גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר: רוב הציבור רוצה להסדיר את היחסים בין מערכת המשפט לכנסת

מסקר חדש של מכון תכלית עולה כי מרבית הציבור מעוניין להגיע לפשרה שתסדיר את היחסים בין הרשויות ● במקביל, הנתונים מצביעים על כך שרוב בציבור הערבי מעוניין לחזק את כוחו של בית המשפט, בעוד שבמפלגות הימין ובמפלגות החרדיות מעוניינים לחזק את הכנסת

בניין הכנסת / צילום: יוסי זמיר
בניין הכנסת / צילום: יוסי זמיר

בזמן שאמון הציבור במערכת המשפט ממשיך לרדת, כששר המשפטים גדעון סער מקדם רפורמות משמעותיות בתחום, והיועמ"שית החדשה מתייחס לנושא גם כן, סקר חדש מגלה אילו נושאים חשוב לציבור שיוסדרו בכנסת הנוכחית.

מהסקר, שנערך עבור תכלית - המכון למדיניות ישראלית, עולה כי הרפורמה החשובה ביותר לציבור הישראלי, כמעט מכל הקשת הפוליטית, היא הסדרת "כללי המשחק" בין מערכת המשפט לבין הכנסת והממשלה. הסקר גם בדק אם יש הבדלים בדעות הציבור לפי תמיכה מפלגתית.

לצפייה בסקר המלא

הסדרת הכללים נמצאת בלב דיוני הוועדה שהקים שר המשפטים גדעון סער, שבוחנת מתווה אפשרי לחקיקת "חוק יסוד החקיקה", שיסדיר את אופן ההתערבות של בתי המשפט בחקיקת הכנסת. הוועדה, בה חברים נציגים מכל המפלגות, מתקשה להגיע להסכמות נוכח מגוון הדעות. סער כבר הביע ספק בכך שיצליח לגשר על הפערים. "יש סיכוי גדול יותר שלא נצליח", אמר לפני מספר חודשים. "הפערים גדולים, ונדרשת הרבה נכונות להתפשר". הוועדה ממשיכה לעבוד, אך בקצב איטי וכרגע לא קבוע מועד להמשך דיוניה.

 

הסקר בודק אילו רפורמות חשובות לציבור, והאם ההעדפות משתנות לפי תמיכה מפלגתית. הסקר נערך על ידי מכון iPanel בקרב 753 נשאלים המייצגים את הציבור הישראלי הבוגר בישראל. 602 מהנשאלים יהודים ו-151 בני קבוצות מיעוטים.

במקום האחרון: הגברת הביקורת על הפרקליטות

52% מהנשאלים ציינו שהנושא החשוב ביותר הוא הסדרת מערכת היחסים בין מערכת המשפט לבין הכנסת והממשלה. במקום השני - העברת חקיקת חוקי יסוד בתחום זכויות אדם עם 38%. במקום השלישי עם 35%, ניצב נושא העברת חוק להגבלת משך כהונה של ראש ממשלה.

הרצון לקבוע כללים ברורים בין מערכת המשפט לכנסת ולממשלה, מתבטא גם כשעורכים פילוח בין משתתפי הסקר לפי תמיכה מפלגתית. מצביעי כל המפלגות מלבד הרשימה המשותפת, יש עתיד, מרצ ורע"ם, ציינו שזהו הנושא החשוב ביותר עבורם. מהסקר גם עולה שקיימת תמיכה ציבורית להסדרת היחסים בין הרשויות בהסכמה, להבדיל מכפיית הסדר שישרת בצורה מובהקת צד פוליטי מסוים.

לצד זאת, בקרב תומכי הליכוד, הציונות הדתית, יהדות התורה וש"ס הנושא שהגיע למקום האחרון, הוא העברת חוק להגבלת משך הכהונה של ראש ממשלה. לשם ההשוואה, בקרב תומכי יש עתיד - 63% חושבים שנושא זה הוא החשוב ביותר.

מנגד, מרבית תומכי מרצ (61%) והרשימה המשותפת (80%) חושבים שחקיקת יסוד בנושא זכויות אדם במשפט הוא הנושא החשוב ביותר. ברשימה המשותפת נבחר הנושא בפער משמעותי מיתר הנושאים.

"הממצאים של הסקר מוכיחים את מה שאנחנו מרגישים בבטן, שהסדרת כללי המשחק, ויצירת איזון חכם בין הרשויות, היא לא שיח של אליטות ופוליטיקאים אלא רצון ציבורי עמוק ואמיתי ושהציבור גם מוכן לתגמל את נבחריו שיעסקו בנושא". אמר עו"ד יניב כהן, העומד בראש מכון תכלית. "בנוסף, העובדה שיש בישראל אוכלוסיות שבאופן מפתיע מדגישות את הצורך במתן כוח מאזן הן לביהמ"ש והן לכנסת, היא מסר חזק לנבחרי הציבור שעליהם לפעול בדחיפות כדי להגיע למרחב ההסכמה".

בסקר גם נבדק האם המצביעים יתגמלו פוליטית מפלגות שיעסקו בקידום הסדרת היחסים בין הרשויות. הנתונים מראים שבקרב תומכי הימין (מפלגות קואליציה ואופוזיציה), יש נטייה גבוהה להצהיר כי קידום הנושא על ידי המפלגה שבה בחרו יגביר את הסיכוי שיצביעו לה שוב. במפלגות השמאל-מרכז והחרדיות, הנטייה קטנה יותר אך עדיין קיימת. רק במפלגות הערביות, עיסוק בנושא מקטין את התמיכה במפלגה.

מי תומך בהגברת הכוח לבתי המשפט?

הסקר בדק גם את דעת הציבור בנוגע ליחסי הכוחות הראויים בין בתי המשפט לכנסת. מהסקר עולה, שבעוד מצביעי המפלגות הערביות ומפלגות השמאל-מרכז מעוניינים במצב בו יש יותר כוח לבית המשפט, מצביעי מפלגות הימין והמפלגות החרדיות מעוניינים להעניק יותר כוח לכנסת ולממשלה.

בקרב כל המחנות הפוליטיים קיימת הסכמה שפיקוח שיפוטי על עבודת הממשלה והכנסת הוא דבר חשוב. עם זאת, עולה שמצביעי מפלגות השמאל-מרכז תומכים יותר בפיקוח השיפוטי מאשר מצביעים למפלגות ימין או מפלגות חרדיות.

באופן דומה, מהסקר עולה גם כי קיימת תמיכה ציבורית רחבה, אך לא מלאה במתן האפשרות לבית המשפט לפסול חוקים שחוקקה הכנסת, כאשר הם גורמים לפגיעה קשה בזכויות הפרט. המפלגות שמצביעיה תומכים באפשרות זו הכי הרבה הן העבודה, מרצ ויש עתיד. מנגד, המפלגות שמצביעה פחות תומכות באפשרות הזו - הן הציונות הדתית, יהדות התורה וימינה.

הציבור לא מביע עמדה מובהקת בשאלה האם ראוי לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקת בית המשפט. תומכי מפלגות המזוהות עם הציבור החרדי-דתי נוטים לתמוך בהתגברות, בעוד שבקרב מצביעי מפלגות השמאל והמפלגות הערביות מתנגדים.

כשחוקי היסוד הופכים לכלי פוליטי / ניצן שפיר, פרשנות

חוק יסוד החקיקה אמור להסדיר את היחסים בין הפוליטיקאים לבית המשפט. הוא יקבע את סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, לקבוע את גבולות ההתערבות של בג"ץ ומתווה של פסקת התגברות שתאפשר חקיקה מחדש של חוק שנפסל.

אחד המאפיינים של משטר דמוקרטי הוא הגבלת כוח הרוב כדי למנוע פגיעה במיעוט. בעוד ברוב המדינות העניין מוסדר בחוקה או בתרבות פוליטית, בישראל עדיין לא הוסדרה חלוקת הכוחות בין הרשויות. התערבות בתי המשפט בחוקי הכנסת הפכה לאחת המחלוקות בין ימין לשמאל. בעוד הצד הימני דורש מינימום התערבות בשיקול הדעת הפוליטי, בשמאל רוצים לאפשר לבית המשפט מרחב תמרון לפסול חוקים שאינם חוקתיים.

המחלוקת בין נציגי המפלגות בוועדה שהקים סער, המונעת את קידום החוק היא מתכונת פסקת ההתגברות. כלומר, מהו הרוב הדרוש לחקיקת חוק שנפסל על ידי בית המשפט. מי יקבע את המילה האחרונה - שופטי בג"ץ או הכנסת. הצד הימני מבקש לקבוע שאם יבוטל חוק על ידי בית המשפט ניתן יהיה לחוקקו מחדש ברוב של 61%, נציגי מפלגות השמאל-מרכז דורשים רף גבוה של יותר מ-75%.

הסדרת מערכת היחסים בין הרשות הפוליטית לבין הרשות השופטת היא קריטית. המצב האבסורד הקיים היום, בו ניתן לתקן חוק יסוד ברוב רגיל תוך זמן קצר צריך להשתנות. אין היום דרישה לרוב מיוחד כדי לשנות חוק יסוד ואלו נהפכו לכלי פוליטי בו עושים שימוש תדיר כדי לפתור קונפליקטים פוליטיים.

כך היה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, כשתוקן חוק יסוד הממשלה שייסד הסדר משטרי חדש בישראל של "ראש ממשלה חליפי" כדי לאפשר את הקמת ממשלת נתניהו-גנץ. גם פשרת האוזר, שאפשרה לממשלה להמשיך להתקיים בסוף 2020 ניצלה את רפיסות חוקי היסוד. שופטי בג"ץ ביקרו את התנהלות הממשלה שתיקנה חוק יסוד כדי להמשיך להתקיים ללא תקציב. נקבע שנעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת אך כיוון שהכנסת התפזרה ונערכו בחירות, השופטים הסתפקו בהתראה על בטלות התיקון. כדי למנוע מצבים כאלו ראוי לקבוע רוב מיוחד לתיקון חוקי היסוד.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב