משרדי פייסבוק בשרונה / צילום: כדיה לוי
לאחר שורה של ביטולי מוצרים שפותחו במקור על ידי חברות ישראליות כמו אלגוריתם זיהוי הפנים של פייס.קום ומערכת איסוף נתוני הגלישה של אונאבו, מטא סוגרת השבוע את פעילות רשתות ה-WiFi אותה שיווקה במדינות מתפתחות. הפרויקט נוהל בין השאר גם מישראל, ומקורו במשפחת מוצרים שקודמו בחברה לאחר רכישה של חברה ישראלית שלישית בשם סנאפטו, שהיתה למעשה חלוצת הרכישות של הרשת החברתית בתל אביב.
אלא שאם המוצרים של פייס.קום ואונאבו זכו במשך שנים לביקורת על כרסום מעטה הפרטיות של המשתמש מטעמה של הרשת החברתית, הרי שהמוצרים המשווקים למדינות המתפתחות שפרסה מטא בשנים האחרונות עמדו עד לפני מספר חודשים תחת הקונצנזוס הציבורי.
כשמטא עוד נקראה פייסבוק, היא דאגה להציג את פעילות התשתיות שלה לעולם השלישי כמי שמסייעת לרשת את העולם באינטרנט על מנת לסגור פערי חיבוריות בין מדינות מתפתחות למפותחות, בין נשים לגברים, ליצור מקומות תעסוקה חדשים ולהשיב שעות לימוד שהלכו לאיבוד בתקופת הקורונה. אלא שפרנסיס האוגן, מנהלת המוצר מיחידת "מדיניות היושרה האזרחית" בחברה, שהדליפה את מסמכי פייסבוק הרגישים בחודש אוקטובר האחרון מתחה ביקורת נוקבת על הפרויקט והיא קושרת אותו ישירות לעימותים אלימים במדינות כמו מיאנמר ואתיופיה.
עיקר הביקורת שמתחו עובדים בפייסבוק על התנהלות החברה עוד טרם החשיפה, נגעה לעובדה שחטיבת ה-Connectivity, שבה ישב המוצר שנסגר, תרמה להפצת מוצרי פייסבוק בעולם ובקרב דוברים של אלפי שפות, אך החברה שמאחוריה לא דאגה לבצע ניטור מתאים של שיח אלים ומסיט, כפי שהדבר קורה ב-50 שפות פופולריות. מצד שני, מה שפעיל ביתר שאת בעולם כולו, ובפרט באותן מדינות מתפתחות, הוא אלגוריתם הפיד, המקדם שיח מקטב ומשסה על פני שיח מאחד וניטרלי.
יש לציין כי אקספרס WiFi נחשב דווקא לפרויקט אגנוסטי בין שלל הפרויקטים המיועדים למדינות העולם השלישי, כלומר הוא איננו מקדם באופן ישיר את אפליקציית פייסבוק אלא מאפשר למפעילות תקשורת להציע חיבור לאינטרנט באמצעות WiFi במקום דאטה.
במטא לא יפטרו אלא ישלבו את העובדים ביחידות אחרות
המוצר שנסגר, אקספרס WiFi, חיבר אזורים נחשלים לאינטרנט אלחוטי באמצעות שיתופי פעולה עם ספקיות אינטרנט, יצרניות ציוד ומשווקים מקומיים במימון מטא. הפרויקט אפשר לה לגייס חברות תקשורת מקומיות ובעלי עסקים כדי לבנות רשת של נקודות "חמות" ולאפשר לתושבים רצף של אזורי כיסוי רבים המפוזרים במרחב. בהודו, למשל, מנוי לשירות של כמה מאות מגה בייט לחודש עשוי לעלות סכום המקביל לחצי שקל בחודש, וחבילה ללא הגבלה עשויה להגיע ל-10 שקלים בחודש. בעבר נוהלה הפעילות כולה על ידי הישראלי גיא מרדכי.
בו בזמן, אין שינוי באופיו של המוצר השני בסל המוצרים למדינות מתפתחות: פייסבוק לייט, גרסה דלת נפח ותעבורה של אפליקציית האם שמסוגלת לעבוד גם על טלפונים ניידים פשוטים, דגמי סמארטפון ישנים על גבי טכנולוגיות דור שני.
לפי הערכה, למרות סגירת המוצר ובשל המחסור בעובדים איכותיים, במטא לא יפטרו אלא ישלבו את העובדים ביחידות אחרות. "הצוותים שלנו בתל אביב ימשיכו לפתוח מוצרים בתחום החיבור לרשת - נשתף על כך בחודשים הקרובים", נמסר מהחברה. על סגירת המוצר אומרים במטא כי: "יחד עם השותפים שלנו סייענו להרחיב את הגישה לאינטרנט עבור אנשים ביותר מ-30 מדינות. אנחנו מפסיקים עם הפרויקט הזה לטובת פיתוחם של אחרים - תוך המשך עבודה עם השותפים שלנו בענף הטלקום במטרה להביא לפתרונות טובים יותר בתחום החיבור לאינטרנט".
חיובי יתר בסך כולל של 3 מיליון דולר לחודש
השבוע זכה מוצר נוסף בקטגוריית הפתרונות של מטא למדינות נחשלות לביקורת. תחקיר הוול סטריט ג'ורנל חשף כי מטא חייבה בטעות משתמשי גרסה חינמית ודלה במיוחד של פייסבוק בפקיסטן, אינדונזיה והפיליפינים בדמי שימוש חודשיים. החיוב נבע מתקלה במסגרתה האפליקציה לא הציגה התראה בפני המשתמש כי הוא עובר משימוש חינמי המאפשר קריאה של טקסט בלבד, לשימוש בתשלום המאפשר גם צפייה בתמונות ובסרטונים.
לפי מסמכים פנימיים של פייסבוק שהגיעו לוול סטריט ג'ורנל - שלא במסגרת פרשת פרנסיס האוגן - חיובים אלה הצטברו בשנה שעברה למיליוני דולרים. על פי התחקיר, גילו משתמשים רבים את הדבר רק לאחר שהתרוקנו חשבונות הפרה-פייד שלהם בחברות הסלולריות ששיווקו להם את חבילות התקשורת במשותף עם פייסבוק. דובר מטעם מטא מסר לוול סטריט ג'ורנל כי הטעות - שתתוקן - הביאה לחיובי יתר בסך כולל של 3 מיליון דולר לחודש.