גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות הטק הישראליות חיפשו עובדים בשכר נמוך באוקראינה, ומצאו עצמן באזור מלחמה

חברות הייטק ישראליות נהרו לאוקראינה כדי להקל על מצוקת גיוס העובדים ● כעת הן עוסקות בנוהלי פינוי עובדים ובתכנון המשכיות עסקית במדינה שעשויה להפוך לזירת קרב בתוך ימים ● ובכל זאת, בחברות משדרים אופטימיות וסבורים שהצמיחה במדינה המזרח אירופית תימשך לאחר שיעבור זעם

פתיחת מרכז הפיתוח של Walkme בקייב / צילום: Valentina Rostovikova
פתיחת מרכז הפיתוח של Walkme בקייב / צילום: Valentina Rostovikova

המתכנתים של פיטר קולומייץ, ישראלי ממוצא רוסי המתגורר בחרקוב שבאוקראינה, מודאגים. בימים האחרונים מצטיידים העובדים בעיר הגבול שבמזרח המדינה בקופסאות שימורים, ניירות טואלט וחלקם אף מתכננים נסיעות מערבה לקייב או לפולין, ואפילו למזרח הרחוק. "כשאדם רואה בטלוויזיה מאה אלף חיילים רוסים פרוסים על הגבול חצי שעה ממנו, זה מלחיץ", הוא מספר לגלובס.

לטענת קולומייץ העיר חרקוב מתחלקת לתושבים שחוששים, ומהצד השני אנשי עסקים ויזמי טכנולוגיה שבטוחים שמדובר בהצגה שכולה ניפוח שרירים. בחרקוב, שרחוקה רק 42 ק"מ מהגבול הרוסי, החיים מתנהלים כסדרם, המסעדות והבארים מלאים והחיים לא עוצרים, כך על פי קולומייץ, שערב קודם לכן חגג במסיבה של אחת מחברות ההייטק המקומיות.

את המסרים דואגים בחברת התוכנה שלו, אידאהסופט, המשרתת חברות ישראליות, להעביר לעובדים. על מנת להרגיע אותם, משתמש קולומייץ ברקע האישי שלו: כיליד רוסיה, הוא בקשר מתמיד עם חבריו לספסל הלימודים בסיביר, וכקצין לשעבר בדובדבן, הוא מכיר היטב התנהלות צבאית.

"התמיכה הפנים-רוסית במלחמה היום, ביחס למה שזכה לה פוטין במלחמה מול גאורגיה או בסיפוח קרים, היא לאין שיעור נמוכה יותר", הוא אומר. "הרוסים לא מבינים מדוע בכלל צריך לפתוח במלחמה, והם יודעים שפלישה לשטח עירוני תסתיים באבדות רבות כפי שקרה להם בגאורגיה".

ההכנות לפלישת רוסיה לאוקראינה / צילום: Reuters, Valentin Sprinchak

פרוקסי של ישראל

ביום בהיר אחד מצאו עצמן חברות ההייטק הישראליות תחת איום של פלישה רוסית. הסיבה, היא שבשנים האחרונות הפכה אוקראינה למעין פרוקסי של ישראל - מקום מפלט עבור חברות טכנולוגיה שלא יכולות להמתין עד לאיתור העובד הנכון.

למרות שאין נתון רשמי בתחום, בכירים בענף הפעילים באוקראינה מעריכים כי מספרם של העובדים המקומיים המשרתים חברות ישראליות נע בין 15 ל-17 אלף איש. זהו נתון שהופך בפועל את אוקראינה לגורם קריטי בצמיחת אומת חדי הקרן.

העובדים מתחלקים לכמה קטגוריות: עובדי חברות מיקור החוץ הגדולות כמו סיקלום, אמן תוכנה וגלובלוג’יק, המשרתות חברות ישראליות; עובדים ישירים של חברות ישראליות, כמו פלייטיקה, פלאריום, וויקס ומון אקטיב; וכל מה שביניהם - כלומר פרלינסרים או מקומיים המועסקים באחת ממאות חברות מיקור החוץ שפעילות במדינה. מספרם של העובדים המועסקים ישירות על ידי חברות ישראליות נאמד באופן שמרני בכ-5,000 איש, כשחמישית מהם עובדי חברת הגיימינג פלייטיקה לבדה.

 

היעד לפינוי: פולין

גם באוקראינה מבינים שלא כל 17 אלף העובדים נמצאים בסכנה ומבדילים בין ערים הנמצאות על נתיב הפלישה האפשרי - כגון חרקוב, מריופול ודנייפרו - לבין ערים שקרובות לגבול הבלארוסי והפולני - כגון קייב, אודסה ולבוב - הנחשבות לבטוחות יותר.

על פי בדיקת גלובס ברשת לינקדאין, ישנן לא מעט חברות ישראליות החשופות לאזורי הסיכון. המרכזית שבהן היא חברת הגיימינג הישראלית פלאריום (Plarium) שרבים מ- 816 המפתחים שלה מתגוררים בחרקוב. חברות נוספות שמחזיקות מרכזי פיתוח במזרח המדינה הן פלייטיקה, וויקס ופייבר, שאמנם מעסיקה ישירות 43 עובדים במדינה, אך עוד כמאתיים פרילנסרים שמעניקים שירותים על גבי הפלטפורמה שלה. גם חברות מיקור החוץ כמו אמן וסיקלום - מחזיקות מרכזי פיתוח בערים המזרחיות.

אחת מחברות ההייטק הישראליות איתן שוחחנו, מחזיקה עובדים בערים בעלות סיכון גבוה כמו דיינפרו וחרקוב. "עשינו הערכת מצב, שרטטנו ארבעה תסריטי פלישה שונים - והגענו למסקנה שפלישה ממזרח היא האפשרית ביותר", מספר אחד המנהלים בחברה, שבחר לדבר בעילום שם. "לצד זאת, יש לנו תוכנית המשכיות עסקית ובמקרה חירום נפנה עובדים למשרד בגדנסק שבפולין. את צוות ההמשכיות העסקית שלנו שאחראי על הנושא ברמת התאגיד ציידנו בטלפונים לוויניים".

גם פיטר קולומייץ, שמנהל עבור קבוצת אמן הישראלית פרויקטים באוקראינה, הכין תוכנית שכוללת סיוע בפינוי עובדים ובני משפחותיהם לקייב, מימון בתי מלון ואספקת מזון במכליות שנרכשו מראש; סיוע מול נציגי האיחוד האירופי בפינוי עובדים לפולין במידת הצורך; ורכישת תקשורת לוויינית. "ראינו שהורדת ה’שאלטר’ על האינטרנט היא פעולה שחוזרת על עצמה מצד הרוסים", אומר קולומייץ.

גם בורביט, חד קרן ישראלי שפועל באוקראינה ומעסיק שם 30 עובדים, הכינו תכנית המשכיות עסקית. זו כוללת סיוע בפינוי עובדים לפולין, אנגליה וישראל; הכנת העובדים לעבודה מרחוק והכנה מוקדמת להעברת משכורות במידה ותתקיים סגירה של הבנקים והשבתה של הכלכלה.

"כששואלים את העובדים על המצב, הם בדרך כלל יענו בביטול", אומרת לגלובס דקלה אדליס, סמנכ"לית משאבי האנוש בחברה. "ובכל זאת, אנחנו בקשר שוטף עם העובדים ומי שמבקש סיוע למשפחות או עזרה במעבר לעיר או מדינה אחרת - יקבל את זה מאיתנו". 

חברי צוות מרכז הפיתוח של ורביט בקייב / צילום: ורביט

לא רק השכר, באוקראינה הרבה יותר קל לגייס עובדים

חברות הייטק ישראליות פעילות באוקראינה מאז תחילת עידן האינטרנט. ובכל זאת, נראה שבשנה האחרונה גבר במיוחד התיאבון הישראלי לגיוס עובדים במזרח אירופה - בסרביה, בולגריה, בלארוס, פולין, ומעל כולן - באוקראינה.

"הקורונה חידדה את ההבנה שאין הבדל בין מתכנת שעובד מהבית בת"א לבין כזה שיושב באוקראינה", מסביר אלון בן נון, המנהל הגלובלי של חטיבת הייטק והאופ-שור בקבוצת אמן. "בנוסף, גיוס הטאלנטים בישראל נהיה קשה, עם צמיחתם של חדי הקרן וההון שזרם לתעשייה המקומית. חברות שצריכות עוד עובדים ולא מוצאות, חייבות למצוא פתרון. אם בעבר גיוס עובד ישראלי טוב היה לוקח בין חודשיים לשלושה, היום זה יכול לקחת שמונה ותשעה חודשים".

אלון בן נון / צילום: מיכל גרוטס

יובל בונן, ממייסדי חברת פרוטאנטקס, העוסקת בחיזוי כשלים בתחום האלקטרוניקה, מציין שבחצי השנה האחרונה הגדילה החברה את מרכז הפיתוח באוקראינה לחמישים איש. "היינו חייבים לגייס טאלנטים, ואחרי שפתחנו מרכז פיתוח בחיפה ובת"א, הבנו שכדי להמשיך לצמוח, היינו חייבים לעשות זאת בחו"ל. אם בישראל על כל 100 קורות חיים שקיבלנו, אנחנו שוכרים אולי חמישה, באוקראינה קיבלנו מועמדים מעולים וכמעט כל מי שבחרנו לראיין בסוף קיבלנו לעבודה".

נעה מנקו, סמנכ"לית משאבי האנוש של בלנד, חברה המספקת שירותי תרגום ותוכן לעסקים, מעסיקה 45 עובדים בקייב ובלבוב, ולמרות המצב, היא ממשיכה לגייס עובדים. "אם לפני שנה מעסיקים יכלו לגייס עובדים בשכר נמוך, בשנה האחרונה יש עובדים לא מעטים במדינה שהכפילו ואף שילשו את שכרם", סיפרה לגלובס. "אמנם קיים פער של 40% בין השכר הממוצע של מתכנת באוקראינה לבין מקבילו הישראלי, אבל גם שם נפתחו העיניים: הם רואים הגעה של המון חברות אמריקאיות, וישראליות, ודרישות השכר עולות".

השכר העולה במדינה לא מרתיע חברות ישראליות לדלג על חברות מיקור החוץ ולהקים מרכז פיתוח. ווקמי, שגם עבדה עם מיקור חוץ החליטה שהיא מעוניינת לחזק את המותג שלה במדינה המזרח אירופית באמצעות נוכחות מקומיות ישירה. "היום אתה מתחרה בחדי קרן שפתחו מרכזים באוקראינה", אמר לגלובס עופר קארפ, סגן נשיא להנדסה בווקמי. "מה שמייחד את המתכנתים האוקראינים זה שהם דומים לישראלים - נותנים להם משימה, והם רצים.

הביקוש הגדל למרכזי פיתוח באירופה הביא גם לשינוי בדרישות למנהלים בחברות התוכנה הישראליות. "מנהלים שצוברים ניסיון בניהול עובדים בסייט מרוחק או במספר מרכזי פיתוח שונים, שיודעים להתמודד עם הבדלים תרבותיים, לעבוד בסביבה מרובת ממשקים, ולהביא לתוצאות גם בניהול מרחוק- הופכים לבעלי ניסיון רלוונטי בתעשייה", אומרת מעין על, מחברת ההשמה להייטק גוטפרנדס.

למרות המצב, ישראלים רבים יוצאי חבר העמים או ילידי הארץ בוחרים להגר לאוקראינה. "יש לא מעט אנשים עם הרבה כסף שמתקשים להיות בבידוד כל שבוע שמגיעים לכאן", אומר פיטר קולומייץ. "הם רוכשים דירות במחיר של מאות אלפי דולרים, שבארץ היו עולות מיליונים - וחיים חיים נוחים, עם עלות מחייה שהיא חמישית מישראל. אין כאן כמעט מס חברות ומס ההכנסה של עובדי הייטק משולם על ידי המעביד. המסעדות המקומיות כבר כוללות ערבי קריוקי עם שירים ישראלים ואין ערב שלא שומרים בו מקום לישראלים לשעבר. מי שבא לכאן רווק - נשאר".

עוד כתבות

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע שישוחח היום עם נתניהו, שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מטוס קרב F-15, ''רעם'' של חיל האוויר הישראלי שיצא למתקפה מול איראן / צילום: דובר צה''ל

"האריה האיראני שאג כמו חתול", ואלה הזדמנויות ההשקעה

ביום שאחרי המתקפה האיראנית נראה שהבורסה בתל אביב הגיבה במתינות, אבל לאן הולכים מכאן? ● מומחים מנתחים שלושה תרחישים אפשריים להמשך המערכה, איך יגיבו אליהם השווקים, ואילו נכסים יהפכו לאטרקטיביים?

תשואות קרנות הפנסיה והגמל: מעל כולם בלטו שוב המסלולים העוקבים אחר מדד ה-S&P 500 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלו הגופים המצטיינים

קרנות ההשתלמות רשמו במרץ תשואה ממוצעת של 2.3% במסלול הכללי ו-3.8% במסלול המנייתי ● אלטשולר שחם הצטיינה בכל המסלולים בחודש החולף, מור בלטה בסיכום הרבעון ● וגם: התשואות החריגות של מסלולי ה-S&P 500

ניר וויינגולד בשיחה עם דין שמואל אלמס / צילום: כדיה לוי

"פועלים להחזרת הביטחון": הקצין הבכיר שמסביר איך צה"ל יכול לשחזר את ההצלחה מול איראן

אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות מפא"ת אמר בכנס "המנהיגות הצעירה" של גלובס כי במערכת הביטחון עובדים על החזרת הביטחון של ישראל למקום בו הוא היה לפני ה-7 באוקטובר ● "יש פה הון אנושי מצוין שתמיד יאפשר למצוא את הפתרון להתקדם ולהגן על עצמנו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

החל מהחודש הבא: מחירי החלב בפיקוח עולים בכ-4.5%

החל מ-1 במאי ייכנס לתוקפו עדכון במחירי מוצרי החלב, שיעלו בשיעור של כ-4.5% ● אלה המוצרים שצפויים להתייקר בעקבות העדכון

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

למשקיעים עם אורך נשימה: האם כאן מסתתרת ההזדמנות הנדל"נית הבאה?

פינוי התושבים מקריית שמונה הוביל לקיפאון בשוק הנדל"ן בעיר ● האם המלחמה יצרה הזדמנויות חדשות למשקיעים עם אורך נשימה?

ישי דוידי - מייסד ומנכ''ל פימי / צילום: יונתן בלום

פימי מכרה מניות של אורביט ב-100 מיליון שקל. אלה הרוכשים

הרוכשים העיקריים הם בתי ההשקעות מור ומיטב ● פימי מכרה את המניות אחרי זינוק של כ-37% במניה ותמשיך להיות בעלת השליטה בחברה ● התשואה של פימי על ההשקעה באורביט עומדת על 400%

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

לבנת מזרחי רינסקי / צילום: אילן בשור

הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות

תגמולים בעלות של יותר מ־7 מיליון שקל הפכו את לבנת מזרחי רינסקי לבעלת השכר הגבוה בבתי ההשקעות המקומיים ● מי שהגיעה לאי.בי.אי לאחר מכה שספג כתוצאה מהימור פיננסי כושל של לקוחותיו, מובילה בשנים האחרונות את הצמיחה בפעילות המסחר, הוספת אלפי לקוחות והפיכתה לנדבך מרכזי ברווחים

העימות בין ישראל לאיראן העסיק את תעשיית הפייקים העולמית

המתיחות בין ישראל לאיראן משכה תשומת לב עולמית. אבל לא תמיד בגלל האמת ● המשרוקית של גלובס

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

החשש מעימות חזיתי בין ישראל לאיראן הפיל את וול סטריט

הנאסד"ק ירד בכ-1.8% ● הניקיי ירד ב-1.2% ● מאסק: "עשינו בדיקה מעמיקה והחלטנו, בהחלטה קשה, לפטר יותר מ-10%" ● BDO: "המתיחות מול איראן ובמיצרי הורמוז צפויה להשפיע על שוק הנפט העולמי" • בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

המתכון של אלטשולר שחם חזרה לצמרת: בנקים באירופה, אנרגיה ונחושת

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

רכבים מוכנים לייצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock

לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי ישראלית, ואלה ההשלכות

טורקיה מאיימת להטיל "מיסי יצוא" כבדים על כל הסחורות לישראל, בנוסף למגבלות הסחר עליהן הודיעה בשבוע שעבר, ובסין מתחילה האווירה האנטי־ישראלית לחלחל לשוק ● בינתיים, שתי המדינות חולשות על כ־30% מיבוא הרכב לארץ ● כיצד יוכל הענף המקומי להתגבר?

פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

יותר ביקוש לפועלי בניין ועובדים בלתי מקצועיים, פחות למהנדסים ואקדמאים

שיעור התעסוקה עלה במרץ במקצת ועומד על 60.8%, ושיעור האבטלה הצטמצם ועומד על רמה של 3.1% ● עם זאת, ייתכן כי הגיוס הנרחב למילואים מצמצם מלאכותית את שיעור האבטלה

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