ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום ראשון הצעת חוק שצפויה לשנות באופן משמעותי את רפורמת בכר להפחתת הריכוזיות במשק. הצעת החוק של שר האוצר, אביגדור ליברמן, מאפשרת לבנקים להעניק ייעוץ פנסיוני באמצעים דיגיטליים (למשל בשיחת וידאו או טלפון), בניגוד לרפורמה משנת 2005, שהתירה לבנקים להעניק ייעוץ פנסיוני רק בין כותלי הבנק, במפגש פנים אל פנים עם הלקוח בתוך הסניף. זאת כחלק מהפרדת קרנות הפנסיה מהבנקים ומתן האפשרות ליועצים בבנקים לשווק אותן בלבד.
"בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית, המאפשרת ללקוחות לקבל שירותים בנקאיים מרחוק, ללא צורך בנוכחות פיזית של מבקש השירות או נותן השירות", הוסבר בהצעת החוק. "האיסור הקבוע בחוק פוגע ביכולתם של לקוחות היועצים הבנקאיים לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי באופן דיגיטלי, מתקדם ונוח. בנוסף, כיום, חרף הציפיות כי הייעוץ הפנסיוני האובייקטיבי יהפוך להיות לשירות נפוץ ובעל ערך לציבור, ניכרת ירידה מתמשכת בהיקף הייעוץ ובמספר בעלי רישיון יועץ פנסיוני. כמו כן, התפרצות נגיף הקורונה המחישה הלכה למעשה את הצורך הקיים בשוק לקבלת שירותי ייעוץ פנסיוני דיגיטלי, זאת לאור צמצום היכול של לקוחות להגיע לסניף הבנק. זאת, בשעה שהשינויים בשווקים בארץ ובעולם וסיום או צמצום העסקתם של עובדים רבים, מביאים לעלייה בצורך לקבלת ייעוץ פנסיוני".
למעשה, מדובר בהפיכה לחוק קבוע של הוראת שעה שפרסמה רשות שוק ההון עם פרוץ הקורונה, במטרה לאפשר לבנקים לסייע ללקוחות שנמנע מהם להגיע לסניף בשל המגפה. עם זאת, הצעת החוק טומנת בחובה שינוי משמעותי שלא היה בהוראת השעה. על פי ההצעה, מעכי הייעוץ הפנסיוני בבנקים יוכלו להציע את שירותי הייעוץ שלהם באמצעים הדיגיטליים גם ללקוחות חדשים, ולא רק ללקוחות קיימים כפי שהותר להם במסגרת הוראת השעה. זהו הבדל משמעותי שעשוי להגדיל מאוד את אופי הפעילות של היועצים הפנסיונים הבנקאיים.
עם זאת, מבהירים במשרד האוצר כי אין בתיקון המוצע כדי לבטל את האיסור החל על יועץ פנסיוני מטעם בנק להעניק ייעוץ פנסיוני פנים אל פנים מחוץ לכותלי הבנק וכן לא גורעת מהאיסור של יועץ פנסיוני בנקאי להתקשר עם נציגות עובדים לטובת מתן ייעוץ פנסיוני לעובדים המשתייכים לאותו ארגון עובדים.
בלשכת סוכני הביטוח מתנגדים: "לא בכדי נקבעו מגבלות"
מי שהגיבו בחריפות להצעה שתעלה לדיון בוועדת השרים היא לשכת סוכני הביטוח, ששלחה ביום חמישי האחרון מכתב לכל חברי הוועדה, בו נטען שהפיכת הוראת השעה, שהוארכה בחודש שעבר בשל התפרצות גל האומיקרון, תהווה פגיעה בתחרות.
"פעילות דיגיטלית כשלעצמה, בענפים ובמקרים מסוימים, ברוכה וראויה. יחד עם זאת, בהתייחס לשימוש באמצעים דיגיטליים לטובת הייעוץ הפנסיוני הבנקאי ההשלכות מרחיקות לכת עד כדי פגיעה ממשית בתחרות. לא בכדי הגדיל לעשות המחוקק וקבע את המגבלות הקיימות במסגרת הוראות חוק הייעוץ בכל הנוגע לאופן פעילות הייעוץ הפנסיוני הבנקאי שהרי הסרת המגבלות הקיימות תוביל לפגיעה משמעותית בתחרות הוגנת נוכח משאביה העצומים של מערכת הבנקאות שיש בה כדי לייצר יתרון מובהק בהיבט השיווקי (עד כדי אגרסיבי) ביחס לשחקנים אחרים בשוק הפנסיוני. מתן האפשרות לבנקים לעשות שימוש בכלים דיגיטליים לשם פעולת ייעוץ פנסיוני יעצים את יתרונם ועלול להוביל להפרת האיזון הראוי אותו ביקש המחוקק ליישם", הסבירו בלשכת סוכני הביטוח.
עוד טוענים סוכני הביטוח כי ליועץ הפנסיוני הבנקאי ניגוד העניינים מובהק. "ניתן להבחין בבירור כי פעילותה המשמעותית של המערכת הבנקאית במערך הייעוץ הפנסיוני באה לידי ביטוי בעיקר במוצרי קרן השתלמות וקופות גמל לעומת פעילות ירודה במוצרי קרן פנסיה", הוסבר במכתב שנשלח לשרים, ובו ציטוט מתוך דוח הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, לשנת 2020.
"לאורך השנים רוב הנכסים המיועצים של לקוחות התאגידים הבנקאיים הינם בקופות גמל ( 62% בשנת 2020) וכי חלקן של קרנות הפנסיה הינו נמוך משמעותית (מהווה רק כ-14% מסך הנכסים בשנת 2020). חלקן של קרנות ההשתלמות עמד בשנת 2020 על סך של 23% מתוך סך הנכסים המיועצים. אחת הסיבות האפשריות לכך שחלקן של קרנות הפנסיה הינו נמוך, היא שלאור מגמת הירידה בדמי הניהול בקרנות הפנסיה ביחס לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, לרבים מהתאגידים הבנקאיים אין הסכמי הפצה עם קרנות הפנסיה", נכתב באותו דוח של רשות שוק ההון.
לדברי לשכת סוכני הביטוח, הדבר נובע משיקולי רווחיות, מאחר שהבנקים מקבלים עמלת הפצה בגובה 0.25% מסך הצבירה לאורך כל שנות החיסכון. "ואולם, נוכח העובדה כי קרנות הפנסיה גובות דמי ניהול נמוכים משמעותית ביחס לקרנות השתלמות וקופות גמל שאז שולי הרווח בקרנות הפנסיה אינם מאפשרים תשלום עמלת הפצה לבנק. כך, ככל שיימשך הדבר תטה המערכת הבנקאית להמשיך ולהפעיל את כובד משקלה במוצרים הפנסיוניים הרווחיים. הלכה למעשה, פתיחת 'שערי הסניפים' תוך הרשאה לשימוש באמצעים דיגיטליים תוסיף ספק גדול על הייעוץ האובייקטיבי מצד הבנק", נכתב על ידם.
"להפחית לבנקים את העמלה האחידה"
נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה אייזיק, הסביר בשיחה עם גלובס כי כבר במצב הקיים יש אבסורד: "בחקיקת בכר נקבע כי כדי שהבנקים יחזיקו ברישיון לייעוץ פנסיוני הם חייבים להתקשר עם 85% מהגופים המוסדיים ובתי ההשקעות. כפי שדוח המפקח על הביטוח מראה, לא ייתכן שהם עשו זאת ולכן לדעתי הם פועלים בניגוד לחוק. בנוסף נקבעה עמלה של 0.25% על כל המוצרים הפנסיוניים. ממוצע דמי הניהול היום בקרנות הפנסיה עומד על 0.18% ולכן עולה השאלה איזו קרן פנסיה תביא כסף מהבית כדי לממן את הפעילות של הבנקים. גם בגמל וההשתלמות כשדמי הניהול יורדים היצרנים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות, ר"ו) לא יסכימו לחתום על הסכמים וכך יכול להיווצר מצב חמור שכתוצאה מכך שהבנקים יגדילו פעילות בתחום החיסכון ארוך הטווח דמי הניהול יעלו על מנת לספק להם עמלה".
מה אתה מציע?
אייזיק: "אולי על המחוקק להפחית את העמלה האחידה של הבנקים ל-0.1%, וכך לאפשר להם לתת ייעוץ בהתאם למסגרת שנקבעה בחקיקת בכר.
"היינו שותפים יחד עם שאר השחקנים בשוק הפנסיוני לחקיקת בכר ואין לנו שום עניין להפר את האיזונים שנקבעו בה רק כי הבנקים לוחצים. אם רוצים לדון בעניין מחדש, צריך לפתוח את כל החקיקה ולא רק חלקים ספציפיים ממנה", הוא ציין.
מלשכת סוכני הביטוח נמסר לאחר האישור בוועדת השרים לחקיקה: "מקומם לדעת ששוב הממשלה בוחרת לרכז ולהגדיל את כוחם של הבנקים על חשבון העסקים הקטנים והציבור הרחב. מדובר בהשלכות להן יש השפעה מרחיקת לכת. הסרת המגבלות הקיימות במסגרת החוק עלולה להוביל להגדלת הריכוזיות תוך פגיעה משמעותית בתחרות הוגנת. אנחנו כלשכה נבחן את צעדינו בעניין".
מי שעשוי להרוויח מהמהלך הוא ONE ZERO, הבנק הדיגיטלי שהקים אמנון שעשוע ונמצא בתחילתה של השקה שקטה. כפי שפורסם לראשונה בגלובס, הבנק הגיש בקשה לקבלת רישיון ייעוץ פנסיוני כחלק מהשירות שהוא יציע ללקוחותיו. אולם מכיוון שלבנק הדיגיטלי אין סניפים, והוראת השעה בנושא הייעוץ הפנסיוני הדיגיטלי צפויה לפוג בשבועות הקרובים אם לא יעבור החוק, הוא לא יוכל להעניק שירות בתחום זה ללקוחותיו.
