גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פצצת הזמן מתקתקת: האם הכלכלה האמריקאית תנצח את הזיקנה

העשור הנוכחי של המאה הזו יגדיר את ארצות ברית עשרות שנים קדימה וישנה מן הקצה אל הקצה את העולם ● ארבעה מגה־תהליכים יעמדו ביסוד שינוי זה: דמוגרפיה, טכנולוגיה, כסף, וסביבה ● בסדרת כתבות ננסה לרדת לעומקו של כל אחד מהם והשפעתם הצפויה על הכלכלה ● כתבה ראשונה בסדרה

הזדקנות האמריקאים תגדיל את הלחצים הקבועים על התקציב / צילום: Associated Press, Jessica Hill
הזדקנות האמריקאים תגדיל את הלחצים הקבועים על התקציב / צילום: Associated Press, Jessica Hill

ארבעה תהליכים מרכזיים יעמדו בבסיסם של השינויים הדרמטיים, שצפויים לארה"ב בפרט ולעולם בכלל בעשורים הקרובים - הדמוגרפיה, הטכנולוגיה, הכסף והסביבה. איזה סוג של אינטרקציה יש ביניהם, אם בכלל, וכיצד הם ישפיעו על הכלכלה והחברה? והאם הם ישנו מהיסוד את "החוזה החברתי-כלכלי" בין הפרט והמדינה שנוצר במערב לאחר מלחמת העולם השניה? על שאלות אלו ואחרות ננסה לענות בסדרת כתבות במדור זה בשבועות הקרובים. בכתבה זו נתמודד מול השינויים הדמוגרפיים והשפעתם הדרמטית על המשק.

על פי הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה, בשנת 2021 גדלה האוכלוסייה בארה"ב ב-0.12% בלבד - הגידול הנמוך ביותר מאז תחילת איסוף הנתונים ב-1900. נתון זה הוא המשך למגמה רבת שנים. במחצית הראשונה של המאה שעברה גדלה אוכלוסיית אמריקה בממוצע בכ-2% לשנה. מאז ועד תחילת המאה הזו ירד המספר בהדרגה אל מתחת ל-1%. במאה ה-21 המשיכה הירידה בעקביות עד לכמעט אפס גידול בשנה שעברה.

חשוב לציין, ארה"ב אינה יוצאת דופן. ירידה בגידול האוכלוסייה היא מגמה עולמית ברוכה בעולם שהוסיף כמעט 2 מיליארד בני אדם, 25% גידול, מאז תחילת המאה הזו. בשנה שעברה בכ-80 מדינות בעולם ביניהן המפותחות ביותר, שיעור הריבוי עמד על פחות משליש האחוז. בין אלו כמעט כל מדינות אירופה, סין ,יפן, ארה"ב ורוסיה.

במקביל לצניחה בגידול האוכלוסייה, התפתחה מגמה נוספת, התארכות תוחלת החיים. זו גדלה בארה"ב בחמישים השנים האחרונות בכ-9 שנים, מכ-70 לכמעט 80 שנה. חיבור שתי מגמות אלו הביא לתופעה שמעולם לא נראתה כמוה - עולם זקן.

 

קרן הביטוח הלאומי מתרוקנת

בשנת 1980 בערך 11.3% או 25.5 מיליון אמריקאים היו בני 65 ומעלה. בשנה שעברה מנתה קבוצה זו כמעט 54 מיליון, כ-16.5% מהאוכלוסייה, והיא צפויה לגדול עד ל 2030 לכ-86 מיליון ולהוות כ-21% מאוכלוסיית ארה"ב. שנים ספורות אחר כך יהיו במדינה יותר אמריקאים בגילאי 65 פלוס מאשר ילדים מתחת לגיל 18, כך על פי הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה.

הצעת התקציב של הנשיא ביידן לשנת התקציב 2022 לוקחת בחשבון גירעון של מעל 2 טריליון דולר, זאת עוד לפני הגל האומיקרון ששטף את אמריקה. התקציב עומד על כ-6 טריליון דולר, כ-4 טריליון ממנו מוקדשים לתוכניות הממשלתיות כמו הביטוח הלאומי ומדיקר (ביטוח רפואי לגילאי 65 ומעלה). הוצאות אלו אינן ניתנות לשינוי. מכיוון שכך הן מכונות "הוצאות חובה" (mandatory spending). כ-300 מיליארד דולר מהתקציב מוקדשים לתשלומי ריבית, והיתרה בסך של כ-1.7 טריליון מיועדת להפעלת הממשלה הפדרלית.

