יאיר לפיד ואיילת שקד / צילום: שלומי יוסף
עוד לפני הראיון של ראש הממשלה נפתלי בנט ב"אינטימי" עם רפי רשף, עמד בכיר לשעבר במערכת הפוליטית על ההבדל שבין מנהיג למנהל. מנהיגים נבחרו כדי להוביל סדר יום ולקדם אג’נדה, מנהלים ממונים במקומות עבודתם כדי לטפל במציאות קיימת. בנט אמנם נושא בתואר ראש ממשלה אך אינו מתפקד כמנהיג.
באותו ראיון עם רפי רשף, בנט ניסה להצטייר באורח מוזר כמנהל טוב ובעיקר כאנושי. השורה התחתונה הייתה - "הוא בסך הכל בנט". אבא, לוחם וחובב שנ"צ שמנסה לעשות הכי טוב בתפקיד אליו נקלע. אבל האפקט היה על סטרואידים - במקום לנטרל מנגנוני הגנה אצל הצופה הממוצע, הראיון עורר שאלה אחרת: "רק את זה אנחנו מקבלים כראש ממשלה"?
כשהיה שר חינוך נהג בנט לומר בראיונות שהוא עם "יד על ההגה" ו"מנווט את הספינה". בחלוף שבעה חודשים מכניסתו ללשכת ראש הממשלה וראיון בלתי מעונב אחד, נראה שהצטמצם כוחו באופן משמעותי. הוא אכן קברניט הספינה בתואר, אבל את ההחלטות מקבלים הנווט יאיר לפיד, הנתב על הקרקע מנסור עבאס, וגם ימאים אחרים כמו איילת שקד, אביגדור ליברמן וזאב אלקין.
עבאס דרש מנתניהו, ויקבל מהשותפים החדשים
מאחורי הקלעים מושתקת בשבועות האחרונים חזית סוערת בין שקד ואלקין לבין לפיד, מאיר כהן ומנסור עבאס בסוגיית הבדואים בנגב. כפי שחשפנו בתחילת השבוע, עבאס דרש להוציא את פרק האכיפה מתוך תוכנית החומש לחברה הבדואית. הפרק מסדיר את פעילות יחידת יואב והשמירה על אדמות המדינה בנגב מפני מגמת השתלטות של התושבים הבדואים במקום. שקד התערבה, הפרק נוסח מחדש ובזמן כתיבת שורות אלו נערך משא ומתן על האופן שבו הפרק יופיע בתוכנית שאמורה להגיע לממשלה בשבוע הבא. בחזית אחרת הם נאבקים על מנגנון הקמת שלושת היישובים החדשים לדרישת עבאס בנגב.
בממשלה הקודמת של נתניהו וגנץ, השר לשעבר עמיר פרץ הביא לשולחן הממשלה תוכנית להקמת שלושה יישובים למגזר הבדואי בנגב. נתניהו תמך אבל אז נתקל בהתנגדות של שניים משריו: דודי אמסלם וצחי הנגבי. נתניהו הבטיח לעמיר פרץ שיפתור את הבעיה, אבל לא חזר אליו.
המשך הסיפור ידוע: עבאס מצא שותפים אחרים וכעת יוכל לקבל את אותם יישובים דווקא מלפיד, כשאף אחד מימין לא מציב את המשוואה: יישובים ביהודה ושומרון בתמורה ליישובים בנגב.
לפיד כבר חושב על בחירות
לפיד, כך אומרים בממשלה, כבר לא בתפקיד הגננת הרחמנית על המגרש הפוליטי. הוא תפס צד ומכוון פני בחירות: בניגוד לבנט, הוא בוחר להנהיג בימים אלו את מפלגות המרכז-שמאל לשביעות רצונן. תחילה בנושא הבדואים, דרך הגשת הערר נגד חוק האזרחות של האופוזיציה בניגוד לתחינותיה של שקד, וכלה בווטו שהציב נגד בנט וגנץ על הקמת היישוב אביתר בשומרון למרות שמדובר באדמות מדינה. הוא לא התפטר במוצהר מתפקיד הגננת, אבל שינה כיוון ללא הודעה מוקדמת על סמך השינויים בקואליציה.
