גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבנה החדש של האסדרה הפיננסית מחייב את שילובה של רשות התחרות

הרגולציה שהתאימה במידת מה לעולמות הפיננסים של המאה הקודמת, אינה מתאימה למציאות של היום. הצורך כעת בשינוי מבנה הרגולציה הפיננסי הוא חיוני ● חייבים להגן יותר על הצרכן

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר
עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר

בימים אלה מקבלת הוועדה הציבורית לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית הערות מהציבור. ייתכן שהציבור אינו מודע לקיומה של הוועדה, אבל את המשמעויות שלה, ואת הסיבות להקמתה - כל צרכן מרגיש בכיס.

בישראל קיימים שלושה רגולטורים שונים ומובהקים שפועלים בשוק הפיננסי: הפיקוח על הבנקים, הממונה על הביטוח ורשות ניירות-ערך. הביזור הרגולטורי הזה מצביע הן על חשיבות הפיקוח הרגולטורי על משק ההון והכספים; והן על כפילויות וחוסר הבהירות והקוהרנטיות שבאסדרה הפיננסית, שעה שהפיקוח נעשה לעיתים בחפיפה בין הרגולטורים; ולעיתים בקיומו של "שטח מת". הרגולציה שהתאימה במידת-מה לעולמות הפיננסים של המאה הקודמת, אינה מתאימה למציאות של היום. וכך, לצד המומחיות היחסית שכל רגולטור מפתח בתחום עיסוקו; קיימת בעיה ב"תפיסת הפעלת הכוח" הרגולטורית, ובקוהרנטיות הפיקוחית הנדרשת.

הבעיות אף מחריפות כשמשק ההון והכספים מתפתח לכיוונים טכנולוגיים חדשניים (פינטק ואינשורטק למיניהם), שאיש אינו יודע לצפות אותם מראש - ולכן לא ברור מיהו "המפקח" שאמור לקדם אותם ולאסדר אותם לטובת "הגנת הצרכן". פעמים רבות חוסר היכולת לתכלל את הרגולציה הפיננסית, גורם לאותם המקרים של כפילות והכבדה רגולטורית שחונקים את השחקנים החדשים או לחילופין לחוסר אסדרה כללי. על רקע זה, לא פלא שהטכנולוגיות החדשניות מקורן אמנם במפתחים ישראלים, אך הפעילות המעודדת תחרות של אותם יישומים - מתרחשת דווקא בשווקים זרים.

מכאן, שהצורך בשינוי מבנה הרגולציה הפיננסי הוא חיוני, והוא מחייב הן את הצורך בהמשך השמירה על המומחיות שנצבר משך שנים בידי כל רגולטור ענפי; הן את היכולת לתכלל את הרגולציה, כך שלא ייווצר ארביטראז' רגולטורי; והן את הגמישות המקסימלית לצורך ההתמודדות עם פיתוחים טכנולוגיים. כל זאת יכול להיות מושג באמצעות הקמתה של וועדה מתאמת חדשה בין הרגולטורים הפיננסים, אשר תשמש "שולחן עגול" של העברות-מידע והצגות עמדה, תוך תיאום מתמשך של צרכי האסדרה של עולמות הפיננסים.

אולם אותו "שולחן עגול" אינו יכול להיות שלם ללא נוכחותה של רשות התחרות מסביבו.

תכלית הרגולציה, כל רגולציה אבל בפרט הרגולציה הפיננסית בישראל - היא "הגנת הצרכן". יסוד זה בא לידי ביטוי בשני מובנים: יציבות מבנית, הדואגת לשמור על כספי הצרכן בעיתות משבר; ותחרות שמאפשרת למשקים להתפתח ולהתקדם, באמצעות חדשנות טכנולוגית שבעקבותיה מגיע כניסתם של מתחרים חדשים לשוק, וסיומה בהוזלת יוקר המחייה. האיזון המתאים אפוא בהתנגשות שבין שיקולי יציבות לבין שיקולי תחרות הוא האתגר האמיתי של הרגולציה הפיננסית. אין ספק גם שהאיזון בישראל לא היה מוצלח, שעה שהוא היה מוטה לטובת היציבות, ולרעת התחרות.

קיומו של "שבי רגולטורי" מסביר את הקושי בקידום התחרות בידי הרגולטורים עצמם. אף ההיסטוריה מוכיחה שהאיזון הנדרש לא בוצע מעולם בהצלחה בידי הרגולטורים הפיננסים בעצמם. פעם אחר פעם, מאז ימי ועדת ברודט (1995) ועד ימי ועדת שטרום (2017) נדרשו ועדות אד-הוק חיצוניות כדי לצמצם את הריכוזיות בשווקים פיננסיים ולהגביר בהם את התחרות. ועדות אד-הוק, מעבר לכך שהן עצמן ההוכחה לכשל המתמשך של קידום התחרות, הרי שעל-אף הישגיהן וחשיבותן הן אינן יעילות, ונדרשת אפוא ועדת קבע.

הבחינה שמתקיימת כיום ביחס למבנה הרגולציה הפיננסית היא הזדמנות שאסור להחמיץ לא רק ביחס לאסדרה מבנית חדשה באמצעות הקמתה של ועדה מתאמת בין הרגולטורים הפיננסיים, אלא גם בשילובה של רשות התחרות - כגורם המקצועי האמון על קידום התחרות במשק - במסגרת אותה ועדה.

ועדה משולבת שכזו תשמר את יתרונות המומחיות של כל רגולטור בשוק שעליו הוא אמון, יחד עם תיאום-פעולה וזרימת מידע אופטימלית בין הרגולטורים, תוך קוהרנטיות פיקוחית וגמישות מותאמת-מציאות, וכל זאת תוך ששיקולי תחרות יקבלו את משקלם החשוב שישלימו את הערך העליון - הגנת הצרכן.

הכותב הוא ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון

עוד כתבות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים