כל התלמידים מחויבים לבצע שתי בדיקות אנטיגן בשבוע, ורק ילדים שנדבקו בנגיף יידרשו להישאר בבידוד ● פרופ' חגי לוין: "יש הצעה להעלות את כמות הבדיקות לשלוש פעמים בשבוע. זו השקעה כלכלית מאוד גדולה, אך אנחנו מאמינים שזה יהיה יעיל"
ילד בבדיקת קורונה בתחילת החודש / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
למרות האזהרות במערכת הבריאות על הגעת הספיקה בבתי החולים לרף העליון, מתווה הבידודים במערכת החינוך יבוטל כמתוכנן החל ממחר. בתום שעות של דיונים בין שר הבריאות ניצן הורוביץ, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, שר האוצר אביגדור ליברמן וראש הממשלה נפתלי בנט, הוחלט לבטל את הבידודים במערכת החינוך בכפוף להוראה לכל תלמיד עד לגיל 18 לבצע שתי בדיקות אנטיגן בשבוע בימי ראשון ורביעי.
מחר באופן חד פעמי יבצעו כל תלמידי ישראל בדיקה ביתית לפני הגעתם ללימודים. בנוסף, כאמור, לפי פרטי המתווה שסוכמו בין שרת החינוך לראש הממשלה, תלמידים בכל מערכת החינוך יידרשו לבצע שתי בדיקות אנטיגן בשבוע לפני ההגעה ליום הלימודים. לאחר ביצוע הבדיקה, נדרש התלמיד או אחד מהוריו לדווח על כך בפורטל משרד החינוך. תלמיד שתוצאת הבדיקה הביתית שלו שלילית יגיע ללימודים, תלמיד שהתוצאה שלו תהיה חיובית לא יגיע ללימודים ויבצע בדיקת אנטיגן מוסדית.
אם תוצאת הבדיקה המפוקחת שלילית - התלמיד ישוב למוסד החינוכי לשגרת לימודים. אם תוצאת הבדיקה המפוקחת חיובית - התלמיד ישהה בביתו חמישה ימי בידוד מלאים עד להחלמה (בכפוף לבדיקות ביתיות בימים הרביעי והחמישי לבידוד ולתוצאה שלילית בשתיהן).
בנוסף, הוחלט כי תלמיד לא מחוסן שלא ייבדק בימים ראשון ורביעי, וימלא בהתאם את הנתונים בפורטל משרד החינוך, יידרש להיכנס לבידוד מלא (5 ימים מלאים) במקרה שיתגלה תלמיד מאומת בכיתתו. למרות שעלתה הצעה שלא לאפשר לתלמיד שלא מבצע בדיקות להגיע למוסד הלימודים, ההצעה נדחתה על ידי שרת החינוך בטענה שיש מחוייבות לחוק חינוך חובה. ולכן הסנקציה היחידה על תלמידים כאלו נותרה בידוד מלא במקרה של חשיפה למאומת.
עוד נקבע כי תלמיד שנמצא בסיכון גבוה לתחלואה קשה בשל מחלת רקע או שאחד מבני משפחתו הגרעינית בקבוצת סיכון - יורשה לא להגיע ללימודים בחודש הקרוב. בנוסף, במשרד הבריאות המליצו כי במקרה של חשיפה ישירה וקרובה למאומת בכיתה או בבית יש להיבדק מדי יום, בחמשת הימים שממועד החשיפה.
שרת החינוך שאשא-ביטון אמרה כי "קיבלנו את ההחלטה הנכונה והטובה ביותר למען הילדים בשיתוף ראש הממשלה ושר הבריאות. רוב המומחים תמימי דעים לנזק העצום שנגרם לילדים, גם בעת הזו, אחרי שנתיים מורכבות. ביטול הבידודים לילדים בריאים זו חובתנו כלפי בריאותם הנפשית והגופנית של הילדים והם יקלו על ההורים שהושפעו מבידודים אלו".
"התחלואה ב-PIMS גבוהה יותר בלא מחוסנים"
הדיון שהתקיים לפני ההחלטה הערב הציג שני קצוות של פתרונות, בעיקר מנקודת מבטם של הורים לילדים בני 5 ומטה. האחד הוא לשמור על מתווה הבידודים הקיים, שמשמעותו לבלות שבועות לסירוגין (או ברציפות) בבית. השני - להחזיר את הילדים לגנים במתווה שמשמעותו סיכון כמעט ודאי להדבקה, כשהילדים אינם מחוסנים.
"בניו יורק בשיא המגפה היו 4.5 ילדים מאושפזים לכל 100 אלף במדינה. בבריטניה היו 10 לכל 100 אלף. כאן בישראל אתמול היו לנו 4.5 מאושפזים ל-100 אלף וזה עוד לפני שינוי המתווה", אומר פרופ' תומר הרץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע"ש שרגא סגל באוני' בן-גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. "עוד הכפלה אחת של התחלואה בילדים ונגיע למספרים של בריטניה".
דבריו מצטרפים למידע שהציג איגוד רופאי הילדים, לפיו האומיקרון, למרות היותו וריאנט קורונה קל יותר מקודמיו ובעל מנגנון פעולה מעט שונה, כן גורם לתחלואת PIMS, דלקת רב מערכתית שמגיעה אחרי התחלואה בקורונה.
"אתמול היו בארץ 68 ילדים מאושפזים, מתוכם 20 בטיפול נמרץ", אומר הרץ. חלק מן הילדים מאושפזים "עם קורונה" ולא "בגלל קורונה", אבל חלקם של האחרונים נמצא בעלייה כל הזמן. "התחלואה ב-PIMS גבוהה יותר בלא מחוסנים, ומי עכשיו הכי לא מחסונים? ילדים בני חמש ומטה". הרץ, ששלח את ילדיו לבית הספר עד כה, טוען כי כעת הוא שוב מתלבט בעניין.
פרופ' חגי לוין, מן האוניברסיטה העברית ויו"ר איגוד בריאות הציבור, אמר היום כי:"הציבור צריך יציבות. אם כבר הוחלט אז הוחלט. מצד שני גם קבלת המתווה אין פירושה שצריך להרים ידיים. יש עוד המון דרכים להפחית את ההדבקה בתוך מערכת החינוך. זה הזמן לבטל ערבוב כיתות, לאוורר את הכיתות, לאפשר ללמוד או לכל הפחות לאכול בחוץ במידה שמזג האוויר מאפשר, החיים הם לא שחור לבן.
"חייבים לתת מענה לילדים שבסיכון או שהוריהם בסיכון. מענה זה לא בהכרח אומר למידה היברידית, אלא למשל לדאוג שהם יעודכנו באופן פרטני בחומר הנלמד ואולי שתהיה שעה שבה הם יכולים להגיע ולהיפגש עם הכיתה בתנאים בטוחים. ביטול הבידוד לילד שנחשף - השאלה גם עד כמה נחשף. אם הוא בן בית של מאומת או יושב באותו השולחן עם מאומת, אולי זה מקרה אחר מאשר כל ילד באותה הכיתה".
לוין מדגיש כי יש לבטל את מתווה הבידודים לא משום שהמחלה קלה, אלא כי המתווה ממילא לא עובד. "כשאנחנו מבדילים בין מחוסנים ללא מחוסנים ההדבקה במערכת החינוך נמשכת. אפשר לטפל בה בדרך אחרת". עם זאת הוא מדגיש כי כדאי להתחסן, כי החיסון מפחית הדבקה ומפחית מאוד את הסיכון לתחלואה קשה, כולל ב-PIMS. אבל ההגנה של החיסון היא לא מספיקה כדי לעצור את ההתפרצויות בבתי הספר, הוא אומר, ולכן אין טעם כרגע בבידודים ללא מחסונים בלבד.
"מה שאנחנו כן רואים שעובד הוא בדיקות אנטיגן תדירות. אז יש הצעה להעלות את כמות הבדיקות לשלוש פעמים בשבוע במקום פעמיים. זו השקעה כלכלית מאוד גדולה, אך אנחנו מאמינים שזה יהיה יעיל. יש לבחון זאת מול השקעות אפשריות אחרות כמו קפסולות או אוורור".
לוין מדגיש שוב שהפתרון לא צריך להיות שחור או לבן. למשל לילדי החינוך המיוחד שלא מסוגלים לעבור את הבדיקה, אפשר לוותר. גם מאומתים עם צרכים מיוחדים לא חייבים להישאר רק בבית, אלא לצאת החוצה בתנאי שאינם פוגשים אנשים.
ההורים מיואשים, אומרים שממילא הילדים ידבקו במוקדם או במאוחר, אז שיהיה כבר מוקדם.
לוין: "זו גישה לא נכונה. כולנו גם נמות במוקדם או במאוחר, אבל עדיף מאוחר. אין לדעת מה ילד יום. וריאנט חדש ואפילו פחות קטלני, חיסון ייעודי או מותאם לילדים הקטנים, שיטות טיפול ותרופות חדשות. אנחנו יודעים שלא כל המדינה תידבק לפני שהגל ידעך. אז יש טעם לשמור ובמיוחד על מי שבסיכון".
הרץ: "אומרים שאנחנו עכשיו בשיא הגל, וכעת ישנו הסיכון הגבוה ביותר להידבק. אבל ישנם מודלים שמראים כי רוב ההדבקה מתרחשת דווקא אחרי שיא הגל, ושהם תלויים מאוד בהתנהגות האוכלוסייה. אם האוכלוסייה נזהרת קצת יותר, הדעיכה היא מהירה יותר ומספר החולים קשה והמתים נמוך יותר. זה לא נכון שאם נידבק כולנו מהר בהכרח נגמור את הגל מהר יותר".