אהרון ברק / צילום: שלומי יוסף
המהפכה החוקתית, בה בית המשפט העליון הכריז על קיומה של חוקה, ולקח לעצמו את הסמכות לפסול חוקים לאורה, התרחשה בשנת 1995. לפני המהפכה ובמהלכה הייתה מחלוקת עקרונית לגבי השפעתה על אמון הציבור בבית המשפט. נשיא בית המשפט בדימוס, אהרן ברק, טען שהמהפכה החוקתית לא תפגע באמון הציבור בבית המשפט.
● סקר גלובס: 46% לא מאמינים לפרקליטות, לבתי המשפט ולמשטרה
לעומתו, קודמו בתפקיד, משה לנדוי, טען כי קבלת החלטות בקשר למחלוקות פוליטיות וערכיות, ופסילת חוקים של הכנסת, תוביל לפגיעה קשה באמון הציבור בבית המשפט. לדבריו: "בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי. לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות. והדבר הזה מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט", סיפר השופט המנוח. "מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים. ומסוכן לבית המשפט מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו - האמון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות. היום אני באמת חרד לעתיד הנכון של מערכת המשפט, כי היא מובלת בדרך שחייבת להביא במוקדם או במאוחר לירידת המעמד הציבורי של בית המשפט".
במחקר חדש שערכתי יחד עם עו"ד אהרן גרבר, אשר הוצג בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, החלטנו לבחון באמצעים אמפיריים מי צדק - ברק או לנדוי? עד היום לא ניתן היה לענות על השאלה הזו, מכיוון שהנתונים המוקדמים ביותר שנמדדו באופן רציף, על אמון הציבור בבית המשפט, הם משנת 2003 - הרבה אחרי המהפכה החוקתית. במחקר שלנו השתמשנו בבסיס נתונים ייחודי, שלא היה ידוע לחוקרים בתחום. בסיס נתונים זה כולל נתונים על אמון הציבור בבית המשפט בשנים 1991-2018, בישראל ובמדינות רבות אחרות.
באמצעות בסיס נתונים זה אנו מראים לראשונה שהמהפכה החוקתית הייתה קשורה לירידה דרמטית באמון הציבור בבית המשפט. שיעור התושבים בישראל בעלי אמון רב בבית המשפט ירד בכ-30% בעקבות המהפכה החוקתית. בהשוואה עולמית, בישראל נרשמה ירידה אדירה באמון הציבור בבתי המשפט. אף בית משפט בעולם לא ראה ירידה כה דרמטית באמון בו בתקופה זו.
האם אמון הציבור בבית המשפט השתנה?
הממצא במחקר שלנו מתאים לתחזית של לנדוי, ועומד בסתירה לתחזית של ברק. הממצא גם סותר טענות שהועלו עד לאחרונה, כי אמון הציבור בבית המשפט הינו יציב. לדוגמא, בפברואר 2020 אמרה מרים נאור: "נוצרה מעין אקסיומה שלפיה אמון הציבור במערכת בתי המשפט נמצא בירידה, כשלעצמי אני מרשה לעצמי לפקפק בנכונות הטענה".
מדובר בירידה בכל מוסדות המדינה?
טענה אחרת שהועלתה לאחרונה היא שאמנם יש ירידה באמון הציבור בבית המשפט, אך מדובר בירידה גורפת של אמון הציבור בכל מוסדות המדינה. לדוגמא, ברעיון שנתן מני מזוז במכון הישראלי לדמוקרטיה באוקטובר 2021, הוא אמר: "אני מתקשה לראות כאן את בית משפט במנותק משאר רשויות השלטון". בסיס הנתונים שלנו כולל גם נתונים על אמון הציבור במוסדות נוספים בישראל, כגון הכנסת. באמצעות נתונים אלה אנו מראים שאמון הציבור בבית המשפט ירד בצורה דרמטית בעקבות המהפכה החוקתית, גם בנטרול מגמות כלליות באמון במוסדות בישראל.
שינויים גורפים המתרחשים בכל העולם?
הסבר נוסף שניתן לירידת האמון בבית המשפט הוא שמדובר במגמה עולמית. בינואר אשתקד טענה הרשות השופטת שמדובר במגמה כלל עולמית, לפיה אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים נשחק, מצב שלא פסח גם על מדינת ישראל. בסיס הנתונים שלנו כולל נתונים על אמון הציבור בבית המשפט ב-40 מדינות. אנו מראים שאמון הציבור בבית המשפט בישראל ירד בצורה דרמטית בעקבות המהפכה החוקתית, גם בנטרול מגמות עולמיות באמון בבתי משפט.
האם השינויים הדמוגרפיים השפיעו?
עוד הסבר שהוצע לירידת האמון בבית המשפט הוא שינויים דמוגרפיים שחלו בישראל, ובפרט הגידול של קבוצות אוכלוסייה בעלות אמון נמוך יותר בבית המשפט, כגון חרדים וערבים. בסיס הנתונים שלנו כולל גם מאפיינים דמוגרפיים של נסקרים. אנו הראנו שאמון הציבור בבית המשפט בישראל ירד בצורה דרמטית בעקבות המהפכה החוקתית, גם בנטרול שינויים דמוגרפיים שחלו בישראל. בנוסף, אנו מראים גם שהמהפכה החוקתית הובילה לכך שבית המשפט הפך לגורם שנוי במחלוקת פוליטית בין בוחרי הימין והשמאל, אך שגם בקרב בוחרי השמאל ירידת האמון בבית המשפט הייתה דרמטית בהשוואה עולמית.
מה ההשפעה של הרשתות החברתיות?
יש הגורסים שהירידה באמון בבית המשפט נגרמה בגלל השיח ברשתות החברתיות. אנו מראים במחקר שרוב הירידה באמון בבית המשפט התרחשה עד שנת 2008, דהיינו טרם כניסתן המשמעותית של הרשתות החברתיות לישראל. בנוסף, אנו מראים באמצעות הנתונים כי אין קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבין אמון בבית המשפט.
על מנת להתמודד עם משבר האמון בבית המשפט, השלב הראשון הוא להכיר בו. אם, כפי שהמחקר שלנו מראה, לנדוי צדק בתחזיותיו, והמהפכה החוקתית אכן גרמה לירידת האמון בבית המשפט, ייתכן שבדבריו טמון גם הפתרון למשבר האמון.
הכותב הוא פרופ' בפקולטה למשפטים באוני' העברית המתמחה במשפט וכלכלה