כמעט טריליון דולר מסך זה מוקדש לתקציב משרד ההגנה והמשרד לחיילים משוחררים. ההוצאות לביטוח לאומי ומדיקר, כ-2.55 טריליון דולר, אמורות להיות מכוסות מיתרות שנצברו לאורך השנים ממיסי העובדים וניתנו כהלוואה לממשלה. אך היתרות בקופות הווירטואליות של התוכניות האלו הולכות ומתדלדלות.

על פי הערכת הביטוח הלאומי מלפני כמה חודשים, "הקרן שמשלמת ביטוח לאומי לפנסיונרים תוכל לשלם את התחייבויותיה עד 2033 ולאחר מכן יאזלו כל האמצעים שבקרן והמקור היחידי יהיה ההכנסות מתשלומים שוטפים (מיסי תעסוקה על עובדי הדור הבא) וגם אלו יוכלו לכסות רק 76% מההתחייבויות… אשר לתוכנית הביטוח מדיקר, לקרן המכסה אישפוזים בבתי חולים ישנה יתרה שתספיק להתחייבויותיה עד שנת 2026… ובסך הכל ההכנסות ממיסים שוטפים ביחד עם השתתפות עצמית של המבוטחים, יכסו פחות 55% מסך ההוצאות השנתיות הצפויות למדיקר. כך יהיה המצב לשנים קדימה".

המשרד לתקציבים של הקונגרס (CBO) מעריך כי הוצאות הממשלה בגין תוכניות אלו יוסיפו לגרעונות הממשלה הפדרלית עד 2030 מעל 12.2 טריליון דולר. שווה לציין כי למשרד התקציבים של הקונגרס היסטוריה של תחזיות אופטימיות. כך למשל ביולי 2021 העריך המשרד את הגרעונות הצפויים לשנת תקציב 2022 בכ-1.1 טריליון - מחצית ממה שמעריכים כיום.

היקף הזקנים הגדל מגדיל את החוב

הזדקנות האמריקאים תגדיל את הלחצים הקבועים על התקציב ותביא את החוב הממשלתי עד 2030, אפילו בתסריט האופטימי, אל מעל 31.4 טריליון דולר (סך החוב המוחזק על ידי הציבור), זאת לעומת כ-20.8 טריליון דולר במחצית 2020. המגמות האלו לא ייפסקו ב-2030. להיפך, הן רק יחריפו. על פי הערכות משרד התקציבים של הקונגרס, עד 2051 יכפיל החוב הממשלתי את עצמו במונחי תמ"ג מבערך 102% אל מעל 200% ב-2051.

אך השינויים הדמוגרפיים לא רק יגדילו את ההוצאות בסעיפים הקיימים, הם גם עשויים להביא להוצאות חדשות, שאינן נכללות בהערכות הנ"ל: רוב עלות הטיפול באוכלוסיית המבוגרים תיפול בסופו של דבר על המדינות והממשלה הפדרלית. עלות זו תכלול גם הוצאות לבנייה ותחזוקה של בתי חולים, מוסדות טיפוליים וטיפול ביתי באוכלוסייה מתבגרת. לטובת סעיף האחרון כבר "נצבעו" 400 מיליארד דולר לעשר השנים הבאות בתקציב הנוכחי של 2022.

בשנת 2018 ביטוחים פרטיים ותשלומים על ידי המטופלים כיסו בקושי 30% מכל ההוצאות על טיפול ביתי או טיפול במוסדות לאוכלוסיית המבוגרים. כל היתר נפל על הקופה הציבורית. הוצאות אלו יאמירו ביחס ישר להזדקנות האוכלוסייה - מספר האמריקאים בני 85 ומעלה עתיד להכפיל עצמו עד 2040 לכ-14.4 מיליון איש.

מחקרים שונים העריכו כמה חסכו האמריקאים בתוכניות הפרישה השונות, והתוצאות מפחידות. ליותר מרבע מהאמריקאים מעל גיל 55 אין כל חיסכון לפרישה; ל-50% יש חסכונות פרטיים, אך הממוצע בתוכניות אלו עומד על כ-170 אלף דולר. ליתר, מובטחת פנסיה ציבורית מטעם המדינות או הרשויות המקומיות. אך לאלו יש כיום גירעונות אקטואריים מצטברים של כ-5 טריליון דולר, כך על פי מעקב נמשך שנערך באוניברסיטת סטנפורד.

כבר היום קצבת הביטוח הלאומי, העומדת בממוצע על 1,555 דולר לחודש, מהווה אצל 39% ממקבליה מחצית ומעלה מהכנסתם; ואצל כ-13% היא מהווה כ-90% מההכנסה.
ביניים:

אחרוני הבומרס יצאו לפנסיה עד 2030

עד 2030 יפרשו אחרוני הבומרס לפנסיה, ובאמריקה יחיו מעל 80 מיליון איש מעל גיל 65, ומהם 33 מיליון מעל גיל 75. ברור שכמות פנסיונרים כזו תיצור לחצים עצומים ומתגברים על התקציבים הציבוריים, מהרמה הפדרלית ועד רמת הרשות המקומית. הלחצים על כל המערכות הציבוריות, על תקציביהן ותוכניותיהן השונות, יהיו ללא תקדים וזאת בשעה שכבר עתה הן בחובות וגירעונות שיא.

לא רק הממשלה והמדינות ירגישו היטב את האירוע הדמוגרפי הזה - גם הכלכלה בכללותה תספוג "שוֹק דמוגרפי" של ממש - בעוד האוכלוסייה המזדקנת תפנה את משאביה המתדלדלים לשירותי סעד ורפואה, בכל תחום אחר הביקושים ילכו ויקטנו.
מחקרים שונים, כולל של המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה ושל הביטוח הלאומי, מצאו כי בקבוצת הגיל 45-54 מגיעים האמריקאים לשיא הוצאותיהם על צריכה; בקבוצת הגיל 55-64 הוצאה זו יורדת בכ-10%; בקבוצת הגיל 65-74 חלה ירידה נוספת של כ-17%; ומגיל 75 ומעלה הצריכה עומדת על כ- 55% ממה שהיא בקבוצת הגיל 45-54. ירידה זו מקטינה משמעותית את הביקוש הצרכני בארה"ב שמהווה כ-70% מהתמ"ג של ארה"ב.

באותו הזמן יצטמצמו באופן משמעותי גם ההשקעות והחיסכון, שעה שהדור הגדול בתולדות אמריקה הופך מ"חוסך" ל"משתמש" בחסכונותיו. במקביל, הביקוש הציבורי לאשראי לכיסוי ההוצאות הגדלות והולכות יחד עם ירידה מתמשכת בחיסכון, יביאו ללחצים נמשכים לעליית מחירו של הכסף, קרי הריבית. החיבור של כל אלו (הקטנת החיסכון הפרטי, הקטנת הצריכה, עלייה נמשכת בגרעון הציבורי ובעקבותיו עליית הריבית) יביאו לתוצאה אחת - לחצים דיפלציוניים נמשכים.

כל זה יוחרף מאד נוכח העובדה כי התהליכים מתרחשים בשעה שהמשק כולו בחוב שיא, העומד היום על כ-400% מהתמ"ג. הלחצים הדיפלציוניים וה"שוֹק הדמוגרפי", שעתיד להימשך לפחות עד מחצית המאה יביא לתכווצות הולכת ונמשכת של הכלכלה. כמו הבום של הבייבי בומרס בין השנים 1987-2020, אבל ברוורס.

המהגרים - התקווה היחידה של הבומרס

הבומרס אמנם לא אוהבים את המהגרים, אך הם תקוותם היחידה. בשאלת היחס להגירה ולמהגרים ישנו פער בין-דורי של ממש. על פי סקר של PEW מ-2019, בעוד ש-75% מבני דור המילניאלס סבורים כי "הגירה מחזקת את אמריקה ולא מהווה עליה עול", רק 52% מהבומרס ו-44% מהדור שמעליהם חושבים ככה. החלוקה הזו גם מאד מפלגתית. בעוד ש-83% מהדמוקרטים והנוטים לתמוך במפלגה הדמוקרטית סבורים, כי ההגירה מחזקת את אמריקה, רק 38% מהרפובליקאים או הנוטים לתמוך במפלגה הרפובליקאית מחזיקים בדעה זו.

הפער דורי קיים בין בסיסי התמיכה במפלגות בארה"ב. בעוד שהמילניאלס הינם במובהק דמוקרטים, 54% לעומת 38% רפובליקאים, אצל הבומרס והדור שמעליהם 48% מזדהים עם המפלגה הרפובליקאית לעומת 47% עם הדמוקרטים.

בסיס הכוח של המפלגה הרפובליקאית בנוי בעיקרו מגברים לבנים ללא-השכלה-אקדמית, נוצרים אוונגליסטים וגברים מבוגרים בכלל. לעומת זאת, בסיס הכוח הדמוקרטי מורכב מנשים בעלות השכלה אקדמית, חילונים, ונשים מדור המילניאלס בכלל.

לא יהיה זה מופרך איפוא לאמר כי המבוגר הלבן הרפובליקאי אינו מקדם בברכה את המהגרים עם כל שינויי הצבע והתרבות שהם מביאים איתם מעבר לגבול. למרות זאת הוא יצטרך לבחור בקרוב, בין פנסיות ורפואה לבין סילוק מהגרים. הגירה לא רק תרמה ל-63% מהגידול האנמי באוכלוסייה בשנה שעברה, אלא גם תרומתה לכלכלה הייתה משמעותית ביותר. מחקר משנת 2012 מצא כי כ-25% מהיזמים שהקימו סטארטאפים היו מהגרים, ומחקר אחר מלפני שלוש שנים מצא כי יותר מחצי מהחברות הפרטיות באמריקה, שהוקמו בשני העשורים האחרונים והשוות יותר ממיליארד דולר, הוקמו על ידי לפחות יזם מהגר אחד.

הטעות שבהסתה נגד המהגרים

בשנת 2019 כ-20% מעובדי סקטור ה"טכנולוגיה, מדע, הנדסה ומתמטיקה" (STEM) היו מהגרים. 23% מבעלי התארים המתקדמים שביניהם היו עובדים שלא נולדו בארה"ב. בין המהנדסים והמדענים בעלי תואר דוקטורט מהגרים היוו 45%, וכאשר מדובר בבעלי תואר דוקטור למחשבים ומתמטיקה שבין עובדי ה STEM כ 60% (!!) היו ילידי מדינות אחרות. מספרים דומים היו גם בין העוסקים במדעי החיים, שליש מהעובדים בסקטור, אשר להם תואר מאסטר וכמחצית עם תואר דוקטור לא נולדו בארה"ב. גם בין הדוקטורים להנדסה ומדעים, המועסקים במוסדות להשכלה גבוהה, כשליש מהם לא היו ילידי אמריקה.

מהגרים גם מאכילים את אמריקה. 38% המעובדים בתעשיית עיבוד המזון ו-57% מהעובדים בגידולים חקלאיים הינם מהגרים. בקליפורניה השיעור עומד על 75%. מסתבר איפוא כי לא רק במשרדי גוגל בעמק הסיליקון תלויים במהנדסים מהגרים, אלא גם המשקים החקלאיים של "העמק-המרכזי" של קליפורניה - מגדלת המזון מספר אחת בארה"ב והחמישית בגודלה בכל העולם - תלויים בהם.

הפיכת המהגרים לשעיר לעזאזל של אמריקה, והסתת ההמון באמצעות ביטויי שנאה המעודדים אלימות, כמו ה"וירוס הסיני", עשויות להתברר כשגיאה יקרה.

העתיד הדמוגרפי צופן בחובו קשיים רבים, והגירה היא ללא ספק צינור חמצן אפשרי. אף שהגירה כזו בהכרח משנה ותשנה את המרקם התרבותי, החברתי והאתני של אמריקה, שבה כבר היום בקרב קבוצת האוכלוסייה מתחת לגיל 15, הלבנים מהווים מיעוט.

הגירה היא ללא ספק דרך להקל על אתגרי הדמוגרפיה, והיא גם מקור משמעותי לתקוות הבומרס כי בערוב ימיהם, הם לא ידרדרו לעוני נורא. אך למרבה האירוניה דווקא אלו הזקוקים למהגרים יותר מכל תומכים בפופוליזם, שמצא בהם אויב נוח. אולי הם מקווים כי הפתרון נמצא דווקא בטכנולוגיה? האומנם? על כך בכתבה הבאה.

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת