גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית"ר כמשל: למה הבקרה התקציבית לא מצליחה למנוע את קריסת הקבוצות?

איך קורה שקבוצה בכדורגל הישראלי מעבירה תקציב בבקרה ובכל זאת לא סוגרת עונה? ● חלק מהסיבות: קריסת הבעלים, קושי להעמיד בטוחות על נכסים ופערים בין צפי ההכנסה לזו שבפועל ● מבקר המדינה הורה לבחון את הנושא, אבל פיקוח הדוק רק ימנע הגעת משקיעים

גאידמק, זאבי, חוגג, טביב, פניג'ל, בן גור / צילום: שלומי יוסף, פולי בלום, יונתן בלום, תמר מצפי, אסף שקד-וואלה, עינת לברון
גאידמק, זאבי, חוגג, טביב, פניג'ל, בן גור / צילום: שלומי יוסף, פולי בלום, יונתן בלום, תמר מצפי, אסף שקד-וואלה, עינת לברון

בתחילת השבוע הודיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שבמסגרת ביצוע ביקורת בהתאחדות לכדורגל תיבחן גם פעילותה הפיננסית של הרשות לבקרה תקציבית. למה עכשיו? קשה להאמין כי העניין מנותק מההקשר של האירועים האחרונים סביב בית"ר ירושלים - סאגת החובות של בית"ר וההסתבכות של משה חוגג מעלים שוב את שאלת הפיקוח הפיננסי על קבוצות כדורגל בישראל.

לבקרה אין יכולת למנוע קריסה

בישראל הוקמה הבקרה התקציבית ב-1991 כדי להגדיל את הפיקוח על מועדוני הכדורגל ולמנוע מצב של הגעה לחדלות פירעון. הצעד היה אז טבעי, עם תחילת עידן הבעלות הפרטית והמעבר של קבוצות מבעלות של עיריות ורשויות מקומיות לאנשי עסקים. הפיקוח אמנם עזר -קבוצות נדרשו "לנקות שולחן" בכל שנה מחדש ונרשמו פחות אירועים שבהם שכר לא שולם - אבל לאורך השנים התברר כי אין לבקרה יכולת אמיתית למנוע ממועדון כדורגל לקרוס.

הסיבה פשוטה: איש עסקים שמחזיק בקבוצת כדורגל עושה זאת במקביל לעסקיו האחרים - כאשר אלו קורסים, קווי האשראי נסגרים וקורסת גם קבוצת הכדורגל. יותר מזה, לפעמים קבוצת הכדורגל, שהיא הנספח הפחות חשוב, ננטשת בשלב הראשון. במקרה הטוב יכולה הבקרה התקציבית לנסות ולסחוט את הבטוחות שהעמיד הבעלים עד תום העונה. עוד כמה חודשים של הנשמה מלאכותית, וזהו.

ובכל זאת, מדוע קבוצה כמו בית"ר, לא מסוגלת לגמור עונה למרות שהיא "עברה בבקרה" בתחילת השנה? הבקרה התקציבית הרי אישרה את תקציב המועדון ודאגה שההוצאות, כולל שכר השחקנים והמאמנים, מגובות בבטוחות אישיות של הבעלים.

לאורך השנים ראינו כי "העברת הקבוצה בבקרה" היא לא מדע מדויק. גורם בכדורגל הישראלי שמכיר מקרוב את המנגנון של פעילות הבקרה התקציבית, אמר לגלובס שזה בסופו של דבר "משחק של ניהול סיכונים". למה הוא מתכוון? קודם כל, לאורך השנים שבהן פעלה הבקרה לא כל הבעלים נדרשו באמת להביא בטוחות אישיות על תקציב הקבוצה. "יש בעלים שנמצאים כבר הרבה שנים במועדון והם הוכיחו שתמיד כשהיה צריך להזרים כסף לקבוצה הם הזרימו. מהם כבר לא דורשים ערבויות אישיות על התקציב", אומר אותו גורם.

השיטה הזאת היא בסדר כל עוד לבעלים שמסומנים כלא-בעיתיים אין בעיות. אין לה כמובן מענה למצבים שבהם דברים משתבשים. כך למשל, בעלים שמחזיק באחת מקבוצות ליגת העל כבר למעלה משני עשורים נשאל בעבר מה יקרה אם חס וחלילה הוא יילך לעולמו באמצע העונה, מי יערוב לכסף של השחקנים. מה הוא ענה? "לא יודע, אני מקווה שהבת שלי".

משחק ניהול סיכונים שגורר בעיות

העניין השני הוא שלאורך השנים התברר כי העסקים של בעלי הקבוצות הם לא חד-גוניים, ולא תמיד הבקרה יודעת איך להעמיד בטוחות על נכסים שונים. הסיפור המוכר ביותר הוא כמובן זה של אמיר כבירי והפועל ת"א. כבירי העמיד בטוחות אישיות באמצעות חפצי אמנות - אוסף פסלים - שמאוחר יותר התברר כי לא ניתן לממשו. האוסף נותר בידי כבירי, והקבוצה פשטה רגל. גם מה שקורה עכשיו עם הבעלים של בית"ר לא מספיק ברור - לפי דיווחים שונים חוגג העמיד בטוחות באמצעות ארנק דיגיטלי ששימש להחזקת כסף וירטואלי. לפי אותם דיווחים, לבקרה יש קושי טכני לממש בטוחות אלו.

העניין השלישי שמקשה על העסק הוא אותו משחק ניהול סיכונים - כאשר קבוצת יוצאת לדרך בתחילת העונה, התקציב נבנה על פי צפי הכנסות. הקבוצה יושבת בבקרה ומתחילה להציג את ההכנסות הצפויות שלה - הכנסות ממכירת כרטיסים, זכויות שידור, ספונסרים, מכירת שחקנים, משחקים באירופה וכו’. כל סעיף הכנסה פוטנציאלי נבחן ומאושר בסופו של דבר על ידי הבקרה.

הבעלים נדרש להביא "מהבית" את הסכום שבין סך ההכנסות לבין התקציב שאותו הוא מעוניין להעמיד. כלומר, אם סך ההכנסות שאושרו הוא 30 מיליון שקל, וסך ההתחייבויות (התקציב) של המועדון לעונה הוא 40 מיליון שקל, הרי שהבעלים צריך להתחייב על 10 מיליון שקל נוספים. איך הוא מביא את הכסף? חלק קטן בצ’קים שהבקרה יכולה לפדות, חלק בבטוחות אישיות לנכסים שבבעלותו. בכל פעם שמגיעים לנקודה שבה נוצר חוסר בתזרים הבעלים מזרים כסף מכיסו.

ככה יוצאים לדרך בתחילת העונה. אלא שניהול הסיכונים גורר בעיות - פתאום מתברר שהקבוצה לא מצליחה לנצח, הקהל לא מגיע, או שהיא נענשה במשחק רדיוס או שניים - ובום, ההכנסות ממכירת כרטיסים שתוכננו על 15 מיליון שקל ירדו ל-8 מיליון שקל בלבד. כך נוצר בור של 7 מיליון שקל לא מתוכנן. מי אמור להביא אותו? הבעלים כמובן. כך מתחילה מערבולת, שבסוף מטביעה את כולם.

 

לפעמים הפתרונות שמאושרים בבקרה הם גרועים עוד יותר - קבלת הלוואות על בסיס הכנסות עתידיות מזכויות שידור או ממכירת כרטיסים. אז הקבוצה מונשמת מלאכותית עוד קצת, רק כדי לגלות שגם העתיד שלה נצבע שחור. בעונה שלאחר מכן כבר אין גם את אותם מקורות הכנסה, שכאמור נזרקו למערכה להצלת הקבוצה בצורת הלוואה.

המקומיים קורסים, הזרים בורחים

האם הפיקוח צריך להיות הדוק יותר? לא בטוח. ההתאחדות לכדורגל התאהבה במנגנוני הפיקוח ההדוקים, אבל עם הזמן הם גורמים לכך שאנשי עסקים בורחים מהכדורגל. הרבה בעלים זרים הוחמצו כאן בשנים האחרונות. נכון, טיבם לא ידוע, אבל כבר ראינו את קריסתם של הבעלים המקומיים "הלגיטימיים" שהובילו בסוף קבוצות גדולות לתהום (חוגג, כבירי) או את אלו שעשו זאת תחת עננה משפטית (טביב).

במגזר הפרטי הרי כל אחד יכול לקנות סופרמרקט או חברת הייטק, והאכיפה על ענייני שכר מתנהלת בבתי הדין לעבודה. בכדורגל זה שונה משום מה. המנגנון של הבקרה התקציבית פועל מתוקף העובדה שקבוצות כדורגל הן גוף דו-מהותי. כלומר, שגם אם מועדון כדורגל הוא חברה בע"מ הרי שהוא שייך גם לציבור, ולכן חלות עליו נורמות ציבוריות.

ההסתכלות הזאת היא קצת נחלת העבר וקשורה לכך שהקבוצות נהנות מכספי ציבור. אבל המקרה הזה כבר לא לגמרי נכון. קבוצות הן אולי ציבוריות ברמה ההיסטורית, אבל הן מוחזקות על ידי בעלים פרטיים. הם אלו שמכניסים כסף. לאורך השנים פחות כסף מגיע "מהציבור", כלומר מתמיכה של עיריות או רשויות מקומיות. גם עבור השימוש באצטדיון הכדורגל העירוני משלמות הקבוצות, כלומר הבעלים, דמי שימוש לעיריות.

בסופו של דבר, מתברר כי הפיקוח לא יכול לטפל בבעית נזילות שמתרחשת אצל בעלים. היא יכולה, במקרה הטוב, להבטיח שהקבוצה תיזחל על גחונה עד סוף העונה.

עוד כתבות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר