גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה החליטה: ביטול מתווה הבידודים במערכת החינוך ממחר

כל התלמידים מחויבים לבצע שתי בדיקות אנטיגן בשבוע, ורק ילדים שנדבקו בנגיף יידרשו להישאר בבידוד ● פרופ' חגי לוין: "יש הצעה להעלות את כמות הבדיקות לשלוש פעמים בשבוע. זו השקעה כלכלית מאוד גדולה, אך אנחנו מאמינים שזה יהיה יעיל"

ילד בבדיקת קורונה בתחילת החודש / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
ילד בבדיקת קורונה בתחילת החודש / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

למרות האזהרות במערכת הבריאות על הגעת הספיקה בבתי החולים לרף העליון, מתווה הבידודים במערכת החינוך יבוטל כמתוכנן החל ממחר. בתום שעות של דיונים בין שר הבריאות ניצן הורוביץ, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, שר האוצר אביגדור ליברמן וראש הממשלה נפתלי בנט, הוחלט לבטל את הבידודים במערכת החינוך בכפוף להוראה לכל תלמיד עד לגיל 18 לבצע שתי בדיקות אנטיגן בשבוע בימי ראשון ורביעי. 

מחר באופן חד פעמי יבצעו כל תלמידי ישראל בדיקה ביתית לפני הגעתם ללימודים. בנוסף, כאמור, לפי פרטי המתווה שסוכמו בין שרת החינוך לראש הממשלה, תלמידים בכל מערכת החינוך יידרשו לבצע שתי בדיקות אנטיגן בשבוע לפני ההגעה ליום הלימודים. לאחר ביצוע הבדיקה, נדרש התלמיד או אחד מהוריו לדווח על כך בפורטל משרד החינוך. תלמיד שתוצאת הבדיקה הביתית שלו שלילית יגיע ללימודים, תלמיד שהתוצאה שלו תהיה חיובית לא יגיע ללימודים ויבצע בדיקת אנטיגן מוסדית.

אם תוצאת הבדיקה המפוקחת שלילית - התלמיד ישוב למוסד החינוכי לשגרת לימודים. אם תוצאת הבדיקה המפוקחת חיובית - התלמיד ישהה בביתו חמישה ימי בידוד מלאים עד להחלמה (בכפוף לבדיקות ביתיות בימים הרביעי והחמישי לבידוד ולתוצאה שלילית בשתיהן).

בנוסף, הוחלט כי תלמיד לא מחוסן שלא ייבדק בימים ראשון ורביעי, וימלא בהתאם את הנתונים בפורטל משרד החינוך, יידרש להיכנס לבידוד מלא (5 ימים מלאים) במקרה שיתגלה תלמיד מאומת בכיתתו. למרות שעלתה הצעה שלא לאפשר לתלמיד שלא מבצע בדיקות להגיע למוסד הלימודים, ההצעה נדחתה על ידי שרת החינוך בטענה שיש מחוייבות לחוק חינוך חובה. ולכן הסנקציה היחידה על תלמידים כאלו נותרה בידוד מלא במקרה של חשיפה למאומת.

עוד נקבע כי תלמיד שנמצא בסיכון גבוה לתחלואה קשה בשל מחלת רקע או שאחד מבני משפחתו הגרעינית בקבוצת סיכון - יורשה לא להגיע ללימודים בחודש הקרוב. בנוסף, במשרד הבריאות המליצו כי במקרה של חשיפה ישירה וקרובה למאומת בכיתה או בבית יש להיבדק מדי יום, בחמשת הימים שממועד החשיפה.

שרת החינוך שאשא-ביטון אמרה כי "קיבלנו את ההחלטה הנכונה והטובה ביותר למען הילדים בשיתוף ראש הממשלה ושר הבריאות. רוב המומחים תמימי דעים לנזק העצום שנגרם לילדים, גם בעת הזו, אחרי שנתיים מורכבות. ביטול הבידודים לילדים בריאים זו חובתנו כלפי בריאותם הנפשית והגופנית של הילדים והם יקלו על ההורים שהושפעו מבידודים אלו".

"התחלואה ב-PIMS גבוהה יותר בלא מחוסנים"

הדיון שהתקיים לפני ההחלטה הערב הציג שני קצוות של פתרונות, בעיקר מנקודת מבטם של הורים לילדים בני 5 ומטה. האחד הוא לשמור על מתווה הבידודים הקיים, שמשמעותו לבלות שבועות לסירוגין (או ברציפות) בבית. השני - להחזיר את הילדים לגנים במתווה שמשמעותו סיכון כמעט ודאי להדבקה, כשהילדים אינם מחוסנים.

"בניו יורק בשיא המגפה היו 4.5 ילדים מאושפזים לכל 100 אלף במדינה. בבריטניה היו 10 לכל 100 אלף. כאן בישראל אתמול היו לנו 4.5 מאושפזים ל-100 אלף וזה עוד לפני שינוי המתווה", אומר פרופ' תומר הרץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע"ש שרגא סגל באוני' בן-גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. "עוד הכפלה אחת של התחלואה בילדים ונגיע למספרים של בריטניה".

דבריו מצטרפים למידע שהציג איגוד רופאי הילדים, לפיו האומיקרון, למרות היותו וריאנט קורונה קל יותר מקודמיו ובעל מנגנון פעולה מעט שונה, כן גורם לתחלואת PIMS, דלקת רב מערכתית שמגיעה אחרי התחלואה בקורונה.

"אתמול היו בארץ 68 ילדים מאושפזים, מתוכם 20 בטיפול נמרץ", אומר הרץ. חלק מן הילדים מאושפזים "עם קורונה" ולא "בגלל קורונה", אבל חלקם של האחרונים נמצא בעלייה כל הזמן. "התחלואה ב-PIMS גבוהה יותר בלא מחוסנים, ומי עכשיו הכי לא מחסונים? ילדים בני חמש ומטה". הרץ, ששלח את ילדיו לבית הספר עד כה, טוען כי כעת הוא שוב מתלבט בעניין.

פרופ' חגי לוין, מן האוניברסיטה העברית ויו"ר איגוד בריאות הציבור, אמר היום כי:"הציבור צריך יציבות. אם כבר הוחלט אז הוחלט. מצד שני גם קבלת המתווה אין פירושה שצריך להרים ידיים. יש עוד המון דרכים להפחית את ההדבקה בתוך מערכת החינוך. זה הזמן לבטל ערבוב כיתות, לאוורר את הכיתות, לאפשר ללמוד או לכל הפחות לאכול בחוץ במידה שמזג האוויר מאפשר, החיים הם לא שחור לבן.

"חייבים לתת מענה לילדים שבסיכון או שהוריהם בסיכון. מענה זה לא בהכרח אומר למידה היברידית, אלא למשל לדאוג שהם יעודכנו באופן פרטני בחומר הנלמד ואולי שתהיה שעה שבה הם יכולים להגיע ולהיפגש עם הכיתה בתנאים בטוחים. ביטול הבידוד לילד שנחשף - השאלה גם עד כמה נחשף. אם הוא בן בית של מאומת או יושב באותו השולחן עם מאומת, אולי זה מקרה אחר מאשר כל ילד באותה הכיתה".

לוין מדגיש כי יש לבטל את מתווה הבידודים לא משום שהמחלה קלה, אלא כי המתווה ממילא לא עובד. "כשאנחנו מבדילים בין מחוסנים ללא מחוסנים ההדבקה במערכת החינוך נמשכת. אפשר לטפל בה בדרך אחרת". עם זאת הוא מדגיש כי כדאי להתחסן, כי החיסון מפחית הדבקה ומפחית מאוד את הסיכון לתחלואה קשה, כולל ב-PIMS. אבל ההגנה של החיסון היא לא מספיקה כדי לעצור את ההתפרצויות בבתי הספר, הוא אומר, ולכן אין טעם כרגע בבידודים ללא מחסונים בלבד.

"מה שאנחנו כן רואים שעובד הוא בדיקות אנטיגן תדירות. אז יש הצעה להעלות את כמות הבדיקות לשלוש פעמים בשבוע במקום פעמיים. זו השקעה כלכלית מאוד גדולה, אך אנחנו מאמינים שזה יהיה יעיל. יש לבחון זאת מול השקעות אפשריות אחרות כמו קפסולות או אוורור".

לוין מדגיש שוב שהפתרון לא צריך להיות שחור או לבן. למשל לילדי החינוך המיוחד שלא מסוגלים לעבור את הבדיקה, אפשר לוותר. גם מאומתים עם צרכים מיוחדים לא חייבים להישאר רק בבית, אלא לצאת החוצה בתנאי שאינם פוגשים אנשים.

ההורים מיואשים, אומרים שממילא הילדים ידבקו במוקדם או במאוחר, אז שיהיה כבר מוקדם.
לוין: "זו גישה לא נכונה. כולנו גם נמות במוקדם או במאוחר, אבל עדיף מאוחר. אין לדעת מה ילד יום. וריאנט חדש ואפילו פחות קטלני, חיסון ייעודי או מותאם לילדים הקטנים, שיטות טיפול ותרופות חדשות. אנחנו יודעים שלא כל המדינה תידבק לפני שהגל ידעך. אז יש טעם לשמור ובמיוחד על מי שבסיכון".

הרץ: "אומרים שאנחנו עכשיו בשיא הגל, וכעת ישנו הסיכון הגבוה ביותר להידבק. אבל ישנם מודלים שמראים כי רוב ההדבקה מתרחשת דווקא אחרי שיא הגל, ושהם תלויים מאוד בהתנהגות האוכלוסייה. אם האוכלוסייה נזהרת קצת יותר, הדעיכה היא מהירה יותר ומספר החולים קשה והמתים נמוך יותר. זה לא נכון שאם נידבק כולנו מהר בהכרח נגמור את הגל מהר יותר".

עוד כתבות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד