גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הפרטיות לא מתה": הרשות שאחראית על אבטחת המידע שלכם ברשת מנסה לגדל שיניים

בשנים האחרונות, מדינת ישראל התמודדה עם סוגיות פרטיות לא פשוטות: איכוני השב"כ בתקופת הקורונה, פרשות שירביט ואטרף ועוד ● כעת, חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד, בראיון מיוחד ומקיף, מסכם ראש הרשות להגנת הפרטיות הנכנס, עו"ד גלעד סממה את פעילות הרשות עד כה - ומסתכל לעתיד

עו''ד גלעד סממה / צילום: איל יצהר
עו''ד גלעד סממה / צילום: איל יצהר

בשבועיים האחרונים, הביקורת על חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, הגיעה לשולחנות הכנסת ואף הוקם צוות בדיקה של היועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון את מה שאירע לכאורה. על פי הפרסום בכלכליסט, נעשה שימוש בתוכנת פגסוס ללא צו בית משפט נגד חשודים בעבירות ונגד אזרחים שאינם חשודים. באירוע מסוג זה, אחד הגופים שאמורים להיות בשיא העניינים - הוא הרשות להגנת הפרטיות, רגולטור המידע האישי ומאגרי המידע במדינת ישראל.

לצד היותה מתווה את הדרך והמומחה המקצועי של הממשלה ושל המשק לגבי הגנה על המידע האישי, כרגולטור - הסמכות של הרשות תקפה על כלל הגופים בישראל, כולל משרדי הממשלה והמגזר העסקי. לרשות יש סמכויות מכוח חוק לאכוף את הציות לחוק הגנת הפרטיות, כולל אכיפה מנהלית (הליכי רוחב וקנסות) ועד לרמה של אכיפה פלילית (מחקירות פליליות ועד לכתב אישום).

ראש הרשות להגנת הפרטיות החדש, עו"ד גלעד סממה, מונה לתפקיד באמצע חודש נובמבר. הוא נכנס לתפקיד אחרי אירועים לא פשוטים שהיו במדינה, דליפת המאגרים של אטרף ושירביט. במקרה של NSO הוא מבהיר: "הבדיקה בעיצומה והרשות מטבע הדברים מכירה את העניין מבפנים. לרשות הגנת הפרטיות ישנן יכולות אכיפה כלפי כלל המשק, כולל המשטרה. כעת נחכה לסופה של הבדיקה ואז נדע אם צריך להפעיל את הכלים אצלנו. אם צריך - יש לנו סמכויות של חקירות פליליות, גם מול המשטרה ולאו דווקא בהקשר של NSO".

"כל העולם היום הוא מאגרי נתונים"

המבקרים טוענים שהרשות לא הייתה עם היד על הדופק, ולא הצליחה לעקוב אחרי המקרים. במענה לכך, עו"ד סממה מספר על תיקון מס’ 14 לחוק הגנת הפרטיות שעבר השבוע בקריאה ראשונה, ועוסק במספר נושאים. אחד מהם, מחזק את סמכויות האכיפה נגד הגופים הביטחוניים השונים. "יצרנו מנגנונים מורכבים יותר שם", סיפר. "יצרנו שם מנגנון של חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות בתוך הגוף, הוא יהיה איש שיונחה מקצועית על ידי הרשות ויישב בתוך הגוף הביטחוני. הממונה ינחה את הפעולות והפרויקטים של הגוף, יציף את סוגיית הפרטיות ויזהיר מפני הסכנות".

אך זו לא הביקורת היחידה שהרשות מתמודדת איתה. נכון לעכשיו, במדינת ישראל, החקיקה לא מותאמת, ובעיקר מראה עד כמה הרשות להגנת הפרטיות היא גוף ללא שיניים. לדוגמה, כשהתפוצצה פרשת שירביט, החוק מאפשר לרשות לקנוס תאגיד בעד 25 אלף שקלים. "בזה אני מסכים, השיניים של הרשות אינן מספיקות", טען עו"ד סממה. "כל העולם הוא מאגרי מידע, וחוק הגנת הפרטיות כבר התיישן. הוא חוקק בתחילת שנות ה-80, והתיקון האחרון היה למיטב זכרוני ב-1996. העולם היה שונה לגמרי מבחינה טכנולוגית ולא לכל גוף היה מאגר מידע. המצב הזה השתנה, והסכנות רק גברו, הן לפרט והן סכנות מדיניות וביטחוניות". כדי לענות על הצורך הזה, הדבר הראשון שסממה הציב כמטרה לשנת 2022 הוא קידום תיקון 14 לחוק.

"אחד המוקדים בתיקון הוא הרחבת סמכויות האכיפה של הרשות, כולל אפשרות לתת עיצומים כספיים מאוד גדולים, עד לרמה של מיליוני שקלים, לפי חומרת האירוע", פירט סממה. "אנחנו משווים את המעמד שלנו ביחס לרשויות בעולם". במקביל, ברשות עובדים על כמה תיקונים נוספים: שינוי חוק תובענות ייצוגיות כדי שיהיה אפשר להגיש תובענה ייצוגית על הפרת פרטיות, והוספת בסיסים בחוק של צמצום מידע - משמע להציב חובה לבעלי מאגרי מידע למחוק את המידע שאין בו צורך, כדי למנוע חשיפה מסוכנת אם המאגר נפרץ.

"עולם שמתפתח כל הזמן ומאוד מהר"

לצד אלו, עו"ד סממה נושא עיניים למערכות חוקים ברחבי העולם. הרשות מסתכלת על תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי (GDRP) ומבינים את הסטנדרט שצריך להעתיק לישראל. "אנחנו בשיח עם האיחוד, ובוחנים איך אפשר לקחת מה- GDPR את החלקים שהם נכונים לישראל", הסביר סממה. "תיקון 14 שעבר בקריאה ראשונה ותיקון 15 שיבוא אחריו, מיישרים קו עם המצב בעולם. וגם אז, נצטרך לבחון את עצמנו כי זה עולם שמתפתח מאוד מהר".

 

הרשות למעשה פועלת בשני מישורים. הראשון, הוא מישור הציבור והתלונות. אזרח או גוף יכולים לפנות לרשות, לדווח על הפרת פרטיות והרשות מבצעת את הבדיקה שעשויה להפוך להליך מנהלי או פלילי. עו"ד סממה משתף שיש תכנון יותר קונקרטי להקמת מוקד: "בעזרת המוקד של הרשות, אזרחים יוכלו לפנות ולדווח על הפרות - לדוגמה מישהו פרץ לי לחשבון הבנק או משתמשים בפרטים של קופת החולים. המוקד יאפשר נגישות טובה יותר מול הציבור, לצד מענה חי לטיפול בבעיות בזמן אמת".

המישור השני הוא פעילות יזומה. מדי שנתיים-שלוש, הרשות מבצעת סקר סיכונים - שזו הדרך שלה להבין באילו תחומים וגופים קיים החשש הגדול ביותר לזליגת מידע או הפרת פרטיות. לדוגמה, בשנת 2020, ביצעה 224 הליכי פיקוח בתחומי הקמעונאות, הקוסמטיקה ועוד, ובשנת 2021 עד חודש נובמבר ביצעה 216 הליכי פיקוח, בתחומי התחבורה החכמה, רפואה דיגיטלית, בתי חולים ועוד.

בהליכי הפיקוח בוחנים את המקומות שיש סיכון לדליפה או להפרת פרטיות. הרשות פונה בעזרת מחלקת האכיפה לגופים השונים ורוצים לראות איך שומרים על המידע והאם הוא מוגן מספיק. הרשות מגיעה למסקנה מה הדרך הנכונה לפעול מול הגוף הנבדק - הנחיות לתיקון חורים או במה הגופים צריכים לעמוד. "תהליך כזה מאפשר להגביר את הציות לכללים ולתקנות שלנו", מסביר סממה. "אנחנו מיידעים את הגוף על הליקויים שמצאנו, אם הדברים לא יתוקנו, הם ימצאו אותנו אחר כך בהליכי אכיפה יותר מחמירים. אנחנו נחזור לבדיקת מעקב מהר יותר ככל שהאירוע חמור ובעייתי".

אכיפה פלילית דורשת משאבים

עד כמה מתבצעות פעולות אכיפה נגד הגופים המפרים? על פי נתוני הרשות, בשנת 2018, היו 235 הליכי פיקוח רוחביים - מה שהובילו ל-104 פעולות אכיפה מנהליות ו-4 פעולות אכיפה פליליות. בשנת 2019, היו 244 הליכי פיקוח, שהובילו ל-86 פעולות מנהליות ו-5 פליליות. בשנת 2020, היו 224 הליכי פיקוח, מתוכם 101 הבשילו לפעולות אכיפה מנהלית ו-6 פעולות פליליות. הליך מנהלי מהיר יותר ופנימי לרשות, בעוד שאכיפה פלילית דורשת משאבים והשקעה, ולוקחת הרבה יותר זמן. כשחוקרים וממליצים להגיש כתב אישום, הפרקליטות מחליטה בסוף מה היא מעוניינת לעשות.

עו"ד גלעד סממה בן 44, נשוי עם שני ילדים. הוא סיים תואר ראשון במשפטים בהצטיינות ותואר שני כפול במשפטים ומשפט ציבורי בינלאומי באוניברסיטת Northwestern ואוניברסיטת ת"א. לפני שמונה לראש הרשות בנובמבר האחרון, ע"י שר המשפטים גדעון סער, היה מנכ"ל ארגון הרופאים המתמחים "מרשם", ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ראש מטה של שרי ממשלה ויועץ בכיר לחקיקה של שר המשפטים, פרקליט בפרקליטות המדינה ועוד.

"קיבלתי רשות שחיכתה לממונה קבוע"

בשלוש השנים האחרונות, ד"ר שלומית ווגמן־רטנר הייתה ממלאת־מקום ראש הרשות לצד תפקידה כראש הרשות לאיסור הלבנת הון. האם זה אומר שהתפקוד של הרשות היה חלקי או לא יציב?

ד''ר שלומית ווגמן-רטנר, בעבר מ''מ הרשות להגנת הפרטיות / צילום: איל יצהר

"הרשות התנהלה טוב, והאנשים פה בדומה לרשויות אחרות, ניהלו את המקום", טען סממה. "ממלאת המקום ניהלה את הרשות בצורה טובה. אני חושב שאפשר לראות את זה בהתנהלות בתקופת הקורונה, וכל סוגיית איכוני השב"כ כשהרשות הייתה מאוד מאוד משמעותית בחקיקה. הממשלה הייתה מחויבת מכוח חוק, לקבל את עמדת הרשות בטרם היא מפעילה את הכלי הזה. זו אמירה מאוד חשובה של הממשלה שהיא רואה את ערך הפרטיות גם בשעות חירום כשמנסים להילחם במגיפה".

לצד זאת, סממה מתעכב על המציאות הבעייתית שהייתה בשנים האחרונות: "המצב בשירות המדינה היה ידוע, לא רק ברשות להגנת הפרטיות, אלא בעוד רשויות ובמנגנונים אחרים. מינויי בכירים לא אושרו בגלל ממשלות המעבר ונוצר חוסר ברמת הפיקוד הבכיר של הגופים. כשהגעתי, הרשות שקיבלתי חיכתה וציפתה לממונה קבוע שמייצר וודאות, יציבות ומאפשר לבצע פרויקטים רחבים יותר. בסופו של דבר, כל ממלא מקום זמני לא מתחיל פרויקטים גדולים או רפורמות, כי יש איזה חסם פסיכולוגי ולא רוצה לסנדל את הממונה הקבוע שיגיע. טוב שהתקופה הזמנית עברה".

להערכתך, המידע של אזרח ממוצע בישראל כיום - שמור ומוגן ברשת?
"ההערכה שלי שהמידע הוא מוגן, אבל לא מספיק. יש גופים שמחזיקים מידע מאוד רגיש על אזרחי ישראל ורמת המוגנות שם גבוהה מאוד. לצד זאת, יש לדוגמה את הרשתות החברתיות שם כל אדם לעצמו, וזה עולם אחר לגמרי. ובעולם הזה, אנחנו מזהים שאנחנו צריכים לגרום לציבור להבין שיש כתובת לפנות אליה".

המודעות לסוגיית הפרטיות קיימת בציבור?
"המודעות נמצאת בעלייה, ואפילו משמעותית. ברגע שיש מקרי פרטיות גדולים, כולם רואים את הסכנות וזה מעלה את המודעות לסוגיית הפרטיות. לדוגמה במקרה של אטרף, זיהינו ברשות שעשו שימוש, שמן הסתם היה לא חוקי, במידע (של משתמשים מהאפליקציה הגאה - נ.ט) שדלף ופתחנו בחקירה פלילית. כשהתמודדתי לתפקיד, אנשים אמרו לי שהפרטיות מתה ואין דבר כזה יותר, ואני ממש לא מסכים עם זה. כל אחד מאיתנו, יודע טוב שהוא לא רוצה שיעקבו אחריו או שידעו את המצב הכלכלי שלו. אחרי תיקון 14 המדובר, ששם יהיו עיצומים כספיים משמעותיים, אמון הציבור יחזור לא רק לרשות להגנת הפרטיות, אלא גם לנוכחות שלנו במרחב הדיגיטלי והשמירה על המידע שלנו".

הזכרת את הרשתות החברתיות, ואין ספק שתפיסת הפרטיות השתנתה. אתם בוחנים את הרשתות החברתיות גם?
"יש הפרות נרחבות, והתפקיד שלנו הוא להנגיש לציבור את ההבנה שיש פתרון. נכון, יש את הפתרונות העצמאיים שכל אחד יכול לעשות, אבל אפשר גם לפנות אלינו. בין אם זה בפייסבוק או בכל רשת אחרת. אני מבין שיש הרבה חסמים לפני שאנשים פונים לרשות אוכפת בנוגע לפרטיות שלהם, אבל חשוב להסביר לאנשים שאם הם רואים הפרות, שיפנו אלינו ונטפל".

כדי שהציבור יתגבר על החסמים שבפנייה לרשות, סממה ואנשיו מבינים שיש להם מספר כלים שהם יכולים להפעיל - הראשון, הוא חקיקה, הנחיות והמלצות לציבור ולמשק. "הכלי השני הוא הסברה", סיפר סממה. "אנחנו מתכננים בימים אלו קמפיין ציבורי להגנת הפרטיות במדיה הדיגיטלית וגם ברדיו. צריך להסביר לציבור, לגופים ולמגזרים השונים וגם למשרדי הממשלה, מה צריך לעשות ומה הם חייבים לדעת. הכלי השלישי, הוא העיצומים גבוהים יותר - זה מאוד משמעותי כדי להכווין התנהגות ציבורית. נעמיק את יכולת האכיפה של הרשות וזה יכווין את כלל המשק להגנת הפרטיות".

"לא נתקלתי בבקשה שלנו שלא התקבלה"

האם יש מספיק משאבים ותקציבים לרשות להגנת הפרטיות כדי להתמודד עם כל הסכנות?
"לא אדבר על השנים הקודמות, בגלל שהיו ממשלות מעבר ולא היה תקציב מדינה. עכשיו, יש ממשלה מתפקדת ועבר תקציב מדינה. בינתיים, לא נתקלתי בבקשה שהרשות הייתה צריכה ולא קיבלה אותה. למזלנו, גם שר המשפטים גדעון סער וגם מנכ"ל משרדו, ערן דוידי -ערים לצרכים של הרשות והנושא בליבם. יש משאבים, יש תשומת לב מהנהלת המשרד ויש הבנה שאנחנו בפיק שצריך להתייחס להגנת הפרטיות בצורה עמוקה יותר".
יש כאלו הטוענים שצריך להקים גוף שיהיה אחראי על היבטי האינטרנט השונים, שיתכלל את כל הפעולות מסביב לעולמות הרשת, מסייבר ועד הגנת הפרטיות. "אני לא מאמין ביצירת גוף אחד שהוא אחראי על האינטרנט", הבהיר סממה. "מה שצריך לקרות זה שיתוף פעולה מצוין בין גופים שונים שמחזיקים בהסתכלות רלוונטית".

סממה מתכנן גם להפחית רגולציה במקומות שאין צורך בהם: "אנחנו לא רוצים להיות במקום שאנחנו פוגעים חלילה בגופים להתפתח ובהתנהלות הרגילה של המשק. אנחנו רוצים לאפשר ל’טובים’, כמובן, תוך איזונים שאין סכנה לפרטיות, מצד שני לפגוע ב’רעים’ שמפרים את הפרטיות של אזרחי מדינת ישראל".

לסיום, היום הוא יום הגנת הפרטיות הבינלאומי. איזה טיפ חשוב לך שהאזרחים שקוראים אותך יכירו?
"הדבר הראשון זה מודעות עצמית. אנשים צריכים להיות עם מודעות לגבי המידע שלהם. אנחנו רואים איך כולם דואגים כשיש איזו פרצה שמתפוצצת, אבל ביום יום, בהתנהלות הרגילה, זה לפעמים בורח ואז זה מייצר סכנות. טיפ נוסף חשוב, וזה לארגונים ומשרדי הממשלה - תוודאו, תתייעצו עם הרשות או גורמים אחרים. אם אתם מחזיקים במאגרי מידע, וכמעט בכל ארגון יש מאגר מידע כזה או אחר, אתם חייבים להיות מודעים שיש בזה סכנה לפרטיות של אנשים ולראות שאתם עומדים בתקנות של הרשות".

עוד כתבות

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

דוחות אנבידיה חושפים: החברה הישראלית שמייצרת 40 מיליארד דולר בשנה

כאשר בזו אחר זו מודיעות ענקיות טכנולוגיה על העלאת ההשקעות בשיעור שנע בין 60%-100% במעבדים גרפיים, וחוות שרתים על חשבון גיוס עובדים, אין באמת סיבה שאנבידיה לא תרגיש בטוחה בעצמה ● פעילות חטיבת התקשורת של החברה המבוססת על רכישת מלאנוקס, היתה שוב לחטיבה הצומחת באנבידיה עם שיעור צמיחה של 263%

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון