצד הניסיון הנדרש להבנת המורכבויות הייחודיות שבסכסוכי משפחה.

המחלקות הכלכליות החדשות יאפשרו למערכת המשפט לתת מענה לסכסוכים כלכליים מורכבים, המשלבים את אותו עירוב ייחודי של עסקים משפחתיים - דבר שלטעמנו אף יתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט.

אנו קוראים לכל העוסקים במלאכה - נשיאת בית המשפט העליון, שר המשפטים, עורכי דין ואנשי אקדמיה - לפעול לתיקון חוק בתי המשפט לשם כינונן של המחלקות החדשות - צעד חיוני וחשוב, ויפה שעה אחת קודם.

עו"ד רם כספי הוא שותף וראש משרד כספי ושות'; עו"ד שלום הרשקוביץ הוא שותף וראש מחלקת לקוחות פרטיים והעברות בין-דוריות בעסקים משפחתיים במשרד פישר (FBC)

עוד כתבות

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: ההתעקשות של חמאס בתגובה לטראמפ - והאיתות החיובי

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום