גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע קרנות הנאמנות של ענקית ההשקעות בלאקרוק מתקשות להיקלט בת"א

בארבע שנות פעילותן בארץ צברו קרנות הנאמנות של גופי השקעות זרים, בראשות בלאקרוק, נכסים בהיקף של 2.1 מיליארד שקל, המהווים רק 0.5% מהתעשייה, ו-10% מנישת הפעילות העיקרית שלהן ● בין הסיבות שמונים בשוק לקשיי ההתאקלמות: אי-תשלום עמלות לבנקים, האיסור לשווק קרן בשקלים, קושי טכני בהשוואה לקרנות מקומיות וכשלים בשיווק הקרנות

משרדים של בלאקרוק בארה''ב / צילום: Shutterstock
משרדים של בלאקרוק בארה''ב / צילום: Shutterstock

בחודש אפריל הקרוב תציין ענקית ההשקעות הזרה בלאקרוק ארבע שנים לפעילותה בארץ בתחום קרנות הנאמנות. בלאקרוק, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-10 טריליון דולר ברחבי העולם, היא ספינת הדגל מבחינת קרנות הנאמנות הזרות הפועלות בישראל.

את פעילותה בישראל מנהלת מאז סוף 2019 ענת לוין, לשעבר מנהלת ההשקעות הראשית בקבוצות הביטוח מגדל וכלל ביטוח. לוין, שהייתה בעבר גם מנכ"לית קבוצת מגדל וראשת חטיבה בבנק הפועלים, היא הפנים של החברה בישראל, ואמונה על פיתוח הפעילות שלה בארץ. לצד הפעילות בקרנות הנאמנות מנהלת בלאקרוק פעילויות נוספות בישראל והיקף הכספים הישראליים המשוקעים דרכה עומד על עשרות מיליארדי דולרים.

בלאקרוק הייתה אמורה לסחוף אחריה בתי השקעות בינלאומיים נוספים שיציעו את הקרנות שלהם לציבור המשקיעים הישראלי, אבל זה זה לא ממש קרה. נכון להיום פועלים לצדה שלושה בתי השקעות בלבד בעולם הקרנות (ליקסור, פרנקלין טמפלטון ו-AB). בלאקרוק עצמה, שהשיקה קרן נאמנות ראשונה בישראל באפריל 2018, מפעילה כאן כיום 28 קרנות, 23 מהן קרנות פסיביות (מחקות וקרנות סל) וחמש קרנות מנוהלות (מסורתיות וכספיות).

עיקר הפעילות של הגופים הזרים בתחום קרנות הנאמנות מתמקד בקרנות הסל, שם מנהלים בלאקרוק וליקסור נכסים בהיקף של כ-2.1 מיליארד שקל (הרוב המוחלט בקרנות בלאקרוק), ואילו בקרנות המנוהלות היקף הנכסים המנוהל על ידי קרנות זרות קטן באופן משמעותי, ועומד על 14 מיליון שקל בלבד.

ענת לוין,  מנהלת הפעילות של בלאקרוק בישראל / צילום: רמי זרנגר

אין ספק כי ברשות ני"ע היו רוצים לראות בתי השקעות בינלאומיים נוספים מגיעים לישראל, ולגלובס נודע כי ישנם מספר גופים שנמצאים במגעים מול הרשות והבורסה לני"ע כדי להתחיל לפעול בישראל בקרוב. עם זאת, כאשר בוחנים את נתח השוק של הקרנות הזרות מתוך סך תעשיית קרנות הנאמנות - 0.5% בלבד - ברור לכולם כי עד עתה לא נרשמה היענות גדולה מצד השוק הישראלי למוצרים שהציעו בתי ההשקעות הבינלאומיים.

נכון לתחילת השבוע מנהל שוק קרנות הנאמנות הישראלי נכסים בהיקף של כ-390 מיליארד שקל, מתוכם כ-220 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות האקטיביות, שבהן מנהלי ההשקעות בוחרים היכן להשקיע באופן ספציפי (במניות, באג"ח וכדומה), ו-170 מיליארד שקל מושקעים בקרנות הפסיביות, העוקבות אחר סקטור או מדד ספציפי.

באשר לעולם האקטיבי, אין ספק כי הגופים הבינלאומיים לא הצליחו לחדור לתעשייה הישראלית, והם מנהלים כאמור 14 מיליון שקל מתוך 220 מיליארד שקל. בשוק תולים את חוסר ההצלחה הזה בכך שבתי ההשקעות הזרים לא הצליחו לשווק את מערכי ניהול ההשקעות שלהם מספיק טוב מול הבנקים בפרט ואל מול הציבור הכללי.

נושא השיווק עלה לכותרות לפני שבועות אחדים, כאשר התברר כי בלאקרוק ואלטשולר שחם, הנציגות האחראית על ענייני הרגולציה של ענקית ההשקעות בישראל, הפסיקו את הסכם השיווק ביניהן.

במהלך תקופת ההתקשרות נשלחו נציגים ספורים של אלטשולר שחם אל הבנקים ואל היועצים החופשיים כדי לשווק את הקרנות של בלאקרוק, אך פעילות זו לא צלחה, בין היתר כיוון שבקרנות האקטיביות המוצרים של בלאקרוק מתחרים במוצרים של בית ההשקעות הישראלי.

לכן החליטו בבלאקרוק לבצע חשיבה מחדש על שיווק הקרנות, בעיקר כלפי השוק הפרטי (הלא מוסדי). זאת מאחר שבניגוד לשוק המוסדי, שבו אנשי המקצוע מכירים את היתרונות של גופים בינלאומיים, השוק הפרטי אינו חשוף אל הקרנות הללו מספיק, ועדיין מעדיף את השוק המקומי.

"ההערכה שלהם הייתה פוזיציה גבוהה פי 5"

באשר לקרנות הפסיביות, כאן התמונה מורכבת יותר. הגופים הזרים מנהלים כאמור 2.1 מיליארד שקל, שהם על פניו 1.25% מסך הנכסים בעולם הפסיבי. אולם מצד הקרנות הזרות, וגם מצד הגופים הישראליים האמונים על הבאתן לישראל, טוענים כי הנתון הזה מטעה, וכדי לאמוד את הצלחתן יש להשוותן למתחרות במסגרת המגבלות החלות עליהן.

הקרנות הזרות פועלות בעולם הפסיבי בתחום קרנות הסל, ETF, שבו מתנהלים 105 מיליארד שקל. אולם לדברי אותם גורמים, גם נתון זה לא מספק השוואה נכונה. ראשית, מכיוון שמנהל קרן זרה לא יכול לרשום בבורסה בת"א קרן שעוקבת אחרי מדד מקומי, אלא רק אחרי מדד זר, והקרנות שעוקבות אחרי מדדים זרים מנהלות 38 מיליארד שקל.

שנית, קרנות ה-ETF הזרות שנסחרות בבורסה בת"א הן קרנות חשופות למט"ח, מאחר שנאסר עליהן לסחור בשקלים, ולכן צריך להשוות אותן לקרנות הסל הישראליות החשופות למט"ח, ואלה מנהלות כ-21.5 מיליארד שקל "בלבד". כך שעל פי החישוב של גורמים אלה, הקרנות הזרות מנהלות יותר מ-10% מהשוק הרלוונטי.

ואולם, כאשר מבטלים את אותן "הנחות" שאפשר להעניק לבלאקרוק בבחינת נתח השוק שלה, ובוחנים אותה מול שוק קרנות הסל בכללותו, קשה להתעלם מהפערים בין הציפיות שהביאו גוף גדול שכזה להיכנס לפעילות בישראל אל מול המצב בפועל.

"אני מעריך שכשהם החליטו לפעול בישראל הם העריכו פוזיציה של 10% לפחות משוק קרנות הסל, כלומר נכסים גבוהים פי חמישה", אומר בכיר בשוק הקרנות. "בשביל 2 מיליארד שקל נכסים בלאקרוק לא היו נכנסים לישראל, כי זה סכום ש'לא מזיז את המחוג של השוק'".

מגבלות רשות ני"ע והבנקים

בקרנות הזרות, וגם גורמים בשוק המקומי, תולים חלק גדול מהעיכוב בגידול היקף הנכסים במגבלות שהוטלו עליהן. המגבלה העיקרית נוגעת לאיסור על מסחר בשקלים, והמשקיעים המקומיים מוטים באופן מובהק לשוק הישראלי.

"לקרנות זרות עם חשיפה לחו"ל אין שום אפשרות להתחרות מול קרנות שאין להן גידור של מט"ח", אומר אחד הגורמים. "90% מהקרנות מגודרות למט"ח, כך שהלקוח קונה ומוכר אותן בשקלים, וכשרשות ני"ע עשתה רפורמה להכנסת מנהלי קרנות זרים לישראל היא עשתה משהו חצי אפוי, בגלל התנגדות של מנהלי הקרנות המקומיים. הם פחדו מהתחרות, ולכן שכנעו את הרשות לעשות את הרפורמה, אבל לא אפשרו לגדר את המט"ח ולאפשר מסחר בשקלים".

ברשות ני"ע דוחים את הטענה הזו. "כשיצאנו עם התיקון לחוק (תיקון 23, ר' ו') ואפשרנו לקרנות זרות לפעול בארץ, זה לא היה מהלך שנעשה תוך יומיים. היינו צריכים לשמוע את השוק המקומי, וקמה התנגדות לעניין הזה שהקרנות יתחרו ראש בראש עם הקרנות המקומיות", סיפרו גורמים ברשות.

"מאז שהתיקון עבר בדקנו את עצמנו כדי לבחון אם זו המכשלה שמונעת את הצלחת הקרנות הזרות. עשינו זאת מול מערכי ההפצה של הקרנות, והמסקנה הייתה שזה לא המכשול שלא מאפשר ליועץ לתת ייעוץ עבור קרן זרה. יש לא מעט משקיעים שרוצים השקעות במט"ח, ואם נגיע למסקנה שזה המחסום שגורם לכך שיועצים לא מפנים לקוחות אליהן, תמיד נוכל לפעול לתיקון".

מגבלה נוספת שמונעת לפי שעה את המשך פיתוח השוק נוגעת לבנקים, ובראש ובראשונה לכך שהם לא מתוגמלים על ידי הקרנות הזרות. גורמים במערכת הבנקאית אישרו כי בקרנות אלה היועצים אינם מקבלים עמלות הפצה, ולכן הן אינן המוצר הראשון שיוצע ללקוח.

סיבה נוספת שהבנקים לא ממהרים להציע את הקרנות הזרות ללקוחותיהם נעוצה בכך שקרנות אלה נמצאות לרוב ברשימות דירוג נפרדות מהקרנות המקומיות, או שאינן נמצאות בהן כלל.

רשימות הדירוג מאפשרות ליועצים להשוות את ביצועי הקרנות ואת הסיכון הגלום בהן, לצד נתונים נוספים, אך כאשר בוחנים את בלאקרוק לדוגמה, חמש הקרנות האקטיביות של בית ההשקעות לא נמצאות במערכות הדירוג של הבנקים, וכך גם 20 מתוך ה-ETF.

היעדרות זו נובעת מכך ששבבלאקרוק פועלים על פי תקינה אירופית, ואילו הבנקים הישראליים על פי תקינה אמריקאית, וכך נוצר מכשול בהשוואת הקרנות. בעיה זו באה לידי ביטוי בעת ביצוע ההשוואה (בנצ'מרק), והפערים בין שיטות התקינה ובין המידע החשוף של הקרנות השונות לא מאפשרים ליועצים השוואה מלאה, ולכן הם נשארים, ומשאירים את הלקוחות עם השוואה של השוק הישראלי בלבד.

נוסף על כך, כדי להימנע מהונאות כלפי המשקיעים הישראלים, קבעו ברשות ני"ע כי קרן שתירשם למסחר בבורסה בת"א צריכה להיות רשומה באירופה או בארה"ב לפחות 12 חודשים לפני שהיא תשווק בארץ, היא צריכה לנהל לפחות 50 מיליון שקל ועל מנהל הקרן לנהל נכסים בשווי של 20 מיליארד דולר לפחות.

"חלק מהתעשייה היא תעשייה של טרנדים. למשל, השקעה בקרן המכסה את תעשייה התיירות, שנמצאת בשפל בגלל הקורונה אבל יכולה להתאושש במהירות. דרישה לטרק-רקורד של שנה יכול לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של הקרן הזו, ולהפוך אותה ללא כדאית", אמר גורם בשוק.

גורמים נוספים בשוק מתחו ביקורת על ההתנהלות של גורמי ההפצה של הקרנות הזרות בישראל אל מול מערך היועצים בבנקים. לדברי אותם גורמים, כאשר מרחיבים את מעגל הייעוץ לסניפים מרוחקים מעבר למערכי הייעוץ המרכזיים של הבנקים, ההיכרות עם הקרנות של בלאקרוק יורדת באופן משמעותי עד לא קיימת כלל.

"אין שיווק של קרנות בשלט רחוק, בעיקר בעולם התחרותי של הקרנות האקטיביות וגם בעולם של קרנות המתמחות בסקטורים ספציפיים, ואינן עוקבות מדדים כמו S&P 500 או נאסד"ק שכולם מכירים", הם אמרו.

מבלאקרוק נמסר בתגובה כי "בלאקרוק מחויבת לשוק הישראלי הצומח, ומתכוונת להמשיך ולהנגיש מוצרים איכותיים בדמי ניהול תחרותיים ללקוחותיה בישראל. מערך שיווק הקרנות עובר שינוי בימים אלו וחוזר לידיה של בלאקרוק לאחר שהופעל על ידי משווק ישראלי מוסדי. שינוי זה אינו משפיע על המסחר ורישום הקרנות, והן זמינות לציבור כפי שהיה עד כה. הקרנות הרשומות למסחר בישראל הן רק נדבך אחד מהפעילות הרחבה והמגוונת של בלאקרוק בישראל."

לא במקום אלטשולר: הפניקס מכניסה את בלאקרוק לפוליסות החיסכון

בימים האחרונים החלה קבוצת הפניקס בשיתוף פעולה עם בלאקרוק, שבמסגרתו היא מציעה ללקוחות הפניקס לפתוח פוליסת חיסכון (מוצר חיסכון טהור, ללא מרכיב ביטוחי), אשר ינוהל על ידי צוות מנהלי השקעות של בלאקרוק.

שיתוף הפעולה יצא לפועל לאחר מגעים של שנה וחצי, שבמהלכם בחרו בהפניקס צוות מגובש של מנהלי השקעות, תחת השם "גלובל אלוקיישן", שעובד יחדיו במשך 20 שנה. הצוות בנה עבור לקוחות חברת הביטוח שני מסלולים, האחד מוטה מניות והשני כללי, כאשר שניהם לא יהיו מגודרים למט"ח, כלומר יוכלו לפעול גם במטבע זר.

לצוות שנבחר חשיפה ל-35 שווקים ברחבי העולם, גם כאלו במדינות מתפתחות וגם במדינות מפותחות. במהלך השנה האחרונה פתחו בהפניקס חשבונות מסחר ב-40 מדינות, כדי לאפשר לאנשי בלאקרוק להשקיע בשם חברת הביטוח בשווקים אלו.

מאז שנודע על פתיחת מסלולי ההשקעה היו תהיות רבות בשוק על המהלך, לאור סיום פעילות ההפצה שביצע בית ההשקעות אלטשולר שחם עבור בלאקרוק בישראל. הפניקס לא מחליפה את אלטשולר שחם, ובית ההשקעות נשאר הנציג הרגולטורי של בלאקרוק בישראל, אלא שמדובר בפעם הראשונה שבה מנהלי השקעות זרים מנהלים מוצר חיסכון ישראלי שרשום תחת חברה ישראלית.

המכשולים העיקריים שמנעו את הצלחת בלאקרוק בישראל

■ העדפה מובנית של הציבור הישראלי לקרנות מקומיות
■ הוראות רגולטוריות שלא חלות על קרנות ישראליות (בעיקר גידור מט"ח ואיסור על מסחר בשקלים)
■ חוסר כדאיות ליועצים בבנקים להציע את הקרנות בשל היעדר עמלות הפצה
■ המצאות הקרנות הזרות ברשימות דירוג שונות אצל יועצי הבנקים, או היעדרן לחלוטין מאותן רשימות
■ התנהלות שיווקית לוקה בחסר מול היועצים, שחלקם לא נחשפו לקרנות הזרות (השיווק עד כה לא נעשה על ידי בלקרוק)

עוד כתבות

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך אותו עו"ד יכול לייצג גם את נתניהו וגם את סביבתו, ומי מפקח על זה?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה