אי שוויון ופערים חברתיים / צילום: Victor Moussa
לעובד הישראלי לא חסרות דאגות. מחירי הדיור עולים, מחירי החשמל מזנקים, המיסים ממשיכים להאמיר, יוקר המחיה עול . התחושה היא כי לא משנה כמה הוא יעבוד, זה לא יספיק. הדימוי הנפוץ לכך הוא אוגר המתרוצץ בתוך גלגלת שתמיד תמשיך להסתובב. מרדף יום יומי אחרי תנאים, משאים-ומתנים, החלפת עבודות וניסיון לתכנן קדימה בתוך עולם עבודה מתחדש.
אם לא די בכך, אל תוך המבוך הזה התווסף לו בשנים האחרונות משתנה נוסף והוא שינוי עולם העבודה: משרות מתחלפות במהירות, העובדים נעים בין משכורות ותפקידים, עבודה מהבית ותשומת לב רבה יותר לאיזון בית עבודה. אולם משבר הקורונה נתן למצב הזה דחיפה יוצאת דופן, כאשר העובדים והמעסיקים כאחד נאלצו לייצר פתרונות יצירתיים ולשנות מודלים עסקיים. כתוצאה מכך ישראלים רבים נדדו בין עבודות והחליפו מקצועות לתחומים שהיו לפני רגע זרים לחלוטין ובתנאים שהיו נראים כחלום רחוק.
שוק התעסוקה השתנה בקצב מסחרר בתוך שנים מועטות. כתוצאה מכך, שוק העבודה, ואיתו העובד הישראלי, סובלים מדבר פשוט כל כך: חוסר מידע.
המהלך הזה הפך את הליך חיפוש העבודה למייגע ואת חילופי המשכורות בין משרות שונות לקרוסלה של חוסר יציבות וקושי תכנוני ארוך טווח. כאן נכנס תפקיד המדינה לסייע לו, במקום להישאר בעולם הישן, המדינה צריכה להסתגל לעולם החדש ולתת כלים לאלו החיים בו. זאת, על מנת להקטין את אי השוויון ולייצר בסיס הוגן כלפי מי שמוצא עצמו מופלה באופן מובנה מהשיטה החדשה - נשים המופלות בשכר וקבוצות מיעוט כערבים וחרדים.
על הממשלות לגלות יצירתיות
על ממשלת ישראל לדעת להתאים גם את עצמה לעובד החדש ולעולם העבודה החדש באופן יצירתי ומתאים לתקופה. זאת, על מנת שנוכל לצלוח אותה באופן הקל ביותר. היום, כשעובד נמצא במצב של בין עבודות, המדינה אמנם מספקת כלים חשובים, כמו דמי אבטלה, והכוונה תעסוקתית, אך יש כלי חשוב שחסר לעובד הישראלי, והוא: מידע ושקיפות. דבר פשוט כל כך לכאורה לביצוע, אך משמעותי כל כך על מנת לצמצם פערים ולהתחבר לשוק החדש באופן שלא פוגע במי שנפגעים ונפגעות ממנו כעת. האופן המשמעותי בו אותן קבוצות נפגעות בא לידי ביטוי בשאלת 'ציפיות השכר'. כל מחקר מוכיח כי הקבוצות הנ"ל נוטות לשלם פחות ואף כי הציפייה של המעסיק היא לשלם להן פחות.
דוגמה לפתרון היא הצעת חוק שנכנסה לאחרונה לתוקף בעיר ניו יורק. לפי הצעת החוק, טווחי השכר (המקסימום והמינימום) יפורסמו באופן פומבי ברשימת המשרות ויתפרשו מהשכר הנמוך ביותר ועד השכר הגבוה ביותר שהמעסיק מאמין בתום לב שישלם עבור המשרה. מערכת פשוטה המחייבת מעסיקים לחשוף מראש את טווח השכר שלהם תייצר ודאות גבוהה בדרך לראיון עבודה ובעיקר - תמחק את הפערים בין גברים לנשים ובין מיעוטים לקבוצות חזקות ותיתן כלי משמעותי עבור היכולת לקבל החלטות בשוק העבודה, לנוע בין משרות ולבנות תוכניות לטווחים ארוכים.
על פי החוק הניו יורקי חברות גדולות ומשמעותיות במשק מחויבות לפרסם את השכר אותו הן מתכוונות להעניק לעובד עבור המשרה הדרושה וכאן נכנס יתרון נוסף לשקיפות והמידע - כאשר המידע מכלל החברות במשק המחזיקות בתפקידים דומים נחשף למערכת אחת, העובד המעוניין להשתבץ למשרה או לכוון לכיוון חדש, יכול יהיה לדעת מה טווח השכר שהמעסיק שלו מוכן להעניק, ובכך לתכנן את המשך דרכו ולהיפך - המעסיק ידע להעריך את שווי המשרה בחוץ. כך, באמצעות שקיפות, יהיה קל יותר לצלוח את עולם העבודה החדש והדינמי של חילופי משרות, עבודות מהבית ומקצועות חופשיים הולכים וגדלים.
מכאן הקריאה לעבור למודל כזה גם בישראל ולצמצם את הפער משאר העולם שמתקדם ומבין את שיטות העבודה החדשות. בעת שישראל מייצרת סטארט אפים ומובילה בתחום החדשנות הטכנולוגיה והחדשנות בתעסוקה, היא לא יכולה להישאר מאחור בכל הקשור לכלים שהמדינה נותנת לאותם שכירים, עצמאים ובעלי עסקים.
הכותב הוא יו"ר ההסתדרות הלאומית