ח"כ מיקי לוי, יש עתיד. לפני החדשות, רשת 13, 25.1.22 / צילום: יח''צ
מאז הקמת הקואליציה, לפני למעלה משבעה חודשים, שורר בכנסת מצב חסר תקדים. האופוזיציה מחרימה הצבעות בוועדות הכנסת, וחלקן אף לא הוקמו, על רקע טענות לחלוקה לא הוגנת של יחסי הכוחות בהן. "הוויכוח המרכזי", הסביר יו"ר הכנסת מיקי לוי במהלך ראיון לרשת 13, "הוא האם יהיה (לקואליציה) יתרון של שניים בוועדת הכספים (או רק של ח"כ אחד)... בדקתי עם אנשים יודעי דבר… והיו כבר מקרים כאלה בעבר".
גם אנחנו החלטנו לבדוק. אמנם לוי לא אומר זאת במפורש, אבל מדבריו משתמע שמה שאירע כבר בעבר הוא מצב שבו קואליציה צרה מחזיקה ברוב של שני ח"כים בוועדת הכספים. לכן מיקדנו את הבדיקה שלנו במצב ששרר בקואליציות בנות 65 חברים ומטה (הקואליציה הנוכחית מונה כידוע 61). בנוסף, הבדיקה מתייחסת להרכב ועדת הכספים עם כינון הממשלה, ולא כוללת שינויים שאולי חלו במהלך הכנסות בהרכבי הקואליציה.
הממצאים מעלים שאין דוגמאות מהעבר שהולמות את דבריו של לוי. מלבד הכנסת הנוכחית היו עוד חמש כנסות - השנייה, התשיעית, העשירית, ה-13 וה-20 - שבהן הוקמה קואליציה בת 65 ח"כים או פחות. בכולן הרוב שממנו נהנתה הקואליציה בוועדת הכספים עמד על ח"כ אחד בלבד. יתרה מכך, בחלק מהמקרים, גם קואליציות רחבות יותר - זו של ממשלת ברק בכנסת ה-15, וזו של ממשלת אולמרט בכנסת ה-17 - הסתפקו ברוב של ח"כ אחד בוועדת הכספים. אגב, ברוב הכנסות הראשונות, הקואליציה אכן נהנתה מרוב גדול בוועדת הכספים, לרוב של 3 ח"כים, אך אז הקואליציות היו רחבות יותר - בדרך כלל בנות יותר מ-70 ח"כים - ומצב כזה לא חזר על עצמו מאז הכנסת החמישית.
אז תקדים למצב הנוכחי אין, אבל ניסיון ליצר תקדים כזה כבר היה. בכנסת העשירית, לאחר בחירות 1981, הקים מנחם בגין ממשלה צרה שנתמכה על ידי 61 ח"כים בלבד. הליכוד והמערך הגיעו אז להסכמות על כך שחלוקת הוועדות ביניהן תהיה שוויונית, אך נותרה מחלוקת אחת: בליכוד היו מעוניינים ברוב של שני ח"כים בוועדת הכספים בשל החשש שחבר המפד"ל בוועדה, אברהם מלמד, עשוי למרוד מעת לעת בממשלה. במערך סירבו ואיימו בהחרמת הוועדות.
בדיון במליאת הכנסת שבו אושר הרכב הוועדות התייחס למחלוקת ח"כ משה שחל מהעבודה וסיפר כך: "...באו אלי ואמרו: 'אנחנו רוצים יתרון של שניים (בוועדת הכספים)'. שאלנו: 'למה? הרי גם יתרון של אחד אינו מגיע לכם. כדי שיהיה לכם יתרון של אחד אתם זקוקים לוועדות בגודל של 60 חברים'. אמרו: 'איננו סומכים על אחד מחברי הקואליציה'... לא אנקוב בשמו, אם כי זה פורסם בעיתונות. …אמרתי: 'הרי זו בעיה שלכם. מה אתם רוצים מאיתנו?' האם אני צריך לפתור את הבעיות של הקואליציה? אם הקואליציה רעועה, אם היא אינה יכולה להתקיים, זו בעיה שלה, אין זו בעיה שלי". לבסוף, על פי דיווחים בעיתונות, בליכוד זנחו את הדרישה, לאחר מה שתואר כ"שיחת ריכוך" בין מנחם בגין למלמד, שהסירה את החששות להתנהלות עוינת שלו כלפי הקואליציה.
אגב, לב המחלוקת כיום הוא אכן הרכב ועדת הכספים, אך גם יחסי הכוחות שנוצרו בוועדות המרכזיות האחרות בכנסת (חוץ וביטחון, חוקה וכנסת) זכו לביקורת, ולא רק מצד האופוזיציה. במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו כי מאז הכנסת ה-17 יחסי הכוחות בוועדות הללו תמיד שיקפו נאמנה את יחסי הכוחות במליאה, בעוד את החלוקה הנוכחית הגדירו שם כ"לא הוגנת".
בשורה התחתונה: דבריו של לוי מטעים. אכן היו מקרים בהם לקואליציה היה רוב של שני ח"כים ויותר בוועדת הכספים, אך הדבר התרחש רק בקואליציות גדולות, שכמעט בכל המקרים מנו יותר מ-70 ח"כים. בכל הכנסות שבהן הקואליציה הייתה צרה, בדומה לקואליציה הנוכחית, ומנתה 65 ח"כים ומטה, הרוב בוועדת הכספים עמד על ח"כ אחד.
תחקיר: אוריה בר-מאיר