מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל / צילום: שחר פליישמן
בכוונת הממשלה להפריט את רשות הדואר. שר התקשורת יועז הנדל לאחרונה הכריז כי חברת הדואר תונפק כולה (100%) כאשר בשלב הראשון יונפקו 40% ממנה. עוד נמסר כי "הפרטת החברה מהווה פתרון ארוך טווח לבעיות המבניות של חברת הדואר ולשירותי הדואר לציבור". לדברי שר התקשורת: "אנחנו עושים שינוי גדול שיביא אזרחי ישראל עידן חדש של שירותי דואר איכותיים יעילים ומתקדמים". האמנם צודק שר התקשורת בהערכתו או שמא מדובר בטעות שעוד תתברר בהמשך?
מדובר בשירות חיוני הפרוס בכל רחבי הארץ ולמרות הקשיים שחוותה רשות הדואר בשנים האחרונות, שבאו לידי ביטוי בסגירת סניפים מסיבית, הפיכת סניפים לכאלה שנותנים שירות רק על ידי קביעת תור באינטרנט שמותירה חסרת אונים אוכלוסייה גדולה שאינה חשופה לדיגיטל וירידה כללית ברמת השירות בתחום החבילות ועוד. אין בקשיים של רשות הדואר כדי להצדיק את הפרטתה. סיפור מעניין שיכול ללמד אותנו על בעייתיות שבהפרטת שירותים חיוניים לציבור.
לפני הרבה שנים הופרטו שירותי הרכבת בבריטניה בטעונים דוגמת אלה שציין שר התקשורת לעיל. מיד לאחר ההפרטה עלו משמעותית תעריפי הנסיעה ברכבת אך כי לא חל כל שיפור בשירות. ההפך. כעבור מספר שנים החלה בבריטניה סדרה של תאונות רכבת חמורות שגבו את חייהם של רבים מהנוסעים. בדיקה שנעשתה אודות שירות הרכבת המופרט בבריטניה הראתה כי הבעלים הפרטיים לא השקיעו את הנדרש בתשתיות מאחר והדבר פגע "בשורה התחתונה" של רווחיהם. כתוצאה מכך, החליטה ממשלת בריטניה להלאים את שירות הרכבות ולהחזירה לבעלות ממשלתית. זה המצב עד היום.
במקום לפעול לשיפור משמעותי של השירות הניתן על ידי רשות הדואר שהינה חברה ממשלתית, בחרה הממשלה ללכת בכיוון שלא יביא לשיפור השירות. עדיף לסייע במידת הצורך לרשות הדואר גם פיננסית מאחר ומדובר בשירות חיוני לציבור שזו אחריות ממשלתית, כפי שאין להפריט את שירותי הרכבת, החשמל ושירותים חיוניים אחרים.
ניסיון העבר מראה שצפוי שאת הבעלים החדשים של רשות הדואר תעניין רק "השורה התחתונה". דבר ראשון שהם יעשו יהיה העלאת תעריפי הדואר ובהמשך יצמצמו מסיבית בכוח אדם ובשירותים כדי לחסוך בהוצאות, כולל סגירת סניפים במיוחד אלה שרחוקים וביצוע עוד קיצוצים. צפוי כי השירות לציבור יהיה בעדיפות נמוכה. נראה שלבעלים החדשים שמן הסתם יהיה אחד הטייקונים שירצה למקסם עוד את רווחיו, הנכס המשמעותי ביותר הוא הנדל"ן של רשות הדואר שערכו עצום. זה יהיה מניע מרכזי שלהם ברכישת הדואר והפעלתו, תוך כדי צמצום השירות והפיכת הנדל"ן להכנסות עתק. צפוי גם כי הרגולציה על החברה המופרטת תהיה חלשה, כפי שקרה בעבר כולל רפורמת בכר בשוק ההון, הפרטת שירותים חברתיים שונים והרגולציה על הבנקים שמעמידה את יציבות הבנקים בראש סדר העדיפות ולא את השירות ללקוח.
לרשות הדואר נכס נוסף חשוב שאינו ממצה את הפוטנציאל שלו. היא מפעילה גם את בנק הדואר אשר פריסתו ברחבי הארץ טובה לעין ערוך מזו של הבנקים המסחריים הפועלים בשנים האחרונות לסגירת סניפים וקופות. התמונה המצטיירת במעבר של הבנקים המסחריים לדיגיטל מטעה והם משאירים מאחור אוכלוסייה גדולה המוערכת בכמיליון וחצי לקוחות, שאינם זוכים לשירות מתאים מחוסר מיומנות דיגיטלית וחסמים של המערכת הבנקאית הרגילה.
אין זו גזירת גורל שמערכת ממשלתית לא יכולה לתת שירות איכותי (ראו שירותי משרד הפנים). אם רשות הדואר תהיה משוחררת מפוליטיזציה, תאמץ סטנדרטים של ניהול עסקי ובמידת הצורך תקבל סיוע ממשלתי בגין היותה שירות חיוני ניתן לתפעל את הדואר באופן מיטבי. עדיף לממשלה לאמץ תכנית שכבר עלתה בעבר, לשדרג את בנק הדואר ולהפכו לבנק מסחרי שיתמקד במתן שירות בפריסה ארצית רחבה לאוכלוסיות המתקשות לקבל גישה לשירותי הבנקים המסחריים.
אני תוהה איך זה שאף חבר כנסת וגם לא ארגונים חברתיים אינם משמיעים התנגדות למהלך המוטעה של הפרטת הדואר?
הכותב הוא חוקר ומרצה בבית הספר למנהל עסקים, במכללה האקדמית נתניה