כניסה לבית מרקחת / צילום: כדיה לוי
סביר להניח שנתקלת בנו לא אחת, כשחיפשת טיפות לאוזן הכואבת של הבת, כשהגעת לקחת מרשמים קבועים או כשרצית לברר האם תופעות הלוואי שחווית קשורות בתרופה כזו או אחרת שאתה צורך.
אנו הרוקחים נמצאים בבתי המרקחת ובבתי החולים, נגישים לקהילה ובעלי ידע רב בתחום הרפואה והפרמקולוגיה.
על מנת לקבל תואר ראשון ברוקחות, מועמד נדרש ל-4 שנות לימוד, תנאי הקבלה לתואר הם מן הגבוהים בארץ, לימודי הרוקחות כוללים בנוסף גם חצי שנה של התמחות בשכר מינימלי.
במהלך השנים מקצוע הרוקחות עבר שינויים רבים, הוכנסו טכנולוגיות חדשות והוטלו על הרוקחים משימות רבות.
למרות כל אלה שכר הבסיס של רוקח בישראל לא שודרג ועומד על 35 שקלים בלבד והוא מן הנמוכים במדינות המפותחות.
הסכמי השכר לא טופלו מזה 3 עשורים וכל המטלות אשר נוספו לא מעוגנות כלל בהסכם השכר הקיבוצי.
רוקחים רבים מתבקשים על ידי המעסיקים שלהם (קופ״ח כללית והנהלות בתי החולים) לבצע משימות ומטלות חדשות שלא עוגנו בהסכם הקיבוצי עליו הם חתומים ומבלי להיוועץ באיגוד הנבחר שמייצג אותם. חובת ההיוועצות עם ארגון העובדים בטרם שינוי או תוספת בהיקף העבודה מעוגנת בחוק, אך המעסיקים אף אינם עומדים בחובה זאת.
שכר נמוך זה מאלץ רוקחים רבים לחפש מקורות הכנסה נוספים, דבר המגביר את שחיקתם ואף מביא לעזיבת המקצוע.
נוסף לאלה, קיימים פערי שכר משמעותיים בתחום הרוקחות בין פריפריה למרכז, נושא שתפס כבר כותרות ועדיין קיים.
בשל כל אלה מספר הנרשמים ללימודי הרוקחות הולך ופוחת וקיים מחסור ברוקחים שהולך ומתעצם עקב הפיכתו של מקצוע הרוקחות לפחות אטרקטיבי ומבוקש.
ואכן, על פי נתוני משרד הבריאות נמצא כי כ-40% מהרוקחים לא עוסקים כלל במקצוע ומעל 60% מהרוקחים העוסקים במקצוע שוקלים לעזוב ולבצע הסבה.
במצב הנוכחי כיום, קיים מחסור קשה ברוקחים בפרט בבתי החולים הממשלתיים, דבר הפוגע קשות בשירות לציבור המטופלים.
על מנת לחסוך בעלויות שכר ולתת פתרון למחסור ברוקחים, מצא המחוקק פתרונות "קסם" בדמות מתן תרופות באמצעים ממוכנים על ידי מכונות אוטומטיות ועמדות ניפוק בסגנון פוד טראק, ואף הרחיק לכת עד כדי מתן הרשאה לניפוק תרופות על ידי עובדים לא מקצועיים שאין להם רישיון רוקח.
חשוב לציין כי התקנות הרגולטוריות מגדירות את הרוקח כמטפל, וככזה ועל אף היותו בעל ידע פרמקולוגי נרחב ומעמיק ולמרות הכשרתו כיועץ תרופתי, אין הלימה בין כוונת המחוקק למציאות בפועל.
אין ספק כי בדרך זו לא תהיה בקרה אופטימאלית על אחזקת התרופות, לא יתאפשר מתן ייעוץ והדרכה רוקחיים בתנאי בית מרקחת, ובשל שלילת מפגש רוקח-מטופל עלולות להתעורר סכנות של התנגשויות בין תרופתיות, טעויות ברישום ובהתאמת הטיפול התרופתי ואיתור תופעות לוואי, כמו כן החלשת ההיענות לטיפול התרופתי מצד המטופל, וחמור מזה, לא רק שאין בכוונות היצירתיות האלה כל תועלת בהצגת פתרון הולם למצוקות המתוארות, אלא פותחות פתח לפגיעה בבריאות הציבור.
חשוב שאזרחי המדינה יבינו כי מהלך זה יהווה פגיעה קשה בשירות הניתן לחולה ואשר עלול אף לעלות בחיי אדם.
בישראל קיימים למעלה מ-8,000 רוקחות ורוקחים ואיגוד הרוקחים בהסתדרות הכללית מייצג את מרבית הרוקחים במגזר הציבורי.
לפני כשלוש שנים נבחרה הנהגה חדשה לאיגוד החדש והתחלנו במאמצים על מנת לקדם את מקצוע הרוקחות ואת תנאי ההעסקה של הרוקחים על ידי פתיחת ההסכם הקיבוצי, שכפי שנאמר לא השתנה במשך 27 שנה.
אנו פועלים לגיבוש הסכם קיבוצי חדש ועדכני שיהלום את העבודה הרוקחית ויחזק את מעמד הרוקח. אנו מצויים בשיאו של מאבק כשבמהלכו, לצערנו, בוצעו ניסיונות מצד המעסיקים לאיים על הרוקחים תוך שליחת התראות החל מפגיעה בשכר ועד זימון לשימועים.
לא יעלה על הדעת שרוקח במדינת ישראל יהיה שקוף ושתרומתו המקצועית במערכת הבריאות לא תקבל את המקום הראוי לה. דווקא בזמנים אלה בהם הרוקחים נמצאים יחד עם הרופאים והאחיות בחזית ההתמודדות עם מגפת הקורונה כתף אל כתף, מן הראוי שמקצוע הרוקחות יקבל את ההערכה המגיעה לו.
מטרת המאבק שלנו היא לשנות את פני המציאות, כך שאיגוד הרוקחים יהפוך לשחקן מרכזי כפי שהוא אמור להיות בין כלל הגורמים המשפיעים על מפת הרפואה הישראלית לטובת הציבור ונותני השירותים כאחד.
הכותב הוא מזכ"ל איגוד הרוקחים בהסתדרות הכללית החדשה