חוסם ימי של קצא''א שנפרס בעת פריקת מיכליות נפט / צילום: קצא''א
חברת הדלקים המאובנים קצא"א הגישה היום (ה') עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד. בעתירה, קצא"א ביקשה כי בית המשפט יבטל את החלטת המשרד שלא לדון בתוכנית החירום המפעלית של החברה, באופן שיאפשר לה להגדיל את כמויות הנפט אותן היא משנעת דרך מפרץ אילת, ולממש בפועל את הסכם RED-MED להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם.
מהעתירה משתמע כי בחברת קצא"א מאיימים כי ביכולתם לממש בפועל את ההסכם. זאת, למרות מדיניות ה"אפס תוספת סיכון", בהסתמך על היתרים שונים שקיבלה לאורך השנים.
במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי "מפרץ אילת ושונית האלמוגים הייחודית שבו הם ערכי טבע רגישים ברמה עולמית, וכך גם החופים והים של עיר התיירות המובילה בישראל. מתוקף אחריותו לסביבה ולערכיה, ומתוקף סמכותו, אימץ המשרד מדיניות "תוספת אפס סיכון", המבוססת על עבודה מקצועית רחבה ומנומקת. בדיון בבית המשפט הבהירו נציגי פרקליטות המדינה כי לא יתערבו בעמדת המשרד, וכי את התשובה המשפטית לעתירה יגבשו לאחר שיקבלו אותה. בנוסף, הם הבהירו כי יעמדו על כך ש"ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר נפט מזהם בעידן של משבר אקלים".
כיום, רישיון העסק של קצא"א באילת מגביל את החברה כך שאיננה יכולה לקלוט יותר מ-2 מיליון טון נפט בשנה. באוקטובר 2021, הודיעה לחברה מנכ"לית המשרד, גלית כהן, כי לא תדון בתוכנית חירום מפעלית חדשה לטיפול בזיהום ים בשמן, שכן הוחלט לנקוט במדיניות של "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, ולא להגדיל את שינוע הנפט ובכך להגדיל את הסיכונים לשפך נפט בסביבה האקולוגית הרגישה. רק לאחרונה, לאחר שהגישו ארגוני הסביבה עתירה לבג"ץ בנוגע להסכם השנוי במחלוקת לשינוע הנפט, הודיעה המדינה כי לא תתערב בהחלטת המשרד להגנת הסביבה להגביל את פעילות קצא"א.
כעת, בקצא"א החליטו לפנות לערכאות משפטיות כדי להיאבק על יכולתם לממש את ההסכם מול החברה האמירתית מד רד. בבסיס העתירה שהוגשה היום עומדת הטענה כי למנכ"לית אין כל סמכות בקביעת היקף הפעילות של קצא"א, שכן מאז ומעולם נפח הפעילות נקבע "אך ורק" על ידי החברה. "סמכות הגורמים המקצועיים היא לקבוע את טיב ההערכות הנדרשת בהתמודדות עם מצבים של אירועי זיהום ים בשמן, היקף הפעילות הוא בגדר נתון חיצוני שלמשרד אין כל השפעה עליו, כפי שהוצג על ידי המשרד בדיון בוועדת הפנים בכנסת ב- 2011", כך לפי קצא"א.
בקצא"א טוענים כי המשרד להגנת הסביבה מפר את מחויבותו כרשות מינהלית בכך שאינו דן בעדכון תוכנית החירום המפעלית. כמו כן, לטענתם כהן התערבה בשיקול-הדעת של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית בכך שהנחתה אותה שלא לדון בתוכנית. זאת, ללא כל סמכות. בזמן שהממשלה אישרה תוכנית לאומית לזיהום ים במפרץ אילת כבר בשנת 2008, לפי תרחיש של 30 מיכליות בשנה, מדיניות "אפס תוספת סיכון" היא מדיניות חריגה בעלת השלכות רחבות. סביב השלכות אלו יש לקיים דיון ממשלתי וחקיקה ראשית. בנושא זה, חשוב לציין כי הממשלה עצמה ניהלה דיון לקראת הדיון בבג"ץ הארגונים הסביבתיים, והחליטה דווקא שלא להתערב במדיניות המשרד להגנת הסביבה. ואולם, הממשלה החליטה שלא לנהל דיון באשר לקיום הסכם קצא"א, ושלא להתערב בעניין כלל, בעוד שכל רגולטור יפעל כראות עיניו.