רוני אלשיך ושי ניצן / צילום: אוריה תדמור
איסוף מודיעין נגד קולגות, שיטות עבודה שהושאלו מהשב"כ, נטרול מנגנון הפיקוח של מח"ש, אישור בדיעבד של ראיות כשיטה עם שופטים שמיישרים קו (אם בחוסר ידיעה ואם באוזלת יד מובהקת) ושומרי סף שהחליטו לשמור על המפכ"ל במקום על האינטרס הציבורי, אלו רק חלק מהטענות שעלו נגד רוני אלשיך. שורה של בכירים לשעבר במערכות אכיפת החוק שעבדו מול המפכ"ל לשעבר לא הופתעו מהגילויים האחרונים בפרשת הריגול במשטרה ואומרים: "הוא מגיע ממערכת שגבולות הכוח זרים לו לחלוטין".
כתב התביעה של סגן ראש מח"ש היוצא משה סעדה, משרטט שורה של טענות נגד התנהלותו של אלשיך, שיצר, לפי הנטען, סביבת עבודה מנוטרלת מביקורת. הטענות הללו הגיעו בזמן אמת לאוזניהם של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן ושל היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט.
"הגשנו תלונה רשמית על התנהגות פלילית של אלשיך לשי ניצן, והוא קימט את זה, אחר כך העברנו ליועמ"ש, והם אפילו לא בדקו את זה", סיפרו בכירים במח"ש שנחשפו לדברים. "נתנו לו לסרס את מח"ש ואין מי שלא ידע, מאורי כרמל, ראש מח"ש לשעבר, ועד להרצל שבירו, קודמו בתפקיד שפנה לניצן עם הטענות נגד אלשיך וקיבל את התשובה: ‘עדיף שלא תפנה לשרת המשפטים’".
התנהלות כלפי מח"ש - כאל ארגון עוין
ב-17 ביולי 2017 פנה מנהל מח"ש דאז, ניצב אורי כרמלי, במכתב לניצן ולמנדלבליט שכותרתו: "התנהלות משטרת ישראל בעידן הנוכחי בממשקים מול מח"ש". מהמכתב, שהגיע לידינו, עולה תמונה של מידור מח"ש, תוך התנהלות עצמאית של המשטרה בעידן אלשיך. בין היתר כרמל כתב על "ירידה דרמטית בכמות המידע המודיעיני שמועבר ממשטרת ישראל לגבי עבירות שוטרים". כרמל טען בזמן המפכ"ל הקודם: "הייתה העברת מידע ‘און ליין’ למח"ש, שיח פתוח ושת"פ". לטענתו, בזמן כהונתו של אלשיך: "המידע מועבר, אם בכלל, לאחר שרשרת ארוכה של ידיים, ככל הנראה לאחר סינון פנימי תוך פגיעה בביטחון מידע ושיהוי שעלול לסכן את הפעילות המבצעית".
על החלטת אלשיך להשיב לתפקיד את ניצב רוני ריטמן, למרות החשדות נגדו על הטרדות מיניות כתב כרמל: "הוחלט על השבת ריטמן לתפקיד, למרות שנאספו ראיות לכך שהטריד מינית, לרבות אנשי משטרה מכהנים". כרמל מוסיף גם הערה: "השר (גלעד ארדן - ש.א.כ) טען בישיבה רבת משתתפים מול הנהלת מח"ש שהוא חותמת גומי לפיקוד המשטרה. לדבריו, לו היה מקבל את חוות הדעת בפרשת ריטמן, לא היה מאשר החזרתו לתפקיד".
כרמל מצביע על מגמה מדאיגה נוספת תחת פיקודו של אלשיך: "חוסר שת"פ מצד המשטרה והתנהלות כלפי מח"ש כאל ‘ארגון עוין’ שראוי לפרקו. חוסר שיתוף הפעולה הורגש בחקירות רגישות כמו בפרשת אום אל חיראן. לאחרונה נעשה ניסיון חסר תקדים להרחיב את סמכות התחקיר הפנימי על חשבון אינטרסים חקירתיים של מח"ש תוך שנמוך מעמד המחלקה וחוסר ממשק עבודה מוחלט בין יועמ"ש המשטרה להנהלת מח"ש".
מונעים העברת ביקורת על המשטרה
דברי הפרידה של כרמל מהמחלקה, בפברואר 2020, חושפים את המתיחות שנוצרה בזמן אמת בין מח"ש לפרקליטות סביב תיקי נתניהו. מחד ניצן ומנדלבליט יוצרים חזית אחת יחד עם אלשיך כדי להגן על תיקי נתניהו מביקורת, ומאידך מונעים מהרשות העצמאית האחרונה שנותרה מלבקר את המשטרה ואת התנהלות אלשיך. "מערכת אכיפת החוק כולה נקלעה בשנה האחרונה למצב מורכב על רקע תהליכים שונים המבשילים והולכים סביב פרשיות המצויות במוקד תשומת הלב הציבורית והפוליטית".
"לכנסת הוגשו הצעות חוק שונות הנוגעות לעבודת מערכת האכיפה", הוסיף כרמל. "בתגובה פיקוד המשטרה הבכיר, פרקליט המדינה והיועמ"ש שילבו זרועות והתייצבו אל מול מה שנתפס לעתים כמתקפה משולבת על המערכת. תיקי המחלקה המתפצחים חדשות לבקרים עלולים להביך את המשטרה ואף לקלוע את ראשיה למצוקה בהיבט הפיקודי או הציבורי. מי שאינו מבין את הדברים עלול לראות במח"ש גורם עוין".
כרמל סיכם: "מדובר בתפיסה מעוותת של המציאות וחוסר הבנה של האיזונים והבלמים במערכת. רק אכיפה מקצועית ללא משוא פנים בתיקי מח"ש תבטיח את אמון הציבור במשטרה ובפרקליטות כאחד, ואת עיקרון ‘השמירה על השומרים’. על רקע המתח המובנה בין המשטרה למח"ש נוכח מצוקה אליה נקלע פיקוד המשטרה בעקבות מספר אירועים מביכים, נאלצה המחלקה לספוג מתקפות פומביות מצד גורמים שונים במשטרה".
מי שעוד טוען כי "הוזז מהדרך" לטובת השקט במשטרה הוא תנ"צ גיא ניר ראש חטיבת המודיעין לשעבר. ביולי 2018 כתב עו"ד מיכאל דבורין ליועמ"ש בשמו של ניר בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד מני יצחקי בגין סיכול מינוי גל הירש למפכ"ל. "משרדנו מייצג את תנ"צ ניר ראש חטיבת המודיעין, שנמצא בחופשה כפויה מאז דצמבר 2015 בעקבות היותו חושף שחיתות ובעקבות כך שדיווח על עבירות פליליות של קצינים בכירים כפי שהוא מחויב".
שיטות עבודה שלמד בשב"כ
המכתב מגולל שורה של התרחשויות באגף המודיעין שבהן, לטענת הכותב, יצחקי פעל לצבור ראיות נגד הירש דרך הרשות לאיסור הלבנת הון, תלונות אנונימיות ועוד. בכירים במשטרה אומרים שכשיצחקי פגש את אלשיך נוצר קליק. האחד אוסף חומרים על בכירים, השני משתמש באיסוף מודיעין כשיטת עבודה כפי שלמד בשב"כ.
רפ"ק דובי שרצר, לשעבר ראש צוות חשיפה במח"ש, שחקר את פרשת ריטמן ואום אל חיראן מצא את עצמו גם כן "מסוכל", כדבריו, על ידי אלשיך. "הוא חסר גבולות", טען שרצר. אין לו בושה להעליל עלילות ואלה שמעליו ידעו הכול. אורי כרמל הגיש תלונה בזמן אמת ליועמ"ש ולפרקליט המדינה והם התעלמו. כל הפעמונים צלצלו. כלום לא עניין אותם, יש תיקי נתניהו".
בזמן שבכירים איתם שוחחנו לא מעידים שהכירו שימוש בתוכנות הרוגלה אותם מכנים "נשק סייבר התקפי שעושים בו שימוש במשורה", לדברי שרצר: "אלשיך, שהגיע מהשב"כ פרק כל עול ולא הבין את מקומו במדינה דמוקרטית. הוא לא הבין מה תפקידו, שהוא לא יכול לאסוף מודיעין סתם. מה שהפריע לו זה אנשים כמוני וכמו משה סעדה שביקשו לבחון תיקים, והוא בלי בושה אמר לראש מח"ש: ‘אני מומחה בפירוק ארגונים עויינים’".
"לא ידענו מה העוצמה של הדברים שביקשנו"
הגורמים עימם שוחחנו טוענים שיש קשר בין הגב שקיבל אלשיך, והשקט שדאגו לספק לו בפרקליטות לתיקי נתניהו. בשלב הזה, בכיר אחר לשעבר, שביקש להישאר בעילום שם, סיפר על השימוש ברוגלה: "השופטים לא מבינים כלום. הם מאשרים בלי לדעת מה הם מאשרים, וגם אנחנו לא ידענו מה העוצמה של הדברים שביקשנו".
גורם אחר מאשר ששיטת העבודה במשטרה הייתה אישור של ראיות שהושגו בדיעבד. כלומר, קודם השיגו את הראיות בדרכים שונות, ורק לאחר מכן הגיעו לשופט וביקשו צו לזמנים שבהם הושגו הראיות כדי להלבין אותן.
אותם בכירים מתארים את הקשר שעובר בין ריטמן, מני יצחקי ואלשיך, וטוענים שהשלושה נהנו מ"שקט" מרשויות אכיפת החוק בשל העיסוק בתיקי נתניהו. "התלוננו בזמן אמת מול אמי פלמור ושי ניצן, והם אפשרו לו לעשות מה שרצה כי היה להם נוח בגלל תיקי נתניהו", סיפרו. "כשנותנים לאדם להיות באקס טריטוריה הוא מבין שמותר לו הכל. יכול לשבש חקירות מח"ש בזמן אמת. מח"ש היום מסורסת לחלוטין ולא מתפקדת". ואכן, באורח פלא מאז נחשפה פרשת NSO, נדם קולה של קרן בר מנחם והמחלקה כולה, שאמורה לבחון את הכשלים שאפשרו שימוש קבוע בתוכנות רוגלה נגד בכירים ואזרחים בכלל.
"אלשיך הוא איש מסוכן לשלטון החוק", סיכם הבכיר לשעבר. "דברים כמו שיטות החקירה של חפץ שהתרענו עליהם בזמן אמת לא היו נעשים תחת מפכ"ל אחר. אלה דברים שנעשים בשב"כ, לא במשטרה. על דברים פחותים מזה אנשים יושבים בכלא".
בהרב מיארה: להשיב את אמון הציבור
ובינתיים, כשברקע פרשת הריגול נכנסה לתפקידה היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה. בטקס כניסתה לתפקיד אמרה שבכוונתה לשים בראש סדר העדיפויות את השבת אמון הציבור והדגישה את הצורך לשמור על עצמאות התפקיד ועצמאות מערכת אכיפת החוק. סקר גלובס שפורסם בסוף השבוע קבע כי ל-46% מאזרחי ישראל אין אמון במערכות שלטון החוק: פרקליטות, בתי משפט והמשטרה. כמו כן מצא הסקר כי 51% מהמשיבים מאמינים במידה מעטה או כלל לא למשטרה וכי רק 10% מהמשיבים ציינו כי יש להם אמון באביחי מנדלבליט היועץ המשפטי הקודם.
מהפרקליטות נמסר: "בין מנהלי מח"ש בעבר למפכ"ל אלשיך היו מעת לעת מחלוקות מקצועיות. פרקליט המדינה ניצן והיועצים המשפטיים וינשטיין ומנדלבליט, נתנו גיבוי למח"ש מול המפכ"ל לשעבר בכל מקום בו היה הדבר ראוי, אך היו מקרים בהם הם לא אימצו את עמדת מח"ש, וזאת מטעמים מקצועיים בלבד. כך למשל, בפרשת אום אל חיראן, חלק מעמדת מח"ש לא אומץ על ידם, ובג"צ נתן לעמדת פרקליט המדינה והיועץ גיבוי מלא.
"בניגוד לנטען, לא מוכרת לנו כל "תלונה רשמית פלילית" של מנהלי מח"ש נגד אלשיך. הטענה כאילו ניצן ומנדלבליט יצרו חזית עם אלשיך אל מול מח"ש ואיפשרו "לעשות מה שהוא רוצה", בגלל עיסוקו בתיקי נתניהו, היא טענה מופרכת ושקרית.
"נזכיר שרוב הטענות הללו הועלו שוב ושוב על ידי סגן מנהל מח"ש עד לאחרונה, משה סעדה. טענותיו לא אומצו על ידי נציב הביקורת על הפרקליטות. בנוסף, לא למותר יהיה לציין כי לאחרונה החליט מנכ"ל משרד המשפטים על סיום עבודתו של סעדה במח"ש בשל חוסר התאמתו לתפקיד. החלטה זו התקבלה זמן רב אחרי שניצן פרש ממשרד המשפטים".
לפני הוועדה, שווה לבדוק אם הטלפונים אכן נפרצו/ אופיר דור
ביולי 2021 פרסם צוות עיתונאים גלובלי את התחקיר המקיף ביותר בנוגע לשימוש לרעה שנעשה לכאורה ברוגלת פגסוס על ידי לקוחות של NSO. התחקיר התבסס על הדלפה של כ-50 אלף מספרי טלפון שהופיעו במאגר מידע של מטרות פוטנציאליות לתקיפה בפגסוס. מאגר זה כלל עיתונאים, פוליטיקאים, ראשי מדינות ופעילי זכויות אדם מסביב לעולם.
ב-NSO הכחישו קשר למאגר המידע הרחב ובנושא הזה אפילו היה להם טיעון לא רע. עצם הנוכחות במאגר המידע, שמייצג לכאורה מספרי טלפון שהמיקום שלהם נבדק כשלב מקדים לתקיפה, איננה מוכיחה כי אכן הטלפונים המדוברים נפרצו.
אלא שהתחקיר לא הסתפק בכך ו-67 טלפונים מאותה רשימה נשלחו לבדיקה פורנזית על ידי מעבדת האבטחה של ארגון אמנסטי. ב- NSO אמנם טוענים בקביעות כי לא ניתן לזהות הדבקה בפגסוס, אך החוקרים באמנסטי כבר חוקרים שנים שאריות שמשאירה הרוגלה במכשיר הסמארטפון. מתוך ה-67, הם מצאו סימני הדבקה ב-23 וניסיונות הדבקה ב-14 מקרים. ממצאים פורנזיים אלו הם ההוכחה החותכת ביותר וכנראה היחידה הקיימת לכך שמכשיר אכן הודבק בפגסוס.
בנוסף למעבדה באמנסטי, קיים עוד ארגון שפיתח מומחיות בזיהוי פגסוס - מעבדת סיטיזן לאב באוניברסיטת טורנטו, שאחראית גם היא לגילויים מרכזיים על NSO. בחודש שעבר הופיע ג’ון סקוט ריילטון, מומחה IT של סיטיזן לאב, בפני ועדה של הפרלמנט הפולני ואישר שנמצאו הוכחות מוחשיות לכך שהטלפון של חבר סנאט פולני נפרץ על ידי רוגלת פגסוס 33 פעמים בין אפריל לאוקטובר 2019.
תחקיר כלכליסט העלה האשמות קשות על שימוש בפגסוס נגד מנהיגי מחאה ופקידים בכירים, האשמות שהמשטרה ממשיכה להכחיש. האשמות אלו חייבות להיבדק בצורה מקיפה, אך לפני שיוצאים לתהליך ארוך ומורכב של ועדת חקירה ממשלתית או ממלכתית, נראה שנשכח הצעד הראשון שנדרש כאן - בדיקת הטלפונים החשודים. הן אמנסטי והן סיטיזן לאב פרסמו דוחות מקיפים על הסימנים המעידים על פריצה או ניסיון פריצה אפשרי, אבל כנראה שהכי טוב לתת להם לעשות זאת בעצמם. הם עושים זאת כבר שנים.
כדי לבצע את הבדיקה נדרשת כמובן הסכמה של האנשים המפורטים ברשימת כלכליסט. בנוסף, לא תמיד הבדיקה תוכל לספק תוצאות מוחלטות, כאשר היכולת לזהות תקיפות על מכשירי אנדרואיד נמוכה יותר מאשר באייפונים. אבל בהחלט כדאי לנסות, כדי לקבל מושג במה דברים אמורים.