ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח לע''מ
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט טילים וכטב"מים באמצעות לייזר: בהתחלה באופן נסיוני ולאחר זמן באופן מבצעי. בתחילה בדרום ואז במקומות אחרים. בנט אמר את הדברים בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. בדבריו מאשר בנט את הפרסום בגלובס לפני חודש על כניסתה של המערכת הזו לשירות מבצעי בשנים הקרובות, אם כי מעט מקדים את לוח הזמנים שמתכננים בצה"ל. בראיון לגלובס אמר רח"ט תכנון במטכ"ל תא"ל אייל הראל כי הניסויים המבצעיים יחלו בקרוב וכי המערכת תחל לפעול רק בעוד שנתיים לפחות.
לדברי בנט, המערכת הזו תאפשר להקיף את ישראל בחומת לייזר שתגן עלינו מטילים, רקטות, כטב"מים ואיומים אחרים ולמעשה תיקח מהאויב את הקלף החזק ביותר שיש לו נגדנו. "המשוואה תתהפך - הם ישקיעו הרבה ואנחנו מעט. אם אפשר ליירט טיל או רקטה בפולס חשמל שעולה כמה דולרים, אנחנו בעצם מאיינים את טבעת האש שהקימה איראן על הגבולות שלנו". הוא הוסיף כי ישראל תשתף את המערכת עם מדינות שכנות: "הדור החדש הזה של הגנה אווירית ישראלית יוכל גם לשמש את ידידותינו במרחב, שגם הן חשופות לאיומים קשים מאיראן ושלוחיה".
על איראן הרחיב ואמר כי ישראל מקווה שהשיחות שלה עם מדינות אירופה וארה"ב יגמרו בלי הסכם, "אבל גם עם הסכם, ההערכה שלנו היא שהאיראנים ימשיכו להיות איראנים. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו: בזמן שאנשי משרד החוץ האיראני יושבים בווינה עם המעצמות, משמרות המהפכה מתנהגים כמו הבריון השכונתי ותוקפים באמירויות ובמקומות אחרים. זו ההגדרה של משא ומתן תחת אש. אם ייחתם הסכם, ויחודש זרם הדולרים, סביר שהאגרסיביות שלהם רק תלך ותתעצם. אנחנו בישראל מוכנים. נמשיך לעמוד מולם בכל דרך. שום הסכם לא יקשור את ידנו מלפעול למען הגנתנו".
בנט הגדיר את המצב כעת מול איראן כמערכה להחלשתה: "המערכה הזאת מתנהלת בכל הממדים: גרעין, כלכלה, סייבר, פעולות גלויות וחשאיות, לבד ובשיתוף פעולה עם אחרים. העיקרון הבסיסי נשאר בעינו - הטיל אולי משוגר מביירות, או מעזה, אבל הכתובת היא טהראן. ככל שטהראן חלשה יותר, שלוחותיה חלשות יותר. ככל שראש התמנון רעב, זרועותיו מצומקות יותר".
"המשק הישראלי צריך עוד תחרות ופחות בירוקרטיה"
הוא ציין כי ארצות הברית הייתה ותישאר "חברתנו הטובה ביותר" והוסיף מייד "אבל לוושינגטון יש מערך אינטרסים משל עצמה, שצריך להודות בכנות, לא תמיד חופף את זה שלנו. העניין שלה באזור הולך ופוחת, עיניה כרגע מתמקדות בגבול רוסיה-אוקראינה והיא מצויה בקונפליקט אסטרטגי מול סין".
בענייני פנים אמר "כשהקמנו את הממשלה הזאת, לפני קצת יותר משבעה חודשים, תחושת הבטן הייתה שצריך לעצור את הדימום ולהציל את ישראל מעצמה, היא זאת שהנחתה אותנו. מאז, עשינו כמה צעדים משמעותיים כדי לייצב את הספינה. העברנו תקציב, ניערנו את האבק מעל פעילות משרדי הממשלה אחרי שיתוק והזנחה ארוכים". הוא שב והבהיר כי את המאבק בקורונה יש לנהל ללא סגרים, שכן שיתוקה של הכלכלה הישראלית הוא לא אפשרות קיימת.
לצד זה אמר בנט כי המדינה מקדישה תקציב גדול במיוחד להתעצמות ובניין הכוח הצבאי שלדבריו חשוב במיוחד לכלכלה יציבה: "מדינת ישראל צריכה כלכלה חזקה מאוד. התל"ג צריך להגיע לטריליון דולר, ההייטק צריך להיות לא 12% מסך התמ"ג, אלא כפול מכך. המשק צריך להישאר פתוח ומתפקד, גם בעשור פנדמי כמו זה שאנחנו חיים בו. הדמוקרטיה צריכה להיות יציבה והחברה - איתנה, עם ערבות הדדית. רמת החיים צריכה לעלות והמחירים - לרדת. מדינה עשירה ומשגשגת יכולה להקדיש חלק ניכר מהכנסותיה לבניין כח והתעצמות. לא לבירוקרטיה צבאית, אלא לבניית יכולות שפותחות פער עצום בין ישראל לבין השאר. ככל שנהיה חזקים יותר - נרתיע יותר. כך יקטן הסיכוי שנצטרך לעשות שימוש בעוצמה שלנו".
עוד אמר כי בימים אלה מניחה הממשלה תשתית לקפיצת מדרגה כלכלית נוספת עם הסרת רגולציות ועידוד תחרות, והכנסת החרדים לשוק העבודה - "מה שלא היה האומץ לאף ממשלה לעשות מזה 20 שנה". הוא הקדיש משפט נוסף ליוקר המחיה: "המשק הישראלי צריך עוד תחרות ופחות בירוקרטיה. המחירים הגבוהים בארץ הם לא גזירת גורל".