בניין קק''ל / צילום: איל יצהר
אחרי שעו"ד יהושע למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, ביקר בחריפות, על פני 235 עמודים, את הדרך שבה פעל ארגון קק"ל ברכישת אדמות מעבר לקו הירוק ומתח ביקורת על שני הדירקטורים שפעלו ללא סמכות - השבוע נחת על שולחנו של יו"ר דירקטוריון קק"ל, אברהם דובדבני, דוח חדש.
הדוח החדש הוא תמציתי, בן 20 עמודים, של השופט בדימוס רחמים כהן והוא מזכה מאשמה את המבוקרים של למברגר. אך עם זאת, הדוח שולח בפעם השלישית את הארגון להסדיר את נושא רכישת הקרקעות ביו"ש ולהפוך אותו לגלוי ושקוף.
עבודת הביקורת של השופט כהן ושל למברגר מתחילה ב-2017, כאשר בחודש ספטמבר באותה שנה נערכה ישיבה של ועדת ההנהלה של קק"ל. במהלך הישיבה התקבלה ההחלטה להקצות רבע מיליון שקל לרכישת קרקעות ונכסים, בנוסח הבא: "בהמשך לדיון שהתקיים, ועדת ההנהלה מחליטה על הקצאת תקציב בסך 250 מיליון שקל עבור הימנותא, חברת בת של קק"ל, לשם רכישה והשבחה של קרקעות ונכסים בנגב, בגליל, בירושלים ובפריפריה". כאשר "פריפריה" היא למעשה יהודה ושומרון.
החלטת הוועדה אושרה על ידי דירקטוריון קק"ל ובנובמבר באותה שנה מוקמת ועדת היגוי לרכישה של קרקעות ביהודה ושומרון. לראשות הוועדה ממונים שני דירקטורים, ארנן פלמן ונחי אייל, ומטרתה להשתמש בכספים שבהחלטה לצורך ביצוע.
במרץ 2019 פונה מבקר הפנים של קק"ל במכתב ליו"ר הדירקטוריון, דאז דני עטר ומזהיר כי בשל הרגישות יש לבחון משפטית את פעילות קק"ל ביו"ש. חודש לאחר מכן מתקבלת ההחלטה לעצור באופן זמני את רכישות הימנותא, שהוקמה לצורך ביצוע רכישות מעבר לקו הירוק עד לעריכת חוות דעת מטעמו של השופט בדימוס יוסף אלון. בספטמבר של אותה שנה מתקבלת חוות הדעת עם הבקשה להסדיר את תנאי עבודת הארגון מעבר לקו הירוק, והיא מתקבלת רשמית על ידי הנהלת קק"ל בפברואר 2021. אז נקבע בין היתר כי רכישת אדמות וקרקעות תתאפשר בשטחי C בלבד.
חוות הדעת של השופט אלון לא מניחה את דעתם של אנשי קק"ל ובנובמבר 2019 יוצאת לפועל בדיקה נוספת והפעם מטעם עו"ד יהושע למברגר כבודק חיצוני. בבדיקה זו, למברגר בדק את "ההתנהלות התאגידית בקק"ל ודרכי קבלת ההחלטות בהימנותא ירושלים". הדוח שמוגש באוגוסט 2020 מזעזע את קק"ל ויוצר אפקט מצנן על רכישותיה מעבר לקו הירוק באמצעות חברת הימנותא ירושלים. אך מעבר לכך, הדוח מאשים את נחי אייל, ארנן פלמן ומנכ"ל הימנותא ירושלים, אלכס חפץ, כי פעלו ללא סמכות וללא השקיפות הנדרשת: "התנהלו בניגוד עניינים מוסדי שהחריף 'נוכח החשאיות שבה פעלו'".
"היה ברור לכולם שמדובר ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון"
המבוקרים שלא קיבלו הזדמנות לטעון בפני למברגר לפני הוצאת הדוח פנו לקק"ל ודרשו בדיקה נוספת שהפעם תבחן גם את טענותיהם ותסיר את העננה המרחפת מעל פעילותם. בהמשך לכך, מונה בחודש ספטמבר האחרון לתפקיד הבודק השופט בדימוס רחמים כהן והדוח שהגיע לידי גלובס מנקה אמנם את השלושה מאשמה, אך שם שוב על השולחן את שאלת ההסדרה. יתרה מכך, דני עטר, יו"ר קק"ל הקודם, שבדוח למברגר הופיע כמי שלא היה ער לדברים, מסר בפני השופט כהן גרסה שונה לחלוטין.
דני עטר הסביר בראיון עמו בדצמבר 2021 כי פריפריה היא יו"ש. "להערכתו היה ברור לכולם שמדובר ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון וכי 'זה ייעשה בצורה מובלעת שאפשר לפרש איך שרוצים'. "הנה כי כן", כתב השופט כהן, "לכוונתו ולדעתו של יו"ר קק"ל דאז ההחלטה עסקה גם ברכישות באיו"ש".
בדוח למברגר מופיע גם שלמה דרעי סגן יו"ר קק"ל מטעם ש"ס שאמר "אני הבנתי, ולדעתי זה היה ברור לכולם, באופן חד משמעי, שירושלים והפריפריה הכוונה ליו"ש. כל השנים קק"ל פעלה ביו"ש". כך גם היועץ המשפטי של קק"ל שאמר "בישיבה היה ברור שההחלטה על רכישה בירושלים והפריפריה עוסקת גם בשטחי יו"ש. אכן אין לזה ביטוי בפרוטוקול אבל היה ברור שזה השטחים". למעשה רק חבר הנהלה אחד טען באותו הדוח שלא הבין כי מדובר ברכישות שמעבר לקו הירוק.
בהמשך, מציין השופט כהן בדוח, כי הובאו בפניו מסמכים שלא הובאו בפני למברגר שמטילים אור נוסף על עמימות הפרשה. בין היתר מציגים המבוקרים בפני השופט כהן מסמך של תושב חברון שפונה לעטר בטענה שהוא מעוניין למכור קרקעות בחברון, בית לחם וירושלים. עטר מפנה את הפנייה לאלכס חפץ שעונה לו, כי "מטפל מיידית". מסמכים אחרים מעידים על פעילות רציפה של קק"ל בשנים 1982, 1992, 2006, 2008 וכן הלאה. שש עסקאות שנעשו מאז 2017 באותם 250 מיליון שקל נידונו בוועדת מקרקעין שהורכבה מגורמי מקצוע ודיוניה נשמרו בסוד בטענה: "כדי להגן על שלומם של מוכרי הקרקעות והן על התורמים מפני התנכלויות", כך פוסק השופט כהן.
"המסקנה ברורה", כותב כהן, "מבחינת נושאי המשרה המסקנה היא שיש לרכוש קרקעות ביו"ש". והוא מוסיף כי הנוסח העמום של ההחלטה מנחה את אותם האנשים לבצע את הרכישות ב"צנעה". בנוסף, השופט כהן מבקר את עו"ד למברגר על כך שלא איפשר למבוקרים להשיב לטענות כלפיהם לפני פרסום הדוח: "השילוב של חריגה מהמנדט שניתן לעו"ד למברגר עם אי מתן זכות טיעון מחייבים את דחיית הממצאים האישיים כלפי בעלי התפקיד. זאת בלי לפגוע במסקנות ובהמלצות עו"ד למברגר לגבי התנהלות תאגידית של קק"ל".
"שמח שהשופט כהן אישרר את הפעילות שביצענו"
בעוד הדוח הקצרצר מזכה מאשמה את מי שביצעו את אותן עסקאות מעבר לקו הירוק ופוסק כי הן נעשו ברשות ובסמכות, חוזר השופט כהן על קביעתם של השופט אלון ועו"ד למברגר באשר לדיון הנדרש בקק"ל בנוגע למדיניות הרכישות ביו"ש. כמו כן, לדברי כהן יש לבחון את הנושא על ידי מוסדות הארגון, ולאשר את המדיניות החדשה בדירקטוריון. וכן לקביעת מנגנון דיווח לבכירים על העסקאות והיקפן גם אם נדרש הצורך בסודיות.
דיון כזה כמעט שנערך באפריל בשנה שעברה ונדחה ברגע האחרון על ידי יו"ר הארגון דובדבני בשל דרישת חברי דירקטוריון משמאל. מאז לא התקיים דיון, לא התקבלו החלטות ופעילות קק"ל ביו"ש עדיין לא הוסדרה כדין למרות שלימין בקק"ל יש את הרוב הנדרש להעברת החלטה מהסוג הזה. החשש בקרב חברי הדירקטוריון הוא מהתערבות בית המשפט בסוגיה באופן שיכבול את ידי הארגון מלרכוש את הקרקעות, שהוא מבצע כבר עשרות שנים, בין היתר, גם מעבר לקו הירוק.
בעקבות הדוח של השופט כהן, נחי אייל אמר לגלובס כי "אני גאה על הזכות שנפלה בחלקי להיות שותף דומיננטי במימוש יעדה המובהק של קק"ל שהוא גאולת קרקעות. אני שמח שהשופט כהן אישרר את הפעילות שביצענו ברשות ובסמכות תוך נאמנות לארגון ולערכיו כפי שמצופה מחברי הנהלה. זאת, בניגוד לנסיונות של גורמים מהשמאל הרדיקלי שניסו להבאיש את ריחנו בגין פעילות זו".