הרכבת הקלה בירושלים / צילום: Shutterstock
שיכון ובינוי ואגד עתרו היום (ד') לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נגד ועדת המכרזים הבין-משרדית לרכבת הקלה בירושלים, שהחליטה שלא לפסול את חברת שפיר מהתמודדות על מכרז הביצוע וההפעלה לקו הכחול בבירה.
החברות מבקשות להורות כי שפיר אינה רשאית להשתתף במכרז בשל "מעמדה הריכוזי במשק בכלל ובתחום הרכבת הקלה בירושלים בפרט", נכתב. לפי העתירה, שפיר בעלת זכויות ביותר מ-4 תחומי תשתית חיונית ובאמצעות 10 רישיונות וחוזים. בנוסף, נטען כי היא מחזיקה ביותר ממחצית מהפעילות בתחום הרכבות הקלות, זאת משום שהיא הזכיינית והמפעילה של הקו האדום וחתומה על חוזה לתכנון, להקמה, לתפעול ולתחזוקה של הארכתו ושל הקו הירוק.
לטענת העותרים, הקצאת הקו הכחול לשפיר בנוסף אליהם "תביא להעצמה משמעותית ומסוכנת של הריכוזיות הכלל-משקית של שפיר (שכבר עכשיו מהווה את אחת הקבוצות הריכוזיות ביותר בישראל), ועל כן מחייבת את למנוע את השתתפותה במכרז".
בנוסף נטען כי הקצאת הקו הכחול לשפיר תביא למצב שכל קווי הרכבת הקלה בירושלים יהיה בידיה. "הקצאת הקו הכחול לשפיר תפגע גם ביכולת של המדינה להפעיל סנקציה נגדה, כדוגמת BuyBack, שכן בהיעדר זכיין חלופי וזמין בעל היכרות עם הנעשה במרחב המטרופוליטני, איום בסנקציה הופך בלתי אמין ומעצים את כוחה של שפיר נגד המדינה אשר תלויה בה. ולראיה - במסגרת מכרז הרכבת הקלה בתל אביב, נת"ע נתנה את דעתה לסיכון שבהסתמכות על גורם אחד בזכיינות, והחליטה כי זכיין אשר זכה במכרז של קו אחד של הרכבת הקלה בתל אביב לא יוכל לזכות במכרז של קו אחר בתל אביב", נכתב.
ואולם יש גם הטוענים כי אגד עלולה להפעיל את התחבורה הציבורית באופן שאינו מעודד תחרות, שכן היא מפעילה היום את מרבית קווי האוטובוס בבירה ותפעיל בנוסף את הקו האדום בתל אביב.
שפיר - אחד מהגורמים הריכוזיים במשק
במרץ 2021 הוועדה לצמצום ריכוזיות הכניסה את קבוצת שפיר לרשימת הגורמים הריכוזיים בשל החזקה של למעלה מ-10 זכויות בתחומים שונים, כמו חיפושי נפט וגז טבעי, פצלי שמן, חציבת חצץ, גיר, דולומיט ואגרגנט, חלוקת גז טבעי, מסילת ברזל מקומית וכבישים.
המשמעות של הופעת תאגיד ברשימת הגורמים הריכוזיים היא שמתן רישיונות או זיכיונות מחייבים את המאסדר לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ בוועדה לצמצום הריכוזיות. ועדת הריכוזיות קבעה בחודש אוקטובר כי שפיר "היא בעלת זיקה ממשית לפרויקט הקו הכחול. מדובר בפרויקט בהיקף דומה שמבוצע מול אותם גורמים, מה שמגדיל את החששות מהגדלת ריכוזיותה הכלל-משקית של שפיר".
ואולם הוועדה קבעה כי "לפעילותה של שפיר במסגרת פרויקט ה-JNET יש גם יתרונות לציבור, שמתבטאים בכך שהיא מחזיקה בניסיון רלוונטי ביותר להתמודדות במכרז, ניסיון שעשוי להוביל אותה להגיש הצעה תחרותית וגם לסייע לה בהקמת הפרויקט ובהפעלתו".
בסופו של דבר הוועדה קבעה כי "ניתן לאפשר את השתתפות שפיר, שלה ניסיון ממוקד בתחום הרכבות הקלות בירושלים, והשתתפותה במכרז בהכרח תוסיף לחץ תחרותי משמעותי ותשפר את התחרות במכרז".
ב-2018 הוועדה דנה גם בעניינה של שיכון ובינוי, שהייתה אז חלק מקבוצת אריסון, וקבעה אז כי "הקצאת הזכות לקבוצת אריסון (שהחזיקה בשיכון ובינוי - א.ז) צפויה להגדיל באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל-משקית ולחזק באופן ממשי את החשש להגדלת כוח המיקוח שלה מול מקבלי ההחלטות, כשאין בצידה תועלת משמעותית שעשויה להצדיק פגיעה זו". לאחר מכן הקבוצה מכרה את החזקותיה בשיכון ובינוי, והיא נגרעה מרשימת הגורמים הריכוזיים.
לעומת החלטת ועדת הריכוזיות, שיכון ובינוי ואגד הציגו את חוות-דעתו של עו"ד דרור שטרום, שכיהן כממונה על הגבלים עסקיים. בחוות-הדעת טען שטרום כי אין לאפשר את הקצאת הקו הכחול לשפיר. "הקצאה כזו לשפיר יוצרת 'פיגוע ריכוזיות', אשר כתוצאה ממנו יהיו כל קווי הרכבת הקלה בירושלים בידי גורם אחד ויחיד למשך שנים רבות, על הכוח העצום הגלום בכך כלפי המדינה. זוהי בדיוק המציאות אותה בא חוק הריכוזיות למנוע; החלטה להתיר מראש ריכוזיות כזו מול המדינה היא שגויה בעליל אל מול מטרתו המוצהרת והברורה של חוק זה", נכתב בחוות-הדעת.