המשרד להגנת הסביבה / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
לתיבת המייל של שמאי מקרקעין, אנשי התעשייה הפטרוכימית ויועצי סביבה, שוגרה השבוע הזמנה לכנס שנתי, בנושא זיהום סביבתי בקרקע ובמים. בראש הכרזה החגיגית, התנוסס הלוגו של המשרד להגנת הסביבה, רשות המים ומכון הנפט - המכון שמאגד ומייצג את התעשיות המזהמות בישראל. חודשים בודדים אחר שהצהירה המדינה על מטרתה לאפס את פליטות גזי החממה עד שנת 2050 וליישר קו עם המגמה העולמית, יש מי שסבר שאותה שותפות בין המשרד להגנת הסביבה לגופים המזהמים בישראל, צורמת מאוד.
אלא שהשנה, בניגוד לשנים עברו, עשה מכון הנפט (ששינה את שמו ל"המכון לאנרגיה וסביבה"), שימוש בלוגו של המשרד להגנת הסביבה ללא אישורו וללא ידיעתו, כך לטענת המשרד. בכרזה פרסומית לכנס המתקיים תחת הכותרת "הכנס הלאומי בנושא השפעות ודרכי התמודדות של זיהום סביבתי בקרקע ומים", הוצג הכנס כשיתוף פעולה של המכון המייצג את הגופים המזהמים, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, וזאת מבלי שניתן לכך אישור של המשרד.
לפי המכון, הכרזה השנתית פורסמה מתוך אינרציה, בדומה לשנים עברו. "המכון לאנרגיה וסביבה" (מכון הנפט), הוא גוף מקצועי מוכר המאגד את כלל חברות האנרגיה בסקטור הדלקים המאובנים, הכימיה והתשתיות הגדולות בישראל. במניותיו מחזיקות פז, סונול, דלק, דור אלון, בזן, קצא"א ותש"ן, וחברות בו גם חברת הגז שברון ואנרג'יאן ויצרני החשמל בגז. המכון אף מבצע לובינג עבור חבריו, כאשר היועץ המשפטי שלו, עו"ד אריה נייגר, מוגדר באתר הכנסת כשדלן קבוע.
במשרד להגנת הסביבה אמנם מתנערים השנה מהשותפות לכנס ואף ביקשו להסיר את לוגו המשרד מהפרסומים באופן מידי, אך לאורך שנים ארוכות, לוגו המשרד התנוסס על הפרסומים, והרגולטור הסביבתי שיתף פעולה באופן מלא עם הכנס של המכון המבצע פעילות לובינג נגדו. למרות שהשנה החליט המשרד אחרת, לא קיימת מדיניות מחייבת שתמנע את הישנות המצב בשנה הבאה, אלא בהחלטה נקודתית שיכולה להתבטל בהינף יד.
כך או כך, עולות שאלות משיתוף הפעולה שלו עם המכון שמייצג את תעשיית הנפט והגז לאורך שנים ארוכות. זהו מכון הפועל לאורך השנה כדי לסייע לגופים החברים בו להיאבק ברגולציה סביבתית וב"התמודדות עם מדיניות האכיפה החמורה" של המשרד להגנת הסביבה, כך לפי אתר המכון.
המשרד להגנת הסביבה לא שילם מכיס משלם המסים כדי להשתתף בכנס אלא העניק לו בשנים עברו חסות ללא עלות, אך נשאלת השאלה, האם לא מדובר בשווה ערך לכסף, והאם אין טעם לפגם בכך שגוף ממשלתי האמון על הגנת הסביבה ומאבק במשבר האקלים, משמש כשותף של כנס מסחרי של המכון המאגד את תעשיית הנפט, נגד פעילותה המזהמת הוא אמור לפעול.
בשותפותו הפעילה כחסות בכנס, גם אם ללא תשלום, הלוגו של המשרד להגנת הסביבה וההרצאות שנושאים בכנס הרגולטורים, הם חלק מגורמי המשיכה המסייעים למשוך קהל לכנס. לאורך השנים בחר המשרד להגנת הסביבה לסייע למכון לגייס 'לקוחות' לכנס ולהשתמש בסמל שלו כחסות. קהל היעד נאלץ, כדי להקשיב לרגולטורים המדברים בו, לשלם 350-450 שקל. למרות השתתפות הרגולטורים - עובדי הציבור, הכנס איננו פתוח לציבור הרחב. במילים אחרות, ההשתתפות החינמית של המשרד להגנת הסביבה בכנס, מסייעת לגוף המוחזק בידי חברות הדלקים המאובנים, ומבצע לובינג נגד המשרד להגנת הסביבה באופן יום יומי, להרוויח כסף.
הפוטנציאל של הופעת הרגולטור בכנס
עבור יועצי סביבה או שמאי מקרקעים העוסקים בתחום קרקעות ומי תהום, מדובר בהזדמנות להקשיב לרגולטור מדבר על ההנחיות והמדיניות, ועבור חברות הדלקים המאובנים והמזהמים הגדולים - להיות חלק מ"מינגלינג" עם הרגולטור המפקח עליהם. במשרד להגנת הסביבה, מודעים לערכם הרב והאטרקטיביות שלהם בקרב באי הכנס.
ב"המכון לאנרגיה וסביבה" (מכון הנפט), משתמשים בכך היטב. קול קורא שהפיץ המכון למשל בשנת 2018, קרא לדוברים פוטנציאלים להעניק חסות של 15 אלף שקל לכנס, ובכך "למצב את חברתכם כמובילה ותורמת לתחום איכות הסביבה", וליהנות מ"כיסוי תקשורתי נרחב בעיתונות, כתבות בעיתונות ופעילות יחסי ציבור אינטנסיבית". וכך, תחת כנפי הרגולטור הסביבתי, הפך מכון המייצג את הגופים המזהמים בישראל, לגוף שמוביל את השיח הנוגע לטיפול וניקוי נפגעים סביבתיים.
רוני בריל, יועצת סביבתית ושמאית מקרקעין, פנתה במשך מספר שנים למשרד להגנת הסביבה, בניסיון לשקף לו את האקורד הצורם שעולה מהדברים. "זו בעיה גדולה שהמכון, שמייצג חברות גדולות במשק, בעיקר חברות אנרגיה וכימיה, מקיים כנס עם הרגולטור שצריך לפקח עליהם", היא אומרת. "המחיר הגבוה גם מהווה חסם כניסה לאנשי מקצוע שרוצים להקשיב לרגולטור, וצריכים לשלם מאות שקלים כדי לזכות בהזדמנות הזאת. זה כנס שהרגולטורים מציגים בו חומר מקצועי יקר מפז. יש ציפייה שלפחות בסופו, את המידע ישחררו לאנשי המקצוע בחינם. בעבר המצגות פורסמו לציבור באתר המכון, כיום המצגות לא זמינות וחלקן מכילות מידע חשוב מהרגולטורים, שוב, שלא נחשף לציבור. נכון שאפשר לפנות, חופש המידע וכו', ואולי אחרי זמן מי שפנה יקבל... אבל זו לא שקיפות ולא התנהלות ראויה".
יוסי אריה, מנכ"ל "המכון לאנרגיה וסביבה" (מכון הנפט), מדגיש כי הכנסים הנערכים במכון "פתוחים לקהל הרחב כולל ארגוני סביבה. אנחנו לא מקבלים מימון חיצוני מגופים ציבוריים. האג'נדה שלנו היא תעשייה. שיתופי הפעולה נועדו אך ורק להנגיש את הרגולציה הלקויה לצערי שכותב הרגולטור", וכי מחיר הכניסה נועד לכסות עלויות.
לא שיתוף פעולה יחיד עם חברות מזהמות
למרות שבמשרד להגנת הסביבה דרשו מ"המכון לאנרגיה וסביבה" (מכון הנפט) להסיר את הלוגו מהפרסומים, לא מדובר בפעם הראשונה שבה ישנו שיתוף פעולה הדוק בין המשרד להגנת הסביבה ובין החברות המזהמות בישראל. באופן קבוע, מקיים המשרד להגנת הסביבה מזה שנים את כנס "סביבה 2050" ואף משלם עבור השתתפות בו 50 אלף שקל דרך קבע, למרות שמדובר בכנס של גורמים פרטיים, ובמימון של החברות המזהמות בישראל, להן הוא משמש כרגולטור.
רק בחודש שעבר, הזמין המשרד להגנת הסביבה את הציבור ל"כנס הסביבתי המוביל בישראל", כך לפי ציוץ של המשרד בטוויטר. על במה אחת, התכנסו בכירי המשרד בזה אחר זה, כדי לשאת דברים או כדי לראיין או לדבר בצוותא עם גורמים שונים מהתעשייה עליה המשרד מפקח.
זהו כנס שנתי עתיר חסויות, שבו המשתתפים - מממנים. כך למשל, מעניקים חסות לכנס שבו שותף המשרד להגנת הסביבה קצא"א, בז"ן, כי"ל, איגוד הגז, נשר, צים, התאחדות התעשיינים ועוד.
גם במקרה הזה, במשרד להגנת הסביבה מנהלים שותפות בפלטפורמה מסחרית עם החברות המזהמות בישראל. שם הכנס, מעורר תהיות. מחד, מציג המשרד קו בלתי מתפשר בתקשורת, לפיו עד שנת 2050, צריכה ישראל לאפס את פליטות גזי החממה שלה, ולעבור לאנרגיות מתחדשות.
מאידך, משלם המשרד להגנת הסביבה עבור שותפות בכנס שבו 'מככבות' מדי שנה חברות הדלקים המאובנים - שאילו הצהרותיו של המשרד להגנת הסביבה יתממשו, פעילותם תצטמצם מאוד או תשתנה לחלוטין בעשורים הקרובים.
מעל בימת הכנס, לא נשמעו שאלות בנוגע לכך. ולמרות שבזה אחר זה עלו החברות המזהמות בישראל, אנשי המשרד להגנת הסביבה, לא שאלו את נציגיהן בפומבי שאלות קשות הנוגעות לזיהום האוויר או המים לו הן אחראיות.
זהו הכנס שבו כולם טובים, כולם בחזית המאבק במשבר הסביבתי, גם החברות המזהמות ביותר בישראל. כל אחת, מקבלת הזדמנות ל"ירקק" את עשייתה, ולהותיר הרחק מהעין את הזיהום היום יומי שלו היא גורמת, כשהרגולטור לצידה.
במשרד להגנת הסביבה אמנם שותפים לבניית התוכן, אך המנהלת המקצועית של התוכן בכנס סביבה 2050 הנערך מדי שנה, היא ד"ר מיקי הרן. הרן משמשת כדירקטורית בחברת כיל (ICL), חברה שהמשרד להגנת הסביבה משמש הרגולטור שלה, ואחראי לדאוג שלא תחרוג מהיתרי הפליטה והזיהום שניתנו לה. כיצד מצדיקים זאת במשרד להגנת הסביבה? בין היתר, מספרים ש"ארגוני סביבה" משתתפים בכנס. מדובר למעשה, בארגון סביבה אחד שכמעט ונבלע בין המוני מזהמים: "אדם, טבע ודין".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה כלל לא דן ולא אישר חסות לכנס של מכון הנפט במרץ 2022, וממילא לא שילם דבר. המשרד פנה למארגני הכנס ודרש להסיר באופן מידי את הלוגו וכן כל אזכור שממנו משתמע כי מדובר בכנס של המשרד. אישור חסות לכנס שמארגן מכון הנפט אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות הנוכחית של המשרד להגנת הסביבה להפסקת השקעות של המדינה בדלקים פוסיליים ולהתקדמות לעבר כלכלה מאופסת פחמן".
באשר לכנס סביבה 2050, במשרד להגנת הסביבה אומרים כי "השתתפות המשרד בכנס מבטאת שותפות בשיח הציבורי שלוקחים בו חלק כלל השחקנים: ארגוני סביבה, ממשלה, תעשייה, ארגונים מזהמים ועוד, והוא מהווה פלטפורמה להעלאת המודעות לנושאים סביבתיים. בכל שנה מגיעים לכנס מאות משתתפים. בכנס לקחו השנה חלק נשיא המדינה, נציגי ארגוני סביבה, רשות הטבע והגנים, מפעלי מיחזור ונציגי רשויות ומשרדי וגופי ממשלה, וגם ארגונים סביבתיים נמנים עם נותני החסות".