לפיד רואה שעבאס לא מרוצה וספק עוד כמה זמן ייקח חלק במבנה הקואליציוני הנוכחי. הוא רואה את איילת שקד במשקל הנגד מימין לתוכניות השונות בממשלה ואת המסרים לפיהם לא בטוח שהיא תהיה האצבע ה-61 בממשלתו. הוא גם שומע את בנט מתחייב להעביר לו את ראשות הממשלה בנעלם אחד משמעותי: מה יעשו חברי מפלגתו. לאור כל אלו, לפיד משנה כיוון: הוא מבין שאין לו ממשלה ומתארגן על מיצובו כמנהיג המרכז-שמאל לקראת בחירות שיגיעו, במוקדם או במאוחר.
ביום ראשון, בישיבת הממשלה, יעלה להצבעה שוב חוק האזרחות, אבל שם ההצגה כבר צפויה מראש. גם באגף השמאל של הממשלה, במרצ ובמפלגת העבודה, יודעים לצפות את הלך הדברים: חוקי שקד ורוטמן יקבלו אישור ויעברו במליאה, האחד בקריאה ראשונה והשני בטרומית. מפלגות השמאל יחרימו במחאה הצבעה או שתיים ויתקדמו למשבר הבא. הממשלה לא תיפול ושקד תוכל להראות לבג"ץ שהיא מתקדמת בחקיקה ולהוריד מהגב את הדרישה לאשר בקשות אזרחות מפלסטינים המתגוררים בישראל. עד לקריאה שנייה ושלישית: אלוהים גדול.
שקד מתנהלת בין שני מחנות: מצד אחד היא פועלת לממש אג’נדה ימנית במחיר התנגשות יומיומית עם חבריה לממשלה, אבל מצד שני היא לא תפיל את הממשלה על ראשו של שותפה נפתלי בנט. עוד שנה, סמוך להעברת התקציב והמקל ללפיד, היא תעשה חושבים. למרות הכרזות החרם עליה מהשבוע האחרון, היא, כמו זאב אלקין, דמות קריטית לכל מי שירצה להקים ממשלה עוד בכנסת הזו, במצב שבו נתניהו אכן עוזב את הזירה הפוליטית.
מעבירים סמכויות מהכנסת לפקידים
היעדר יכולת להגיע להסכמות ולקבוע מדיניות, החליט ח"כ ולדימיר בליאק, בגיבוי הקואליציה, לקדם הצעת חוק שמטרתה להעביר את מנגנון אישור הטבות המס לעמותות, מידי ועדת כספים אל אנשי רשות המיסים. ההצעה עברה השבוע את השלב הראשון בקריאה טרומית.
תחילה, צריך להסביר: כדי לתמרץ תורמים, מעניקה המדינה הטבת מס עבור תרומות. מי שתרם למוסד ציבורי 190 שקלים או יותר יכול לקבל זיכוי מס בשיעור 35%, רק אם המוסד קיבל אישור מיוחד לפי סעיף 46. סעיף 46 קובע את מנגנון ההטבה רק לעמותות שקיבלו אישור משר האוצר ולאחר אישור ועדת הכספים.
בשנים האחרונות הוצאו מהמנגנון עמותות בהתאם לשיקול הדעת של חברי הוועדה. אך בקואליציה הזו, כשהנושא עלה להצבעה, הוא גרר משבר מהותי סביב ההטבות במס לארגון הימין ‘עד כאן’, ואי אישור ההטבות לעמותות שמקדמות אג’נדה אנטי-ישראלית. וכך נולדה הצעת החוק שאמורה לנטרל את המוקש הבא ולהפקיע מידי יו"ר הוועדה את הסמכות שנותן לו החוק הקיים. הסמכות תועבר לעובדי משרד שלא נבחרו על ידי הציבור, והם אלו שיחליטו איזה עמותה תואשר.
חריג אחד יהיה בהצבעה והוא יו"ר הכנסת, מיקי לוי. במהלך הדיון בהצעת החוק במליאה, ביום רביעי השבוע, זעם לוי כשנודע לו על קיומו של החוק. מי שהיו לידו במליאה מעידים על צרחות ממש של מי שהיה חבר בוועדת כספים ומבין את משמעות הפגיעה בסמכות הכנסת. לוי הודיע שיעשה כל שביכולתו לבלום את הצעת החוק, כאשר באותו זמן ממש צייץ יוזם החוק כי החוק עבר.